סינון למהדרין בכיס שלך

ידוע הסיפור על חבורת יהודים שנכנסו לפונדק ושאלו את בעל המקום מה הכשרות? בינתיים הם התיישבו לדבר עד שתגיע המנה שלהם, לאחר כמה דקות ניגש אליהם בעל הפונדק ששמע את דברי הליצנות וקלות הראש שדיברו ואמר להם "בזמן שאתם מקפידים על מה שמכניסים לפה, תקפידו על מה שאתם מוציאים מהפה".

רוב רובם של אנ"ש חסידי חב"ד מקפידים בהקפדה מיוחדת על כשרות המאכלים שנכנסים לבית, בנוסף מקפידים כפי הוראתו של הרבי על תינוקות וילדים בגיל הרך שלא יחשפו לחיות לא טהורות וכו'.

יש דבר אחד שבו נעצמו לנו העיניים, רבים מאנ"ש חלקם אנשי חינוך ואברכים מחזיקים בבית מחשב שמחובר לאינטרנט או מכשיר נייד בכיס שלא מסונן או שמסונן בצורה כזאת שהם יכולים בעצמם להוריד את רמת הסינון. ננסה להסביר את האבסורד שבכך; נתאר לעצמנו אברך שנכנס למסעדה שיש עליה הכשר רבנות בלבד והוא ניגש למטבח ובוחר מתוך המוצרים להרכיב לעצמו מנה ממוצרים שהוא בודק באופן אישי את כשרותם, הרי ברור לכולנו שאף חסיד לא יעשה דבר כזה (אולי רק במקרה של פיקוח נפש ובהיתר רב).

אם כך איך נסביר לילדים שלנו, לתלמידים שלנו וגם לעצמנו – איך אנחנו מחזיקים בכיס או בבית גישה שהיום כולנו יודעים שיכולים להגיע למקומות הכי קשים גם מבלי לשים לב?!

בסינון חב"ד המגמה היא לאפשר מסלולים שעונים במקסימום האפשרי על ההגדרה "מה מתאים לבית החסידי". כשהילד לוקח לידיו את המכשיר כדי לראות את הוידאו האחרון שהדודה העלתה, לא נחשוש שיפליג משם הלאה למחזות בעיתיים.

ב"ה זכינו שבית דין רבני חב"ד לקח על עצמו את המשימה לפקח ולהתאים לאנ"ש סינון מותאם בפיקוח רבני, כך שנקפיד לא רק על מה שמכניסים או מוציאים מהפה אלא גם על מה שמכניסים לבית, לכיס ודרכם לעיניים ולמחשבה.

מצטרפים עכשיו