הרב משאש והרבי – סגירת מעגל בפאראד

הרב שלום משאש נכח בפאראד בשנת תש"נ, והרבי דיבר על סוגים שונים של עבודת ה'; מחבר "חב"ד במרוקו" הרב שניאור זלמן ברגר, סיפר בהתוועדות 'פסח שני' בבית חיינו, כיצד פגישה זו מהווה סגירת מעגל, שהחלה בבקשת הרבי מהרב משאש לא לנטוש את קזבלנקה והסתיימה בתום הפאראד, כאשר הרב משאש נפגש עם הרבי.

• • •

המנורה עשויה מצד אחד מכיכר זהב מקשה אחת, ומצד שני כוללת שבעה קנים. בפאראד בשנת תש"נ, הרבי תמה על כך והשיב כי כך הוא עם ישראל, מצד אחד שבעה קנים – סוגים שונים בעבודת ה' ומצד שני, כולם כיכר זהב מקשה אחת – אחדות ואהבת ישראל. אין ברצוני לקבוע באופן ודאי, אך בזמן שהרבי נשא דברים אלו, ישבו בקהל שלושה מחשובי רבני מרוקו – הרב שלום משאש זצ"ל באותם ימים רבה של ירושלים, ורבה של קזבלנקה לשעבר, הרב אהרן מונסיינגו שליט"א אז מראשי מוסדות אוצר התורה וכיום רבה של מרוקו, והרב דוד בוסקילה – מתרגם התניא לערבית וכיום בירושלים. שלושת האישים הללו, עמדו לימין חב"ד במרוקו כל השנים, וסייעו רבות לשלוחי הרבי, זאת למרות השוני במנהגים ושיטות לימוד, וכפי שהרבי אמר המנורה למרות שמחולקת לקנים, עשויה מקשה אחת. הפאראד הסתיים, ושלושת הרבנים יחד עם מלוויהם החב"דיים, נכנסו ל-770 ובאו ליד פתח חדרו של הרבי. לאחר שיחה קצרה, הרבי בירך את חברי המשלחת, וגם ליוה אותם, תוך עידוד השירה לכבודם. תמונת הרבי עם הרבנים יוצאי מרוקו, פורסמה אז וגם בספר "חב"ד במרוקו", אך רק לאחר צאת הספר בפגישה עם הרב אליהו אברג'יל – תלמיד לשעבר במוסדות חב"ד במרוקו וכיום ראב"ד ירושלים –  התברר כי ביקור הרב משאש אצל הרבי בפאראד בשנת תש"נ, היווה סגירת מעגל רוחנית ייחודית.

הכל החל כאשר הרב משאש כיהן כרבה של קזבלנקה, והוצע לו לכהן כרבה של חיפה, אך הרבי תבע ממנו להישאר בקזבלנקה בה הנהיג את הקהילה ביד רמה וכדי לשכנעו, שיגר הרבי מסרים מיוחדים דרך הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, ובשלב מאוחר יותר, בא כח הרבי לאירופה וצפון אפריקה- הרב בנימין גורודצקי הגיע למרוקו והעביר מסר ברור מהרבי, ולבסוף הרב משאש נענה לבקשת הרבי להמשיך במשרתו כרבה של קזבלנקה. אך חלפו מספר שנים, והרב משאש קיבל הצעה לכהן כרבה של ירושלים, וכאשר כתב על כך לרבי, לא נענה  וכעבור זמן עלה לארץ הקודש ומונה לכהן כרבה של עיר הקודש. אולם, בתקופה הבאה, כאשר כתב לרבי לא קיבל מענות, והרב הבין כי הנתק מצד הרבי, בא כתוצאה מנטישת הקהילה בקזבלנקה.

כדי ליישר ההדורים, הרב משאש כתב מכתב מיוחד לרבי, ושיגרו עם הרב אליהו אברג'יל וביקש ממנו למסור את המכתב ישירות לרבי, ולא דרך גורם שלישי. היה זה מספר חודשים אחרי האירוע הבריאותי בשמחת תורה תשל"ח, ובקשותיו של הרב אברג'יל להיכנס אל הקודש פנימה, נענו בסירוב מוחלט, כיון שבאותה תקופה הופסק סדר ה'יחידות'. אך הרב אברג'יל התעקש וכשליח נאמן הרהיב עוז ותמה בפני המזכיר הרב גרונר: ואם אריק שרון היה מגיע, היית מכניס אותו! אז גם את השליח של הרב משאש אפשר להכניס. אך הרב גרונר לא נענה והבהיר כי יכניס את המכתב חתום וסגור לרבי ואיש מבלעדי הרבי לא יראה את המכתב. אולם הרב אברג'יל חזקה עליו שליחות הרב משאש והמשיך להפציר שוב ושוב  ולבסוף הודיע כי ישוב לארץ הקודש עם המכתב, ודברים אלו שינו את דעתו של הרב גרונר, ועד מהרה הרב אברג'יל נכנס ליחידות, בה מסר את המכתב ומסר מסרים בשם הרב משאש, אך את תוכן הדברים הרב אברג'יל לא מוכן לגלות עד היום הזה. כעבור זמן קצר, הרב בנימין גורודצקי הגיע במיוחד לירושלים, ונפגש עם הרב משאש, ולאחר שיחת הבהרה זו, הנתק הסתיים ומאז הרב משאש עמד לימין חב"ד בכל דבר וענין [ובשנת תשמ"ג קיבל אגרת מהרבי ובה האיחול להצלחה בירושלים: "להצלחה בעבודת הקדש בעיר הקודש ירושלים"] ובשנת תש"נ, הרב משאש יחד עם הרבנים הנזכרים, הגיע לפאראד וכאמור, נפגש עם הרבי.

וכדי להשלים את התמונה אציין כי מצד אחד לרבי היה קשר אישי ומיוחד עם גדולי רבני ומנהיגי היהדות במרוקו ומצד שני הרבי השיב באגרות אישיות ליהודים פרטיים ותלמידי מוסדות חב"ד במרוקו, ורשימות של מקבלי אגרות הודפסו בספר "חב"ד במרוקו" ורבים מתרגשים ומתגאים על כך ששמם מופיע כמי שקיבלו אגרת מהרבי.

[יש לציין כי עקב ביקוש חסר תקדים לספר, בימים אלו הספר הודפס בשלישית, וניתן להשיגו בחנויות המובחרות בארץ הקודש וברחבי תבל וגם באתר הוצאת חזק].