מחשבון מסוג אחר • טור לפרשת בלק

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי בחיפה

מה הייתם אומרים, כדי לשכנע את מנהל שדה התעופה בחיפה, להקים דוכן חב"ד?

ביום חמישי שעבר השתתפתי באירוע הפתיחה החגיגי, לקו הטיסות החדש מחיפה לחו"ל.

כבר מספר שנים שהקו מושבת, ולכבוד הפתיחה החגיגית הוזמנו מכובדים רבים.

כיון שהייתי הרב היחיד באירוע והוזמנתי לברך – ניצלתי את ההזדמנות ואמרתי למנהל הנמל "בנתב"ג יש דוכן חב"ד גדול והשדה מצליח ושוקק חיים, אין ספק שגם כאן יהיה דוכן תפילין שיביא להצלחת הנמל"..

הוא חייך, ובע"ה בקרוב יוקם דוכן מכובד שיאפשר לכל הטסים לחו"ל להתפלל ולהניח תפילין לפני הנסיעה.

בסוף פרשת 'בלק' מספרת התורה על פנחס, נכדו של אהרן הכהן, שתפס יוזמה, ולמען קידוש שם שמים, הרג את זמרי וכזבי שעשו מעשה שלא ייעשה.

הוא התעלה מעל החשבונות, מה יגידו, לאיזה סיכון הוא מכניס את עצמו, האם זו מצוה או חובה, ומסר את הנפש על קידוש השם.

"לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום", הוא זכה בכהונה בלי חשבון – למרות שהכהונה עוברת רק בירושה הוא קיבל אותה במתנה.

כי לפעמים כדי להצליח, צריך להשתמש במחשבון מסוג אחר.

בשבת הקרובה נחגוג את י"ב בתמוז, יום ההולדת ויום הגאולה של הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק, ממאסרו ברוסיה.

הרבי מסר את הנפש למען הרחבת הפעילות היהודית, פתיחת בתי כנסת, תלמודי תורה ומקוואות, גם כשידע שעלול למסור את נפשו.

הוא נאסר, הוטל עליו גזר דין של היפך-החיים ח"ו, אבל המסירות נפש ניצחה, הרבי ניצח את כל המתנגדים והמשטרה הרוסית – שהתנגדה לכל ענין יהודי, ואת התוצאות רואים היום בכל מקום בעולם.

ההגיון אמר שעליו להפסיק את הפעילות או לרדת למחתרת, אבל מסירות הנפש ניצחה כל חשבון וכל סברא אחרת.

נפגשתי השבוע עם ידיד שלנו, שהחליט לאחרונה להרחיב ולהגדיל משמעותית את השותפות שלו בפעילות, וכך הוא סיפר לי: "אתה יודע שאני לא מגדיר את עצמי כדתי, אבל לאחרונה היו לי קשיים בעסק.

סיפרת לי פעם על מצוות המעשר "עשר בשביל שתתעשר" ועל כך שמותר לנסות במצוה זו את ה' והחלטתי שאין ברירה – אלא לנסות את זה..

התחייבתי על סכום גדול לפעילות שלכם בחיפה, ואני לא יכול להסביר לך איך ומאיפה –  אבל תוך כמה ימים הגיע כל הכסף שהייתי צריך".

הבלי העולם מביאים אותנו לפעמים לעשות חשבונות: אם אעבוד יותר שעות – ארוויח יותר, אם אצמצם בהוצאות – יישאר יותר כסף בסוף החודש, אולי אקדיש יותר לעסקים ובהזדמנות אחזור לשיעורים הקבועים.

המסר מסיפור פינחס שבפרשתנו ומהרבי הקודם – להתעלות מעל החשבונות, למקום שבו אין חשבון, וההצלחה היא מעל הטבע.

ובפן האישי… ברוך השם שזכינו להיות ולפעול בשליחותו של הרבי מלך המשיח, בחיפה.

כדי להצליח בשליחות נדרשת מסירות נפש –  אי אפשר להתקדם ולהשפיע אם הכל הולך לפי החשבון.

ותודה לה' שנותן לנו את הכוח להמשיך, לפרוץ ולהתרחב – גם בלי הגיון וחשבון… וכמו שאמר לי מישהו השבוע "אצלך שום דבר לא הולך לפי הספר"…

הרבי מלך המשיח מסיים פעמים רבות את ההתוועדות בניגון הרוסי, ששר החסיד רבי מיכאל דווארקין, כשקיבל הרבי הקודם את בשורת הגאולה בי"ב תמוז  "נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא, קְרָאִמיע בוֹ אַדְנַאוָוא" (= אין אף אחד, רק ה' אחד).

השיעורים הם טובים, הניגונים מצויינים, אבל המסקנה היא שצריך להתעלות מעל החשבונות, ורק כך מצליחים!

בהתוועדות י"ג תמוז תשי"ב (1952), הציע הרבי וגם ביקש מהמשתתפים לשים את החשבונות בצד, ולנסות את הקדוש ברוך הוא, על ידי שתורמים בי"ב תמוז למוסד שנקרא על שמו של בעל הגאולה, וזוכים לישועות למעלה מהטבע מציע גם לכם לנסות ביום סגולה זה, לקחת על עצמכם שותפות בבית הספר והגנים שלנו הקרויים על שם הרבי הקודם "אהל יוסף יצחק", ולראות הצלחה עצומה למעלה מהטבע.

בברכת שבת שלום וחג גאולה שמח!