הרבי לפרקליט מדינת ניו-יורק: "אמרתי שלא גשם"

רחובות ברוקלין היו מלאים אנשים, נשים וטף. עוברים ושבים עמדו משתאים מול מחזה מיוחד במינו: למעלה מ-20,000 ילדים וילדות יהודים מרחבי מדינת ניו-יורק צועדים בשדרת "איסטרן פרקוויי" – הרחוב הגדול בו נמצא המרכז העולמי של חב"ד, נושאים כרזות ושלטים שונים הקוראים ללכת ברוח היהדות האמיתית של תורה ומצוות. 

נשמע אולי דמיוני, אך מציאותי למדיי ומתרחש אחת לכמה שנים בל"ג בעומר. המעמד שהחל בכינוס של כמה מאות ילדים מהשכונות הסמוכות, הפך תוך שנים ספורות לאחד האירועים הגדולים והמרכזיים בחיי היהדות הניו יורקית.

זהו ה"פאראד": מצעד. בדוגמת מצעד צבאי המגלם כוח ועוצמה, רק שהפעם העוצמה היא של טהרה וקדושה יהודית והעיתוי הוא יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר "הזוהר" הקדוש. המעמד האדיר התחיל לפני כ-70 שנה בברוקלין שבניו-יורק ביוזמת הרבי מלובביץ' ולפני ארבעים שנה הועתק הרעיון לישראל ולעולם על-פי הוראת הרבי. 

כיום מתקיימות אלפי "תהלוכות" כאלה בכל קצוות עולם מידי שנה, ומשתתפים בהן כמיליון ילדים יהודים!

מהי אמריקה?

סיפורו של האירוע רב המשמעות נעוץ בסיפורה של יהדות אמריקה. היהודים אשר הגיעו לאמריקה מעיירות פולין ורוסיה הנידחות – "תפסו" את אמריקה בשתי ידיים. צריך לדעת מאיפה באו יהודים אלה ולהיכן הגיעו, כדי להבין מה קרה להם באמצע הדרך. במקומות מהם באו הם סבלו צרות ומחסור בצרכים בסיסיים. ועתה הגיעו ל"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". המעבר גרם לרובם הגדול לנטוש את דרך היהדות המסורתית ולזנוח את קיום התורה והמצוות.

כאשר הגיע הרבי הקודם מלובביץ' לארצות הברית של אמריקה בשנות ה-40 הוא הכריז: "אמריקה אינה שונה" – גם באמריקה יהיה קיום ליהודים אורתודוקסים שומרי תורה ומצוות. לשמע דבריו, גיחכו היהודים: "עוד מעט גם הוא יבין מהי אמריקה". אמרו, אך הרבי חשב אחרת. תמיד אחרת.

הרבי היה תמיד נגד הזרם, ויהודי אמריקה נכחו בכך.

הפגנת יהדות!

הרבי, עם קומץ חסידים סביבו החל בשינוי. בתחילה – בשכונת מגוריו. תזוזה הורגשה. ישיבה הוקמה ויחד איתה "המרכז לעניני חינוך" – מוסד שתפקידו היה לדאוג לחינוך היהודי בארצות הברית אשר פשט את הרגל או כלל לא היה ורבבות בני נוער איבדו את דרך היהדות. בראש מוסד זה עמד חתנו של הרבי הקודם ומי שלימים מילא את מקומו – הרבי מלובביץ'.

פעולות "המוסד לענייני חינוך" החלו לחלחל לשכבות האוכלוסייה היהודית והגיעו הרבה מעבר לניו יורק וסביבותיה. מידי שבת וראשון – ימי חופש לתלמידי החינוך הממלכתי האמריקני – יצאו מאות רבנים ותלמידי ישיבות להנחיל את ערכי היהדות לתלמידים אלה.

לאחר חצי שנה של פעילות הורגש הצורך באיסוף כל הילדים המשתתפים בפעילות למקום אחד לשם חיזוק זהותם היהודית. כך התאספו כל הילדים במקומות בהם נערכת הפעילות שלהם ומשם יצאו באוטובוסים ל"פאראד". 

בכנס, הם אמרו פסוקי תורה, הרבי מלובביץ' שעמד בראש ה"מרכז" – אמר דברי התעוררות וחיזוק, לאחר-מכן יצאו הילדים לסיבוב ברחבי השכונה, שרו שירים והכריזו סיסמאות אודות שמירת שבת וחינוך כשר, כמו: "שמור על השבת, היא תשמור עליך"!, "שלח את ילדיך לחינוך דתי" וכדומה. הרושם על תושבי השכונה היה עצום. 

