-
שמיעת מוזיקה שאיננה מעוררת לריקוד ושמחה, כניגוני דביקות והתעוררות, אינה אסורה בימים אלו. כמו כן שמיעת מוזיקה להפגת בדידות, עצבות, מניעת שינה בנסיעות מותרת אלא שיש להתאמץ שתהיה מוזיקה זו מסוג המנגינות המותרות • הרב משה קורנוויץ, ר"מ ומו"צ בקהילת חב"ד בנצרת עלית במדור השבועי של רבני חב"ד • לקריאה
חב"ד אינפו|כ״ח בניסן ה׳תשע״והרב משה קורנוויץ, ר"מ ומו"צ בקהילת חב"ד בנצרת עלית
מהו הטעם למנהגים המיוחדים שנוהגים בימים אלו?
בימים אלו נוהגים אבלות על צרות רבות בעמנו, כ"ד אלף תלמידי ר"ע מתו בזמן זה מפני שלא נהגו כבוד זה בזה [ראו יבמות סב, ב], בנוסף למאורע קשה זה ארעו עוד מאורעות בלתי רצויים בתקופה זו של השנה, כמסעות 'הצלב' דשנת ד'תתנ"ו [ט"ז תצג ס"ק ב, ועוד], וכן גזירות ת"ח ות"ט היו בתקופה זו [ראה לקו"ש חכ"ז עמ 333].
בכתבי האריז"ל מובא כי ימים אלו 'הם ימי הדין … לכן פגעה בהם אז מדת הדין', החק יעקב מביא עוד טעם להאבילות דימי הספירה 'לפי שמשפט רשעים מפסח ועד עצרת' [עדיות פ"ב מ"י], וכן הם ימי דין על התבואה [בכ"ז ראה בנסמן בלקו"ש חל"ב עמ' 151 הערה 25].
יש להוסיף ולהדגיש כי למרות שאנו נוהגים בימים אלו מנהגי אבילות. יש בימים אלו גם ענין ומהות של שמחה, 'שמחה של מצוה' כל יום הוא 'חפצא' של מצוה [ראו שיחת אחש"פ תשל"א סעי' י, ולקו"ש חי"ב עמ' 172, ולהעיר משיחת אחש"פ תשכ"א שם נתבאר כי ההשתוקקות לקבלת התורה מעלימה על השמחה שבקיום מצוות ספה"ע], יתירה מזו בזהר[1] ישנו דבר פלא ימים אלו נקראים ימי 'חול המועד' [ראה שיחת נשא תשל"ו סעי' ב].
מה נכלל באבילות זו?
בשו"ע אדמו"ר הזקן מביא שלושה דברים שיש להמנע מהם: 1) 'שלא לישא אשה', 2) 'שלא להסתפר', 3) 'לא יעשו ריקודין ומחולות'. בנוסף לכך אנו נוהגים גם שלא לברך 'שהחיינו' בזמן זה מלבד בימי השבתות [ראו בלקו"ש חכ"ז שם הטעם לזה].
מלבד עניינים אלו דברים אחרים לא נאסרו בימים אלו, ולכן אין להמנע מנסיעות וטיולים בימים אלו, אף שהם ימי דין ואבלות זה מתבטא רק בדברים שקבעו חכמים, אך לשאר העניינים אדרבה ימים אלו הם ימי סגולה לישראל [ע"פ שו"ת מנח"א ח"ד סי' מד].
באלו ימים בדיוק יש לנהוג אבילות זו?
למרות שבגמרא נאמר כי תלמידי ר"ע מתו 'מפסח ועד העצרת'. בראשונים מצאנו דעות שונות בעניין, ומטעמים שונים בארו כי לא בכל ימים אלו יש לנהוג מנהגי אבילות. אדמו"ר הזקן מביא ב' מנהגים כלליים בזה: יש הנוהגים אבילות מהיום הראשון של ספירת העומר על ל"ג בעומר, ויש הנוהגים אבילות מיום ב' של חודש אייר עד ערב שבועות.
למעשה למנהגנו נוהגים מנהגים אלו בכל ימי ספירת העומר עד ערב חג השבועות, מלבד: 1) ברכת שהחיינו אפשר לברך – בכל השבתות, ביום ל"ג בעומר [סה"ש תשמ"ט ח"ב עמ' 745], וכן בימי חג הפסח [צי"א חי"ח סי' מא, ועוד]. 2) תספורת – 'אפשערעניש' ניתן לעשות בל"ג בעומר [אג"ק ח"ט עמ' נח], בנוגע לתספורת של גדולים יש לשאול אצל רב. כאשר ערב שבועות חל בשבת כהשנה ניתן להסתפר כבר ביום שישי, היום ה'מ"ח' לספירת העומר [ראה קובץ רז"ש עמ' 61] 3) נישואין ניתן לעשות בל"ג בעומר, ובמקום הצורך אף מתירים לערוך נישואים בשלושת ימי ההגבלה.
