רעש מהאוטו ה'חדש' • שונה הלכות

הרב יצחק איתן מזרחי

משה קנה אוטו מיעקב. לאחר מכן – גילה בו תקלה. אלא שיעקב עמוד על כך שאין תקלה באוטו. מי ישא בעלות התקלה?

משה קנה רכב מסוג שברולט אורלנדו מיעקב באחד מימות שישי הקצרים בחודשי החורף אשתקד, במחיר של 34,500 ₪ (מחירון לוי יצחק ביום המכירה היה 38,840 ₪). המוכר הצהיר על התקלות הידועות לו והקונה קיבל זאת מבלי לבדוק את הרכב במכון בדיקה.

לדברי משה – הקונה (התובע), מייד אחרי שביצע את ההעברת הבעלות, עלה על האוטו לנסיעה לביתו, ומיד כשביצע פניית פרסה, שמע רעשים מחלקו האחורי של הרכב, רעשים אשר חזרו גם כאשר ביצע פניה חדה בכניסה לביתו (אחרי נסיעה קצרה). בהמשך הנסיעה, טען משה שהרגיש בעיה גם בבולמי הזעזועים. הוא דיוח על שתי בעיות אלו ליעקב מייד אחרי השבת. חלק מהליקויים עליהם הצהיר משה, תוקנו על ידו למחרת הדיווח – ביום שני, ובנוסף לטיפול שוטף שבוצע לרכב עלות התיקונים הייתה לדברי התובע כ 1500 ₪.

אלא שהבעיה שגרמה לרעש לא תוקנה. אך כעת יעקב הקונה (הנתבע) סירב לבקשת משה (התובע) לבטל את המקח ולקחת את האוטו ולהחזיר את הכסף או לטפל בבעיה.

לאחר כשבועיים, נבדק הרכב על ידי משה (התובע) במוסך מורשה, שם נמצא כי קיימת בעיה בדיפרנציאל ונדרש להחליפו. הצעת המחיר להחלפת הדיפרנציאל בחלק משומש במוסך, כולל עבודה היא בסך 4,500 ₪. עלות הבדיקה עמדה על סך 188 ₪ (הוגשה חשבונית מהמוסך המעידה ע"כ).

כעת, משה (התובע) דורש לבטל את המקח וכן לקבל בחזרה את הוצאותיו שהגיעו לסך של 2,000 ₪, שכן לטענתו על כל התקלות הנ"ל לא דיווח יעקב המוכר בזמן אמת (בשעת המכירה).

אלא שיעקב המוכר (הנתבע) טוען כי הוא לא שמע כל רעשים לפני שמכר את הרכב, לפיכך יתכן והתקלה נוצרה ברשות התובע ועל טענת מקח טעות להידחות. לחילופין טוען יעקב, כי ברכב ישן עשויות להיות תקלות שאינן ידועות למוכר והתובע קיבלו כמות שהוא והוא אינו יכול לחזור ולבטל את המקח. כמו כן טוען יעקב כי משה היה יכול לשמוע את הרעשים (אם היו) גם בנסיעת המבחן שערך לרכב לפני העברת הבעלות, ואף לקחת את הרכב לבדיקה במכון מוסמך, ואם לא עשה זאת, הוא אינו יכול לטעון עוד לטענת מקח טעות.

אחרי שמיעת טענות הצדדים בבית הדין, בית הדין בהסכמת הצדדים פנה למכונאי רכב. בעדות טלפונית שניתנה באזני הצדדים אשר אף הפנו את שאלותיהם למומחה. המומחה שמע מהתובע מהו סוג הרעשים ומהיכן הם נשמעים ואישר כי יתכן והדבר יכול להצביע על תקלה בעיה בצירייה או בדיפרנציאל, ואף הציע דרך כיצד לוודא זאת. לדבריו בכל מקרה בעיה זו לא נגרמת כתוצאה מהנסיעות אותן ביצע משה (התובע) בימים המועטים בהם הרכב היה אצלו. עוד הוסיף המומחה ואמר שהעובדה שהרעשים לא נשמעו על ידי בעלי הרכב הקודמים (יעקב – הנתבע) הינה תופעה מוכרת לפיה בעלי הרכב מתרגלים לרעשי רכבם ולעיתים אינם רגישים לרעשים חריגים.

