דרשת משיח בפרשה: סכך מסוג אחר

להורדת הדרשה לחג הסוכות בעברית

להורדת הדרשה לחג הסוכות באנגלית

***

סכך מסוג אחר

מבוסס על ימות המשיח בהלכה, סימן סו

יהודי התעצל בבניית הסוכה, והוא השאיר לשכנים את העבודה הקשה של בניית הסוכה המשותפת.

בערב החג הוא החליט שבכל זאת צריך לעשות משהו. הוא ירד למטה ושאל: "חבר'ה, אפשר לעזור, לעשות משהו?"

ענו לו השכנים: "סכך מזה…"

חג הסוכות השנה יתמקד בנושא מצות הקהל, עליה הרחיב הרבי מלך המשיח פעמים רבות, ודרש והרעיש על הנחיצות המיוחדת שכל אחד ואחת מבני עמנו יתעסק ב"הקהל את העם . . למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה'" (דברים לא,יב).

אין כל ספק שכל אחד ואחת מאיתנו אכן מצפה בכליון עינים למימוש וקיום מצות הקהל בגאולה האמיתית והשלימה ע"י הרבי, מלך המשיח, שיקרא באזני כולנו את "דברי התורה הזאת".

אבל, לא רק מצות הקהל מקשרת את חג הסוכות לנושא הגאולה. למעשה, בתלמוד אנו מוצאים איזכורים מאוד מעניינים על הקשר המיוחד של חג הסוכות לגאולה. בגמרא (ע"ז ג,א) מסופר שבזמן הגאולה, כאשר נקבל את השכר המופלא על קיום המצוות, יבואו הגויים בטענה כי אם רק הייתה להם אפשרות לקיים מצוות כמו היהודים, הם היו מקיימים אותן לא פחות טוב. הקב"ה יחזיר להם בטענה/גערה: "שוטים…מי שטרח בערב שבת [=בני ישראל שקיימו מצוות בגלות הקשה] יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת [=אומות העולם…] מהיכן יאכל בשבת?!"

אבל, בכל זאת, הקב"ה לא מקפח את בריותיו, אם הם רוצים צ'אנס לקיים מצוות, ניתן להם צ'אנס…

"כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה . . מיד כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו". הקב"ה מחליט לנסות את בני האומות, לתת להם "טעימה" קטנה מהסבל והקושי אותו סבלו בני ישראל בזמן הגלות. כדי לראות עם מי ומה יש לו עסק. כדי לראות את הנחישות והנכונות שלהם לעמוד בקשיים. אבל רק קצת…אחרי הכל, מדובר בגויים…

"הקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא". קצת שמש וכבר הם בורחים… בואו ותראו את החבדנקי"ם שיושבים בסוכה בקור או בחום, בגשם או בשלג…

אבל, מצות סוכה אינה רק הצטדקות חיצונית כלפי אומות העולם, כי אם מתן שכר הראוי לבני ישראל. הגמרא אומרת (בבא בתרא עה,א) שלעתיד לבא "עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לווייתן שנאמר: התמלא בסוכות עורו (איוב מ,לא)" סוכה נפלאה זו קשורה בד בבד עם הסעודה הידועה שהקב"ה יערוך לצדיקים, בה יוגש בשר הלויתן יחד עם מעדני שור הבר, בצירוף כוסית יין משובח מיקב "יין המשומר".

אלא שכאן נשאלת השאלה הפשוטה, הרי כל בר בי רב דחד יומא יודע שעורות של בהמה, חיה, עוף או דג פסולים לסכך?! הרי הסכך צריך להיות: "צומח מן הארץ, ותלוש, ואינו מקבל טומאה. אבל דבר שאינו צומח מן הארץ . . כגון עורות של בהמה . . אין מסככין בהם" (שולחן ערוך, אורח-חיים, תרכט, א) וממתי עורו של הלויתן נהיה "צומח מן הארץ"?!

לא מדובר כאן רק באיזה אגדה דמיונית, כי אם בפולמוס הלכתי ענף השייך אפילו כיום בזמן הגלות. הרמ"א פוסק בסוף הלכות סוכה (תרסז, א) "ויש שנהגו כשהיו יוצאים מן הסוכה היו אומרים יהי רצון שנזכה לישב בסוכה של לויתן". בעל ה'ערוך לנר', ר' יעקב אטלינגר, רבה המפורסם של אלטונה, בספרו 'בכורי יעקב' תמה על הנוסח הנפוץ בסידורים: שנזכה לישב בסוכה מעורו של לויתן" והרי עורו של לויתן פסול לסכך, וכיצד ניתן לאחל איחול תמוה שכזה?!

ה'בכורי יעקב' מציע לפרש את נוסח ה'יהי רצון' שכוונתו אינה לסוכה של מצוה, כי אם לסוכה סתם העשויה לנוי, במשך שאר ימות השנה או לחילופין, שנזכה לאכול את בשרו של הלויתן בסעודת חג הסוכות בסוכה כשרה המסוככת כהלכה.

הבעיה הגדולה היא שנוסח זה מופיע כבר בראשונים, החל מהסמ"ק והכלבו, ואפילו מפרשי התלמוד המפורסמים (כמו המהרש"א בחידושי אגדות) הסבירו שמדובר כאן בסוכה של מצוה העשויה מעור דג. היתכן?!

