מכתב בתום ה'שבעה': המבצע האחרון של שניאור זלמן כהן הי"ד

שניאור, היית ילד מיוחד.

אחרי שעברת את חווית פחד-המוות בטיול בר המצווה בקוצרה, החלטת לחיות את החיים במקום לחיות ליד החיים.

החלטת שאתה שליח של הרבי- וכך פעלת במבצועים שאתה עושה;

במאור פנים, ברגישות למי שנמצא לידך;

בהצבת מטרות ויעדים ולעמוד בהם גם כשהיה קשה.

בשליחות בבית חבד טולום- מקסיקו;

בהעברת תרומות בתחילת המלחמה להגמ"ר יצהר ולחוות;

ובתחילת המלחמה, בהחלטה להתגייס לקרבי ולהילחם.

גם בשרות הצבאי – הקפדת על רמת כשרות גבוהה במאכלים,

ולא ויתרת על ציצית צמר

כי חבריך לפלוגה ראו בך דוגמא. במקביל לשאיפה למקצועיות וכשירות מבצעית, עד שאפילו בתור טירון, חבריך לכיתה כינו אותך 'קצין'.

כמשפחה, אנחנו גאים בך על המטרות שהצבת, ועל היעדים שהשגת, נתת לנו דוגמא למה שהתכוונת כשאמרת 'כן חרדי, לא חרדי, אני חב"דניק, אני פה בשליחות של הרבי'.

וכעת,

אנו בטוחים שהלכת לפעול למעלה את המבצע האחרון:

להביא משיח!