מנהגי חודש אלול למנהג חב"ד – עם הוספות ומ"מ

איחולי שנה טובה: 

* החל מט"ו מנחם אב נהוג לאחל לכל אחד ואחת 'כתיבה וחתימה טובה' 

* אף במכתבים נהוג לאחל. (כמובא ב'התוועדויות' תש"נ ח"ג עמ' 124. עמ' 770, מטה אפרים סימן תקפא, ט)

(הרבי היה מאחל בכתב החל מר"ח אלול – אוצר מנהגי חב"ד – אלול – תשרי עמ' יב-יג) 

לדוד ה' אורי וישעי:

* מתחילים לומר 'לדוד ה' אורי וישעי' (תהילים פרק כז) לאחר אמירת שיר של יום, ובמנחה לאחר תחנון לפני עלינו. 

* הסדר בר"ח אלול: שיר של יום, ברכי נפשי, לדוד ה' אורי וישעי, קדיש יתום. 

* המתפלל בבתי כנסיות שנוהגים להגיד לאחר התפילה את המזמור הנ"ל (מנהג אשכנז, וספרד), יוכל לומר בסוף התפילה כמנהגם (אג"ק חלק יט עמ' תל) 

* שכח ולא אמר לדוד ה' – יכול להגיד לאחר התפילה. 

תקיעת שופר: 

* מיום א' אלול – ב' דר"ח – תוקעים בשופר לאחר סיום התפילה בכל יום חול, למעט שבת קודש וערב ראש השנה, (לאחר משניות אבל וקדיש דרבנן). (ספר-המנהגים עמ' 53) 

* התקיעות הם: תשר"ת תש"ת תר"ת – כתקיעות מיושב (הטעם לעשר קולות – ראה בלקו"ש ח"ב עמ' 446) מיושב – כמתבאר בשו"ע סימן תקצ,ט וכן מורים כו"כ מרבני חב"ד)

* פשוט שהשופר צריך להיות כשר כדת וכדין ללא סדק, חור וכשאר פרטי דיני השופר בסימן תקפ"ו. (במקרה הצורך, יש להראות לרב באם יש שאלה) 

* יש לזכות גם יהודים במבצעים, במשרדים בתקיעת שופר. 

* אין לתקוע בשופר בלילה ('מועד לכל חי' (לר"ח פאלג'י) סי' יא אות נא, ובערוך השולחן סי' תקפא סעי' יב, וכדבריהם כ"ה במעבר יבק 'עתר ענן הקטרת' פ"ד) – לעניין 'מבצעים' יש לשאול רב מורה הוראה במקומו. 

* אם לא תקעו לאחר תפילת שחרית, מנהג נכון שיתקעו בשופר לאחר תפילת מנחה ( ר"ד משיחת יום ג' דסליחות, כ"ד אלול תנש"א)

בדיקת תפילין ומזוזות:

* נהוג לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול אם לא נבדקו בי"ב חודש האחרונים (מטה אפרים סימן תקפא,י).

* כמו כן, בודקים גם את מיקומם של המזוזות, רצועות התפילין והדרוש להחליף, מחליפים.

פרקי תהילים: 

* מסורת מפי הבעש"ט שבכל יום החל מא' אלול עד יום הכיפורים מוסיפים בתהילים , ואומרים לאחר התהלים היומי ג' פרקים ליום . 

(למעט ביום כיפור שאומרים ט מזמורים לפני כל נדרי, לאחר קריאת שמע שעל המיטה, לאחר מוסף, לאחר נעילה) 

* מי ששכח ולא אמר באותו יום, יגיד למחרת את הפרקים של אותו יום, וישלים את מה שהחסיר 

(היום יום א אלול) 

* יש להשפיע גם אחרים שיאמרו את התהילים הנ"ל. 

עוד מנהגי החודש: 

* מוסיפים בלימוד התורה, ובפרט בהלכות ראש השנה, ושאר דיני יום טוב (כמתבאר בסימן תכט,א) מצד 'שלושים יום קודם החג', וכן במאמרי וספרי דא"ח כדוג' אגרת התשובה בתניא, עטרת ראש, דרך חיים להאדמו"ר האמצעי, וכו'.

* יש הנוהגים לומר תיקוני זוהר ד' דפים ליום (לקו"ד  ח"א קטז,א והובא גם בשיחת ש"פ נצו"י תשכ"ב – תורת מנחם חלק לד עמ' 302.

* יש להוסיף  ולתת צדקה ובפרט לזקוקים לכך עבור הוצאות חודש החגים. (התוועדויות' תשמ"ט ח"ד עמ' 209).

* יש להוסיף באהבת ישראל (שית ליל אדר"ח אלול תשמ"ו, ספר-השיחות תשמ"ט ח"ב עמ' 700).

* יש לערוך חשבון נפש על השנה שעברה וקבלה טובה על השנה הבאה – שיחת ש"פ ראה תש"ל ס"ב).

 לשאר מראי מקומות: 

ראה אוצר מנהגי חב"ד – אלול – הוצאת היכל מנחם, שולחן מנחם או"ח חלק ג, ובנסמן שם, ספר הלכה למעשה – תשרי (מכון הלכה חב"ד)  פרק א – דיני חודש אלול.

גיליון התקשרות 1253, ועוד.

בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה

פנחס קדיש

רב מורה הוראה, ומרבני מכון הלכה חב"ד.