הרבי מעורר: להוסיף ג' פרקי תהלים לביטול הגזירות

בבואנו משנה קשה ומלאה בפיגועים, ה' ירחם, ובעומדנו בשער השנה החדשה, ראוי להזכיר את בקשת כ"ק אדמו"ר הריי"צ עליה חזר הרבי והיא אמירת שלושה מזמורי תהילים בראש השנה וביום הכיפורים לבטל מחשבת ומעשה שונאי ישראל.

להלן מכתבי רבותינו נשיאינו בַנושא:

בימים נוראים בקשה – הוראה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ (חלק משיחה, הוראה דומה נשלחה גם באיגרותיו)

[אלול ת"ש]

שנת תר"ג היתה – לא עתה – שנה של גזירות רעות על היהודים ברוסיה.

בכל זמן של גזירות, רחמנא ליצלן, ישנן סוגי גזירות, גלויות שכבר הוכרזו והוכנסו לתוך החיים או שעומדות להיכנס לחיים. וישנה גם "מחשבת המן" אשר ידועה רק לעסקני הכלל, הגזירות הרעות של שנת תר"ג היו משני סוגי הגזירות.

שר הפנים דאז רצה להנהיג את תכנית גזירותיו המחרידות בחיי היהודים, ובכדי להסתיר את המעשה השפל שלו, הציע למלך העריץ דאז, לכנס מספר יהודים חשובים תחת השם אסיפת הרבנים ולהוכיחם עבור ההנהגה הרעה של היהודים ועל כן חייבים להענישם עבור זה.

שר הפנים חילק את כלל ישראל ברוסיה לארבעה חלקים ודרש שארבעה אישים יבואו לאספת הרבנים. הרבי מליובאוויטש, הגאון בעל צמח-צדק – של החסידים, הגאון מואלאזין של הליטאים, הגביר הלפרין של הסוחרים, והמשכיל שטרן של הנאורים.

בהגיעם לפטרבורג ובשמעם את מחשבת המן עם תוכניות גזירותיו המחרידות בנוגע ליהודים החליטו כולם פה אחד לפנות לכל היהודים בכל המדינה – מבלי הבט על סכנת הנפשות שבדבר מצד הרשע והמלך העריץ, בשל הטענה שהם שולטים על היהודים – שבכל הבתי-כנסיות ובתי המדרשות, ישיבות, חדרים, ותלמודי תורה, יגידו שלשה מזמורי תהלים כ' כ"ב וס"ט.

ותוך זמן קצר חלה המן הרשע ומת. במקומו נבחר אחד מעוזריו שלא היה צורר היהודים והגזירות ב"ה בטלו.

במאמר המוסגר אבל נוגע ביותר. קשה לדבר אבל קשה יותר לשתוק, בפרט שניתן לתקן ובודאי חייבים לשפר זאת, החיים הרועשים גורמים לאט לאט לשכוח את הטעם היהודי של גאון יעקב והדרת ישראל.

אני מביט על חלק מסוים של הנאספים ורואה מה שעובר עליהם ברגע זה, זיכרונות מסוימים של שנות ילדות בבית הוריהם ואצל המלמדים בחדרים.

פעם כשנגזרה ח"ו גזירה רעה על היהודים, היו רצים לבתי הכנסת לומר תהלים, המלמדים אמרו תהלים עם הצאן קדשים, עם הפיות היהודיות הטהורות והילדותיות, הבל שאין בו חטא.

הילדים היהודים הקטנים הנם ערֵבים עבור אבותיהם ואמהותיהם שהם יקיימו את התורה, כמו שכתוב במדרש שכאשר השם יתברך נתן לנו את התורה הקדושה הוא ביקש ערבים מהיהודים, ערבים שהם יקיימו מה שכתוב בתורה. וכאשר היהודים הציעו את האבות הקדושים בתור ערבים, הקדוש ברוך הוא לא קיבל את זאת. ורק כאשר הציעו את הילדים הקטנים בתור ערֵבים, קיבל הקדוש ברוך הוא את זאת, וזוהי כוונת הפסוק, מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם.

להאביד את אויבי ישראל הרי זה רק ע"י עוללים ויונקים, הילדים היהודיים. היום, כמה מר על הלב וכמה חשוך בעיניים, שאת הקדושה היהודית הזאת, המגן והנחמה היהודית, תינוקות של בית רבן, מוסרים ההורים לידיהם הבלתי אחראיות של מלמדים מחללי שבת ושאינם מניחים תפילין.

יהודים, בני ובנות ישראל. רחמו על עצמכם ועל ילדיכם ועל כלל ישראל. מיסרו את הקדושה היהודית, ילדיכם האהובים יחיו לידיים בטוחות ואחראיות, למלמדים ששומרים תורה ומצוות. מפרשים

בשנת תרמ"ד שצוינה אצל היהודים ברוסיה בשם "שנת הדמים של פוגרומים נגד היהודים", ידעו גדולי ישראל – עסקני הכלל – תחת מנהיגותו של הרבי מוהר"ש מליובאוויטש על "מחשבת המן" עם תוכניות הגזרות, והחליטו פה אחד לפנות לכלל ישראל שבכל בתי הכנסיות ובתי מדרשות, ישיבות, חדרים ותלמודי תורה שיגידו את שלושת הקאפיטלעך בתהילים כ' כ"ב ס"ט.

