מה קורה איתך? למה אתה עצבני?כעס, כאב, בדידות, פחד, אלו חלק מהרגשות המלווים את ילדינו לאורך חייהם במצבים שונים • גב' אייזנבך מטפלת רגשית פרטנית וזוגית, מדריכת כלות ומנחת מוגנות, אשר יש לה ניסיון רב בטיפול רגשי במגוון שיטות, יוצאת כעת עם קורס תקשורת רגשית עם ילדינו, בהנגשה דיגיטלית, זמין לצפייה לכל אחד ואחת באופן אישי • לכתבה המלאה
מנחם
|
י׳ באייר ה׳תשפ״ג
קורס תקשורת רגשית עם ילדינו
מה קורה איתך? למה אתה עצבני? אתה לא יכול להסביר את עצמך במילים?
כעס, כאב, בדידות, פחד, אלו חלק מהרגשות המלווים את ילדינו לאורך חייהם במצבים שונים.
איך אדע להבין את ילדיי?
איך אתמוך בהם בשעת כאב או בלבול בלי שירגישו ש'חופרים' להם?
אלו הן חלק מהשאלות ששואל את עצמו כל הורה.
בקורס תקשורת רגשית עם ילדינו מציגה גב' ביילי אייזנבך כללים בסיסיים לתקשורת בריאה עם ילדינו בכל גיל.
משפחה נוסעת ברכבם המשפחתי נסיעה ארוכה ובאוטו צפוף, הילד בן ה-8 מתלונן ללא הרף שצפוף לו ולא נוח לו.
כמובן שבתחילה עונים לו את התגובות הרגילות:
"זה מה שיש, תתמודד!
לכולם צפוף!
עוד מעט מגיעים!"
יש ילדים שזה יאפס אותם וילמדו להסתדר עם מה שיש.
אך יש ילד שימשיך להתלונן ולהתלונן ולא יירגע.
מה שדרוש לילד הזה בדרך כלל זה אמפתיה.
אם מישהו יבין לרגשותיו וייתן להם הכרה ואישור, זה מה שירגיע אותו!
"לא נוח לך? צפוף לך? זה באמת מתסכל! ממש מעצבן שאין לנו אוטו יותר גדול!"
בדומה למי שמבקר חולה, כתוב שהוא לוקח ממנו אחד חלקי שישים מהמחלה.
איך הוא לוקח? על ידי האמפתיה, ההקשבה וההבנה לסבלו.
גם לילד שמתלונן פחות, עדיין רצוי שקודם כל נביע הכרה לרגשותיו והבנה לאי הנוחות שלו ורק אחר כך נסיח את דעתו על ידי משחקים חברתיים משפחתיים וכדומה.
בדרך כלל אחרי שנותנים מקום לרגש ומבינים את הילד לא יהיה כבר צורך לגעור בו או לנפנף אותו, כי הילד יירגע.
רצוי לכבד את הקושי של הילד, להקשיב לו בסבלנות ולא לרוץ לפתרון או התנצלות.
אפשר גם לשאול את הילד: "מה יכול להקל עליך?"
עדיף שהוא עצמו יענה ולא אנו נמהר לתת את הפתרון, אולי יבקש להזיז מזוודה או לפתוח חלון… כך ירגיש שאנו נענים לצרכיו ולמצוקתו, מתחשבים ברגשותיו ומתייחסים אליו בכבוד!
יש ילד שלא רק בדרך כשלא נוח לו יעשה פרצופים, אלא גם לאחר שמגיעים אל היעד וכבר יורדים מהמכונית הוא עדיין ישדר עצבנות: "כל הדרך סבלתי, כל הגוף שלי כואב!"
והוא ימשיך להתלונן ללא הרף, כל סביבתו צריכה להרגיש שקשה לו.
בדרך כלל אנחנו משתתפים במשחק: הוא משדר עצבנות, אז גם אנחנו נעשים עצבניים.
הוא רוצה שנרגיש את הקושי שהוא חווה, אז גם לנו מתחיל להיות קשה ומאתגר!
הוא לא אומר לנו את הקושי, אלא מתנהג אותו ומשליך את הרגשתו הלא נעימה גם עלינו.
עלינו להיות במודעות עצמית, לא להשתתף במשחק ולא ליפול פה.
להיות ניטרליים, לא להיסחף רגשית למצב הרוח השלילי.
גם כאן מה שיועיל הוא לעזור לו להעביר את התחושות למילים:
"היה לך לא נוח?, וואו!, מה היה לך הכי קשה?, זה בסדר להרגיש כך, מותר להרגיש!, זה באמת מעצבן ולא נוח!" וכו'.
זה לא המקום לשכנע אותו באופן שכלי דברים מסויימים, וודאי לא לשלול את רגשותיו.
יש לפעמים שבשעת לחץ כשילד מבטא רגשות כעס, עצבנות, בכי, נגער בו: "תהיה בן אדם!", אך שימו לב: השם דווקא ברא את האדם כמרגיש רגשות.
אז חלק מלהיות בן-אדם זה להרגיש רגשות ולבטא אותן, ועל האדם שממול להכיל את רגשות השני ולקבלן.
דווקא לאחר שהילד ירגיש שנתנו הבנה והכרה לרגשותיו, בדרך כלל הוא יירגע.
גב' אייזנבך מטפלת רגשית פרטנית וזוגית, מדריכת כלות ומנחת מוגנות, אשר יש לה ניסיון רב בטיפול רגשי במגוון שיטות, כבר מסרה נושאים אלו למאות אימהות בקורסים פרונטליים ובזום.
כעת יצא לאור הקורס תקשורת רגשית עם ילדינו
בהנגשה דיגיטלית, זמין לצפייה לכל אחד ואחת באופן אישי.
הקורס מוקלט מלווה בסרטוני רקע, מתאים לצפייה לאבות ולאימהות לכל גיל.