איך יוצרים בבית את הסמכות ההורית?

מספר שאלות לדוגמא:

* הבן שלי בן שלש בסה"כ מאוד מפותח לגילו, יש לו רוח מאוד חסידית והוא מלא חיות. אמנם מצד שני הוא אינו מקבל מרות ואף מתחצף. לדוגמא, אם אני מבקש שיעשה משהו כמה פעמים והוא מסרב או אפילו מתעלם אם אני מאיים בעונש הוא אומר לי שהוא יתן לי עונש וכשאני מסביר שלאבא אין מדברים כך הוא בשלו אינו מתפעל. והוא בסה"כ בן שלש!

* איך מתמודדים עם בנות בגיל המתבגר שעונות על דבר בחוצפה?

* כיצד יש לנהוג כאשר בני מגיע עם מילים לא יפות מהגן וחוזר עליהם בבית. או כאשר הוא שר שירים חסידים מוכרים ומחליף להם מילים למילים לא יפות, או סתם שר לו חרוזים עם מילות שלא מתאימות בבית חבד"י?

* לגבי ילדה בת 6 שעושה בעיות בבוקר להתלבש, קניתי לה מלא בגדים יפים ויקרים והיא לא מוכנה ללבוש. יש לה כל מיני תירוצים, יש לה 4 בגדים בערך שהיא כן מוכנה אבל אני לא מוכנה שהיא תלבש כל פעם את אותם בגדים וגם אני רוצה שהיא תלבש את הבגדים האחרים שקניתי, כמעט כל בוקר יש מלחמות.יש לציין שאני נותנת לה 2 או 3 אפשריות של סטים לבחירה ועדיין יש מלחמות. מה אפשר לעשות?

*ילדה שמאוד עקשנית ומרדנית ומרבה לעשות הצגות באוכל; כן רוצה לא רוצה או רק אוכל חם. יוצא שהיא רעבה וכמעט לא אוכלת. מה יכול לעזור לה?

מענה:

רק עבודת חינוך אמיתית יכולה להוביל שינוי ולהועיל להעמיד משמעת חזקה בבית.

בכדי להצליח לחנך בכל אחד מהמקרים הנ"ל והדומה להם, צריך להיות דמות של מחנך שמשדר סמכות ויוצר משמעת.

השאלה היא מהי דמות מחנך? ואיך מייצרים את הסמכות והמשמעת?

הרבי הריי"ץ כותב מספר תנאים, שכאשר מחנך מקיים אותם זה מביא אותו להיות 'מחנך' ופועל יוצא מזה שהילד יעריך אותו, יתן בו אמון ויציית לכל דבריו (זהו עיקרון שמתאים לכל גיל).

ואלו הם התנאים (בעריכה ועיבוד לשפה המדוברת):

ארבעה תנאי רקע לפני הפעולה החינוכית:

א. לפני שמחליטים אלו דרישות לדרוש מהילד, צריך להתחשב בגיל ובאופי שלו. לכן צריך להכיר ככל הניתן את אופי הילד – פשוט לקחת דף ולרשום את הצדדים החזקים של הילד ובצד השני את החולשות שלו, *רישום כזה יציף לך מול העיניים את האופי של הילד ותוכל להתאים את הדרישות כראוי.*

ב. לפי הגיל והאופי שלו, צריך לחשוב היטב מהם הדברים שמתאים לדרוש ממנו. אחר כך ניתן להחליט מה – מתוך מכלול הדברים – ראוי לדרוש ממנו עכשיו.  את שאר הדברים, לא לדרוש! חכו איתם לזמן שתראו לנכון להחליט שהגיע הזמן לדרוש גם אותם. זה עושה סדר מה בדיוק הדברים עליהם אני עובד עכשיו ומה הם הדברים שאותם אני מניח לזמן מאוחר יותר.

ג. לגלות כלפי הילד יחסי אהבה וחיבה. מחנך = דמות אוהב. לא מספיק להרגיש ולחשוב על זה שאוהבים אותו, צריך לגלות את האהבה בפועל ממש בדיבור ובמעשה (גם מבע הפנים שלנו ברגע שהוא נכנס לבית או הדרך בה נחנו מעירים אותו כמישהו אהוב ולא חלילה כאובייקט שהגיע או שצריך לקום).

ד. מידי פעם, צריך לשים לב ולהתבונן מהי ועד כמה היא ההתקדמות של הילד בהנהגה המוסרית.  כשיש התקדמות – ולא משנה כלל גודל ההתקדמות – נעצרה הנסיגה.  זה עוזר למחנך לחוש סיפוק מהמאמץ הגדול שמשקיע בחינוך הילד, זה גם עוזר לשקף לילד שאתם שמתם לב להתקדמות שלו ולעודד אותו על כך.

שלושת התנאים לדרך הפעולה החינוכית:

א. כל דבר שהוחלט אצלך שמתאים לדרוש אותו מהילד בפועל, תאמר את הדרישה באופן הבא:

בהחלטיות – באופן מוחלט ולא ׳מגומגם׳. בבירור – שיהיה ברור ומפורט מהי הדרישה ולא הכללה כמו ׳תסדר את החדר׳. במתינות ובנחת – באופן רגוע ובסבלנות ולא בעצבים או בכעס. במילים מתאימות – להשתמש במילים יפות וטובות ולא במילות גנאי או זלזול.

ב. היה עקבי בדרישה, בזה תלוי כל התוקף שלך – כאשר אמרת דרישה, אתה חייב לעמוד על קיומה בתוקף גדול מאוד ובאופן עקבי. כך שכאשר אתה דורש ממנו דבר, הילד ישים לב וידע שאתה תעמוד בתוקף על ביצוע הדבר, אם בדרך נעימה או בדרך לא נעימה, אתה תעמוד על כך שהדבר מוכרח להתבצע.

ג. כאשר אתה רוצה לקדם אותו לדבר חדש או דבר שעדיין דורש ממנו מאמץ גדול, תשתמש בדרך השכר שכוללת להנות אותו באמצעות שבח ותהילה או לתת לו פרס כתמריץ לעשות את המאמץ. לעומת זאת כאשר נוצרה פריצת גבולות שיש לו קושי בזה או פיתוי, תשתמש בדרך העונש שכוללת דיבור על המעשה הלא טוב ומה כן היה צריך לעשות, במידת הצורך להטיל עליו עונש מתאים שיהיה תיקון על הנעשה ויעזור לו לרסן את יצריו.

כל הנ"ל יצליח רק בתנאי שהדבר מגיע מתוך מחשבה מתונה ומחושבת כנ"ל ולא ח"ו מכעס, מפגיעה או מרוגז שאז אפילו הדברים הכי נכונים אינם פועלים חינוך אלא ממש מזיקים מאוד.

לסיכום:

שלב ראשון שצריך לעשות כדי להעמיד את הבית על יסודות החינוך: פשוט לפנות זמן, לקחת דף ועט ולמלא את התנאים הראשונים.  אחר – כך להתחיל להתאמן על מילוי שאר התנאים ולהצליח לשנות את האוירה והצלילים בבית. זה מאמץ. זה שווה!

בהצלחה רבה!

***

טור זה נכתב על ידי הרב שלמה רייניץ והתפרסם בשו"ת חינוך שע"י ארגון ליב"ה – לחנך ילדים בדרך המלך.

המעוניין להצטרף לקבוצת הוואצאפ ׳שו"ת חינוך׳: לאבות, לאמהות