תוך חודש ימים נכשלה, ב"ה, מחשבת המן עם תוכנית הגזירות שלו.

בשנת תרס"ו לאחר השנה הידועה – 1905 – לא עתה – התחילו הפוגרומים הידועים ברוסיה.

כשגדולי ישראל – עסקני הכלל – ובראשם אבי נ"ע והגאון ר' חיים מבריסק נ"ע באו לפטרבורג והתוודעו למחשבת המן של השר דאז סטאליפין שהוציא פקודה שבמשך הקיץ, יערכו ב – 116 עיירות, פוגרומים נגד היהודים, החליטו כולם פה אחד לפנות לכלל ישראל שבכל הבתי כנסיות ובתי מדרשות, ישיבות, חדרים, ותלמודי תורה, שיגידו את שלושת הקאפיטלעך בתהלים – כ' כ"ב וס"ט.

אמירת התהלים האבידה את מחשבת המן עם התוכניות של הגזירות הרעות. כן יאבדו כל אויביך ה'.

אנחנו היהודים צריכים לעזור לאחינו היהודים בארצות הגהנום לא רק בצדקה; תמיכה של אחווה שאח ואחות עוזרים אחד לשני, אינה נקראת צדקה אלא זאת חובה. כוונת דברי היא שעזרה כספית עדיין רחוקה ממה שמוטל עלינו לעשות עבור כלל ישראל. עלינו לעזור לכלל ישראל ע"י תשובה ותפילה.

אני פונה אליכם עם בקשה לכלל ישראל: (בתי כנסת של חב"ד ובתי כנסת אחרים אשר יפרשו את בקשתי בתור פנייה של פקודה אינם טועים) שבשני הלילות של ראש השנה לפני מעריב, וביום כיפור לפני כל נדרי, ולפני נעילה, יאמרו בציבור בקול רם את שלושת הקאפיטלעך כ' כ"ב ס"ט בתהילים.

אבינו מלכנו, אבינו אב הרחמים, שומע תפילה ומאזין צעקה יקבל את תפילתנו ותפילת כלל ישראל, ויתן לנו ולכלל ישראל כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות[1].

"גם בנדון דידן יש לומר, בתור הוספה לתפלה, ג' מזמורים הנ"ל"

תשובה לשאלת חסידים מה התכוון הרבי בבקשתו להוסיף בתורה עבודה וגמילות חסדים.

…במענה לשאלת כמה, על דבר הוראות מפורטות יותר בההוספה בג' הקוין דתורה, תפלה וצדקה המבוארת בהמכתב דה' טבת:

בכוונה לא נאמרו בזה פרטים, על פי הוראת חז"ל לעולם ילמד אדם תורה במקום שליבו חפץ, וכן תפלה – עבודה שבלב – שתלויה בהרגש הלב של כל אחד, ועל דרך זה מובן בנוגע לצדקה וכלשון הכתוב: "אשר ידבנו לבו".

בכל זאת, מכיוון שכל התעוררות צריך להביאה בפרטיות, ואז שייכת היא לפועל, יש למצוא גם בזה הוראות פרטיות על פי דברי רבותינו נשיאינו בכיוצא בזה ודברי חז"ל בכלל:

הצעת הוספה בתורה. על פי דרשת רבותינו ז"ל: משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום כו': לימוד בהלכות תענית.

ומכיון שתכלית התענית וסופו הוא שייהפך לששון ולשמחה ולמועד טוב כו'. ללמוד (גם) סיום הלכות תעניות שבספר היד להרמב"ם, ששם מדובר בענין קיום היעוד שהצומות יהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה".

בתפלה: על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בשנת ה'תש"א לומר ג' מזמורי תהלים – כ, כב, סט, גם בנדון דידן יש לומר, בתור הוספה לתפלה, ג' מזמורים הנ"ל, ואף שהמצב עכשיו אינו חמור כלל ח"ו, כבזמן ההוא, בכל זאת יש מקום להשתדלות יתר מכפי המדה כו'.

בצדקה: היות שבעשרה בטבת הותחל המצור על חומות ירושלים ועל פי מאמר רבותינו ז"ל אני חומה זו תורה – ליתן צדקה למוסד של תורה, ובזה גופא – (גם) לענין של חומה כפשוטו – לבניית בנין של תורה (או בדק הבית וכו').

ומכיוון שיש מעלה בצדקת חו"ל[2] ומעלה בצדקת ארץ ישראל[3] – יש ליתן למוסד של תורה בחו"ל ולמוסד של תורה בארץ ישראל תובב"א ע"י משיח צדקנו[4].

[1]. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כרך יב, עמ' קלא-ד. תרגום מאידיש.
[2]. נוסף על זה דרוב ומנין ובנין של אחבנ"י [אחינו בני ישראל] נמצא בחו"ל – הנה ע"פ המבואר באגה"ק (ס"ט), דעיקר עבודת ה' בעקבתא דמשיחא היא עבודת הצדקה להקים סוכת דוד שנפלה עד בחי' רגליים ועקביים – הרי מובן, שעבודה מוכרחת היא בחו"ל, ששם הנפילה היא למטה יותר.  (הערה מהמקור).
[3]. ראה אגה"ק בכ"מ. מכתבי גדולי ישראל ע"ד הכוללים באהקת"ו. (הערה מהמקור).
[4]. לקוטי שיחות, חלק ט"ו, עמ' 558, משיחת שבת פ' ויגש תשל"ו.