הכינוס הכחיש את ההנחה הרווחת אשר חס-ושלום אין עתיד רוחני ליהדות באמריקה. 

צבא בתהלוכה

מאז, בכל שנה בה ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, יום בו הילדים האמריקאים אינם לומדים בבתי-הספר – מתאספים הילדים מול בית מדרשו של הרבי מלובביץ' להפגנת יהדות אשר אינה משתנה גם במאה ה-21. 

אירועי ה"תהלוכות" משכו תשומת לב רבה, גם של גורמי הממשל האמריקני. נציגי עיריית ניו-יורק היו אורחי קבע במעמדים אלה. פרקליטים, סנאטורים ואחרים השתתפו גם הם מידי פעם באירוע העצום. את ה"תהלוכה" הראו בכל רשתות הטלוויזיה והיה גם סיקור מצולם בכל העיתונים.

באחת השנים, ציפתה הפתעה למשתתפי ה"פאראד". שיירה של חיילי צבא-ארצות-הברית השתתפה ב"תהלוכה", בעקבות פקידי ממשל אמריקנים אשר הביעו עניין להשתתפות ב"תהלוכה". כעת, התחזקה התחושה הצבאית ב"תהלוכה" והוסיפה נופך רב ועוצמה בלב הילדים המשתתפים.

בנוסף, החלו מוסדות שונים להציג תצוגות שונות בעלות תוכן יהודי על גבי פלטפורמות ענק והם הצטרפו למסע התהלוכה. ההתחלה הייתה ברכבים הנושאים על גבם "תפילין" ענקיות או "קופת-צדקה" ומשנה לשנה השתדרגו ה"מוצגים" ושימשו מקור לעניין רב בקרב משתתפי התהלוכה. 

רק דוגמה אחת מתוך מאות "מוצגים" שונים שעברו בתהלוכה זו, בהם הושקעו שבועות רבים של עבודה מאומצת ימים ולילות – קברו של רבי שמעון בר יוחאי ממירון הוצג בגודל המקורי עם כל הנלווה אליו: המצבה העגלגלה עם הכיתוב שעליה ולצידה אנשים אומרים תהילים ולומדים; ילד שהובא לגזיזת שערות ראשו ביום מלאות לו שלוש שנים, כפי הנהוג; איש צבא במדי צה"ל עומד בעמדת השמירה ואפילו עיזה, שנקנתה במיוחד לכבוד המאורע…

הרבי מלובביץ' ייחס חשיבות מיוחדת ל"מוצגים" אלה שהעבירו את תכני היהדות בצורה מוחשית וויזואלית, עוד הרבה בטרם החלו אנשי החינוך לשים דגש על כך…

אל דאגה

אירועים מיוחדים ומרתקים התרחשו במשך השנים במהלך ה"פאראד" בו הרבי מלובביץ' נשא דברים מחוץ לבית מדרשו. 

בשנת תשכ"ז (1967), הימים הקודמים לל"ג בעומר, היו ימי המתנה מתוחים, לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. הצבא המצרי הכניס באותו זמן כוחות לתוך חצי האי סיני. הדבר לווה בהכרזות על מלחמה כוללת של צבאות ערב נגד ישראל. מדובר באחת התקופות הקשות והמתוחות אותן ידעו תושבי ארץ ישראל. הם חוו תחושת מצור קשה וכולם חשו כי העולם הערבי הולך וסוגר עליהם בקולות מלחמה להוטי שנאה, בהסכמה אילמת של המדינות הגדולות. מתח וחרדה עמוקה אפפו את העם היושב בציון ויחד עימו את עם ישראל בתפוצות.

ב"פאראד" אשר נערך בעיצומם של ימים מתוחים אלה – דיבר הרבי בארוכה אודות המצב הביטחוני החמור בארץ והבטיח ניצחון גמור במלחמה מול צבאות ערב. הרבי ציטט את דברי הפסוק: "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה" והבהיר כי ארץ ישראל הינה המקום הבטוח ביותר בעולם. 

דברי הרבי שודרו ופורסמו בהרחבה בעיתונות וברדיו ועוררו הד נרחב. עד מהרה התבררו דבריו כנבואיים כאשר עם ישראל ניצח את כל אויביו בתוך שישה ימים בלבד!

לדחות את הגשם

זמן הקיץ בניו-יורק מאופיין בממטרי-גשמים עזים הבאים לעיתים קרובות וממילא, לא פעם "הפריע" מזג האוויר  להתנהלותה התקינה של ה"תהלוכה".

גם בשנת תש"ל (1970), צפו תחזיות מזג האוויר גשם בשעות התהלוכה. מארגני התהלוכה חששו לכך, ושאלו את הרבי קודם לכן אם כדאי לשנות את שעת התהלוכה על-מנת להימנע משעות הגשם. תגובת הרבי הייתה כי "אין מה לדאוג". 

