-
אבל חסידים הם פיקחים, הם אינם בעלי מחלוקת בדוגמת בני ברק ובורו-פארק: לכן גם השטן של החסידים הוא פיקח גדול: הוא יצר מחלוקת אידיאולוגית! זה בכלל לא ענין פוליטי, אין כאן ענין של כבוד וכסף, זה ענין של התקשרות ושל הבנת דברי הרב… • טור מאת הרב לוי ליברוב שליח בפלטבוש • לקריאה
חב"ד אינפו|כ״ט במרחשוון ה׳תשע״והרב לוי ליברוב, שליח בפלטבוש
א.
אחד הצעצועים האהובים היותר על בני כל הגילאים הוא סידרת ה"בבושקות" – מין פסלון של סבתא מזרח-אירופאית הנפתח לשניים, ובתוכה עוד אחת כזו שגם היא נפתחת לשתיים, וכן הלאה עד שמגיעים לבבושקה המיניאטורית אותה כבר אי אפשר לפתוח העומדת בצניעות בסוף השורה החמודה.
צעצוע זה מזכיר לי את מדעי הגרעין: כל עצם וכל יסוד מורכב מאלפי חלקיקים שגם הם מורכבים משני חלקיקים, מחומר ואנרגיה. במרכזו של כל חלקיק נמצא האטום, ובמרכזו נמצא הגרעין של האטום. ככל שמתקרבים יותר ויותר למרכזו של האטום – כך גדלה כמות האנרגיה האצור בתוכו.
הרעיון הבסיסי שמאחורי פצצת הגרעין הוא שאם מצליחים לבקע את "יסוד היסודות" – גרעין האטום, תשתחרר כמות נוראית של אנרגיה היכולה להשמיד ערים ומדינות שלמות בכמה רגעים!
מרובה מידה טובה ממידת פורענות, הנה סדרת הבבושקות הגרעיניות בתרגום לשפתנו: את העולם ברא הקב"ה למען האנושות, האנושות נבראה למען היהדות, היהדות נבראה למען החסידות, והחסידות למען המשיח!
זהו, גילינו את האטום.
גרעין האטום – העצם שבעצם, נמצא בידינו. הרבי עלה על כס הנשיאות ומסר לנו את תפקידנו – לשחרר את האנרגיה העצומה הטמונה בתורת חסידות חב"ד ו"להמשיך את עיקר שכינה לארץ".
בידינו נמסר סוד הגאולה. לנו ניתנה האפשרות "להפציץ" את העולם ביהדות, חסידות טוב וחסד, אם רק נשכיל לבקע את גרעין האטום הזה. גם הבבושקה הקטנה יכולה להיפתח. אך באם תיפתח לא תתגלה בבושקה יותר קטנה, אם תיפתח – יתגלה העולם במלוא תפארתו.
ב.
כולם ירוויחו מכך חוץ מאחד שבאמת יושמד מפצצת הגרעין הרוחנית הזו, ולכן הוא היחיד שלוקח את זה ברצינות – הכירו את השטן.
וכך משום מה במהלך השבוע האחרון של כינוס השלוחים התנגן לי בראש משפט מוזר, המורכב מחלקי משפטים שונים לגמרי: במאמר חז"ל הידוע "מעשי אבות סימן לבנים" התחלפו לי (גיוואלד!) האבות בשטן. מעשה שטן סימן לבנים.
ואכן כך הוא המצב: יש לשטן דבר אחד מועיל, ואולי זהו נקודת חיותו האלוקית וברגע שנוציא בלעו מפיו הוא יחדל להתקיים: מעשיו, "אין וואס ער קאכט" להפריע, הוא סימן לבניו של הרבי "אין וואס זיי דארפן קאכן זיך".
