נס ל"ג בעומר • השגחה פרטית בבית חב"ד קוזומל

נס ל"ג בעומר – מאת השליח הרב דודי כפלין

השנה תכננו הפקה ענקית לכבוד ל"ג בעומר, ולכבוד זה ביום שלישי ט אייר 14.5 קנינו חומרים (כובעים חולצות שלטים דגלים ועוד) לתהלוכת ל"ג בעומר שתתקיים בקוזומל בשווי 1500 ש"ח, ותכננו לשלוח את זה עם אמא של אחת מחברות הקהילה שלנו (שההורים שלה באו לבקר).

כשהתקרבנו לחג, בררנו את זמני הטיסה והבנו שהם טסים ביום ראשון, לפני החג. "איזה יופי השגחה פרטית, איך הכל מסתדר".

אמא ואבא שלי ארגנו חלק מהדברים, משפחת מארק שהבן שלהם ישראל כאן אצלנו בשליחות ארגנו חלק מהדברים, ותכננו לנסוע לרחובות להביא להורים של מורן את המזוודה.

ואז פתאום התגלה שהם לא טסים בראשון אלא בשבת בלילה, אז אמרנו הכל השגחה פרטית ולא הבאנו להם את המזוודה.

ומאז (מיום חמישי) אנחנו מחפשים אנשים שמגיעים מהארץ למקסיקו, מפרסמים בכל הקבוצות ובכל הרשתות החברתיות שקיימות עלי אדמות…

מחפשים מחפשים מחפשים, ואז ביום שלישי יומיים לפני ל"ג בעומר אותה אשה מהקהילה אומרת לנו שיש איזה זוג שמגיעים לקוזומל מהארץ לל"ג בעומר!

מיד אני מתקשר אליהם והם אומרים לי "כן-לא-כן, לא-כן, לא" בסוף כן ואז ברגע האחרון ביטלו…

לחץ, מתחיל להיות כבר מאוחר ואז אבא שלי שולח לי הודעה ביום שלישי בערב מה עושים?

אמרתי לו רק נס…

רק אם מוצאים מישהו שטס ישירות למקסיקו מהארץ זה יגיע אלינו בזמן.

מסתבר שגם לאח שלי – יואל השליח בקאסול הודו, יש חבילה קטנה תקועה עם מוצרים של ל"ג בעומר בארץ והוא הביא להורים את הרעיון הנועז ללכת לשאול אנשים מחוץ לשדה תעופה.

אז ההורים הנדירים שלי החליטו שהם קמים ונוסעים לשדה תעופה, ומזמינים את הנס כדי לעזור לשתי ציפורים במכה אחת.

הסיכויים כמעט אפסיים. למה שמישהו יקח מזוודה לא מוכרת ממישהו זר בשדה תעופה בישראל (עם כל המאבטחים) ועוד למקסיקו?!

גיעים לשדה, בודקים ורואים שיש עוד שעתיים טיסה להודו.

הם התחילו לשאול אנשים אם הם טסים להודו, הם שואלים אחד ועוד אחד ואז ההורים שלי פונים לשתי נשים מבוגרות שנראות זרות ושואלים אותם:

"are you flying to India?" (אתה טס להודו?)

אז הן עונות:

"!no sorry, we flying to Mexico City" (לא, אנחנו טסים למקסיקו סיטי!)

ההורים שלי כמעט התחילו לרקוד..

הם מתחילים להסביר להם על המזוודה ועל ל"ג בעומר בקוזומל, עד שהנשים הסכימו לקחת את המזוודה, אבל אז פתאום התחילו לחשוש מהסיטואציה וגם כי לכל אחת היה כבר 2 מזוודות.

אמא שלי העלתה אותי על הקו דיברתי איתה בספרדית, שנהג יחכה לה בשדה תעופה ואין לה מה לדאוג, אבא נתן 140 דולר תשלום עבור מזוודה שלישית.

לאחר שעה היא שולחת לי וואצאפ בהתלהבות שבזכות המצווה, שידרגו אותם לפריורוטי ולא צריך לשלם על המזוודה.

עכשיו נשאר לנו לארגן מישהו שיקח את זה ממקסיקו סיטי לקוזומל, כי הם נוחתים ברביעי בערב והתהלוכה בחמישי.

אז שוב, אנחנו מתחילים לפרסם ברשתות החברתיות וטלפונים והודעות וכו ואז מפה לשם מישהו ממקסיקו סיטי שולח לי הודעה, שיש מישהו שנוסע עד פלאיה בשעה 5 בבוקר. לא עוזר…

הנשים רק נוחתות בשעה 5 במקסיקו. חוסר אונים.

אני מדבר עם הרב מייזליש הוא שומע את הסיפור ואומר: עם המסירות נפש של ההורים שלך, חייב שהמזוודה תגיע.

אם לא תמצא מישהו מחר אני ישלח מישהו בטיסה ספיישל עם המזוודה.

פתאום החבר מתקשר ואומר שדחו לבחור את הטיסה והוא טס בסוף בחמישי ב-6 בבוקר!

איזה אלוקות! אני מדבר עם הבחור ואני קולט שיש לי את המספר שלו שמור בפלאפון (הוא טייל בקוזומל לפני 5 שנים), והוא כמובן הסכים בשמחה לקחת, והמזוודה הגיע בשלום לקוזומל עכשיו השעה 14:55 בצהריים בעוד שעתיים מתחילה התהלוכה.

השגחה פרטית מופלאה!

התהלוכה של הרבי

הר(ש)בי דואג!