זמן קצר לפני תחילת ה"תהלוכה" הגיע למקום פרקליט מדינת ניו-יורק, הוא ידע על תחזית מזג-האוויר, הרים את עיניו והביט בשמיים המכוסים עננים כבדים. היה נראה כי בכל רגע, עלול לרדת גשם שוטף. הוא פנה אל הרבי ואמר: "רבי, עומד לרדת גשם שוטף!", אך הרבי ענה לו בביטול: "אל תדאג"… הרבי דיבר כרגיל אל הילדים משך זמן ארוך וכמובן – כל משך הזמן מתחילת התהלוכה ועד לסיום דבריו של הרבי – לא ירדה אפילו טיפת גשם אחת על הארץ! בסיום דבריו, הפטיר הרבי לעבר הפרקליט: "נו, אמרתי לך שלא יהיה גשם. דחיתי אותו למחר!". 

בפעם אחרת, ביום ה"תהלוכה", היו השמים מכוסים עננים כבדים וציפו לגשם. כאשר יצא הרבי מלובביץ' לדבר בפני הילדים – יצאה יחד עמו השמש ברקיע… ובאותה עת, בעוד השמש זורחת במקום התהלוכה – ירד גשם בכל ניו-יורק! 

כאשר השוטרים בשכונת "קראון-הייטס", שכונת הרבי, סיפרו לשוטרים במקומות אחרים, כי ה"תהלוכה" צועדת, שאלו אותם חבריהם במכשירי הקשר: "איך עושים תהלוכה, הלא יורד גשם כבד בכל ניו יורק?!" ושוטרי שכונת הרבי ענו להם: "כאן השמש זורחת!". היה ברור לכולם כי זהו מופת גלוי של הרבי!

למה דווקא ילדים?

ההיבט העיקרי של "הפגנה" או "תהלוכה" הוא היותה ביטוי לגאוותנו באמונתנו והפגנת ערכינו בפני אחרים. בהזדמנות הסביר הרבי את רעיון "תהלוכת-הילדים": 

בתהלוכה – כמובן משמה – אין עומדים במקום אחד. בכך מרמזים על הצורך של כל אחד להתקדם בהתמדה עוד ועוד בפעולות חיוביות. ב"תהלוכת היהדות" כאן, המשתתפים העיקריים הם ילדים, המשקפים את מושג ההתקדמות והצמיחה באופן בולט יותר לעין מאשר מבוגרים: כל שנה, ואפילו כל תקופה – גופם גדל. ההתפתחות הגופנית, צריכה להיות מלווה גם בהתפתחות רוחנית המשתקפת בשינויי התנהגות וריבוי מעשים טובים.

לפני כ-40 שנה פנה הרבי בקריאה לחסידי חב"ד ברחבי העולם להעתיק את רעיון "תהלוכת היהדות" בל"ג בעומר לכל מקום ומדינה בעולם. מידי שנה בשנה, בכל עיר, מושב וכפר – מתאספים ילדי ישראל ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקדוש-ברוך-הוא ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ואהבת התורה.

להיות שונים – אבל מאוחדים

לא לחינם נבחר ל"ג בעומר לחגיגת יהדות זו- ל"ג בעומר הוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, אשר תורתו מרימה על נס את מושג האחדות, מבוסס על הפסוק: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".

אחדות נובעת משרשים משותפים, בדומה לאחים הקשורים יחד, כי הם "מתחלקים ביניהם" באותו אב. גם אם כל אחד מנהל את חייו – ולפעמים אורח חיים שונה לחלוטין – הרי זהותם היסודית המשותפת נשארת כשהיתה.

השוני אינו חייב להוביל לפירוד. להיפך, אחדות אמיתית באה דווקא מהתכללות כוחות המושכים בכיוונים שונים ואפילו מנוגדים. ההכרה באחדות יסודית משפיעה על יחסינו עם בני אדם. ההבדלים השונים בין בני אדם נדחקים הצידה מפני המשותף, משום כך, אדם אינו צריך להרגיש "מאוים" בגלל ההבדל בינו לבין הזולת. אדרבא, עליו להושיט לו ידו באהבה ולהתאמץ לעזור לו. גישה זו היא הפתח לשלום ואחדות בעולם. 

מסרים אלה עמדו בבסיס רעיון ה"תהלוכה" בל"ג בעומר. גם השנה, בכל ישוב בארץ תתקיים תהלוכת ילדים להפגנת היהדות! כל מה שנשאר הוא רק להשתתף…