מרתק: הרבי הריי"צ משיב לטענות נגד תקנתו להתפלל בציבור

בימי קיץ תרצ"ח הוציא הרבי הריי"צ כרוז מיוחד ובו תקנות ברורות עבור חברי 'כולל חב"ד'. בין התקנות בלטה הדרישה הבאה: 'חברי כולל חב"ד מחוייבים להתפלל שלוש התפילות בכל יום בציבור דווקא' (אגרות קודש הרבי הריי"צ כרך ד', עמוד שפז, אגרת א'מו).

בעקבות כך אחד החסידים פנה לרבי הריי"צ, וטען שמשמעות תקנה זו היא הביטול של 'עבודת התפילה' מתוך התבוננות ואריכות. הרבי הריי"צ עמד חוצץ בחריפות רבה כנגד טענה זו, והגיב שטענה זו היא 'פירוש זר ומוזר ואין זה אלא עיוות הדעת בהעדר הרצון לעסוק בעבודה שבלב זו תפילה' וש'בושה וחרפה גדולה'.

המכתב המלא באדיבות ארגון 'לחלוחית גאולתית':

'במענה על מכתבו אודות הכרזת ההתעוררות – תקנות – אשר בני הכולל שיחיו יזהרו בתפילה בציבור ולימוד דא"ח וכו' גורמת; א) ביטול התפילה בהתבוננות. ב) והרבה דורשים ושואלים מה תוכן ההתעורררות זו דתפילה בציבור, הלא כתוב הוא ב'שולחן ערוך', אלא דהכוונה היא דתקנה זו באה לשלול את התפילה בהתבוננות. ג) וכאשר הוא עוסק עם תלמידי ישיבת 'צמח צדק' שיחיו בלימוד דא"ח, אינו יכול לדבר איתם בעניין 'עבודת התפילה', באמרם כי התקנה הנזכרת לעיל מראה לדעת כי אין צריכים רק תפילה בציבור.

אתפלא הפלא ופלא ופלאי פלאים על פירוש זר ומוזר כזה, ואין זה אלא עיוות הדעת בהעדר הרצון לעסוק בעבודה שבלב זו תפילה. כל תלמיד היותר קטן, גם בהמכינות דישיבת 'תומכי תמימים' ישמרם צורם ויחזקם – המתנהג ברוחה של חסידות – יודעים כי עיקר לימוד החסידות שתהיה העבודה בפועל, בהבנת העניינים ובפעולתן בהנהגה של יראת שמיים בלימוד התורה בקיום המצוות ובמידות טובות, אשר כל זה בא אך ורק על ידי 'עבודת התפילה'. והאברכים תלמידי ישיבת 'צמח צדק' שיחיו, תואנה מצאו במה לתלות העדר עבודתם בתפילה, ובמילא הנה בכל העניינים אשר תורת החסידות חב"ד דורשת.

בושה וחרפה גדולה היא מעמד ומצב כזה, ואצטער במאוד אשר פגישתי הראשונה – בכתב – עם תלמידי ישיבת 'צמח צדק' שיחיו, הוא בעניין כזה. ומה שכתב כי הרבה שואלים ודורשים, מה חידוש יש בתקנה זו ובאים לידי מסקנה להזהיר לבלי להתפלל בהתבוננות בדרכי החסידים מאז ומקדם, לא אדע שאלתם. הלא כל ספרי המוסר ומכתבי התעוררות ביראת שמיים ואגרות קודש הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לא חידשו דבר על האמור ב'שולחן ערוך', ודבר ישן נושן הוא כי הממאן מוצא לו כמה אמתלאות ועלילות דברים'.

אגרות קודש הרבי הריי"צ כרך ד', עמוד שצ, אגרת א'מז.