מכשירן של 'בינוניים' • הרהורים

נחום רבינוביץ

את ר' בערל הכרתי משכבר הימים, כחבר מן השורה, אולם מאז התעלה ר' בערל לדרגת "חסיד בלי גבול". באמצעות "מכשיר הפצה" מיוחד מסוג "דור השביעי++" אשר דרכו מפיץ הוא את המעיינות בלי גבול, מידה וחסימה כלל. בכל מקום ובכל זמן ולכל מין וסוג. בכל אתר ואתר, מאתרא קדישא הדין ועד סיפא דכל אתרין.

ואנוכי בקטנותי רציתי לעמוד על עומק סודו כיצד איש זה לא מושפע מחיזו דהאי עלמא, ואיידי דטריד למיפלט אפילו מראות נגעים נדמים בעיניו כקדשים וטהרות. והלא עמנו היה מבעלי שתי הנפשות וכיצד התעלה למדריגת "וליבי חלל בקרבי" עד שאפילו אינו מבין לליבם של בינונים חסומים?!

אחיינו של השליח

ביקשתי להתלוות ליום אחד עמו במחיצתו ונענתי בשמחה לעלות לרכבו. אולם כמה שניסיתי, לא הצלחתי לפתוח את דלת מרכבתו.

פתח ר' בערל את כפתור הנעילה והתנצל בפניי: "ברכבי מותקנת נעילה אוטומטית המגינה ומצילה שלא תפתח הדלת בטעות, או יפרוץ זר פנימה", הסביר, ואף פקד עלי לחגור את חגורת הבטיחות כדי שלא אפגע, במקרה של גלישה לא נכונה בכביש.

תוך כדי דיבור הסתכל החסיד במכשיר ההפצה ולפתע צהבו פניו כנגד הודעה חדתא. ויאמר: לא תאמין! הנה, באתר "מדינתנו", שאינו ממדקדקי המצוות לע"ע, נכתב אודות פעולותיו של השחקן "משה הילגמן" שהוא בן אחותו החורג של השליח הראשי דמדניתנו – ר' מנדי הכהן! אמר תוך שהוא שולח תגובת עידוד לאתר המתחזק. ומיד, העביר החסיד את המכשיר לידי בניו ובנותיו הקטנים כדי לחנכם ולהראותם דוגמה חיה לאהבת הרבי ושלוחיו הקדושים עד היכן היא מגעת.

המאורע בלוגאנו

בעוד מכשירו עובר מיד ליד בין בני ביתו, הניע ר' בערל את רכבו ויצא לדרך. ולפתע, בלם בחוזקה מול רמזור שהתחלף ל'כתום'.

לא התאפקתי ושאלתי את ידידי: "היתכן שחסיד נועל דלתותיו, חוגר את עצמו ואף נחסם בדרכו ולא דוהר קדימה?! והלא יש כאן גבול לפנים מגבול ובזבוז זמן שיכול היה להיות מנוצל להפצה!!"

ויען בערל: גבולים אלו אינם גבולים אמיתיים. אדרבה, שומרים הם על קיום חיי הנפש הבלי מוגבלת. ומעבר לכך, לחש לי כממתיק סוד, יש כאן גם ענין החינוך.

הנה, רמז לי החסיד בעיניו והביט בבניו ובבנותיו (שראשיהם היו שקועים באחד מסרטוני אחיינו החורג של 'השליח הראשי'). "עליהם לראות שאבא מוכן לחגור, לנעול את עצמו, לעצור ולאבד זמן, העיקר לא להיכנס לספק סכנה. זה תמציתו של חינוך. להציב גבול"!

סוף סוף הגענו אל היעד. החסיד הביט במכשירו ולפתע התכרכמו פניו. "ראה", אמר בעצב, זה עתה הגיעה הידיעה המעציבה באתר "ערשטע נאייעס", כי ר' יהודה, שחי בלוגאנו שבשוייץ נכשל בעבירה קלה. ר' בערל נאנח מקרב לב, ולפתע נחה עליו רוח טובה, הוא התעודד, שרבט כמה מילים ולאחר מכן הסביר לי את פעולותיו בקודש: בס"ד מיהרתי להגיב לכתבה ולעודד את הנופל בלשון הכתוב "שבע יפול צדיק וקם"… ובכך זכיתי לקיים מצות "ואהבת לרעך" ליהודי הנמצא בקצה העולם שלא ראיתיו ולא הכרתיו מעולם, וגם לקיים מצות לימוד זכות שמקרבת את הגאולה!

ביתו המוגן של החסיד

עומדים אנו בכניסה לבית החסיד מול שער גדול שדלתו נעולה בבריח פלדה שרק קוד סודי יכול לפותחו, לבל יהין להיכנס זר פנימה. בהמשך גיליתי כי גם תוכו של בית החסיד כברו. שתי בריחים לדלת האחת, סורג כפול לחלון, הארקה לחשמל ומעקה גבוה יותר מעשרה טפחים לגגו. כל אלו, לבל יפול הנופל מהם ולבל ישים החסיד דמים בביתו.

בתום הביקור המרומם, כשעמדתי להיפרד מהחסיד ולחצתי את ידו המחזיקה ב"מכשיר ההפצה", הבחנתי לתדהמתי כי המכשיר גופא עטוף ומחובק בנרתק כפול ומכופל, "שיהיה מוגן גם במקרה של נפילה", ביאר לי בקצרה ר' בערל, החסיד "בלי גבול"(?).

מכשירן של 'בינוניים'

נותן אני מבט אחרון במבצרו המוגן של החסיד ובמכוניתו הנעולה. ולפתע עולה בליבי הרצון לחזור למדרגת "המכשיר הבינוני", אשר מוגבל הוא כמצוות הבית דין, ואין בו לא 'הפצה' יתירה, לא אהבת ישראל ודאגה לכל יהודי בקצה העולם ולא חינוך להאדרת כבוד ליובאוויטש ושלוחיה. אבל יש בו שמירה, הגנה והגבלה.

ואולי, נצנץ במוחי פתאום, אולי דווקא מתוך הגבול והחסימה, אבוא ואגיע למעלה ומדריגה האמיתית של "חסיד בלי גבול"?!  מה דעתכם?