היו שהציעו לתרץ (הדרש והעיון לר' אהרון לוין הי"ד, ויקרא מאמר רנז) שמכיון שהסוכה מעורו של לויתן מוזכרת בסוגיא ב'בבא בתרא' בסמיכות לסעודה המיוחלת המוזכרת לעיל, ועל אותה סעודה נאמר במדרש (ויקרא רבה יג,ג)  שהקב"ה הולך לעשות מחול שוורים, המוכר בזמננו בשם רודאו, לשם שעשוע הצדיקים ושור הבר "נותץ ללויתן בקרניו וקורעו", ובעת ובעונה אחת ה"לויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו". ועל זה שואל המדרש: "וכי זו שחיטה כשירה היא?…אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא (ישעי' נא,ד) חדוש תורה מאתי תצא" – אז כמו שלעתיד לבא הקב"ה יחדש את הדין ששחיטה כשרה בסנפירים, ככה גם יחודש הדין שסוכה כשרה מעורו של דג.

הדברים מקבלים משנה בהירות לאור חידושו הנפלא של הרבי בקשר לשחיטת שור הבר בסנפירי הלויתן. בהקדים השאלה המפורסמת (עליה כבר דובר בעבר) כיצד זה מסתדר עם היסוד העיקרי בתורה ש"התורה הזאת לא תהיה מוחלפת" ואין בה לא שינוי, גרעון או תוספת?!

הרבי הסביר (יום ב' דחג השבועות תשנ"א) שמשיח יגלה ע"י חכמתו האינסופית כיצד דיני שחיטה שבתורה לא נאמרו מלכתחילה על שחיטה זו, ולכן בשר שור הבר כשר למהדרין.

ולפי זה אולי אפשר לומר גם בנדון דידן שהקב"ה יגלה חידוש תורה שהדין שסכך הסוכה צריך להיות עשוי אך ורק מגידולי קרקע לא נאמר על סוכה זו – סוכת הצדיקים מעורו של לויתן!

מעניין לציין, שבהזדמנות קודמת לכן, בשנת תש"נ, בעת סיום הברכה לאורחים שהגיעו לכבוד חג הסוכות, הרבי מלך המשיח באופן יוצא דופן, התייחס לנושא והציע פתרון מעניין, חדשני ומרעיש לכל הסוגיא הסבוכה הזאת:

"קיום מצות סוכה, האכילה בסוכה, אינו שייך בסוכת עורו של לויתן שהרי עור הדג פסול לסכך, ובמילא יצטרכו לקפוץ ולדלג מהסוכה לסוכת עורו של לויתן, ומסוכת עורו של לויתן לסוכה, וכן הלאה הלוך ורצוא ושוב" (התוועדויות תש"נ ח"א עמוד 145)  

אז תתכוננו לעובדה שאולי נצטרך "לקפוץ" לסוכה רגילה כדי לאמר "לחיים" על ה"יין המשומר", ואז לחזור לסוכת הצדיקים – סוכת הלויתן לשם המשך לימוד של ה"תורה חדשה מאתי תצא", עוד בחג סוכות הזה!

ונסיים בסיפור על סוכה אחרת שקשה מאוד היה להכשירה. פעם בנה הבעל-שם-טוב סוכה שהייתה מלאה בשאלות הלכתיות, עד כדי כך שגדולי מז'יבוז' נטו לפוסלה. הבעל שם טוב הקדוש התווכח עמם שסוכתו כשרה, והניח ראשו על ידו לכמה רגעים, ואחר כך פתח את ידו ונמצא בא פיתקא מחתיכת קלף, והיה כתוב בה: "סוכה זו של הרב ישראל בעל שם טוב – כשרה, נאום מט"ט שר הפנים".

והפיתקא הזאת נשארה בירושה אצל נכד הבעל שם טוב, הוא הרב הקדוש מסדליקוב ז"ל בעל 'דגל מחנה אפרים'.

קרה שהזדמן איזה חולה לעיר, והלכו לבעל ה"דגל" ז"ל, הוא ציווה להניח את הפיתקא תחת מראשותיו של החולה, וכאשר עשו כן – החולה התרפא מידיית. 

הדבר נמשך במשך שנתיים, שהיו מניחים את הפיתקא תחת הכר של כל חולה רח"ל, והוא היה מתרפא. כך במשך שנתיים אף אחד לא נפטר בעיר מז'יבוז'.

פעם אחת הניחו את הפיתקא אצל איזה חולה  – והפיתקא נעלמה!

הרבי פעם הסביר את הסיפור (יום ב' דחג הסוכות תשכ"ז) שבעל שם-טוב בנה לעצמו סוכה, שיש לפקפק בכשרותה, כדי "להעלות" אף את סוכות האנשים הפשוטים שאינם יכולים למצוא את האמצעים לעשות סוכה מהודרת כהלכתה, והם נאלצים להסתפק בסוכה הכשרה בדיעבד.

הבעל-שם-טוב לימד את גדולי מז'יבוז' שמנהיג אמיתי הוא מי שמוכן לוותר על הידור מצווה שלו אם הוא יודע שעל-ידי זה יעזור ליהודי אחר, ולו גם יהא מפשוטי העם!

חג שמח ושבת שלום!

—-

מעוניין לקבל כל שבוע את הדרשה לתיבת המייל שלך?

לחץ כאן להרשמה