לו חכמנו להבין זאת ממעשי אבות בעצמם לפני 24 שנים, "אז מ'וואלט געקאכט אין וואס דער רבי קאכט זיך" הי' יותר נוח באמת, אך עדיין יש לנו את האפשרות, ולכן את החובה, להבינה לאחריתם, לאחרי שעברו שנים רבות אלו לפחות ללמוד את זה מהשטן…
בכלל, כשרבותינו נשיאנו מוסיפים לתבוע מאיתנו דברים, אין זה בשביל להקשות עלינו את החיים חלילה. חסידות חב"ד ליובאוויטש מיוסדת על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד". הרבי רק עוזר לנו ומקל עלינו את השליחות ע"י הוספת ענין המשיח. ודעת לנבון נקל: קיום התורה והמצוות יכולים להפוך לנטל על האדם באם אינו יודע עבור מה הוא עושה זאת; כשהוא זוכה להבין ולהרגיש מה היוקר והשווי של מצוותיו הרי נעשו רגליו קלים ללכת בדרך ה'!
ברי לי, שכשהרבי בא ואומר לנו הגיע זמן הגאולה והדבר היחידי שנותר זה לקבל פני משיח צדקנו, זהו ענין שצריך להקל על עבודת השליחות! הידיעה ש"הנה זה בא" היא תוספת חיות משמעותית להפצת היהדות והמעיינות!
אלא מה? בא השטן ומציע את שירותיו ואומר: במקום שאתם תבקעו את הגרעין, אני אבקע אתכם כדי שתהיו עסוקים בכל המלחמות ה' החשובות ביותר, רק לא בקבלת פני משיח בפועל!
אבל חסידים הם פיקחים, הם אינם בעלי מחלוקת בדוגמת בני ברק ובורו-פארק: לכן גם השטן של החסידים הוא פיקח גדול: הוא יצר מחלוקת אידיאולוגית! זה בכלל לא ענין פוליטי, אין כאן ענין של כבוד וכסף, זה ענין של התקשרות ושל הבנת דברי הרב!
ג.
מובא ב"היום יום" בשם הצמח צדק, שלכל הלכה ישנו את האופן שמלמדים אותה בגן-עדן. אך בעולם האמת יש גם מחלקה שנקראת גיהינום, ואלו שצריכים להמתין בגיהינום כמשפט רשעי ישראל, הרי אינם יכולים להתבטל מדברי תורה אז גם בגיהינום יש ישיבה של מעלה, וגם שם לומדים כל הלכה שנלמדה בעוה"ז באופן פנימי יותר.
ואפילו "היום יום" לומדים שם, והמגיד שיעור של הכיתה החסידית הוא השטן בכבודו ובעצמו, והנה פתגם אחד שהוא מלמד וחוזר עליו שוב ושוב:
"אהוב את הביקורת" על הזולת, "כי היא תעמידך על הגובה האמיתי" מבלי שתזדקק להקיז קצת מהחלב ודם שלך בעצמך. כי הרי איך אפשר לומר עלי שאני לא עוסק בשליחות היחידה, תסתכל עליו – הוא חתיכת שדכן עלוב! עדכת"ד מרן ראש ישיבת "משפט הרשעים".
אוהבים במחוזותינו לומר שאין שני כינוסי השלוחים – יש כינוס השלוחים ויש כינוס השדכנים, שהרי כמובן כל אחד ואחד שנמצא "כאן" לעולם בכל שנות השליחות השלו לא שינה מרצון המשלח, ו"שם" אין אחד שאי פעם עשה את רצון המשלח!
ייאמר ברורות: אדמו"ר הזקן (ראה בקונטרס פורים קטן ה'תשנ"ב) והרבי מלך המשיח (ראה בשיחת כ"ח ניסן ה'תשנ"ב) אמרו, שאם באמת היה שליח אחד (!) אמיתי, מזמן הי' בא משיח!
