המעשה הוא העיקר: הוראות הרבי למעשה בפועל לל"ג בעומר

ל"ג בעומר – יום שמחתו של רשב"י

א. ל"ג בעומר [יום הסתלקותו של רשב"י] הוא יום טוב ויום שמחה – יום שמחתו של רשב"י, שהודיע והכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.

ב. פשט המנהג בכמה קהילות קדושות בישראל (ומספרם הולך ומתרבה), וכן הוא מנהג חב"ד – שהשמחה דל"ג בעומר היא מהתחלת המעת-לעת, ליל ל"ג בעומר,  והולך ומוסיף (משעה לשעה כו') במשך כל המעת-לעת.

להשתדל שיהי' יום שמחתו דכל בני ישראל – בכל מקום

ג. כל אחד ואחד יעשה התלוי בו שבכל מקום ומקום שנמצאים שם יהודים שיחגגו ל"ג בעומר בשמחה גדולה, על ידי עשיית התוועדות [כינוס] כו' [או] תהלוכה של ילדים, וברוב עם הדרת מלך.

לעשות התוועדות, ותהלוכה לילדים בסיסמת "יחד כל ילדי ישראל" בפירסום ושטורעם גדול וכו' – ומתוך שמחה

ד. כנהוג בשנים האחרונות – ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, שיהודים הולכים לקיים רצון קונם, ובאופן של הליכה מדרגא לדרגא.

ה. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה (כמדינה זו וכיוצא בזה) שיכולים לקיים תורה ומצוות ללא רדיפות והפחדות כו', שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני יהדות.

ו. עריכת חגיגות ותהלוכות כו', דכל בני ישראל בכל מקום שהם, בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה בארץ ישראל, שבהם ישתתפו האנשים והנשים (בנפרד, בתכלית הצניעות, כמובן) והטף.

ז. [הנ"ל הוא] במיוחד בנוגע לטף – כמנהג ישראל מדורי-דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד התינוקות של בית רבן, חצי היום או שליש היום, ויוצאים [לשדה] לשמוח עם הילדים בעניני הרשות (לכאורה), ועל ידי זה ניתוסף בלימוד התורה.

ח. בכדי שזה (התהלוכות) יהי' בהצלחה רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ושטורעם גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.

ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו [אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דילי'], וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת דוגמא חי' אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות ובשמחה.

י. בודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד – בארצנו הקדושה.

יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר – יום שמחתו של רשב"י [כולל – שגם ההכנות בימים שלפני זה נעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.

יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק".

יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא [הדגשת והכרזת] "יחד כל ילדי ישראל" – כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.

לדבר בתהלוכה אודות רשב"י והוספה בתורה ומצוות

יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים (והמבוגרים) ויספרו להם [ויש לקצר] אודות רשב"י וכו' וכו', ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, תורה ומצוותי'. ובמיוחד – ללמוד מהנהגותיו של רשב"י, ומהם:

טו. א) לימוד באופן ד"תורתו אומנתו" – [שהנהגה] מעין ודוגמת זה שייכת אצל כאו"א מישראל, שבזמנים הקבועים ללימוד התורה יכול וצריך להיות במעמד ומצב ד"תורתו אומנתו" [ראה לקמן אות כ"ה].

טז. ב) עבודה באופן ד"בחד קטירא . . בי' אחידא כו'", שכתוצאה מזה נעשית העבודה גם בעניני הרשות באופן דבכל דרכיך דעהו", היינו שב"דרכיך" (דרכים שלך, בעניני הרשות) גופא נעשה "דעהו" [ראה לקמן אות כ"ט].

יז. נקודה זו יכולים וצריכים להסביר אפי' להטף. עד לקטן שבקטנים, שגם אצלו יהי' הענין ד"בכל דרכיך דעהו", אשר, עם היותם דרכי קטנות, "חנוך לנער על פי דרכו", מכל מקום, נעשה בהם ועל ידם הענין ד"דעהו".

יח. בקשה נפשית – להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים [הנ"ל] באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.

יט. [הנ"ל הוא] נוסף לכך שאומר הדברים בשם אומרם – אם משער שעל ידי זה יתוסף בקיום הענין, כראות עיניו ולפי הבנתו, לתועלת הצלחת הפעולה במעשה שהוא העיקר, וכל זה – לאחרי הקדמת הפעולה בענינים אלו בנוגע לעצמו.

הצעת רבים – צדקה במספר ח"י, מזמור ל"ג בתהלים, ובפרשת השבוע

כ. הנני לעורר ע"ד הצעת רבים והחלטתם לעשות כן במעשה בפועל, להוסיף בתורה עבודה וגמ"ח – נתינה לצדקה במספר ח"י – והרי ל"ג בעומר הוא ח"י באייר, בעבודה – מזמור ל"ג בתהלים, בתורה – בפרשת השבוע, ובפרט בחלקו המיוחד ליום זה.

