"להאזין לשני באהבת ישראל" • חיים שליחות בקרית יובל

אבריימקה אייזנשטיין, חב”ד אינפו

אנו שמחים להגיש לגולשים את המדור השבועי חיים שליחות במסגרת המגזין השבועי שישי אינפו, בו מידי שבוע אנו מארחים את אחד משלוחי הרבי מלך המשיח בארץ ובעולם, על הפעילות. השבוע ראיינו את השליח הרב יוסי אלגזי שליח הרבי מלך המשיח ומנהל בית חב”ד בקרית יובל בירושלים.

איך בעצם הגעת לשליחות בקרית יובל? מה הביא אותך לצאת לשליחות דווקא שם?

בהשגחה פרטית, ממש לפני 25 שנה, בשנת תשנ"ח התחילה השליחות שלנו בקרית יובל. 

בתחילה התגוררנו בגבעת שאול ולמדתי בכולל של הרב וולפא בקרית יובל. לאחר חצי שנה של לימודים, נגמר לנו השכירות וחשבנו לאן פנינו מועדות. המחשבה שלנו הייתה לעבור לגור בעיר הקודש צפת, שם אף עלתה הצעה לעבוד במוסדות חינוך, בתלמוד תורה 'אור מנחם' וכדו'. 

בהשגחה פרטית מופלאה, שבועיים לפני שנגמר לנו השכירות כשכבר אנחנו מתארגנים למעבר לצפת, ניגש אלי הרב וולפא (בלי לדעת מכל ההתלבטות) ושואל אותי "למה שלא תיכנס פה לשליחות בקרית יובל? אין פה שליח כרגע המצב פה עומד ומוזנח, אולי תתחיל לעשות פה פעילות"?

זאת הייתה ממש הפתעה גדולה, כי לא חשבתי בכלל להיות שליח בקרית יובל. ישר ישבנו לכתוב לרבי, ובמענה נכתב; "עניי עירך קודמים" – הבנו מיד מהתשובה של הרבי שאין לנו מה לחפש במקום אחר, אלא צריך לעבור לקרית יובל. שיננו את כל התוכניות ובתוך שבועיים עברנו לקרית יובל. מאז הכל היסטוריה.

ב"ה ממש בשנה הזו אנחנו סוגרים 25 שנה להיותנו בקרית יובל. זאת תקופה לא קצרה והתחושה היא מיוחדת ונרגשת מאוד.

אומרים תמיד ש"כל ההתחלות קשות", תן לנו טעימה קטנה מימי תחילת השליחות.

או או כמה שכל ההתחלות קשות!

היה באמת המון קשיים בהתחלה. דבר ראשון הקושי הכלכלי, פשוט לא היה כסף. היה ממש קשה להתחיל עם ההוצאות הגדולות; לשלם שכירות, גם ההוצאות השוטפות בבית וגם להפעיל פעילות וכל המערך. עוד לא הייתי גם במצב שידעתי לגייס ולעשות משהו, זה היה פשוט לחיות מהיד לפה ובקושי גדול מאוד, זה לא היה קל בכלל. היו רגעים מאוד לא פשוטים בתחילת השליחות.

את הפעילות התחלנו בחדרון קטן באחד מבתי הכנסת בשכונה שקיבלנו בירושה מהרב יהוסף גדליה רלב"ג ע"ה שהיה הרב של השכונה עוד לפני שהגעתי ונפטר בשנת תשנ"ד, ואת החדר הזה הקדישו לנו לטובת הבית חב"ד ומשם כאמור התחלנו את הפעילות.

ב"ה, מהר מאוד הפעילות גדלה והמקום נהיה צר מאוד מלהכיל ולא יכולנו להישאר שם. בתוך החדרון הזה עשינו גם התוועדויות וגם שיעורי תורה, חלוקה לנזקקים ועוד. 

השליח הרב ראובן דונין ע"ה היה מגיע בכל שבוע ביום ראשון בערב, במשך חצי שנה להתוועד עם החבר'ה הצעירים, והכל בתוך החדר הקטן הזה שהיה פחות מ10 מ"ר… זה היה כל השטח של הבית חב"ד.

בנוסף קושי גדול מאוד היה עם הגבאי שם שהיה ניצול שואה, והוא מאוד לא אהב שאנחנו ככה מרחיבים את הפעילות בתוך החדר הקטן הזה. אפשר לומר שהוא ממש ניסה להציק בכל צורה ולהפריע, היה מנתק את החשמל וקורע חוטים.. עושה הרבה בלאגן. כאמור מכיוון שלא היה לנו מקום אחר אז לא הייתה ברירה והיינו צריכים להמשיך.

