פולמוס השעה השביעית: הרב הרשקוביץ מגיב

בימים האחרונים, יש פולמוס גדול אודות קידוש בליל שבת בשעה שביעית – עיקר הפולמוס הוא מה יעשה שליח או משפחה שמזמינים מקורבים לסעודת שבת או משכל סיבה שהיא יש קושי לחכות עד לאחר שעה שביעית – האם יש דרך כלשהו לקדש בשעה שביעית? והרבנים שיחיו ניסו למצוא פיתרונות לענין זה – ולהלן תגובת הרב:

בנוגע לקידוש בשעה שביעית מובא להלן מנהגנו ולאידך הפיתרון , לכאורה, כאשר יש אורחים, ומקורבים וכדומה. א.' קשה לי להאמין שהרב ביסטריצקי ז"ל פסק שביין לבן אין לחשוש על שעה שביעית (עד שאראה זאת כתוב על ידו) וכמו"כ אינו מובן כלל פס"ד הרבנים שהובאו לעיל שמתירים זאת. הרי בשו"ע רבינו ( רע"א סעי' ג'.) לא כתב כלל שמזל מאדים …שולט בגלל שמקדש על יין אדום ! וברור שגם אם יקדש על חלות ! יש את המנהג לא לקדש בשעה שביעית! בפשטות מקורו של אדה"ז היא ממג"א על אתר בשם תיקוני שבת (וראה באר היטב ומחצית השקל על אתר – ושם מבואר ומפורט יותר ) " כי בתחילת ליל שבת הוא מזל מאדים וסמאל מושל עליו…והם שני מלאכים א' רע וא' טוב ולכן יקדש בצדק או ימתין עד שיעבור ממשלת מאדים ויקדש. ע"כ.ברור מהנ"ל -שהזמן עצמו- הוא זמן של ממשלת וכו' ומלאך היפך הטוב מושל בזמן זה-! ולכן אין לקדש את השבת (הדגש לקדש את השבת- ולא הדגש על היין ) וא"כ אין כל נפק"מ האם מקדש על היין או על חלות ! (או יין לבן) למנהג זה, אין לקדש השבת בזמן זה. ( ולא הפירוש שהיין האדום ממשיך… את מזל המאדים..)

בנוסף לזה אדה"ז בסעיף ג' הנ"ל כותב " יש נזהרים שלא לקדש…(דהיינו שעה שביעית.) -ע"כ. איפה כתוב כאן 'יין' ? כנ"ל גם קידוש על חלות באותו דין.! בנוסף להנ"ל, דעת אדה"ז (בהלכות פסח, סי' תע"ב סעי' כ"ו ) שרק בליל הסדר יש עדיפות ליין אדום ואילו בשאר שבת ויו"ט העדיפות היא למה שיותר משובח!! וא"כ גם אם נסביר שכאשר אדה"ז כותב כאן ( בהלכות שבת רע"א סעי' ג'.) "יש נזהרים שלא לקדש …דהיינו שעה שביעית ע"כ. -גם אם נסביר כוונתו לקידוש על יין – הרי הכוונה גם על יין לבן !! כנ"ל שלרבינו אין עדיפות ביין אדום אלא במשובח יותר ! הפיתרון לכאורה, כאשר יש אורחים, ומקורבים וכו' הוא לעשות כמו שכתוב בשו"ע רבינו !! (סי' רע"א סעי' ג'. ) " וכבר נתבאר שלכתחילה יש לו לקדש מיד בבואו מיד בבואו מביה"כ.." דהיינו אם אנו נמצאים במצב שאננו יכולים לקיים את מנהג חב"ד , הנ"ל , מטעמים שונים, הרי עלינו לקיים את הנפסק בשו"ע רבינו !!

וא"כ באם חוזרים מביכ"נ , ובבית מתקדמים בנחת.. ומביטים.. בעלוני השבת השונים.. ומשוחחים.. ואח"כ רוצים לקדש בתוך שעה שביעית- הרי אז אנו עושים לא כמנהג חב"ד ולא כהדין בשו"ע !! ( שפסק לקדש מיד !) ולאידך באם אנו באים עם האורחים לבית ומיד מתחילים בהכנות לקידוש ומקדשים מיד , אז ( אמנם לא נהגנו כמנהג חב"ד מפני ההכרח , אבל) עשינו כפס"ד שו"ע רבינו !!

