עיתון המבשר בהספד על פטירת השליח הרב וילשאנסקי ע"ה

אבל כבד ירד על חסידי חב"ד עם הגיע הבשורה המרה על הסתלקותו של הגה"ח רבי יוסף יצחק וילשאנסקי זצ"ל, מייסד וראש ישיבת חב"ד ליובאוויטש בעיה"ק צפת ומגדולי רבני חב"ד בעולם כולו.

הגאון, החסיד. שני תוארים אלו, נכונה את דמותו של המנוח זצ"ל. הגאון – על שום שיעוריו האגדיים שנמסרו בפני תלמידי הישיבה שקנו להם שם עולמי, ומשכו אליהם את האריות שבקרב הלומדים החב"דיים; ידענותו המקיפה בש"ס ופוסקים; עומקו וכושר ניתוחו המופלאים; ודרך הלימוד שהנחיל לאלפי התלמידים שעברו אצלו בחלוף השנים. היה ידוע בשיטת חינוך מיוחדת ודאגה אישית לכל בחור.

החסיד – על שום התוועדויותיו הבלתי נשכחות, לאורך שעות ארוכות, כשהוא מאלף ומעורר את השומעים בדברי חסידות, עבודת ה' והתקשרות לכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש, והותיר רושם ופעולה בל יימחו על הקהלים הנרחבים שנמנו על שומעי לקחו.

הגררי"י זצ"ל נולד בצרפת בג' באדר ב' תשי"א להרב רפאל וילשאנסקי ז"ל. בהיותו כבן שלוש נפטרה אמו והוא גודל על ידי סבו, השד"ר הרב אלכסנדר סנדר מנקין מפריז, ובבית דודו הרב יהושע דובראווסקי.

בצעירותו למד בתומכי תמימים ברינואה שבצרפת, אצל ראש הישיבה, הגאון החסיד רבי יוסף גולדברג זצ"ל. לקראת חודש תשרי תש"ל נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים 770. בחודש אייר תשל"א נמנה על קבוצת התלמידים השלוחים שנשלחו על ידי כ"ק הרבי מליובאוויטש לאוסטרליה. לימים סיפר המנוח על השליחות הראשונה שקיבל: "בכ"ה אדר תשל"א, כשהרבי חזר מהאוהל, קיבלנו את התשובות שהרבי אישר את השליחות לאוסטרליה.

"זה התחיל כמה שבועות קודם לכן, כאשר כל אחד מאיתנו נקרא למזכירות באופן אישי, מבלי לדעת איש על רעהו כי אף הלה הוזמן למזכירות וחלקנו אף לא הכרנו כלל איש את זולתו. בבוקרו של יום כ"ה אדר, יום בו הרבי הולך לאוהל לכבוד יום ההולדת של הרבנית חיה מושקא ע"ה, שמענו מהרב בנימין קליין שככל הנראה כאשר הרבי ישוב בערב מן האוהל יתקבל האישור הסופי על השליחות. ההתרגשות באותם רגעים היתה בשיאה. ואכן באותו ערב הרב קליין קרא לי למזכירות והודיע לי על תשובתו של הרבי – הייתי היחיד ששהה באותו רגע ב־ 770.

"כשיצאתי מן המזכירות התמימים שהיו באזור ניגשו לאחל לי בהתרגשות גדולה 'מזל־טוב', ובאופן ספונטני התחילו ריקודים של שמחה במסדרון הכניסה ל'זאל הקטן'.  באותו רגעים ממש עמד שם בסמוך בחור אחד שגיחך מעט: "אומרים פה מזל טוב… כאילו הוא נהיה חתן…". עמד שם בדיוק ר' שלום ג'יקובסון שהיה אז מהתמימים המבוגרים, והוא הגיב לאותו בחור: "חתן כל אחד יהיה בסוף, אבל שליחות כזאת לא כל אחד מקבל…".

"ואכן השמחה היתה גדולה עד מאוד. בכלל עצם הענין של לזכות לקבל מהרבי את האישור להיות שליח שלו, ובפרט באותה תקופה שהיה זה דבר נדיר ביותר – אחת לשנתיים בחר הרבי קבוצה של שלוחים מיוחדים שלו, כאשר כל קבוצה מנתה כמה תמימים אחדים. ואני זכיתי להימנות על חברי הקבוצה השלישית מאז תחילת השליחות המיוחדת".

