מה בדיוק אתם עושים שם בניו יורק?

"מה בדיוק אתם עושים שם בניו יורק"?

שאלה זו ודומות לה אני שומע ומקבל כל שנה, בחזרתי מכנס שלוחי הרבי מלך המשיח בניו יורק.

גם השנה נסעתי למספר ימים, למרות המצב ואולי דווקא בגלל המצב, לכנס השלוחים בחצר הרבי בניו יורק.

המאבטח של בית הספר ששמע על הנסיעה, התרגש אתמול להראות לי תמונה, לספר שגם הוא היה אצל הרבי וקיבל דולר לברכה.

ובסוף שאל "נו הרב, עשית חיים שם?".

ידיד אחר שלנו, שמשתדל לעזור לפעילות החשובה במעגל השנה שאל "נו, הבאת הרבה כסף לפעילות?",

לא צריך להישאר סקרנים, אני אגלה לכם את הסוד הגדול.

קודם כל באנו לרבי, המשלח.

באנו כדי להודות על הניסים-היום-יומיים, לספר על הפעילות והעשיה ולבקש ברכה שנצליח לעשות את רצונו ולהכין את העולם לקבלת פני משיח.

ניצלנו את הזמן היקר לתפילה.

התפללנו על החיילים, על החטופים ועל כל עם ישראל לישועה גדולה.

התפללתי גם על כל אחד מכם, למילוי משאלות ליבו לטובה ולברכה בקרוב!

ובנוסף לכל זה, ישבנו יחד כל ערב, שלוחי הרבי מרחבי העולם.

זה מקפריסין, השני מניו זילנד, השלישי מצרפת ואני מישראל.

שרנו ניגוני נשמה, וכל אחד שיתף מהסיפורים שאותם הוא חווה בזמן האחרון.

והמשותף לכולם?

שאנחנו קבלנים של עשיה, לא של תוצאות.

שמעתי סיפורים מסמרי שיער, על מסירות נפש להצלת יהודים אחרים.

התמודדיות לא פשוטות כל אחד בתחומו, והמון עשיה, שלעיתים לא רואים את ההצלחה שלה.

אז מה הקאצ'? שזה בדיוק התפקיד שלנו.

להשתדל לעשות, להוסיף אור.

לא חייבים לראות את ההצלחה, אבל חשוב וחובה לדעת שהיא תגיע.

שמעתי משליח שקיבל דירה ללא עלות, ממישהו שאותו לא הכיר אף פעם – כדי להקים בית כנסת בעיירה נידחת.

משליח נוסף שהצליח להעמיד חנוכיה ציבורית, למרות האתגרים המשפטיים והציבוריים ועוד סיפורים כאלו עד אין-סוף.

*

בפרשת השבוע מסופר על הבארות אותם חפר יצחק.

הוא חפר באר, והפלישתים סתמו.

עוד אחת, וגם עליה רבו.

ולאחרונה, שעליה לא רבו – קרא "רחובות".

כי עתה הרחיב ה' לנו, ופרינו בארץ.

הרמב"ן מבאר, ששלושת הבארות האחרונות הם כנגד שלשת בתי המקדש.

הראשון והשני נחרבו, אבל הבית השלישי ייבנה בידי ה', ויהיה קיים לעולם.

הרבי מלך המשיח מגלה כאן אור חדש, שמגלה לנו את הדרך להצלחה בחיים:

הבארות הם חפירה של בני אדם, שמגלים מים הנמצאים בעומקי האדמה.

המים קיימים, אבל נדרשת עבודה לחפור ולגלות את המים.

הקדוש-ברוך-הוא ציווה "ועשו לי מקדש" הוא מבקש שאנחנו נעשה מצידנו את המאמץ, לבנות לו בית כאן בעולם הזה, לגלות כאן בעולם את אור הקדושה.

בית המקדש הראשון נבנה בידי אדם, בימי שלמה המלך. אבל הם קיבלו את ההוראות בצורה ברורה.

לא היתה התאמצות כל כך, ולכן הוא חרב לבסוף.

מעלת בית המקדש השני גם לגבי הראשון, שהוא נבנה בידי עולי בבל, במשך שנים ארוכות.

הם לא ידעו בדיוק איך לבנות, אבל עשו מאמצים גדולים.

בזכות וכתוצאה מהמאמץ הגדול, הבית השני היה גדול גם בגודלו וגם במספר השנים (הוא החזיק מעמד 420 שנה לעומת 410 שנה של הבית הראשון).

אם כך,

שואל הרבי – מהי מעלתו של הבית השלישי, הרי הוא נבנה רק בידיי שמים?

והנה התשובה:

הבית השלישי יבנה בקרוב ממש, על ידי כל המעשים והעבודות שעשינו בזמן הגלות.

אלפי שנים של קיום תורה ומצוות, מעשים טובים ומסירות נפש, שהתוצאה שלהם תהיה אדירה: בית בידי שמים, שלא ייחרב לעולם.

לפעמים נדמה לנו שאנו עושים השתדלות, ולא רואים את התוצאה.

חשוב לדעת ולחדד: מצד אחד, הקב"ה רוצה את העשיה שלנו, הוא מעריך את המאמץ הגדול, לחפור ולגלות את האור שבקצה.

להאיר לכל יהודי, ולהעיר כל יהודי.

לגלות את הטוב הטמון בכל אחד.

והתוצאה?

גם אם לא רואים אותה, היא תגיע – ובגדול.

כי אנחנו קבלנים של עבודה, של עשייה, והקב"ה לא נשאר חייב, ויתן לנו בע"ה בקרוב גם את התוצאה.

שיהיה לכל אחד ואחת מאיתנו, וגם מכם – הקוראים היקרים – שפע טוב בגשמיות וברוחניות, ובעיקר – התוצאה הסופית:

הבאר שלא רבו עליה, בית המקדש השלישי, שייבנה בקרוב ממש.