-
בשבוע שעבר דן הרב אליעזר מלמד, ר"י הר ברכה, על גבי עיתון 'בשבע' בדיני מקוואות, הרב העלה את הפתרון להחלפת המים בבור באופן תדיר ע" 'זריעה' או 'השקה' ואת הבעיה שנותרת עקב תחלופת המים בין הבורות. בדבריו הביא את שיטת חב"ד לבניית בור על בור כך שנפתרת הבעיה, אך הוא דוחה אותה במספר טענות • הרב פאלע לבנוני הבקיא בדיני מקוואות, מגיב לדבריו ומסביר את הצורך במקווה בור על בור באר היטב • לקריאה
מנחם|ט׳ באייר ה׳תשפ״אבשבוע שעבר דן הרב אליעזר מלמד, ר"י הר ברכה, על גבי עיתון 'בשבע' בדיני מקוואות, הרב העלה את הפתרון להחלפת המים בבור באופן תדיר ע" 'זריעה' או 'השקה' ואת הבעיה שנותרת עקב תחלופת המים בין הבורות.
בדבריו הביא את שיטת חב"ד לבניית בור על בור כך שנפתרת הבעיה, אך הוא דוחה אותה במספר טענות הלכתיות ומדעיות.
הרב פאלע לבנוני הבקיא בדיני מקוואות, מגיב לדבריו ומסביר את הצורך במקווה בור על בור באר היטב.
•
כהערה על הכתבה המסקרת את אופן בניית המקוואות בדורות האחרונים של הרב מלמד שליט"א, מן ההכרח להשיב כמה הערות חשובות ומהותיות כאשר ניגשים לסוגיא זו, ובעיקר טענתו כי יש במקוואות 'בור ע"ג בור' חשש 'מוציא לעז על מקוואות הראשונים':
ככלל, כל מבנה המקוואות לסוגיהם התחילו רק ב150 שנים האחרונות, ובוודאי לא הרבה לפני. עד אז השתמשו במעיינות או ב'פטנטים' חדשים כמו תיבות מנוקבות בתוך הנהר (כדי שיוכלו לטבול במים חמים, כתקנתו של בעל התניא שהתקבלה לאורך ורוחב בכל תפוצות ישראל כהידור עיקרי בטבילה, כדי למנוע בעיות בטבילה עצמה).
כך שבאותם זמנים, כאשר התחילו לבנות מקוואות המבוססות על הכשר 'אוצר' מי גשמים סמוך (זריעה או השקה וכו') – היו כמה שיטות בזה, בארץ ישראל החזו"א הקפיד מאוד לעשות דווקא 'זריעה' בלבד! מאידך מקוואות רבות בירושלים נהגו בהשקה דווקא. כאשר בניה זו קלה יותר מאשר בור על בור. אמנם ברוסיה ומדינות הסמוכות (כמו"כ באירופה) נפוצה דווקא שיטתו של הרבי הרש"ב לעשות את אוצר ההשקה דווקא מתחת בור הטבילה, באומרו שכך לא מתערבים המים, הן מצד שהמים העליונים חמים, והן מצד טבע המים העומדים שאינם מתערבים עם אלו שתחתיהם (כאשר מחיצה מפרידה ביניהם ורק נקב קטן מחברם, וסברא זו כתב כבר בפשטות החתם סופר יו"ד תשובה רי"ד) – משא"כ באוצר השקה מהצד שאף אם סוגרים אותו בכל פעם (דבר שמקפידים מאוד לא לעשות היום מחמת מקרים שאירעו רח"ל ששכחו לפתוח את החור והיו צריכים לחזור ולטבול, וזה במקרה הטוב שנודע הדבר…) הרי מחוק כלים שלובים המים זזים נכנסים ויוצאים ומחלפים תוך כמה ימים ובוודאי כמה שבועות. מקוואות כאלו התחילו להיות נפוצים עוד לפני תקנת הרש"ב (נמצא ב'טהרת ישראל' משנת עת"ר, ובנמצאו בשנים האחרונות מקוואות כאלו מתקופות מוקדמות יותר בבעלזא ומוכח שהאדמו"ר רבי ישכר דב מבעלז זיע"א כבר הנהיג כך ("אור הצפון" גליון ל', ספר שנות חיים עמ' תקעג אות ג'). אם כן 'מקווה חב"ד' התחיל באותה נקודת זמן לערך יחד עם כל שאר סוגי המקוואות הנפוצים…
