-
כ"ח סיון תשמ"ו: "ארגנו התוועדות גדולה, אבל לא ציפינו להתייחסות מהרבי, ועוד כל כך מהר" • כ"ח סיון תנש"א: "לא מספיק הבנו את האוצר שיש לנו בידיים" • כ"ח סיון תשפ"ג: "היום צריכים כוחות נפש חזקים יותר מבעבר כדי להסכים שהגאולה כאן, אך זהו תפקידנו, ומיד נראה את הגאולה" • מגזין שישי אינפו מגיש התוועדות מיוחדת מהרב זלמן ליברוב על מאורעות וביטויים שמימיים שב'דבר מלכות' כ"ח סיון • לקריאה
אבריימקה אייזנשטיין|כ״ז בסיון ה׳תשפ״גהרב זלמן ליברוב, שליח הרבי מלך המשיח שליט"א בפלטבוש
הרבי מלך המשיח נותן לנו כח להסכים שיש כאן גאולה!
כ"ח סיון תשמ"ה
הרב ליברוב, מספרים שהיית מהמארגנים של התוועדות כ"ח סיון תשמ"ו – הפעם הראשונה בה התקיימה התוועדות רשמית לרגל תאריך זה. איך בעצם הכל החל?
יום ההצלה של הרבי מלך המשיח שליט"א, כ"ח סיון, לא היה ידוע לנו, החסידים. בכלל, כל העניין של ציון וחגיגת תאריכים, הינו חידוש של הרבי. כך שגם אילו היינו יודעים את התאריך – לא בהכרח שהיה עולה בדעתם של החסידים לציין זאת.
כיצד בכל זאת החלו לחגוג תאריך זה? באחת השנים, תחילת שנות המ"מים, התחיל הרבי לדבר על ט' אדר – יום הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית. הרבי אמר כי זהו יום מיוחד שבו החלה הפצת המעיינות גם בחצי כדור התחתון.
תקופת–מה לאחר מכן, יצאו לאור ספרי ה'אגרות קודש' של הרבי הריי"צ, או אז היסב אחד הבחורים את תשומת ליבנו למכתב מכ"ח סיון תש"א בו כותב הרבי: "הנני בזה לבשרו אשר בתי מרת חי' מושקא ובעלה חתני הרה"ג הרמ"מ שי' שניאורסאהן באו היום צלחה לפה". מובן שקישרנו זאת לדבריו של הרבי שליט"א אודות ט' באדר.
באותה תקופה זכיתי להיות במערכת ההוצאה לאור של 'הערות התמימים' בישיבה במוריסטון. על הקבצים שיצאו לאור בסמוך ליומא דפגרא כמו ראש חודש כסלו או י"א ניסן, י"ט כסלו או י"ב תמוז, היינו מציינים את המאורע בתאריך הרשום על שער הקובץ. בעקבות פרסום התאריך ה'חדש', כאשר הגיע הקובץ של ש"פ שלח באותה שנה, כתבתי על שער הקובץ "פרשת שלח – כ"ח סיון". תאריך זה היה חידוש של ממש.
בשנה הבאה, תשמ"ה, כשלמדתי ב־770, התמימים החליטו לעשות חגיגה לרגל כ"ח סיון. ערכנו התוועדות ב'חדר שני' מתוך שמחה רבה. זכורני ששאלו אז איזה ניגון קשור ומתאים ליום ההצלה של הרבי? ואני השבתי שאם היינו עומדים בכ"ח סיון תש"א והיינו רואים את הרבי מגיע, בוודאי היינו מנגנים 'מארש נפוליון'. כך התחילו הבחורים לנגן את הניגון מתוך ריקוד שנמשך זמן רב, אולי שעה, לרבות על השולחנות. הייתה שמחה גדולה.
כ"ח סיון תשמ"ו
לשנה הבאה, בחודש סיון תשמ"ו, הגדלנו לעשות. החלטנו כמה תמימים, שהשנה יש לערוך התוועדות רצינית יותר לכבוד יום הבהיר כ"ח סיון, עם נואמים, ולהזמין להתוועדות גם את אנ"ש.
המארגנים רצו להכניס בקבוק 'משקה' לרבי על מנת לקבלו בהתוועדות שבת קודש, כנהוג למי שערך התוועדויות. ביקשנו מר' מאיר הארליג שהוא יגש לרבי בחלוקת ה'משקה', ויכריז על ההתוועדות שתתקיים במוצאי שבת לכבוד כ"ח סיון.
ואז בהתוועדות הגיעה ההפתעה הגדולה. בדרך כלל, מהלך ההתוועדות אצל הרבי היה די מסודר: שתי השיחות הראשונות היו מענייני דיומא, בשיחה השלישית אמר הרבי מאמר כעין שיחה, ובשיחות הבאות דיבר הרבי על רש"י, רמב"ם וכו'. כאשר הרבי דיבר על עניינים נוספים (כמו ענינים השייכים למצב בארץ הקודש, או נושאים הקשורים בין החסידים) – היה זה בדרך כלל בסוף ההתוועדות.
