יש הרבה שאלות קשות על התפקוד של צה"ל, אפילו קשות מאוד.
המחדל עצום וזועק לשמים.
איך יתכן שהמחבלים השתלטו בכזו קלות על מעבר ארז (רוב המחבלים חדרו דרכו)?
איך יתכן שחמאס מצלם ומפרסם בעצמו שיירות שלו שנעות דרך הגדר ההרוסה, דחפור שלו שעוקר את הגדר, ומחבלים שלו שנעים בשטח בחופשיות עם החטופים – וצה"ל לא תוקף ולא מגיב? איפה מסוקי הקרב? איפה כל הטייסות של המל"טים החמושים? איפה מטוסי הקרב? איפה טנקים והארטילריה שפרוסים בגבול?
איפה היה המודיעין? איך יתכן שעל מתקפה כה רחבה אין התרעה מינימלית?
מדוע שוב נכשלים ומשחררים כל כך הרבה חיילים לחג, ומשאירים גבול רגיש פרוץ באופן הזה, עם כל כך מעט חיילים?
איך קורה כזה מצב הזוי שחמאס פולש לערי ישראל – שדרות, אופקים, נתיבות, ואפילו כמה מחבלים הגיעו לבאר שבע ואשקלון לפי הדיווחים? הרי הם נעו באופן גלוי על הכבישים עם רכבים שיש עליהם מקלעים??
איך יתכן שכל מערך התצפית המסיבי על הגבול לא סיפק התראה?
הכל קרס.
מזכיר לכולנו את מחדלי מלחמת יום הכיפורים.
אבל בכל זאת, כמו במלחמת יום הכיפורים, האשם העיקרי הוא לא הצבא.
כמו שבמלחמת יום הכיפורים האשם העיקרי הוא הדרג המדיני שלא נתן לרמטכ"ל אפשרות לתקוף ראשון ולהנחית מכת מנע, וגם צמצם ועיכב את גיוס המילואים, כך גם היום.
האשם העיקרי הוא הדרג המדיני – זה שרץ קדימה להסכמי אוסלו, זה שחתם על הסכמי "עזה ויריחו תחילה" ואיפשר לערפאת ימח שמו לחזור לעזה ולהפוך אותה לגן עדן לארגוני הטרור.
זה שבהמשך נסוג משטחי בטחון רבים וחשובים במסגרת הסכמי אוסלו המלאים ואיפשר את החדרתם לארץ של אלפי מחבלים במסווה של "שוטרים" של הרשות הפלשתינית.
וכמובן – הדרג המדיני שעקר את תושבי גוש קטיף, הוציא את צה"ל סופית מהרצועה, ונתן לחמאס להתפתח למימדים של מפלצת.
הדרג המדיני הוא האשם העיקרי והוא הנושא באחריות לאסון הנוראי הזה.