גם במקומות שנהגו כו"כ שנים בזריעה בלבד – היום לא נמצא כלל שעושים מקוואות כאלו מחששות חמורים ובעיקר פרקטיים, (מלבד המורכביות ההלכתיות בשי' הראשונים, מצד אין הזוחלין מערבין, שי' הראב"ד והרמב"ם בנטל סאה ונתן סאה ועוד) דבכל פעם חובה גמורה שבבור הטבילה לא יהיו שום לחלוחית מים מחשש ג' לוגין שאובין היכולים לפסול כל מים הנכנסים, וכן שבריבוי מקרים רח"ל מחמת שאין צורך להחליף את מי הגשמים וכו' לא בדקו את האוצר כלל ולאחר ריבוי שנים נמצאו בו עשבים ונקבים כך שנתמעט ממ' סאה וכל זמן זה כל המים שנכנסו דרכם לא הוכשרו כלל לטבילה! כך שקשה לומר בדבר שנהוג כו"כ שנים שכאשר מהדרים להחליף למקווה מהודרת יותר הגענו ל'חשש חמור' של 'מוציא לעז על הראשונים'! ובודאי שחשש זה לא עדיפא מחששות חמורים בכשרות המקווה וכשרותם וטהרתם של מהות הבית היהודי והדורות הבאים.
מלבד זאת, להדיא בדברי גדולי האחרונים שכאשר מהדרים במקוואות לינצל מחששות נוספים ולצאת ידי שיטות נוספות – אין בזה כלל משום מוציא לעז (צ"צ יו"ד קע"ב, תרה"מ סי' רל"ב, ושם בין הדברים גם כתב "היכא דאיכא ספיקא וצדדין שמן הדין ראוי להחמיר מוטב יותר לעשות כדת וכתורה משניחוש ללעז").
יתירה מכך: היום כמחצית מהמקוואות הנבנים בארץ ויותר מכך ברחבי העולם, ובאחוזים גבוהים ביותר מאלו העוברים שיפוץ – נבנים בהידור של מקווה בור ע"ג בור! ובאלו שלא – בריבוי גדול מהם מקפידים שיהיה לפחות בור טבילה אחד 'ע"ג בור'. וגם בבורות הטבילה בעלי 'אוצר השקה' 'רגילים' – באחוזים ניכרים מהם בונים כשיטת 'סאטמר' ומנחת יצחק שבור ההשקה מחולק לבור "ע"ג בור".
כך שמצד המציאות בעולם המקוואות – קשה מאוד לומר 'מוציא לעז' ו'מחדש' כאשר ריבוי עצום של מקוואות בנוי בכזאת צורה.
•
בדבר עצם הדיון במקווה זה, הרי מקווה זה של "בור על בור" מפורש הוא במשנה ובגמ', ברמב"ם ובשו"ע ובש"ך ובפוסקים אחרונים – ולא נמצא שום פוסק שכתב לנגד מקווה זה.
היו כמה שניסו בדמיונם לערער כמו בכל דבר והוכיחו ונופפו חזק במה שכתב ה'דברי חיים' (ח"ב סי' כ"ח גבי 'קטפרס', שיטתו המחודשת והמפורסמת בזה) אך לכל היודע בטיב קריאה נאמנה באותו 'תשובה' של הדברי חיים כותב להדיא שכאשר המקווה התחתון סמוך ובור הטבילה ורק מחיצה בניהם – אין חשש כלל וכלל! (בלשונו "הכי היכי דהמים נוגעים כל העליונים בתחתונים ורק שמפסיק איזה נסרים שאינם כלי הרי ממש אחד ולא צריכי לגוד אחית ולא לקטפרס".."ובהאי גוונא הוי חיבור")
ואף ה'דברי יציב' שכן חשש בזה בנוגע למקוואות של סאטמר (סי' קי"ז), הרי במקווה חב"ד שעושים חור גדול כנקב 'מוציא רימון' הבהיר להדיא שוודאי כשר ומהודר לכל הדיעות (ראה עדותו של הרב לנדא במכתב המצורף, ועדותו של הרב הלפרין שבמקווה חב"ד שבנה טבל האדמו"ר בעל ה'דברי יציב', וכן עדותו של בנו, האדמו"ר מצאנז הנוכחי (י"ד חשוון תשע"ז).