ב"ה בזכות הלחץ הזה שהיה שם וכל הבלאגן הזה שהוא עשה שלא נתן לנו להשתמש בבית כנסת, אז החלטתי לפתוח בית חב"ד במרכז המסחרי, כשגם זה היה בניסים ונפלאות גדולים. 

יום אחד בא אלי קבלן, בזמן שלבית חב"ד לא היה שקל והמצב היה ממש גרוע מאוד מבחינה כספית, ובהשגחה פרטית הוא הגיע ושיפץ את כל הבית חב"ד שלקחתי במרכז המסחרי. לקחנו שתי חנויות והפכנו אותם לבית כנסת ומשרדים והכל יפה ומפואר, כשהכל מלווה בניסים גדולים למעלה מטעם ודעת. משם, הפעילות החלה רק להתרחב; בית כנסת, קהילה, בית תבשיל וכו'.

מהם התחומים העיקריים בהתעסקות ביום-יום בבית חב"ד בעבודת שליחות?

היום ב"ה יש כאן בשכונה -35 משפחות מאנ"ש ויש ב"ה פעילות רבה. חוץ מבית הכנסת שמפעיל 3 תפילות ביום, יש גם מערך שיעורי תורה בבית כנסת ופעילות, יש ארגון פעיל ל'נשי חב"ד', יש צוות ל'שפרה ופועה' שעובדים חזק מאוד וכל חודש יש קרוב לעשרים יולדות בשכונה דתיות ולא דתיות (לא משנה) שמקבלות מאיתנו עזרה באופן קבוע.

בנוסף, הבית חב"ד מפעיל את הבית תמחוי שדואג כבר למעלה מעשר שנים, כל יום לבשל 150 מנות לנזקקים, לתושבים בשכונה, לניצולי שואה, אנשים מבוגרים וכו' שמקבלים עד הבית מנה בכל יום והכל שחיטת ליובאוויטש ובכשרות מהודרת!

אגב, זה שהכל בכשרות המהודרת, זה גם חלק במבצע כשרות. בכלל כל המפעל הזה גורם לקידוש שם ליובאוויטש מאוד גדול, פשוט מפיל את כל המחיצות, ובאמת עוזר מאוד להתקרבות של הרבה אנשים, בנוסף, הרבה מהם גם מגיעים להתנדב ושותפים לכל הפעילות וזה דבר נפלא ביותר.

כל זה לצד חלוקות מזון כל שבוע ופעילות מסביב למעגל השנה, כשבחלוקה מתנדבים גם תנועות נוער וגם שוטרים וחיילים, סטודנטים ב"ה.

דבר נוסף, בחמש שנים האחרונות פתחנו גם מעון שגם הוא ב"ה הולך ומתפתח. בהתחלה היה מאוד קטן עם 10 ילדים והיום כבר ישנם 60 ילדים כ"י! ועובדים חזק מאוד שבעז"ה בשנה הבאה נפתח גם גן ילדים ראשון בשכונה, כל זאת בנוסף לכל הפעילות.

כמו כן, יש גם חנות יודאיקה וקבלת קהל בבית חב"ד בצורה מסודרת, כל יום מעשר עד שבע, שזה במרכז המסחרי שזה עוד משהו שהוא שונה לגמרי מכל הבית חב"ד, כלומר, יש חנות מסודרת וקבלת קהל; אנשים שמתקשרים לאורך שעות היממה מקבלים מענה והאנשים יכולים לקבל שירות לכל העניינים באידישקייט שהם צריכים. 

האם יש לכם תוכניות מיוחדות לעתיד?

המטרה היא בעזרת ה' להביא עוד שלוחים לשכונה ולפתח את הפעילות, להגדיל את כמות הפעילות גם עם הנוער וגם בבתי ספר, כמובן להגדיל ולהרחיב את הפעילות חסד שיש לזה פוטנציאל גדול.

בנוסף לכך, המטרה והשאיפה היא, שבעז"ה נזכה לבנות בניין קבע לבית חב"ד בצורת 770 בקרית יובל, שבעצם ירחיב את כל הפעילות, מפעל החסד ושיעורי התורה ואת כל הצרכים של הקהילה, לבנות מקווה נורמלי, מקווה גברים ומקווה נשים (אמנם יש כבר מקווה נשים בשכונה, אך רוצים שיהיה מקווה מפואר יותר ורחב יותר), בעז"ה שנזכה לעשות ולהצליח בכל התוכניות הגדולות.

איך אנשים מקבלים אצלכם את המסר של בשורת הגאולה וקבלת פני משיח צדקנו?

אצלינו בקרית יובל, הדרך של הבית חב"ד היא שלא מתביישים לבשר את בשורת הגאולה בצורה נהירה וברורה, שלא משתמעת לשתי פנים. 