בשנת תשל"ג, לאחר שובו ל־ 770 , הצטרף לועד להפצת שיחות ונטל חלק בעריכת חוברות לקוטי שיחות שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי.

באלול תשל"ה נשא את הרבנית תחי' בת הרב משה אשכנזי, נכדת הרב אליעזר קרסיק רב קהילת חב"ד בתל אביב, והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות.

בי"א שבט תשל"ו נשלח על ידי הרבי לארץ ישראל, בתוך קבוצת השלוחים לארץ הקודש ששלח הרבי לארץ באותה שנה. כפי שסיפר לימים: "אחרי החתונה למדתי ב'כולל' שעל יד המזכירות. כשעמדתי לסיים את השנה הראשונה קיבלתי כל מיני הצעות ל'שליחות', אולם לבסוף נתקבלה ההחלטה – בהסכמת הרבי – להישאר שנה נוספת ב'כולל'. ואז, בהתוועדות י"ט כסלו תשל"ו לפתע דיבר הרבי על רצונו הק' לשלוח שלוחים לארץ הקודש.

המשך הדברים אחר השיחה הזו היה מאוד מיוחד ויוצא דופן: למעלה משלוש מאות איש נרשמו לזכות בשליחות זו! אמנם בהתוועדויות בשבתות שלאחר מכן דיבר הרבי על תנאים מסוימים הנדרשים מן המועמדים לשליחות, כך אט־אט הלכה ונצטמצמה רשימת המועמדים ומן הרשימה הסופית שכללה אך את אלו שהלמו את התנאים שהציב, בחר הרבי את השלוחים שישמשו שלוחיו לארץ הקודש. ומאליו מובן, שכשהגיעה לנו הידיעה שנבחרנו להיות שלוחים של הרבי – השמחה היתה עצומה במידה שאין לתאר".

"האמת היא שגם לגבי תושבי הארץ, המעבר לעיר מרוחקת ופינתית – כמו שהיתה אז עיר הקודש צפת – היה ענין מאוד לא פשוט. על אחת כמה וכמה למי שבא מחוץ לארץ. באותן השנים, לשם משל, לא ניתן היה להשיג מוצרי חלב מהדרין בצפת, והיה רק נהג מונית שפעם בשבוע הביא מעט מוצרי חלב מהדרין…

בחודש אייר תשל"ז הקים את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת שבהוראת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה. על הקמת הישיבה בצפת סיפר לימים: "השלב המעשי של הקמת הישיבה החל דווקא מיהודי שלא נמנה על חסידי חב"ד, ר' ישראל קניג, אשר היה איש 'מקושר' מאוד ואחראי על מחוז צפון במשרד הפנים. הוא היה בעל לב חם מאוד ורצון גדול להכניס לצפת קצת אידישקייט. הוא אמר לרב קפלן: "אם תפתחו ישיבה בצפת, ככה שברחוב ירושלים (הרחוב המרכזי של צפת) יסתובבו בחורים עם ציציות, אני אדאג למימונה של הישיבה למשך זמן מה".

"הרב קפלן התקשר למזכיר הראשי הרב חודקוב ופירט את כל פרטי הסיפור עם הצעתו של קניג, וגם הוסיף הרב קפלן, שמצד הישיבה בכפר חב"ד ישנה נכונות לשלוח כיתה של תלמידים לישיבה החדשה שתוקם, וניתנה הסכמתו של הרבי לכל הענין. הרב קפלן סיפר לנו אחר כך על תגובתו של הרב חודקוב כאשר הציג בפניו את הצעתו של ר' ישראל קניג לפתיחת הישיבה: "קניג לא פותח ישיבות של חב"ד, חב"ד פותחת ישיבה! קניג יכול לתמוך בישיבה, אבל חב"ד היא זו שפותחת אותה".

"הרב קפלן נכנס אז ל'כולל' וסיפר לנו על כל הענין, היתה זו התקופה שבה כמה מאיתנו כבר התחילו לחפש עבודה במה יתעסקו. הרה"ח ר' אליהו פרידמן ע"ה נידב עצמו לשמש לנהל את הישיבה, ולהבחל"ח אל הרה"ח ר' שלמה זלמן לבקיבקר ואליי פנה הרב קפלן שנשמש כראשי הישיבה, וכך אחרי פסח הישיבה פתחה שעריה. ברוך ה' הגיעה אלינו קבוצה של כ־ 19 בחורים, מכפר חב"ד ונעשו כאן ממש "פיינע חסידישע אידן", יהודים חסידים יראים ושלמים של ממש.

