בית נאמן: הבעל נעלם – מה עושים?

מאת זאב קרומבי

במגילת אסתר מסופר על הזמן בו לא נראתה בגלוי ההשגחה הפרטית על עם ישראל, אשר תקיימה כמו כבשה בין שבעים זאבים ללא רועה, מה שהופך את נושא הסתר הפנים של בורא עולם לנושא מרכזי במגילה. כפי שאנו לומדים מחז"ל: "אסתר מן התורה מנין?" שואלת הגמרא איפה מוזכרת מגילת אסתר בתורה?. למדים זאת ממה שכתוב: 'אנכי הסתר אסתיר'".

הסתרה היא הדרך שבה בחר בורא עולם מנהיג את העולם, כפי שכותב הרבי הרש"ב בהמשך תער"ב: על האהבה העצומה והעצמית של הקב"ה לנשמות ישראל – 'הבן יקיר לי אפרים' – נאמר "'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, "כי עזה כמוות אהבה", "ואהבתי אתכם אמר ה'", ולמרות אהבה עצמית זו, מסתיר מעלים ומכסה הקב"ה את האהבה לגמרי בכוח חכמתו יתברך ומראה ההיפך!

דרך אחת להגיב על ההסתר אפשר למצוא בדברים שנאמרו בשם אחד מגדולי ישראל, שלפני בוא המשיח עם ישראל יעמוד פעם נוספת בפני הניסיון שהיה לאליהו הנביא בהר הכרמל. בניסיון שהיה עם אליהו הנביא אליהו התעמת מול נביאי הבעל. נביאי הבעל בנו מזבח והתפללו לבעל שיוריד אש שתאכל את הקורבנות שלהם, אבל הבעל לא ענה… בעלות המנחה אליהו התפלל אל ה' שיוריד אש על המזבח שלו, והאש אמנם ירדה.

כאשר בני ישראל ראו את האש הם קראו בקול גדול "ה' הוא האלוקים". על פי המסופר הרבי אמר שלפני בוא המשיח הניסיון הזה יחזור על עצמו, רק שהפעם האש תרד בצד של נביאי הבעל… מול ההסתר הגדול הזה אנו ניבחן אם אנו אמנם איתנים באמונתנו לקרוא "ה' הוא האלוקים" אפילו במצב בן אנו לא רואים בגילוי את השגחתו של בורא עולם. זו תגובה של אנשים שיש להם אמונה חזקה וחד משמעית שלא מתערערת גם מול מציאות לא קלה. אבל, יכולות להיות כמובן גם תגובות אחרות.

גם בזוגיות יש לפעמים מצבים של "הסתרה". לפעמים בני הזוג שלנו עסוקים בקשיים הפרטיים שלהם והם לא זמינים רגשית כדי להתפנות אלינו. גם כאשר אנו מדברים איתם אנו מתקשים לנהל איתם שיחה כי הם עסוקים בעניינים שלהם ואנו לא מרגישים שהם אמנם מקשיבים לנו. לפעמים הקשיים האלו מביאים את בני הזוג שלנו להיות יותר מסוגרים בתוך עצמם ואז אנו "מאבדים" את הקשר איתם.

עליות וירידות בחיים הן בלתי נמנעות. החיים הם כמו הפעימות של הלב, כאשר המוניטור מראה על עליות וירידות, זה סימן שהחולה חי… יחד עם זאת, נשאלת השאלה, איך אנו מגיבים כאשר אנו חשים שבן או בת הזוג "נעלם" לנו? השאלה הזו נבחנה פעמים רבות בניסוי מפורסם שבחן איך תינוקות מגיבים כאשר אימא שלהם "נעלמת". בניסוי נמצאו שלושה סגנונות תגובה עיקריים בהם תינוקות הגיבו כאשר אימא שלהם "נעלמה" להם, ואותם שלושה סגנונות תגובה מאפיינים גם מבוגרים. בניסוי שיתואר להלן נמצא שתינוקות מגיבים בשלושה סגנונות עיקרים של תגובה שמכונים "הסגנון הבטוח", "הסגנון חרד-אמביוולנטי" ו"הסגנון החרד-נמנע".

הניסוי שבדק איך תינוקות מגיבים ל"העלמות" של אימא שלהם נקרא "מצב הזר" (The Strange situation). הניסוי פותח בשנת 1978 על ידי חוקרת אמריקאית בשם מרי איינסוורת' (Ainsworth) שהייתה תלמידה של בולבי (Bowlby) שפיתח את תאוריית ההתקשרות (Attachment Theory) שעליה כתבנו בשבוע שעבר. בניסוי הזה היא בדקה איך תינוקות מגיבים כאשר אימא שלהם "נעלמת" להם ויוצאת מהחדר.

המבחן מתבצע כשהתינוקות בערך בני שנה. לניסוי ארבעה שלבים: 1. בתחילה האם והתינוק מוכנסים לחדר עם צעצועים. 2. אחר כך אישה זרה מצטרפת לחדר. 3. אחר כך האם יוצאת מהחדר. 4. לאחר זמן מה האם חוזרת לחדר. על פי התנהגותו ותגובותיו של התינוק כאשר האם חוזרת לחדר נקבע "סגנון ההתקשרות" שלו. איינסוורת' סיווגה את התינוקות תגובותיהם וקבעה כי קיימים 3 סגנונות התקשרות עיקריים: "סגנון בטוח", "סגנון חרד אמביוולנטי" ו"סגנון חרד נמנע".