המוזמן לחתונה בימים בהם אנו נוהגים אבילות ואחרים לא, כיצד ינהג?
נחלקו בדבר זה הפוסקים, האג"מ [או"ח ח"א סי' קנט, עיי"ש טעמו, וליקוטי הערות לשו"ת חת"ס או"ח סי קמב] סבר שכיוון שלחתן וכלה מותר להנשא במילא אין איסור על המשתתפים לשמוח עמהם אף באם הם נוהגים איסור נישואים בזמן זה.
לעומתו בשו"ת מנחת יצחק [ח"ד סי' פד] הבין בפשטות שאין היתר למי שאצלו הוא זמן שהנישואין אסורים לרקוד בחתונת מי שמותר לו להנשא. אך יוכל לבוא להשתתף בחופה וללכת אח"כ, וכ"פ השבה"ל [קובץ מבית לוי].
למעשה יש לשאול רב מורה הוראה כיצד יש לנהוג [כי שיטת האג"מ צ"ע האם היא מתאימה עם דברי אדה"ז החולק על הא"ר ומחה"ש וסובר שאף העושה קידושין בהיתר בימי הספירה אין לעשות אז ריקודים ומחולות ואכמ"ל].
האם מותר לשמוע מוזיקה בימים אלו?
בשו"ע לא מובא במפורש איסור על שמיעת מוזיקה. המנחת יצחק [ח"א סי' קיא] מבאר ע"פ דברי הפוסקים כי בכלל האיסור לעשות ריקודים ומחולות בימי הספירה, נכלל גם האיסור לנגן בכלי שיר אף בלא ריקודים ומחולות [המנח"י מבאר שם שאף לולי שמצאנו יסוד לדין זה הדבר אסור עלינו מחמת שכך שנתקבל במנהגי ישראל עיי"ש]. מכאן למדו הפוסקים האחרונים כי יש להמנע אף משמיעת מוזיקה מוקלטת [אג"מ ח"א סי' קסו ועוד].
שמיעת מוזיקה שאיננה מעוררת לריקוד ושמחה, כניגוני דביקות והתעוררות, אינה אסורה בימים אלו [כ"ה בסברא וכ"פ הגרשז"א]. כמו כן שמיעת מוזיקה להפגת בדידות, עצבות, מניעת שינה בנסיעות מותרת אלא שיש להתאמץ שתהיה מוזיקה זו מסוג המנגינות המותרות [ראה בספר אלה הם מועדי ח"ג סי' סג-סה, שהביא באריכות את דעת פוסקי זמננו בזה].
המתפרנסים מנגינה, יתייעצו עם רב כיצד ינהגו בתקופה זו.
האם מותר להכנס לבית חדש בימים אלו?
בשו"ע לא מובא איסור על כניסה לבית חדש, ולכן אין בזה איסור מן הדין. אעפ"כ כתבו הפוסקים [שו"ת בית מרדכי ח"א סימן ל] שיש להזהר ולא להכנס לבית חדש בימי בימי הספירה. בטעם הדבר נאמרו ב' טעמים: א. שמחת חנוכת הבית הנה כשמחת נישואין, ב. מפני שבכניסה לבית צריך לברך שהחיינו. יש מהפוסקים המביא עצה לקבוע את המזוזות קודם ימי בימי ספה"ע, ואז יוכל להכנס לשם בימי ספה"ע ללא חשש.
בשעת הצורך נראה להקל ולהתיר לעבור דירה מטעמים שונים, וראוי להיוועץ ברב מו"ר לפני כן.
שיפוץ והרחבת בית מותרת בימים אלו [צי"א חח"י שם]. כמו כן מותר לחתום חוזה על דירה.
האם מותר ללבוש בגדים חדשים שאין מברכים עליהם שהחיינו?
לחדש בגדים שאין מברכים עליהם שהחיינו יש שכתבו להקל בדבר. אך יש שכתבו שכיון שמדברי הראשונים שמהם למדנו את איסור ברכת 'שהחיינו' בספה"ע מובן כי אסור ללבוש בגד חדש אף כשאין מברכים עליו שהחיינו [כ"ה בלקט יושר, יוסף אומץ ועוד, שו"ת בצל החכמה ח"ד סי' מח]. ולכן אין להקל אלא במקום הצורך.
[1] כ"ה הלשון בשיחות קודש תשל"ו, ולא מצאתי לע"ע, ודבר זה נמצא ברמב"ן עה"ת [אמור כג,לו], ובלקוטי מהרי"ח [סדר ומנהגי ימי העומר] הביא שכ"כ רבינו בחיי [ויקרא שם, וראו גם ברקאנטי עה"ת], ובמטה משה דיני שבועות.
תגיות: הרב משה קורנוויץ, ספירת העומר, רבני חב"ד, תורה והוראה