אני הייתי רוצה לתקן את תיאור תמונת המצב ולומר כך: בשני הכינוסים ישנם גם "שלוחים" וגם "שדכנים" שיושבים סביב השולחנות המרובעים והעגולים. לכל שליח –בין אם הוא ישב סביב שולחן עגול ובין אם הוא ישב סביב שולחן מרובע – יש רגעים שבהם הוא "שליח" ויש רגעים שבהם הוא "שדכן". מוטלת עלינו השליחות להוריד את השכבה האחרונה של הבבושקה, שמורכבת מאחוז מסויים שליח ומאחוז מסויים שדכן, כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, ולגלות את הבבושקה העצמית, זו שאיננה יכולה להיבקע אלא אם כן היא תשמיד את השטן!
ד.
ואפרש שיחתי:
"שם" דיברו על "השליחות היא חיינו". דיברו על הנושא ששליחות זה לא דבר שעושים, אלא דבר שנהיים. ואני רוצה להשליך את הנושא מ"שם" על הנושא "כאן":
לפני שנתיים כמדומני, שלח ערוץ 10 שליח לכינוסי השלוחים והוא חזר משם עם כתבה שמתוכה אני רוצה לדלות נקודה אחת:
הכתב לא היה שדכן, אלא ביצע בנאמנות את רצון משלחיו מערוץ הטלוויזיה, שלא רצו עוד כתבה על "חב"ד היפה" אלא סוג כתבה שהממסד יבקש להוריד מהרשת האלקטרונית… ואת כולם הוא שאל שאלות קשות.
כצפוי שבנושא כה שנוי במחלוקת יתקבלו תשובות קוטביות, אך בפועל קרה משהו מעניין: על שאלה אחת, שאלה שהינה יותר מעשית מאשר רעיונית, שבעיקר בגללה מקויים מאמר חז"ל (גם לפי איך שלומדים אותה בגיהינום…) "טובים השניים מן האחד" – התקבלו תשובות רבות: "כן" אמר אחד בפשטות, "בוודאי! מה השאלה בכלל?!" תמה אחר בפאתוס, "תלוי איך אתה שואל" התפתל אחד בלולייניות, "כן, אבל מה זה קשור" הגיב עוד אחד בעצבנות.
אף אחד לא ענה "לא"! ואני סמוך ובטוח שאת התשובה הזאת הוא לא היה מקבל גם אילו שאל עוד 4,000 שלוחים.
אני חושב שזה הפירוש "השליחות היא חיינו": ישנם שלוחים שיגידו כן בפה מלא, אך אין שלוחים שיאמרו לא, גם לא ברבע פה.
מי זה כאן שיכול לומר ש"שדכנות היא חייו"?
ה.
הסבר לתופעה הזו מצאתי בשבת-קודש בזמן ההתוועדות שבה פותח הרבי את "כינוס השלוחים העולמי" המאוחד (עדיין אין שניים, לא לדאוג חבר'ה…).
עיינתי בחוברת שבה הודפסה השיחה של כינוס השלוחים, (שעל כל שלל מהדורותיה – באידיש, בלה"ק, וחידוש של השנה – אפילו באנגלית, ולמרות שלא ראיתי, אני מתאר לעצמי שגם בצרפתית היה – בסך הכל הדפיסו כנראה מספיק שכל שליח ייקח עוד עותק לבית חב"ד שלו…), ובעודי מעיין באות ב' של השיחה התחלתי לקרוא הפוך, כך זה יצא:
במקום: כשהקב"ה רצה לשלוח את משה להפעיל את שלב א' מתכנית הבריאה – יציאת מצרים ומתן תורה, אמר לו משה "שלח נא ביד תשלח" בוא נסיים את העבודה כאן ועכשיו, תשלח את מלך המשיח ונגמור עם שלב ב'! הקב"ה הסכים חלקית ונתן למשה חלק מסמכויות המשיח ולמשיח חלק מסמכויות משה.
אבל כך אני הבנתי את זה:
כשהשליח היחיד שבדורנו והמשיח היחיד שבדורנו ביקש לשתף אותנו בשליחות חייו כשפתח את הדור השביעי הוא אמר לנו "שלח נא ביד תשלח" – חבר'ה! בואו נביא את המשיח מייד!