ומצורף כאן כל פוסקי הדור האחרון בדבר כשרותו והידורו של מקווה זה בדווקא – הרב לנדא, הרב וואזנר, הרב עובדיה יוסף, הרב מאיר ברנדסדופר, הרב משה הלברשטאם, הרב משה פיינשטיין, הרב הנקין, הרב אלישיב (שמעתי בעצמי מהרב מינצברג שקיבל ממנו הוראה לבנות כך, וכן הרב פולק מח' מקוואות בירושלים) ועוד.
•
מה שהביא הרב בשם הרב משה פיינשטיין זצ"ל כבי' שכתב נגד מקווה זה, עיין בצילום מכתב הנ"ל שכתב בפירוש שיטתו ופסק הלכה שלו שהידור גדול הוא מקווה חב"ד, (התשובה המפורסמת ב'אגרות משה' כתב אותה אודות מקווה סאטמר, ובנדון עצמו שדן לגבי 'יש בילה בלח' כבר כתבו כל גדולי פוסקים אחרונים שאין מבינים כלל שאלתו ולא שייך לנדו"ד כלל. עכ"פ גם שם העיר רק על מקווה עם אוצר השקה כפול ולא לגבי מקווה חב"ד). יתירה מכך: מפורסם דבר מסירות הנפש שלו לבנות מקווה ברוסיה בתחילת שנות הקומוניזם שנלחמו כליל נגד כל סממן יהודי. וע"י תחבולות הצליח שהקבלן שבנה את בריכת המרחץ העירונית בנה 'אוצר מי גשמים' שיהיה מושק לו, ו'מקווה' זה שבנה היה תחת הבריכה – 'בור ע"ג בור'!
(ובשנים האחרונות שאלו את בנו מדוע להוריו לא נולדו ילדים בכל אותם שבע שנים שגר ברוסיה בתקופה זו – האם משום שחשש ממקווה בור ע"ג בור, וענה נחרצות בשם אביו זצ"ל שח"ו לומר כן, וודאי הכשיר וסמך על זה לכתחילה ובהידור, רק שלא רצה שהקומונסטים יבחינו שמצליחים הם לשמור בטהרה ומכך יסיקו ויבינו שיש מקווה באזור וח"ו יפרקו המקווה שהצליח להציל דרכו רבבות יהודים – לכך נשמרו שבע שנים מזה!).
כך שהדברים שכתב "ואף שהטענה לפסילת מקוואות חב"ד וסאטמר רחוקה (עי' טה"ב מקוואות ב), אין היא רחוקה יותר מטענת המחמירים שאינם סומכים על רוב ככל הפוסקים בדין דרבנן". – הרי שאין 'טענת מחמירים' כזאת כלל! ובוודאי ש"אין היא רחוקה יותר מטענת המחמירים שאינם סומכים על רוב ככל הפוסקים…" מי גדול לנו מהש"ך והתשב"ץ שכתבו בנוגע להידור זה (לחוש לשיטת הראב"ד) שיש להחמיר!.
•
החשש האמיתי בעקבות מאמרו הנ"ל ויתכן וכו"כ יפסיקו להשתמש במקוואות אלו וילכו לאחרים המצויים, ומלבד ההפסד של ההידור הגדול והעצום הזה, הרי במקוואות חב"ד יש יתרון עצום פרקטי הלכתי – מקווה חב"ד אינו רק מקווה שבנוי בור ע"ג בור, כחלק מהותי מתקנת המקווה שתיקן הרבי הרש"ב – עוד חמשה עשר(!) כללים, תקנות והידורים מהותיים שחלקם הגדול לא נפוץ במקוואות אחרים (לדוגמא – באוצר הגשמים יהיו לפחות פעמיים ארבעים סאה!, להחליף את מי הגשמים מזמן לזמן, ונהוג פעם בשנתיים, ההקפדה על הצינורות שמוליכים את מי הגשמים, הקפדה על דברים המקבלים טומאה, הקפדה על המשכה לכל מי העיר וכן לאחר כל פקק, ועוד ועוד ובעיקר- שיהיה פיקוח צמוד ומהודק וכו') ומלבד זאת מקוואות אלו מצטיינים בהידורם ובפיקוחם התמידי! דבר שלצערנו הגדול לא נפוץ ברבים רבים מהמקוואות! דבר שמציל מבעיות ופסולים אמיתיים אחרים שאינם שייכים לכל הנדון כאן.