לאחר שכשלו נסיונות הפשרה – ניגש בית הדין להכריע בזה ע"פ ההלכה

ונשאלת השאלה עם מי הצדק: האם אכן ניתן לומר שיעקב התרגל לרעש ששמע, ואכן התקלה הייתה עוד לפי שמכר את הרכב למשה, או שבכל מקרה בו סמך משה על יעקב ולא לקח את הרכב לבדיקה – אין 'מקח טעות' חל כאן כלל?

תשובה בקצרה: על יעקב, בעלי הרכב הקודמים, לפצות את משה בכל העלות הנוגעת לתיקון התקלה שהתגלתה מיד לאחר שקנה משה את הרכב, ואשר (ע"פ עדות המכונאי) נוצרה אצל המוכר.

תשובה בהרחבה: כאשר מתגלה אחרי המכירה פגם מהותי, או שאינו ניתן לתיקון, קובעת ההלכה כי זכותו של הקונה לדרוש את ביטול העסקה בטענת 'מקח טעות', וזאת כל שלא יוכח ממעשיו שמחל על הפגם, ולדוגמא: אם המשיך להשתמש בחפץ לאחר הימצא הפגם – נמצא שמחל עליו ואינו יכול לדרוש את החזר המקח.

אמנם, ככל שהתקלה התגלתה תוך כדי נסיעה – הרי שפשוט שלא יכול להישאר האיש ללא תחבורה, וע"כ לא נחשב שמחל אם הודיע מיד בסיום נסיעתו הראשונה כבעלי הרכב, טרם המשיך להשתמש ברכב, על התקלה, ומשכך, על אף שהתובע לא השיב את הרכב לנתבע מייד, אך היות והוא דרש זאת (את התיקון/ביטול המקח) מייד, אין להוכיח מהעובדה שהמשיך להשתמש בו עוד זמן מה שחזר בו מדרישתו או שמחל על זכותו וע"כ שמורה לו הזכות להתחרט על המקח.

אלא שכעת נותר לברר האם הפגם אירע אכן אצל המוכר, והאם פגם זה אכן מוביל לידי ביטול המקח או רק קבלת פיצוי עבור תיקון הנזקים:

בסוגיית זמן היווצרות הפגם, ההלכה מבחינה בין פגם שנוצר על ידי גורם חיצוני, ובין פגם המופיע בחפץ עם הזמן. אם הפגם נוצר על ידי גורם חיצוני, יש להניח כי הפגם נולד ברשות הקונה. אולם אם הפגם מופיע עם הזמן בחפץ מפאת התיישנותו, הרי שאין לחפץ חזקה שישאר שלם ותקין לנצח, ולפיכך יש להעריך את מועד התרחשותו על ידי בעל מקצוע.

אם ניישם זאת בנוגע לתקלות ברכב, נאמר כי מכה או שריטה שנמצאה ברכב, יש להניח כי נוצרה אצל הקונה כל זמן שלא הוכח אחרת. לעומת זאת, בנוגע לפגם שנוצר במשך הזמן כתוצאה משימוש ושחיקה כגון תקלה מכנית או חשמלית המופיעה עם הזמן ברכב משומש וישן, יש להתייעץ עם מכונאי רכב מוסמך ומנוסה המוסכם על שני הצדדים, אשר באמצעות מקצועיותו ונסיונו ינסה להעריך את מועד יצירת הפגם. ובמקרה דנן – התקלה (כפי שאמר המכונאי) נגרמה לאורך זמן, משימושו הרב של המוכר במכונית.

באשר לביטול המקח – בהלכה נקבע ש'הכל כמנהג המדינה' לפי מה שנהוג להחזיר עליו את המקח או לא, ובדרך כלל בתקלה הניתנת לתיקון (ואף בתקלה שאינה ניתנת לתיקון אך היא בגדר מום קטן ש'אפשר לחיות איתו' ולהשתמש בחפץ על אף המום) – מקובל לפסוק פיצויים בלבד ולא את ביטול המקח.

מקורות: שולחן ערוך חו"מ רלב, ג,יא,יב,יח-כ ועוד, סמ"ע (שם ס"ק ל"ה), פת"ש שם, נתה"מ (רל"ב, א ד"ה ונראה); (וראה בשו"ת הרא"ש צו,ו), פס"ד ארץ חמדה גזית 607; חוקי התורה: מקח טעות עקב אי התאמה, סעיף 3.

________________________________________________

נ.ב. אין במדור זה משום פסיקה הלכתית ויש לפנות לרב או לבית ההוראה בכל מקרה לגופו. כותב המאמר הינו עורך סדרת הספרים 'הלכה למעשה' וחבר מכון הלכה חב"ד. לתגובות: publish@smslarav.co.il