להיות במרכז העולם, לחיות את הרגע

בואו נשים את זה על השולחן ונכיר בכך באופן מלא:

בשיחות ה'דבר מלכות' נ"א נ"ב יש דרך חדשה בעבודת ה', שאומנם מיוסדת על תורת החסידות לדורותיה, אך עדיין היא דרך חדשה ומיוחדת שיוצרת מפגש עד לאחדות מוחלטת עם עצמותו יתברך!

נראה שאם לא נלמד, נכיר ונפנים את המושגים החדשים האלה היטב, אנו עלולים להגיע למצב בו עבודת ה' אליה התרגלנו עד היום כבר לא תהיה מספיק רלוונטית וחזקה עבור הפיתויים והניסיונות של דורנו.

אם נרצה למצוא את אחד מהמקומות בו מתגלה הדרך הזו במלוא עוצמתה, נוכל להצביע על שיחת פרשת כי תבוא, הממוקמת בשלהי חודש אלול.

*

מיקוד. להיות נוכחים ומרוכזים עד הסוף במה שאנחנו עושים. מי לא רוצה להשיג את המתנה הנפלאה הזאת?

מספרים על המשפיע המפורסם ר' מענדל פוטרפס, שבאחת ההתוועדויות בתומכי תמימים, שאל: תמימים יקרים, מי יכול לומר לי, מה הוא הרגע הכי קדוש בעולם?

התמימים נענו לאתגר ובאווירת ההתוועדות השיבו תשובות מגוונות.

אחד אמר: זמן תפילת נעילה, השני ניסה את כוחו: כשיבנה בית המקדש… ענה ר' מענדל לעומתם: הרגע הקדוש בעולם, הוא הרגע הזה!

הסיפור הזה הוא אחד מהסיפורים המיוחדים ביותר ששמעתי על ר' מענדל, אך את המשך הסיפור (אם היה) אני לא מכיר, וכך נותרה שאלה קצת פתוחה: איך מגיעים להרגשה שהרגע הוא הרגע הכי חשוב וקדוש בעולם?

את ההסבר לכך מבאר הרבי בשיחת פרשת כי תבוא תנש"א, בה ניתן למצוא למצוא כוח, חיות והרבה מיקוד בכל רגע בחיים.

ונקודת העניין היא כזאת:

אחת הסיבות לכך שאנחנו לא ממוקדים במה שאנחנו עושים, היא משום שאנו נוטים לחשוב שלא כל מה שאנחנו עושים הוא דבר חשוב. אנחנו חושבים שיש זמנים חשובים יותר וזמנים חשובים פחות, והתפיסה הזאת ממילא משליכה גם על תפיסתנו כמה אנחנו חשובים ומשמעותיים.

וכאן בא הרבי ומשנה את כל התפיסה:

"כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם", זאת אומרת שהמקום הפיזי שאתה נמצא בו והזמן שאתה אוחז בו כעת, בשביל זה נברא כל העולם. זה אומר שאתה הדבר הכי משמעותי שיש בעולם, בכל רגע ורגע נתון, ואתה, כפי שאתה, נמצא בכל רגע "לפני הוי אלוקיך", לפני עצמותו ומהותו יתברך.

גם אם יש סביבך עוד עשרות אנשים, הוא מביט הרגע ובכל רגע עליך באופן הכי אישי שיכול להיות. בשבילו אתה הביכורים של כל העולם, אתה הכי מובחר, בשבילך הוא ברא את הכל כפשוטו ממש, ולכל מחשבה, דיבור או מעשה שלך, יש השפעה עצומה על כל העולם כולו, כולל כל סדר ההשתלשלות.

אם לרגע מתבוננים בדבר הזה, מבינים שיש פה תפיסה שיכולה להפוך את עבודת ה' שלנו לאישית, ממוקדת, ועוצמתית, ולהקנות לנו דרך חדשה בעבודת ה' של דור הגאולה.

וכאן, יתכן שקוראי הטור יתחלקו לשלוש קבוצות:

קבוצה ראשונה – אלה שעוד לא למדו את השיחה או כבר למדו. שניהם ילמדו אותה שוב ושוב, אבל ישאלו את עצמם איך אפשר באופן מעשי להחדיר את השיחה הזאת ביום יום?

עבורכם יש לי טיפ קטן: לחזור כל בוקר על תחילת פרק מ"א, שם מובאת ההתבוננות מהשיחה באופן מתומצת: "ומניח העליונים ותחתונים ומייחד מלכותו על עמו ישראל בכלל, ועליו בפרט, כי חייב אדם לומר: בשבילי נברא העולם", "והנה ה' נצב עליו, ומלוא כל הארץ כבודו, ומביט עליו ובוחן כליות ולב".

קבוצה שניה – אלה שיגידו שהתבוננות הזאת אינה עניין הלכתי. זה נקודה בחסידות ובסך הכל עצה טובה והמלצה. בשבילם חוזר הרבי בשיחה כמה פעמים ומדגיש את מאמר חז"ל: "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם".

ואולי תהיה גם קבוצה שלישית – חסיד כזה שלא קפץ באמצע הקריאה מהספה ואמר: "וואוו! אני הולך עכשיו ללמוד, להפנים וליישם את כל השיחה". לקבוצה הזאת יש לי איחול לבבי, שבעז"ה יגיע יום שאיזה יוצר קורסים דיגיטלי יעלה על השיחה הזאת, יעשה ממנה קורס שיכניס למשווק הקורס סכומי עתק עם כמה אפסים (באחריות), ומן הסתם גם הם יקנו את הקורס הזה וישלמו עליו מחיר מלא, ואולי אז הם יתפסו את הראש בין הידיים, יזכרו בטור הזה וירוצו ללמוד, להתבונן וליישם את השיחה במלואה…

לחיים לחיים! לחיי חודש אלול של גאולה, שנרגיש בו בכל רגע ורגע חשיבות וקדושה, לפחות כמו של תפילת נעילה!

להארות והערות או פשוט להתוועד על זה yosefh@hisachdus.co.il