היו יהודים פקחים, הן חסידים והן כאלו שאינם, שקלטו מיד (איך אמר אותו רב: "האברך הזה חושב שהוא המשיח!" או איך כתב ר' אברהם פאריז: "המשיח נמצא, כתובתו היא 770 איסטערן פארקוויי") אך שאר העם לא היו כ"כ פיקחים ולכן הם ביקשו: בואו נחלק את זה לשלבים, קודם נפיץ יהדות וחסידות ואז נדון בהמשך התוכנית, בשלב ב' – קבלת פני משיח.
הרבי הסכים, אך בתנאי ש"שלח נא ביד תשלח" – הוא הסכים חלקית לתכנית השלבים, אבל הוא התנה שמי שמתחיל חייב לסיים, מי שמקבל את התואר שליח להפצת היהדות והמעיינות, לא יכול לברוח כשמתחיל שלב ב'.
אז זהו. שלב ב' התחיל, ומי שהצטרף לצבא חייב להמשיך. אי אפשר להתפטר. בחוזה הי' כתוב ש"השליחות היא חיינו" ו"כל פרטי השליחות בכפוף להחלטותיו של המשלח בלבד".
וכך, במשך 40 שנה הרבי עירה לתוכנו את דמו, תמצית חייו, את עניין המשיח. וזהו! אין מה לעשות, רואים את זה עלינו, או על השלט, או על הכיפה, או על האף… מה שבטוח, שלרובנו ככולנו אין את האומץ לשקר לאנשים בפנים.
ו.
לפני כמה שבועות הייתי צריך לקנות חליפה חדשה. הלכתי לחנות ומדדתי חליפות מחליפות שונות. לא נעים לומר אבל המידה הישנה כבר לא מתאימה… בתגובה לאיזה גמגום על דיאטה והתעמלות המוכר אמר לי "אתה תיראה יותר טוב עם המידה שלך" ושלח אותי לנפשי עם הנחה של 50 דולר.
שלוחים יקרים באי הכינוסים! אדם בעל מדות גדולות לא ישכנע אף אחד שהוא רזה אם הוא ילבש חליפה של רזים! עדיף כבר ללבוש חליפה מתאימה, זה אפילו יצטלם יותר טוב!
הנה לענ"ד נושא הכינוס המאוחד: "קבלת פני משיח היא חיינו":
"כאן" צריך לזכור שכיתובים, דגלים והכרזות הם רק עזרים, אבל צריך להכין את עצמנו ואת עירנו בצורה פנימית. כשהרבי יבוא לעירנו הוא ירצה לראות שמה שכתוב על השלט גם כתוב על לוח ליבנו! ו"שם" צריך להפסיק לפחד מלכתוב את מה שכתוב על לוח ליבנו גם על לוח המודעות, ולא רק לחכות שיבואו להביך אותנו.
וגם מה רואים "שם" רואים גם "כאן" ומה שנכון "כאן" נכון גם "שם". פשוט צריך לעשות מה שהרבי אמר לנו לעשות.
ז.
הצעה מעשית:
בוודאי יש לכל אחד מ"כאן" ידידים "שם", אולי כדאי שבמקום לבזבז כסף וכוח על ניסיונות "אחדות" עקרים שרק מדגישים ומלבים את פירוד הלבבות המדומה, שירים כל אחד טלפון למישהו מ"שם" הרחק מהזרקורים הכחולים ומהתגים הפלסטיים (אל דאגה: יש אותם גם "כאן" כבר) ושיתדברו ביחד ללמוד שיחה של הרבי מהתקופה האחרונה אליבא דנפשיה: אל תחליטו בשבילו איך לבצע את השליחות היחידה, הוא יודע הכי טוב מה מתאים לאזורו, פשוט לשבת ללמוד ביחד כמה דקות מידי חודש, טובים השניים מן האחד!
בואו נודה לשטן שבזכותו גילינו את סוד הגרעין החב"די ונאמר די לעמימות בנושא הגרעין המשיחי!