והנה בשבת קודש זו, כבר בתחילת ההתוועדות החל הרבי לדבר על הפצת המעיינות בחצי כדור התחתון! זה היה הלם של ממש. אף אחד לא שיער שהרבי יתייחס לנושא זה, ועוד בתחילת ההתוועדות… (בשיחה שנדפסה לאחר–מכן בהוספות ללקוטי שיחות, ניתן לראות את התייחסות הרבי שליט"א במפורש לתאריך כ"ח סיון! "וענין זה נתגלה גם ביום כ"ח סיון . . אז החלה תנופה חדשה בעבודה דהפצת המעינות חוצה…")
בכלל, הרבי לא נהג להתייחס בצורה גלויה לתאריכים הפרטיים שקשורים אליו. אפילו בראש חודש כסלו זה לא היה ממש בגלוי בשנים הראשונות. אפשר להבין אפוא, עד כמה גדולה הייתה ההתרגשות נוכח התייחסות זו של הרבי. ההפתעה הגבירה את השטורעם בענין, ובמיוחד בעת חלוקת המשקה כשר' מאיר הכריז על ההתוועדות לרגל בואו של כ"ק אדמו"ר שליט"א לארה"ב חייך כ"ק מאוד ואמר "איש וביתו", ורבים מאנ"ש והתמימים (הרבה יותר מהצפוי) השתתפו בהתוועדות המרכזית הרשמית שהתקיימה במוצאי שבת.
ההתוועדות לכתחילה נערכה ברוב פאר, אך בזאל למעלה, כי לא ציפינו ליותר ממאה משתתפים; אך כנ"ל הגיעו מאות, ובאמצע ההתוועדות עברנו לזאל הגדול, ושם נמשכה ההתוועדות מתוך שמחה גדולה ורוב פאר והדר.
בין הנואמים היו הרב לייבל פויזנר והרב צבי פוגלמן, שסיפרו מזכרונם אודות יום הגעתו של הרבי לארצות הברית ועל הפעילות שלו באותם ימי בראשית. (חלק מהסיפורים שסיפרו נכנסו אחר כך – בשנת תנש"א – ל'קובץ כ"ח סיון – יובל שנים').
כ"ח סיון תנש"א
חלפו כמה שנים, והרבי הגביר את תחושת המיוחדות של היום. בשנת תנש"א חילק הרבי קובץ מיוחד לכבוד כ"ח סיון, במלאת יובל שנים לבואו לארה"ב.
"זהו חידוש עצום בחלוקת קובץ זה" אומר הרב ליברוב. "עד אז, רובם ככולם של הקונטרסים שחילק הרבי, היו מתורתם של רבותינו נשיאנו הקודמים. כאן חילק הרבי קונטרס הכולל תורה שלו עצמו, כמה מאמרים ושיחות ובאופן נדיר ומיוחד גם סיפורים אודותיו ועל הצלתו! זה היה דבר חסר תקדים.
זכורני שהרבי מלך המשיח חזר אז מהאוהל, ונכנס לתפילת מנחה, אחריה בירך אותו נציג אנ"ש הרב זלמן גורארי' ע"ה לכבוד היום, והרבי השיב בשיחה. בסיום התפללו ערבית, כאשר חלוקת הקובץ היתה אמורה להתקיים מיד אחרי ערבית. כיוון שחלוקה כזאת לוקחת כמה שעות, החליטו הגבאים לאפשר לרבי לנוח מהאוהל ולאכול. הגבאי הודיע אפוא, שמכיון שלא כל הקונטרסים הגיעו, תהיה כעת הפסקה עד לזמן החלוקה.
הרבי לא אהב שעורכים בשבילו את הסדר, והוא הגיב מיד, שבמקום "הפסק" – נעשה "המשך"! ואז פתח בשיחה שניה עד לבוא הקונטרסים מבית הדפוס.
רעיון זה מתקשר אצלי לתאריך ג' תמוז: כשמסתכלים על הרבי בצורה גשמית ("הרבי חזר מאוחר מהאוהל ולא אכל מאומה כל היום, ועכשיו עומדת להתחיל חלוקה של כמה שעות… אם כן יש לאפשר לרבי לנוח"…) – עלולים לחשוב שיש חלילה 'הפסק'… אבל הרבי רוצה שאנו החסידים נסתכל על הרבי כמו שהוא באמת. נראה את הפנימיות של הרבי ולא את החיצוניות, ואז יהיה לנו ברור – שאין שום הפסק, אלא המשך! הכל ממשיך בלי לעצור ובלי להתפעל מהמצב.
נקודה נפלאה שהוזכרה באותה שיחה, היא העובדה שהמקום הראשון בו תתחיל התגלות הגאולה, הוא ב–770. איך הגיבו החסידים כששמעו מהרבי גילוי נפלא כל כך?
