מערכת כיפת ברזל – נס המלובש בטבע

מאת: הרב אבישי איפרגון, ראש ישיבת "דרכי תמימים", שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד

אחת המערכות היותר בולטות במהלך מבצע "חגורה שחורה" הינה מערכת כיפת ברזל. 10 הסוללות של מערכת זו, שנפרסו ברחבי הארץ, הביאו לירידה משמעותית בהיקפי הנפגעים והנזק בשל ירי הרקטות המסיבי של ארגוני הטרור. אולם, לא רבים מודעים לכך שהורתה ולידתה של המערכת לוו בקשיים עצומים ובחוסר אמון מוחלט של מומחים רבים. מהנדסי ומפתחי המערכת עצמם, סיפרו  כי הרעיון לפתח טיל יירוט קטן וזול יחסית [טיל ה"טמיר" עולה בערך פי 100 פחות מטיל "החץ"], שיוכל ליירט את כל סוגי הרקטות לטווח קצר וגם לטווח בינוני – ביניהן רקטות קטנות מאוד (בגודל של בקבוק בנפח 1.5 ליטר) נחשב ל"רעיון הזוי", וחלק מהמהנדסים בתעשיות הביטחוניות אף הגדירו זאת כ"מדע בדיוני". 

חוסר אמון מוחלט בצה"ל ובארה"ב

לא רק בתעשיות הביטחוניות התייחסו למערכת באי-אמון. צה"ל עצמו, ובמיוחד חיל האוויר (האחראי להפעלת מערכות יירוט הרקטות והטילים), סירבו להקדיש למערכת תקציב כל שהוא, ולא האמינו שהיא תגיע לכלל הבשלה ויכולת מבצעית!

רצונם של מפתחי המערכת היה נראה כבלתי ניתן למימוש בעליל, היות והם תכננו להצליח ולפתח מערכת שתאפשר יירוט מוצלח בכל מזג אוויר שהוא, מול מגוון טילים גדול, שמשוגרים ממגוון טווחים, תוך הבטחת הרס האיום באוויר, וכן יכולת לטיפול במטחים כבדים של טילים, ולהגנה על אזורים נרחבים (ולא רק הגנה נקודתית). 

גם לוח הזמנים שהוקצב לפרויקט – 3 שנים בלבד – נראה דמיוני לחלוטין, בשל העובדה שלמערכות נ"מ מתקדמות נדרש בדרך כלל זמן פיתוח של כ- 15 שנה. משלחת מומחים אמריקנים שהגיעה במטרה לבדוק את סיכויי הצלחת הפיתוח, סירבה לתת לו אפילו "סיכויי הצלחה נמוכים" ועמדה על כך שלמערכת שכזו לא יכול להיות שום סיכוי להצליח! 

בשל קביעה אמריקנית זו סבל הפרויקט מקשיי מימון גדולים, מה גם

שתהליך הפיתוח לווה אף הוא בקשיים רבים.

סייעתא דשמיא גדולה

לאור כל זאת ברור כי הצלחתה המדהימה של המערכת – למעלה 

מ- 90% יירוט – נובעת לא רק מעבודתם המסורה של המהנדסים המוכשרים, אלא מברכתו המיוחדת של הקב"ה, אשר העניק להם סייעתא דשמיא גדולה ונפלאה, על מנת שיצליחו במשימתם להוסיף בביטחונו של עם ישראל. 

את ברכתו ונסיו העצומים של הקב"ה רואים אנו בכל סבבי הלחימה, כאשר, בנוסף ליירוטים המוצלחים, כ- 70% מהרקטות נופלות ב"שטחים פתוחים" – וזאת על אף העובדה שמומחים מאיראן ומחיזבאללה היו מעורבים בכל תהליכי ייצור, פריסת וטיווח הרקטות. בנוסף לכך, כ- 10% מהרקטות ששוגרו נפלו בשטחי עזה עצמה או ששיגורם כשל מסיבות טכניות.

שרשרת הנסים המדהימים במבצע האחרון בלטה לעין כל. הפגיעה הישירה בבית בנתיבות ללא נפגעים, הפגיעות הישירות בבתים בשדרות,  ונפילת הרקטה בסמוך למכוניות ולאוטובוס קו 340 (שנפגע בחלקו האחורי – אך היה ריק לאחר שהוריד את אחרון הנוסעים!) – בכל האירועים הללו, ובאירועים נוספים, לא היו שום אבדות בנפש בחסדי ונסי ה'.

כמו כן, כעת מתפרסם כי הערכת המודיעין בצה"ל הייתה כי הג'יהאד האסלאמי ישגר הרבה יותר רקטות, וירחיב את מעגל הירי לעומק הארץ בדגש על אזור המרכז, וכי יש סיכוי גדול שגם החמאס ופלגים נוספים יצטרפו ללחימה. בחסדי ובנסי ה', הערכות אלו לא התממשו. 

נס המלובש בטבע

בתורת החסידות מבואר כי ישנם שני סוגי נסים. האחד הוא נס "מעל הטבע" – כמו הנס של קריעת ים סוף, שבהם ניכרת בגלוי יד ה'. והשני הינו "נס המלובש בטבע". נסים אלו הינם ביטוי של ההשגחה האלוקית ואהבת ה' לעם ישראל, הנעשים בצורה נסתרת יותר, תוך כדי שהנס ויד ה' "מלובשים" ומכוסים על ידי אמצעים טבעיים, כך שהנס אינו גלוי כמו הנסים ש"מעל הטבע". עוד מוסבר בתורת החסידות, כי דווקא הסוג השני של הנסים הינו נעלה יותר, והוא מבטא כוח פנימי ועמוק יותר של הקב"ה, וזאת משום שבנסים אלו מתחברים עולם הטבע, והמימד הנסי והעל-טבעי ושורים בכפיפה אחת. 

בימים אלו, כאשר רואים אנו את מאות הנסים הסובבים אותנו – הן ביירוטי כיפת ברזל והן באופנים אחרים – עלינו להודות לה' יתברך על חסדיו ונסיו הגדולים עמנו, ולהוסיף בתורה ובמצוות, מתוך השתוקקות וציפייה לגאולה, אשר המאורעות הביטחוניים והנסים הגדולים, הינם מסימניה הברורים, וכפי שהבטיח וניבא הרבי מלך המשיח שליט"א שהגאולה תבוא בקרוב ממש ובחסד וברחמים.