להלן מה שכתב לא' הרבנים שטען שביין לבן אין את המנהג של שעה שביעית ואח"כ בהמשך כתבתי לא' אחר שטען שדבר אדום ממשיך את מזל מאדים וכו כמו "מן האדום האדום הזה", להלן תשובת הרב:

כב' הרב —-

א.' ייש"כ על הערתו החשובה שיש כו"כ מקורות, שמבארים, שצבע אדום מושך עליו ( ע"ע ) ממזל מאדים– מקורות שאכן לא הכרתי- ולפי"ז כתב כב', שרק בקידוש על יין אדום יש את המנהג שלא לעשות קידוש בשעה שביעית (שאז מזל מאדים מושל).ב. אך אינו מובן , האם בשעה שביעית , נהגינן נמי שלא לאכול סלק אדום וכדומה ?…כי צבע אדום ממשיך מזל מאדים?.. אמנם ברור לי שיש הבדל בין אכילה סתם לבין מצוה,- (קידוש על היין בליל שבת) אך הרי מזל מאדים מושל גם במשך ימי השבוע- לדוגמא לפי החשבון של סדר שימוש המזלות, המובא בכו"כ מקומות, שסדרם שצ"מ חנכ"ל (שבתאי, צדק, מאדים וכו') ותחילת שימושם היה ביום ד.' שאז ניתלו המאורות ( והמזלות) ולפי סדר זה הרי מזל מאדים משמש ומושל כו"כ פעמים בשבוע לדוגמא : ( לפי ח-ן סדר המזלות הנ"ל ) ביום שלישי בשעה ח. ' מושל מזל מאדים.- האם נאמר (לפי המקורות שהבאת ) שיש להימנע מלעשות חופה עם כוס יין אדום, ביום ג' בשעה ח'? (כי אז מושל מזל מאדים, והיין האדום ממשיך אותו) ?

ג. אלא הרי דברי רבנו בשו"ע הם מלשון המג"א שהביא מהתיקוני שבת ושם (בתיקוני שבת מהאריז"ל ) מקשר זאת לשני המלאכים המלווים אותו לביתו בליל שבת, והמלאך רע הוא ס"מ וממשלתו על מאדים, ומפורט יותר 'בעולת שבת' ( ( רע"א ) שכתב " אם לא קידש מבעוד יום ימתין עד שיעבור ממשלת מאדים ויקדש" ע"כ ולכאורה זהו המקור לדברי אדה"ז "יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה ..( דהיינו שעה שביעית) לפי שבשעה ראשונה ( =שביעית) הוא מזל מאדים וס"מ מושל עליו.. ומלשונות הנ"ל נראה שדוקא בליל שבת , כשמלווים אותו שני המאלכים, שאחד מהם הוא מלאך רע וממשלתו על מאדים, הרי אז ( בגלל המלאך רע שממשלתו על המאדים) הרי נזהרים שלא לקדש את השבת, ע"כ במילים פשוטות מזל מאדים נמשך בליל שבת בשעה שביעית ( לא ע"י היין האדום – אלא ) ע"י המלאך הרע שהוא מושל על מאדים.. וא"כ עצם קידוש השבת בשעה זו ( שמלאך הרע מושל על המאדים ) הוא הסיבה ליש נזהרים שלא לקדש את השבת בשעה זו- וא"כ הדבר אינו קשור כלל לצבע היין. ובנוסף לזה מלשון העולת שבת שכתב " אם לא קידש מבעוד יום ימתין עד שיעבור ממשלת מאדים ויקדש" משמע שלא משנה צבע היין כי 'העולת שבת' מדבר על מי שלא קידש מבעוד יום- והוא מצריכו להמתין עד שיעבור ממשלת המאדים, במקום לתת לו עצה פשוטה לקדש על יין לבן…

ד. אלא שלפי כל הנ"ל , מתעוררת שאילה:….. הרי 'בשלום עליכם' ( לפני הקידוש !! ) אנו אומרים למלאכים "צאתכם…לשלום" וא"כ מן הסתם.. המלאך רע ג"כ יוצא.. וא"כ הרי המלאך שממשלתו על המאדים כבר אינו בבית ולמה בכלל "יש נזהרים שלא לקדש"? ומן הסתם 'המבינים' בעניני מלאכים … יחכימונו.