אפשר שאלה אישית?
כמה זמן חשבתם על השם לילד/ה שלכם לפני שהכרזתם אותו בקול?
ברוך השם נולדה לנו השבוע בת במזל טוב, ונקרא שמה בישראל "גולדה מלכה".
והרי החדשות:
ליוסף במצרים נולדו שני ילדים. לראשון הוא קרא מנשה ולשני – אפרים.
השבוע בפרשת ויחי נקרא על ברכתו של יעקב לנכדיו.
יוסף מעמיד את מנשה הבכור בימין ואת אפרים הקטן בשמאל, אבל יעקב משכל את ידיו ושם את ימינו על אפרים ומסביר כי "אחיו הקטן יגדל ממנו".
ומה יוסף חשב? הרי גם הוא היה צדיק!
בשיחה נפלאה מבאר הרבי מלך המשיח:
מנשה נקרא כך "כי נשני אלוקים את עמלי ואת כל בית אבי".
המצב במצרים השכיח ממנו את העבר, ולכן בשם 'מנשה' הוא נזכר בבית אבא.
אפרים על שם "כי הפרני אלוקים בארץ עניי", על כל הטוב שקורה איתו במצרים.
יוסף חשב שהעיקר הוא השם 'מנשה', לזכור את העבר ואת ההיסטוריה.
יעקב מראה לו – שהעיקר הוא להסתכל קדימה, על המציאות העכשוית הנוכחית.
"ירידה צורך עליה", לראות את העליה שמגיעה אחרי וכתוצאה מהירידה.
*
בחסידות חב"ד נהוג בדרך כלל לקרוא את שמות הילדים ע"ש אדמו"רי ורבניות חב"ד.
כך זכתה זוגתי לשם הנפלא "חיה מושקא", וגם (חלק מ)ילדינו לשמות "דבורה לאה", "לוי יצחק" "מנחם מענדל" ו"יוסף".
ובהערה קטנה כותב הרבי:
"שדבר הרגיל הוא ע"פ מנהג ישראל, שקורין הילד ע"ש זקנו, וכפי שנהגו במשפחת בית הרב בנוגע לכמה שמות".
זכינו לקרוא לילדה שלנו "גולדה מלכה" על-שם סבתי ע"ה (אם אבי מורי שי'), מתוך געגועים וזכרון ולנחת רוחה,
ובתקווה ובטחון שתגדל גם היא ביחד עם אחיה ואחיותיה שיחיו – לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך רחבות ("גולדה מלכה") בגשמיות וברוחניות "רחבות כמו בימות המשיח".
מאחלים גם לכם כל הטוב שבעולם,
שנזכה שילדינו שנקראים בשמות יהודיים ילכו בדרך הישר, דרך התורה והמצוות ונזכה כולנו לצעוד יחד
ולקבל פני הרבי משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה עוד היום!