כמובן שההסברה צריכה להיות בכלים מאוד מקצועיים ומאוד יפים ומסודרים, כי רק כך זה פועל אצל האנשים, כי ברגע שמגישים להם להם את ה"אורות דתוהו" אבל ב"כלים דתיקון" כמו שצריך (הכוונה שהבית חב"ד נראה יפה ומסודר, ועובד בצורה מסודרת ולא באופן עראי ובלאגן וכו') אנשים הרבה יותר מוכנים לקבל את כל הדברים, כי רואים שמדובר באנשים נורמליים ושפויים, כך שגם אם הם בחרו לדבר דברים כאלה שלפעמים לא נתפסים בכלי השכל, יש לזה הרבה יותר כבוד והרבה יותר מקום ואנשים מעריכים את זה ומוכנים לשתף פעולה והמסר עובר יפה מאוד.

ב"ה מגיעים לבית חב"ד המוני אדם ויש במנינים עשרות אנשים שמגיעים לכל מנין, בצהריים גם יש מנין מנחה לכל הבעלי עסקים שבאים להתפלל ומדובר על הרבה מאוד אנשים שבאים ואחרי כל תפילה מכריזים אצלינו את הכרזת הקודש 'יחי אדוננו', וחוזרים שיחות של הרבי מקטעים בנושאים של 'בשורת הגאולה' וכו' וזה מתקבל אצל אנשים מאוד מאוד יפה ובצורה טובה ואף אחד לא אומר מילה נגד. 

למה? כי ב"ה הכל בא באווירה של אהבת ישראל, ובאווירה נעימה, לא באופן של התקפה ושיכנוע, אלא כי זו האמונה שלנו ואנו מאמינים בה וברגע שאנשים רואים שזה אמיתי אצלנו ואנחנו עושים את זה מתוך אהבת ישראל ובכלים נעימים, זה מתקבל בצורה הכי יפה בעולם וזה פועל אצל כל אחד בצורה נעימה. ואם אנחנו שוכחים לומר יחי, או שהחזן שכח, האנשים המקורבים שרק עכשיו באו דואגים להזכיר שצריך לומר יחי – זה מה שהכי יפה.

לסיום: מה יש לך למסור לאחיך השלוחים ולאנ"ש בכלל, בעמדנו בשנת 'הקהל'?

העניין של שנת הקהל זה מבצע 'אהבת ישראל' – ממדרגה ראשונה. אין עניין של 'הקהל' יותר גדול מאשר מבצע אהבת ישראל, בעצם זה אומר להקהיל את כולם ולהיות בקשר חם וטוב עם כולם. 

ובאותיות פשוטות: פשוט לשים לב לאנשים סביבנו, להקהיל אותם. עד עכשיו יכולנו לעבור ליד בן אדם ולא לשים לב אליו, יכולים להיות בבית ליד הילדים, ליד האישה, ליד השכנים, ליד המקורבים שעוברים בבית חב"ד, ואנחנו לא מתייחסים אליהם כמו שצריך ומספיק תשומת לב. 

צריך להקהיל את העם – הקהל את העם האנשים, הנשים והטף! וליראה את ה' – להוסיף ביראת שמיים וע"י שאנחנו מתייחסים לכל אחד ודואגים לו באהבת ישראל, אנחנו מקרבים אותו ומחזקים אצלו את כל העניינים.

ואם יש משהו שאני באמת משתדל לשים דגש בפעילות השנה, זה לנסות לשים לב לאנשים שסביבי ולהיות איתם בקשר, גם בבית וגם בשליחות, וזה מחולל נפלאות. 

עצם העניין שאתה שואל יהודי 'מה שלומך' או 'איך אתה מרגיש' ומה עובר עליו, אתה מגלה כמה אנשים צמאים ומשתוקקים להקשבה, מחכים למישהו שישים את האוזן ויקשיב להם, אפילו לא יפתור להם את הבעיות, רק יאזין להם – זה כבר 'פועל ישועות בקרב הארץ', וניתן לראות במוחש שאנשים מתקדמים, בעבודת ה' ובהתקשרות לרבי, רק בזכות זה שרק מקשיבים להם, האנשים מחכים פשוט להקשבה שלנו.

שבעז"ה הקב"ה יעזור שנמשיך עם השליחות כאן ונבצע אותה על הצד הטוב ביותר לנחת רוח הרבי ולקבלת פני משיח צדקנו, והעיקר שנזכה להתגלות של הרבי תיכף ומיד!

מערכת מרכז החדשות החב”די – חב”ד אינפו, מאחלת לרב אלגזי ומשפחתו הצלחה רבה בשליחות היחידה קבלת פני משיח צדקנו!

להצצה לפעילות: