לא לפחד לעזוב את הגלות

נדב כהן מחבר הספר "מודעות יהודית"

להשתחרר מהגלות

אדם שטייל בלילה על הר גבוה, החליק פתאום והתדרדר לעבר התהום, הוא נכנס לבהלה, ובשניה האחרונה מצליח לתפוס חתיכת ענף היוצאת מההר. הוא תופס את הענף בכוחותיו האחרונים, אין לו איך לטפס למעלה, ולמטה הוא לא יכול לרדת. הוא פונה לבורא עולם בבקשה ותחינה, אנא השם הושיעה נא! להפתעתו הרבה יוצאת בת קול ועונה לו: "אני פה בשבילך, אני הולך להציל אותך. רק תעזוב את הענף ואני אתפוס אותך". כעת הוא נמצא בדילמה של חייו, הענף זה מה שמחזיק אותו, הפחד לעזוב את הענף זה הפחד הגדול ביותר, ומצד שני, הקב"ה אומר לו שכך הוא יציל את חייו. מה עושים??

כל אחד חושב לעצמו, מה הוא היה עושה במצב הזה? מאמין ועוזב את הענף, או ממשיך להיאחז?

אפשר ללמוד מהסיפור הזה הוראה בעבודת השם בכמה רבדים. ברובד הראשון, אנחנו מבקשים מהקב"ה שיציל אותנו, מבקשים ממנו שיעזור לנו לצאת מהמיצרים הפרטיים שלנו, והוא עונה שאין בעיה, רק תשתחררו מהנפש הבהמית, תפסיקו להקשיב לה וללכת אחריה וכבר אני מוציא אתכם ממצרים.

ברובד עמוק יותר, גם אדם שכבר יצא ממיצרי הנפש הבהמית (מצרים דקליפה) יכול עדיין להיות במיצרי הנפש האלוקית (מצרים דקדושה). הוא לומד תורה ומקיים מצוות, אך הוא עדיין סביב עצמו, הוא עסוק במאבק האישי שלו, ולא רואה את מי שמסביבו. אומרים לו: "צא מעצמך, עזוב את הענף שלך, תפסיק לראות את עצמך כמרכז יש עוד אנשים בעולם, אל תוציא את עצמך מהכלל, אתה חלק מעם ישראל, כשאתה מקיים מצוות, תחשוב על כלל בני ישראל".

אך יש פירוש עמוק יותר. גם האדם שיוצא מעצמו, יוצא מהמלחמה הפרטית שלו ועוזר לזולת, מפסיק לראות את עצמו כנפרד משאר העם, אך עדיין, הישות היא מניע שלו, הוא מחפש להרוויח מהעניין (רק שהרווח הוא דרך עזרה לאחרים). המסר העמוק יותר, הוא תפסיק לעבוד את השם בשביל עצמך, תתחיל לעבוד את השם בשביל הקב"ה! אל תקיים מצוות כדי להרוות את הצימאון האישי שלך, תקיים אותם כדי לעשות נחת רוח לקב"ה. אל תחפש להמשיך אלוקות לעצמך, תחפש לעשות דירה לקב"ה.

מספיק להיאחז בגלות, ולפחד לקפוץ לשלב הבא. נמצאים על סף הגאולה, ואפשר כבר להתקדם הלאה, ולהתחיל לחיות משיח, להתחיל לחיות כמו בגאולה.

ועמך כולם צדיקים!

בימות המשיח נזכה כולנו להגיע למדרגת הצדיקים, ניפטר סוף סוף מיצר הרע, נרגיש בגלוי את הנפש האלוקית, נזכה לגילוי ה'יחידה', ונחיה אלוקות. נזכה לחוש את כל הדברים הנפלאים שלומדים בחסידות איך ש'אין עוד מלבדו', איך שכל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש ויקר אצל הקב"ה כמו בן יחיד שנולד להורים ללא ילדים לעת זקנותם.

אחד ההבדלים בין עבודת הצדיקים לעבודת הבינונים, הוא שהבינוני עובד עם עצמו, יש לו מאבק תמידי בין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, והוא עסוק בהתמודדות האישית שלו, לשלוט במחשבות, בדיבורים ובמעשים שלו, הצדיק לעומת זאת, עבר את שלב המאבק, אך הוא כמובן לא נח לרגע, כעת הוא עסוק בעזרה לאחרים. הצדיקים מנחים את מי שעוד לא הגיע למדרגה זו, מתווים לנו את הדרך. מצד ה'יחידה', האדם לא מחפש לספק את רתונותיו האישיים, אלא מסור לגמרי לרצון השם.