ועוד לא נכנסו למעלות העצומות של 'זריעה' הנעשית ג"כ במקווה חב"ד כפי שביאר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בתקנת המקווה (כאשר כל מים הנכנסים נזרעים ע"ג חור ההשקה שלמטה) וחשיב כ"מקווה אחת" וכמו שהאריכו בזה גדולי האחרונים את מעלה זו שבמקווה חב"ד – הרב משה פיינשטיין (אגרות משה ח"ג יו"ד ס"ה) שו"ת דברי מלכיאל (ח"ה סי' ק"י).
•
ומה שציטט הרב מדבר ה"מדענים" שבמקווה בור ע"ג בור מתחלפים המים גם כן, כבר האריכו בדברים אלו הרב וואזנר עצמו כתב בתשובה ראשונה ששמע כן ממדענים וכו' אך לאחר כמה שנים שבירר שוב את הנושא כתב להיתרא בצורה מוחלטת ואף שיבח מקווה זה, וכמו שפירסם כבר בתשובה מאוחרת בשו"ת שבט הלוי ובמכתב המצורף כאן. ולאחרונה התפרסם מכתבי כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שבא להבהיר ולהוכיח 'שיטת המדענים' הנ"ל, ובסיום דבריו לאחר שהוכיח בארוכה שאין לומר כן כלל – "ובכל אופן לכולי עלמא – בזו ע"ג זו ההתערבות קשה יותר ואיטית יותר ופחות בשלימות מאשר הברירה היחידה האחרת – זו בצד זו". ובפרט שמקווה חב"ד בונים באוצר פעמיים ארבעים סאה (למעלה מ1400 ליטר) וכן מחליפים את אוצר מי הגשמים פעם בשנה-שנתיים (ובונים מאגר גשמים, וכל זה חלק מתקנת המקווה עצמה, כדלעיל). כך שאין מה להשוות כלל למקוואות שאוצר ההשקה גם מתערב הרבה, וגם לא ממהרים לבא ולהחליף את מי הגשמים (וממילא – בכלל לבדוק את מצב האוצרות מבפנים).
•
(בגוף הדברים כתב ששאלו כמה "מדענים" והוכיחו שמים שאובים 'מי העיר' כבדים יותר ובמשך הזמן מעצמם יפלו לבור התחתון ויתחלפו, דמצאו מינירלים וכו' של מי העיר במים תחתונים:
"צ"ע למי קורא מדענים – ובכל אופן מי שאינו יודע שאין מי באר אחד שווה להשני בכל פרט דהנ"ל, ועאכו"כ בנוגע להכלל, וכן בנוגע למי גשם – דיום א' לשני. וכן בנוגע למים – שאובים ממקום א' להשני וכו'. ובכל זאת מכריז כללים כהנ"ל ובפשיטות גמורה – אינו בגדר מדען כלל"
ובנוגע לטענה השיב רבינו: "אפילו בצלוחית טה [תה] – רואים ההיפך כשאין משתמשים בכף.
כשהמלח ושאר מינרלים נתפשט ונתערב – מה זו ראיה שהמים נתערבו?! (ויש להביא ראיה מדין מליחה במלח – ששואב הדם מבפנים, אבל הבשר אינו זז ממקומו)"
"כשמידת החום השתווה – אין זה ראיה כלל שהמים התערבו (ומתכת יוכיח) ומסתבר יותר שרק המנירלים ירדו למטה ועד"ז שחיממו המים את המים התחתונים – אך לא שהתערבו המים! ועיי"ש].
ועד"ז לגבי צבע – "יטיף טיפת דיו אחת לכוס מים – ויראה שכרגע ישפיע על כל המים – האמנם לדעתו זוהי הוכחה שכל המים יתערבו כרגע?!
ישנם מי צבעים – שכמותם צובע מאה אלף ככה ויותר כמות מים – ומה זה שייך לעירוב המים? ישאלו מדענים כהנ"ל – הנכון שבאוקיינוס (ובכמה ימים שחקרו) יש עד היום חילוקים חשובים ורבים בין שכבות המים מלמעלה ולמטה").
תגיות: בשבע, הרב אליעזר מלמד, הרב פאלע לבנוני
אנא פנו לעיתון בשבע ודרשו לפרסם את הנ"ל כתשובה לרב מלמד. כדי שדבריו נגד מקווה חב"ד לא יתפסו אחיזה בציבור!
חשוב ביותר ואף מקובל בעתונות, בטוחני שיסכימו לפרסם.