להשתדל לנצל כל רגע דיום זה

כב. צריכים להשתדל בעבודת "יום סגולה" זה, לנצל כדבעי כל רגע ורגע דהמעת-לעת, עד להרגע שסופרים היום שלאחרי זה.

כמה פעמים ניגנו הנה מה טוב וכו' בקשר לל"ג בעומר

כג. כמ"פ ניגן [הורה לנגן] כ"ק אדמו"ר נשי"ד בקשר לל"ג בעומר, הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (ששייך לרשב"י), עם הניגון הנהוג אצל חסידים.

לקבל החלטות בעניני העבודה של הרשב"י – אהבת ישראל

כד. בעמדינו בל"ג בעומר, יום ההילולא דרשב"י – צריך כל אחד ואחת לקבל החלטות טובות גם בעניני העבודה המיוחדים דרשב"י – נוסף על ההנהגה באהבת ישראל ["בנהוג כבוד זה לזה".

לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו"

כה. א) להוסיף [בקביעות עתים] בלימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו", שבאותה שעה שלומד תורה יהי' במעמד ומצב, שאין בעולמו שום דבר מלבד לימוד התורה, ושום דבר שבעולם אינו תופס מקום אצלו שיפסיקו מלימודו.

כז. כולל – שגם לימוד נגלה דתורה חדור בפנימיות התורה, בהתאם לחידושו של רשב"י שהסיר המחיצה שבין פנימיות התורה לנגלה דתורה, כך, שכל אחד ואחד יכול לבחור וללמוד "במקום שלבו חפץ".

כח. במיוחד – תלמוד בבלי, ש"בלולה במקרא בלולה במשנה כו'", כל חלקי התורה, כולל גם פנימיות התורה, ועד שאפילו בפירוש רש"י על התורה, יש "ענינים מופלאים", "נפלאות" שבתורה, פנימיות התורה.

עבודה באופן ד"בכל דרכיך דעהו"

כט. ב) "בכל דרכיך דעהו", שבכל הדרכים של האדם (דרכיך) נעשה "דעהו", לא לשם "דעהו", אלא בהם עצמם "דעהו", שבדרכים שהאדם הולך בהם בחיי היום יום, בהם עצמם "ידע" את השם יתברך.

ל. כמו לדוגמא באכילה: נוסף לזה שאכילתו היא "לשם שמים", בכדי שיהי' לו כח לעבוד השי"ת – יודע, שזה גופא מה שמקבל כח מהאכילה, הרי זה מצד הניצוץ אלקי שיש בהמאכל.

לא. בכללות – על ידי זה שמתבונן, שכל פרט שבעולם, וכל אדם, וכל דרכיו שהולך בהם – מתהוים בכל רגע ורגע מחדש מהשם יתברך, והקדוש ברוך הוא משגיח עליהם בהשגחה פרטית, ועד גם על פרט שבפרט.

לב. בפרטיות – שבכל פרט ד"דרכיך", מוצא ענין ב"דעהו", ידיעת ה'. ועל דרך תורת הבעל שם טוב שמכל דבר (אפילו פרט הכי קטן) שאדם רואה או שומע צריך ללמוד הוראה בעבודת ה' – "דעהו".

השתטחות על ציון הרשב"י בל"ג בעומר

לג. נהגו ודייקו בדורות שלפנינו (ובודאי נוהגים כן עד היום הזה) שיהודי צפת עיר הקודש – הדרים בסמיכות מקום למירון (נוסף על אלה הבאים ממקומות ישוב רחוקים) – לעלות ולהשתטח על ציונו של רשב"י בל"ג בעומר, ומתחיל מליל ל"ג בעומר שבו נוהגים להדליק מדורות של אש לכבודו של רשב"י.

המ"מ נלקטו בעיקר משיחות:

(ליל ומוצאי) ל"ג בעומר תשמ"ח, ל"ג בעומר תשנ"א, ש"פ אחו"ק, י"ג אייר תשמ"ח, ל"ג בעומר תשמ"ט ש"פ אמור תשמ"ט הערה 40, ש"פ אחו"ק תש"נ, ל"ג בעומר תשמ"ט, משיחת ש"פ אחו"ק תש"נ, בה"ב – ח' י"א ט"ו אייר תשמ"ח, ל"ג בעומר – בעת ה"פאראד" ,ש"פ בהר תשמ"ט, שיחת ל"ג בעומר תש"נ, מכתב כ"ק אדמו"ר נשי"ד יום א' פ' בחוקותי תשמ"ט – ל"ג בעומר תשמ"ט.