בדורנו, דור הגאולה, ניתן לראות כיצד הרבי היחידה הכללית, מגלה בחסידים את ה'יחידה' ומרים את כל החסידים (ולא רק את החסידים) לעולמם של הצדיקים. כל עולם המושגים של החסידים בדור השביעי הוא עולם מושגים של צדיקים, שהרי העבודה העיקרית בדורנו היא עבודת השליחות, והמטרה של כולנו היא הבאת הגאולה.

בדורות קודמים היו לרביים שלוחים בודדים, וגם אז היה מדובר ביחידי סגולה, גדולי החסידים שזכו להיות שלוחים. אך בדורנו, כל יהודי הוא שליח, ובפועל אלפי חסידים יצאו ויוצאים לשליחות, וגם אלה שלא זכו להיות שלוחים בכל ה'מעת לעת' (במשרה מלאה), משתתפים במבצעים ו'חיים' את עניין השליחות של הרבי.

לכאורה, יציאה לשליחות שייכת באמת רק ליחידי סגולה, הרי האדם הרגיל עסוק במלחמה הפרטית שלו, עסוק במאבק האישי שלו בין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ואינו שייך לצאת לעזור לאחרים. האדם הרגיל דואג לקריירה התורנית הפרטית שלו, עסוק בקיום מצוות כדי לבנות את העולם הבא שלו.

אך הרבי שינה גם את המושגים האלו. כל אחד יכול לצאת לשליחות, כל אחד צריך לצאת לשליחות. השיח היומיומי בין החסידים הוא בנושא שליחות, לכולם פשוט שצריך לצאת ולעזור ליהודים נוספים, צריך לשים את עצמנו בצד למען יהודי אחר. אלפי חסידים יצאו מהקהילות החמות לכל קצווי תבל והקימו בעצמם קהילות מפוארות של יהודים יראים ושלמים, וממש עושים את עבודת הצדיקים בכך שחיים בשביל אחרים ולא בשביל עצמם.

לכולם גם ברור כי השליחות היא לא בשביל ההצלחה האישית, או הכבוד האישי, יוצאים בשליחות הרבי כדי לעשות נחת רוח לרבי, השליחות היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, אנחנו לא המרכז, המטרה היא לא האגו הפרטי שלנו, המטרה היא קיום רצון השם, המטרה היא למלא את תאוותו של הקב"ה – דירה בתחתונים.

להביא לימות המשיח

השיא של העבודה החדשה הזו, והיכולת שלנו לדלג הלאה, הוא בהוראת הרבי כל ימי חייך – להביא לימות המשיח. אפשר חס ושלום לשמוע את ההוראה הזו ולהתחיל לחשוב, שזה מכביד עלי, ובא על חשבון דברים אחרים שרציתי לעשות, אך כמובן שהכוונה היא הפוכה. הוראה הזו היא בשבילנו ולטובתנו. כדי לחיות גאולה צריך להפסיק לחשוב על עצמנו, צריכה להיות מטרה אחרת, צריך להיות מחובר לקיום רצון השם באמת, לא מתוך אינטרס, ולא מתוך אנוכיות, עושה האמת מפני שהיא אמת.

כשיהודי שם את עצמו בצד ומתמסר להבאת המשיח, הוא מתחיל לחיות כמו הצדיקים, שמקיימים מצוות בשביל לעשות נחת רוח לבורא, הוא מתחיל לחוש מה הם ימות המשיח בהם נהיה כולם צדיקים.

סוף הסיפור

יש המוסיפים לסיפור קטע נוסף, בו השחר מפציע, אור היום עולה, ואותו אחד שנאחז בענף מגלה לתדהמתו, שלא היה תהום מתחתיו כלל, והוא בסך הכל כמה סנטימטרים מעל האדמה… כל הפחד להשתחרר מהאחיזה בענף היה מיותר לחלוטין ומבוסס על דמיון.

* * *

שיחת אימון חינם ביום שלישי הקרוב דרך הטלפון:

מה נוכל לעזור לך: 1) לעזור לך למצוא את השליחות שלך, בעצם, למה ירדת לעולם?! 2) שלב שני ללמד אותך  איך להתפרנס ממנה ובשפע, כמו שמגיע לבן/בת של מלך!

 כאן נרשמים לדעת איך עושים את זה, בשיחת אימון חינם >>http://lp.vp4.me/nebc