באותם ימים שמענו מהרבי עוד ועוד גילויים, וייתכן שלא קלטנו איזה אוצר יש לנו בידיים… היום, כשאני מסתכל בשיחה, אני מתלהב הרבה יותר מאשר אז, ומתפלא איך אז לא הבנו את זה… הרי אלו דיבורים יוצאים מן הכלל! הרבי מגלה לנו שכאן ב–770 מתחילה הגאולה!… מכאן בעצם הבסיס לקונטרס בית רבינו שבבבל, עם כל הגילויים שבו. שיחה זו אמורה לשנות את ההסתכלות שלנו על 770.
אם כן, כשאנחנו קולטים אפס קצהו ממעלת 770 כפי שמגלה לנו הרבי – מובן שאנו מוכרחים להביא כמה שיותר יהודים ל–770, לרבי.
אני זוכר שבהתוועדויות של הרבי היו מגיעים חסידי פולין רבים כדי לראות את הרבי. המקום שלי היה ליד המעבר, בו הרבי עבר בהיכנסו להתוועדות. היו שם הררי ספסלים ובסופם עמדה פירמידה קטנה, שבחלקה העליון אני עמדתי. באמצע ההתוועדות הייתי רואה הרבה אורחים מגיעים, והייתי יורד ונותן להם את המקום שלי (היה זה יום חול, ולכן היה פחות קשה לוותר – כיון שדרך הרמקול שמעו היטב).
קרה פעם שהגיעו אורחים רבים, ודאגתי שכל העומדים בספסל 'שלי', יירדו ויתנו לאורחים את מקומם. קרה גם מצב שבו הייתי צריך להחליף את האורחים באורחים אחרים נוספים…
בשלב מסויים הגענו למסקנה שצריך מסך וידאו. יחד עם ידידי ר' יוסקע מייזליש קנינו מסך, וחיברנו את זה למסרטה של ר' חיים ברוך הלברשטאם, ומאז היה למעלה בזאל שידור וידאו חי מההתוועדות, בו צפו כל האורחים שלא התאפשר להם להיכנס.
כ"ח סיון תשפ"ג
כשאנחנו מעיינים בשיחה המיוחדת שנאמרה לכבוד כ"ח סיוון תנש"א, ומחפשים בה הוראה ישירה אלינו – מה ה'תכל'ס' בשיחה?
באותה שיחה שהוזכרה לעיל, ישנן מילים מופלאות של הרבי: שהקב"ה זקוק לכך "שהיהודי יסכים, ויתירה מזו – שהוא ירצה ויכריז, שלא רק שהגיע זמן הגאולה אלא שישנה כבר הגאולה בפשטות". על המילה "מסכים", חזר הרבי חמש פעמים עד שאמר אותה במילואה!
איננו מבינים ברבי כלום, אבל אולי אפשר לנסות להסביר את הענין: הרבי לא מסתפק בכך שיהודי יקלוט ש"הגיע זמן גאולתכם", אלא להבין שהגאולה כבר נמצאת כאן! הרבי רוצה ש"נסכים" לחיות עם זה שהגאולה כבר כאן.
ואפשר לומר שזהו גם מעין חיזוק בתקופתנו עתה, לאחר ז"ך אדר וג' תמוז בכזה חושך כפול ומכופל ר"ל, שקשה להסכים שאנו בזמן הגאולה, ולכן הרבי חזר על המילה 'מסכים' חמש פעמים עד שאמר אותה במילואה!
אפשר לדבר ולנאום ארוכות על התקשרות וחסידות, ובסוף לדבר גם על משיח. הרבי דיבר על כך בכמה הזדמנויות ואמר שישנם אלה שעושים טובה ואומרים בסוף הדרשה "ובא לציון גואל ונאמר אמן"… כשהרבי דורש להסכים שהגאולה כאן, זאת אומרת שמוכרחים לחיות עם זה בכל רגע. שהגאולה תהיה ענין מרכזי בכל דבר.
ולסיום…
ערב ג' תמוז, זה הזמן לשנן שוב ושוב את ההוראה של הרבי בשיחה, שנסכים ונחיה עם הגאולה כאן!
כשהרבי אמר את השיחה בכ"ח סיון תנש"א, זה לא היה קשה כל כך, כי ראינו אז את הרבי מול העיניים, וזו הייתה ממש גאולה. אולם היום – אחרי ג' תמוז – צריכים כוחות נפש חזקים הרבה יותר כדי לחיות באופן כזה. למרות זאת, זו הדרישה של הרבי שליט"א כעת מאיתנו, להחזיק באמונה שהגאולה כבר כאן, וזה עצמו יפעל שנראה זאת בגלוי תיכף ומיד ממש!
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
מוגש מטעם מטה לימוד הדבר מלכות
(תודות: את"ה העולמי, מגזין בית משיח).
תגיות: הרב זלמן ליברוב, כ"ח סיון, מטה לימוד הדבר מלכות, שישי אינפו