• סגנון התקשרות בטוח – תינוקות עם סגנון התקשרות בטוח בחנו את הצעצועים בעצמם אך בדקו מדי פעם שהאם נמצאת, הגיבו בסקרנות ובחשש כלפי הזרה והעדיפו בבירור את האם על פניה. כמו כן, הם היו במצוקה סבירה כשאמם יצאה, הפגינו סימני מחאה עם הפרידה ממנה (תרעומת או בכי) ושמחו מאוד כשהיא חזרה (הושיטו זרועות פתוחות, התכרבלו בזרועותיה, התנחמו ונרגעו בקלות). הם בטאו את רצונם בקרבתה של האם ומורגש היה שנוכחותה מעניקה להם ביטחון ומאפשרת להם מידה רבה של עצמאות. הם הפגינו ביטחון בנגישות ובתגובתיות של האם והיעדר חרדה מפני אפשרות של פרידה ממנה. תינוקות אלו הראו פעילות תקינה של מערכת ההתקשרות.

• סגנון התקשרות חרד אמביוולנטי (לא עקבי, לא צפוי) – תינוקות אלו חששו לבדוק את הצעצועים בעצמם. הם היו מרוכזים מאוד באם ונצמדו אליה, סבלו מנוכחותה של הזרה ולא רצו לשחק בנוכחותה. מצוקתם גברה כאשר אמם יצאה (ניכרו חרדה, עצבנות ולעיתים קרובות בכי חזק ומתמשך). האפיון העיקרי שלהם היה היחס האמביוולנטי לאם כשהיא חזרה. הם לא יכלו להסתיר את הכעס והחשש והתקשו להתקרב אליה. הם הביעו רצון שהאם תרים אותם אך כשהיא עשתה זאת הם התרחקו ממנה, הכו אותה והתנגדו לניסיונותיה להרגיע אותם.

• סגנון התקשרות חרד נמנע – תינוקות שנראו עצמאים. הם בחנו את הצעצועים מבלי לחפש את האם ולעיתים אף היה ניראה שהם מתרכזים בהם על מנת להימנע ממנה. הם הפגינו רתיעה מהזרה וכעס על הפרידה מהאם אך נשארו אדישים גם כשהיא חזרה, והתעלמו ממנה בצורה הפגנתית, אף על פי שבדיקה של דפיקות הלב שלהם הוכיחה שהייתה לעזיבתה השפעה חזקה עליהם. הם מיעטו מאוד לחפש את קרבת אמם ואת מגעה. מיעטו לבכות ולעיתים קרובות נמנעו מקשר עין עם האם ומקרבה פיזית אליה.

שלושת סגנונות התקשרות אלו אצל תינוקות נמצאו גם בקשרים זוגיים של אנשים בוגרים:

• סגנון התקשרות בטוח – בעלי סגנון התקשרות בטוח מנהלים קשרים הדוקים וממושכים, המאופיינים ברמה גבוהה של אמון ורמה נמוכה של קנאה. הם חשים בנוח במערכות יחסים קרובות, מחפשים את הקרבה, נמצאים במערכות עם תלות הדדית ואינם חוששים באופן תמידי מנטישה או מהתקרבות של האחר. אלה הם אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה, חברותיים, פתוחים, הנהנים מקשרים קרובים, היוצרים קשרים חדשים על נקלה, סומכים על האחר ואוהבים לעזור ולטפל.

• סגנון התקשרות חרד אמביוולנטי – בעלי הסגנון החרד-אמביוולנטי מעוניינים במערכת יחסים אינטימית, אך מאידך יראים מסיטואציה בה בני הזוג לא יחזירו להם אהבה ויינטשו אותם שכן הם נתפשים בעיניהם כלא זמינים, מרוחקים ולא אוהבים. האהבה אותה מפגינים החרדים-אמביוולנטיים מאופיינת בשאיפה לסימביוזה (שיתוף ותלות הדדית), אובססיביות, קנאה וחוסר יציבות רגשית. הקשר הזוגי מאופיין במשברים, תנודתיות, אמוציונליות מוגברת.

• סגנון התקשרות חרד נמנע – בעלי הסגנון החרד-נמנע נמנעים מאינטימיות, משום שקרבה אינטימית מאיימת עליהם. הם אינם ממהרים לתת אמון או לחלוק את תחושותיהם עם בני זוגם. הם קנאים ולא תומכים בבני זוגם בעת מצוקה. בנוסף הם נמנעים מתלות בסובבים אותם ומעדיפים לסמוך רק על עצמם. הם ספקנים בכל הקשור לאהבה ויש להם חשש כבד מאינטימיות. לכן, הם נמנעים מאוד בקשריהם הזוגיים, לא ישקיעו רגש רב במערכת היחסים ולא יחוו צער גדול כאשר הקשר יגיע אל קיצו.

הבנה של שלושת סגנונות התקשרות אלו יכולה לסייע לנו להבין איך אנו ובני הזוג שלנו מגיבים בזמנים בהם הם "נעלמים" לנו או שאנו "נעלמים" להם.

____

זאב קרומבי הוא מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות zeev@crombie.com או בוואטס אפ 0547-822686