מי המוהל באיזור הפיליפינים?

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי בחיפה

לפני מספר שעות שוחחתי עם ידיד, וכשהוא התעניין בנעשה אצלנו בימים אלו, העליתי את העזרה הרבה שאנו מעניקים

לחיילים וגם לאלפי המפונים מעוטף עזה ומהצפון – שמתארחים כאן בחיפה.

הוא תהה – מדוע אנחנו משקיעים כל כך באנשים שאינם דתיים, ויש מהם כאלו שבכלל הם בקצה השני בדעות הפוליטיות וכו'.

הנה בקצרה מה שעניתי לו:

לפני מספר חודשים קיבלתי טלפון מהאדריכלית שלנו.

נולד להם בן משפחה קרוב-רחוק באיזור הפיליפינים והם לא מוצאים מוהל שיהיה מוכן לטוס לברית, שהייתה אמורה להערך בימים הסמוכים.

תוך מספר שעות מצאתי את השליח-המוהל הרב חנן כוחונובסקי מחב"ד ראשון לציון, שנסע במיוחד ל48 שעות עד לפיליפינים רק בשביל למול את התינוק.

עזב את המשפחה, הקהילה והיטלטל בדרכים בשביל תינוק שבקושי מלאו לו שבעה ימים.

האדריכלית הייתה המומה. איך הוא עשה את זה?

המסר נמצא בפרשת השבוע שלנו.

אברהם עושה ברית מילה בגיל 99 שנים, ואחריו אנו מלים את ילדינו בגיל שמונה ימים, ומברכים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו"

מתי התקיימה הברית של אברהם? במדרש "פרקי דרבי אליעזר" כתוב שזה היה ביום הכיפורים.

הרבי מלך המשיח שואל – הרי אברהם נימול בגיל 99 וברית מילה שאינה בדיוק ביום השמיני – אינה דוחה את יום כיפור, אם כן מדוע הוא מל את עצמו דווקא ביום כיפור?

יש הסבר שאומר שהוא מל באותו היום שהקב"ה ציווה אותו, וזה נקרא "מילה בזמנה", אבל עדיין צריך ליישב את זה.

שימו לב למה שהרבי אומר: אברהם הנחיל לנו את המסירות נפש למען מישהו אחר.

בשולחן ערוך נפסק שמוהל שלא רוצה למול בשבת, מחשש שמא יחלל שבת בתוך כדי הברית (אם יוציא דם שלא לצורך), אסור לו למול גם ביום חול.

מדוע?

כי אם אין לו את המסירות נפש למול תינוק, גם על חשבונו – אפילו הרוחני (שחלילה יעבור עבירה בשבת),

הוא לא יכול להעניק לתינוק את מצוות הברית, שמכניסה קשר עצמי של יהודי עם הקב"ה – שהוא נעלה הרבה יותר מכל התורה והמצוות.

אברהם עשה ברית מילה גם ביום שלכאורה אסור למול בו מילה שכזו, כי ביום כיפור שמכפר על כל העוונות מתגלה הקשר העצמי והאמיתי של כל יהודי עם הקב"ה – שלמעלה מכל גדר של ציווי או חטא/חסרון. (לקוטי שיחות חלק לה, פרשת לך לך)

זה מה שינקנו מאברהם,

וראינו גם אצל המשלח – הרבי.

מסירות נפש עבור כל יהודי, בכל שעה ביום, בלי שום חשבון.

כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר עצמי, שלא נמדד בשום דבר אחר.

וזה מה שמניע חב"דניק לטוס לפיליפינים בשביל ברית מילה, ומניע שליח אחר לדאוג גם ליהודי שמעולם לא ראה.

המסר מפרשת השבוע –

לגלות בכל יהודי שהוא קשור עם ה' יתברך בכל מצב, זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך", שכל יהודי קשור בדיוק כמוני.

*

כשלמדנו בישיבת תומכי-תמימים בנתניה, יצאנו מידי יום שישי להניח תפילין לתושבי העיר.

ה'תחרות' הגדולה היתה מי חוזר יותר מאוחר לישיבה – והיינו מגיעים לישיבה ממש בדקות הסמוכות לשבת.

כשאני חושב על זה היום – זה בדיוק המסירות נפש שהחדירו לנו, גם על חשבונך הפרטי, הזמן היקר של ההכנות לשבת,

ואולי תגיע רעב כי פספסת את הארוחה שלפני שבת, להתמסר בלי הגיון, ואהבת. לרעך. כמוך.

גם כשמלך המשיח יגיע בקרוב ממש, הוא יקח את כולנו יחד, בלי שום העדפות, כאיש אחד בלב אחד, לירושלים הבנויה.

העיקר שזה יהיה עוד היום!