"ניתן לומר שהישיבה בצפת מרגע הקמתה היתה ישיבה של 'שליחות', ישיבה שהוקמה על ידי שלוחי הרבי לממש את רצונו הקדוש והוראתו הישירה בהקמת המוסדות בצפת, וכך עד היום, רוח השליחות וההתמסרות לענייניו של הרבי היא היא עיקר בניינה, יסודה והווייתה של הישיבה.

הדבר בא לידי ביטוי גם ברצון לפתח את הישיבה כל הזמן החל מהמחלקה לבעלי תשובה שהיתה אז ראשונה וייחודית בישיבות באה"ק, ובהמשך במחלקה לעולים מחבר העמים, ובשנים האחרונות ממש התפתחו מתוך הישיבה מוסדות חנוך לנער שפרצו דרך בעולם החינוך החבד"י בדור האחרון".

עם השנים התפתחה הישיבה לאחת הגדולות בחב"ד, כשהוא מקים מעצמה ואימפריה של תורה וחסידות, ישיבה שכבר הוציאה מתוכה אלפי תלמידים מהם רבנים ושלוחים חשובים בכל רחבי תבל.

שיעוריו ושיחותיו נודעו בשער בת רבים וחלקם הודפסו: שערי ישיבה – שיעורים, הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.

הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו"ש. שלוחו של אדם כמותו – קונטרס המלקט את כל שיחות הרבי בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי הרבי – מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב לוי ניסילביץ.

היה ידיד נאמן לאגודת ישראל ולמפעליה. שר ירושלים ומסורת ישראל, הרב מאיר פרוש: אמר אמש בכאב "ברוך דיין האמת. בתוככי רבבות חסידי חב"ד ואלפי תלמידיו, אבל אני וכואב על הסתלקותו של הגאון החסיד רבי יוסף יצחק ווילשאנסקי זצ”ל, ראש ישיבת חב”ד בצפת, מגדולי מחנכי חב”ד בדורנו, שהקדיש את חייו להפצת התורה, החסידות והתקשרות לרבי בכל רמ”ח אבריו ושס”ה גידיו.

"היתה לי הזכות לקיים עמו קשר חם לאורך השנים, לשמוע את חכמתו ולהיוועץ בו. תמיד ניכר היה בו כוח ההנהגה, האחריות לכלל ישראל, ומסירותו הבלתי מתפשרת להפצת תורת חב”ד ולדרכו של הרבי. פטירתו היא אבדה כבדה לחסידות חב”ד ולכל עולם התורה. תנחומיי למשפחתו, לתלמידיו ולכל מוקירי זכרו".

מיטתו של ראש הישיבה זצ"ל הגיע אמש להיכל הישיבה הגדולה חח"ל צפת, שם נאמרו תהילים על ידי תלמידיו במשך כל הלילה.

ההלוויה תתקיים היום בשעה 11 בבוקר ותצא מהיכל הישיבה גדולה בצפת, לעבר בית כנסת חב"ד בקרית חב"ד בצפת ומשם ימשיכו לבית החיים בצפת – שם ייטמן.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך הממשיכים את דרכו לשם ולתפארת. בניו: הרב מנחם מענדל וילשאנסקי – רב קהילת נווה גאולה, ראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה. הרב מאיר ווילשאנסקי – מנהל רוחני, ר"מ ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי – ראש ישיבות חנוך לנער צפת. הרב שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי – מנהל מכון הסמיכה במילאנו שבאיטליה. הרב ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי – מגיד שיעור וממנהלי ישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. הרב בצלאל ווילשאנסקי – שליח חב"ד בשכונת פנינת הכרמל חיפה, ר"מ בתומכי תמימים קריות. חתניו: הרב שמואל שלמה ליפשיץ – ר"מ בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק. הרב לוי יצחק ניסלביץ' – משפיע ראשי וחבר הנהלת ישיבה קטנה – חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.