-
קול צחצוח חרבות נשמע בגבולות אוקראינה ורוסיה, לאחר שזו האחרונה הציבה כוחות צבא אדירים בהיכון לקראת פלישה אפשרית. "בית משיח" בראיון עם השלוחים באוקראינה, סוקר את המצב ומביא ניתוחים סביב השאלה הגדולה מכולן: האם רוסיה תפלוש או תחזור בה ברגע האחרון?! • לכתבה המלאה
MendyL|כ״ח בשבט ה׳תשפ״ב"אם ראית מלכויות מתגרות זו בזו צפה לרגלו של משיח", אומר המדרש – והדברים הללו רלוונטיים גם כעת, כאשר רוסיה הגדולה מצד אחד, וארה"ב וברית נאט"ו ואוקראינה מן הצד השני, ניצבות זו מול זו, מצחצחות חרבות. ובתווך, מאות שלוחים ומשפחות אנ"ש ברוסיה ובאוקראינה מנסות להמשיך בעבודת השליחות של הרבי מלך המשיח, כאילו דבר לא קורה.
השלוחים ברוסיה, ובראשם הרב הראשי הגאון הרב בערל לאזאר, לא אמורים לחשוש: מי שחוששים יותר הם השלוחים באוקראינה: בבירה קייב שנמצאת על הכוונת הרוסית, בעיר מאריופל הסמוכה מאוד לאזור שבו שולטים הבדלנים הרוסיים וגם בערים שבהן יש אימפריות חב"דיות עצומות – דנייפרו (לשעבר דנייפרופטרובסק) ואודסה שעשויות אולי גם הן להיכבש אם אכן תפרוץ מלחמה. 100 אלף חיילים רוסים פרוסים כעת לאורך הגבול, והמלחמה עלולה לפרוץ בכל רגע, והחיילים ישעטו פנימה.
חזק במילים ובמעשים
הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין כבר הוכיח לעולם בשני העשורים האחרונים שהוא חזק לא רק בדיבורים אלא גם במעשים.
תזכורת: בקיץ תשס"ח, פרץ סכסוך צבאי בין כוחות צבא גיאורגיה (גרוזיה) לבין הכוחות הבדלניים במחוזות אבחזיה ודרום אוסטיה. כוח שמירת השלום הרוסי ששהה במחוזות הללו החל בהתקפה. הרוסים התקיפו מן הקרקע ומן האוויר שטחים רבים בגיאורגיה, בהם נמל התעופה הבינלאומי של טביליסי הבירה. הם גם כבשו את העיר גורי ופגעו בעורק התחבורה הראשי שמחבר בין מזרח גיאורגיה למערב. במלחמה קצרה זו נהרגו 67 חיילים רוסיים – אבל האבדות בקרב הגיאורגים היו קשות יותר ועמדו על 224 הרוגים, מאות רבות של פצועים ו–15 נעדרים. רוסיה איימה, רוסיה מימשה.
התוקפנות הרוסית ושאיפותיה של מוסקבה לא נעצרו שם: בחורף תשע"ד, פלשו כוחות מיוחדים של רוסיה אל חצי האי קרים שהיה בשלטון אוקראינה – וכבשו את האזור. המערב אמנם הטיל סנקציות כלכליות על רוסיה, אבל היא התעלמה והמשיכה כרגיל. מאז היא שולטת מאז על קרים ואזורים נוספים.
במהלך הלחימה הופגזו ערים אוקראיניות סמוכות, בהן דונייצק ולוגנסק שהיו עד אז עם קהילות יהודיות גדולות. כמה ממשפחות שלוחים נאלצו להימלט מהמקום ולא שבו עד היום, זאת לאחר שהערים נתפסו בידי בדלנים פרו–רוסיים. רוסיה איימה, רוסיה מימשה.
בחודשים האחרונים שוב מנשבות רוחות מלחמה בין רוסיה ואוקראינה. מדיווחים המגיעים מאיזורים אלו עולה, כי הרוסים משנעים כוחות צבא עצומים לעבר הגבול עם אוקראינה. על פי הדיווחים, מדובר בכוח הגדול ביותר שרוסיה העבירה בתחומה מאז מלחמת העולם השנייה.
לדברי דימיטרי דובוב, העורך הראשי של חדשות 'ערוץ 9' בשפה הרוסית, "הרקע משתרש לו עד לפירוק ברית המועצות. יש כאן שני הכיוונים מנוגדים: מצד אחד רוסיה המחשיבה את עצמה עדיין כמעצמת–על ומצד שני אוקראינה המבקשת לחבור לברית נאט"ו. עובדה זו מרגיזה מאוד את פוטין".
תהיה פלישה או לא תהיה?
דובוב אומר כי הוא "חש דיסוננס בין שתי מסקנות מנוגדות אחת לשנייה: האחת אומרת שהפלישה לאוקראינה היא השערה הגיונית, שכן יש כעת ריכוז של כוח צבאי אדיר הכולל יותר מ–100 אלף חיילים רוסים, והוא מכונס עכשיו בגבול עם בתי חולים שדה, לוגיסטיקה ובתנאי מזג אוויר לא ידידותי בלשון המעטה. לכן 'צריך לעשות איתם משהו'. אין סיבה שפוטין יביא אותם לשם לחינם. מצד שני – הפלישה תגרום לכאוס מוחלט בכלכלה של רוסיה. גם כך שער הרובל קורס על רקע החשש ממלחמה, מה גם שתהיינה השלכות פרסונליות סביב פוטין עצמו".
מה ההימור שלך?
"אף אחד לא יודע חוץ מפוטין עצמו. אין מישהו שיכול להיכנס לראש שלו כדי להבין מה הוא רוצה לעשות עכשיו. יש כעת הרבה ספקולציות, כי לא באמת ברור מה הוא רוצה. גרסא אחת סוברת שהיות ופוטין אוטוטו בן 70, הוא רוצה להשאיר אחריו מורשת, ולכן ינסה בכל מחיר לאחד את מה שנשאר מברית המועצות ולהחזיר את רוסיה לגדולתה. חשיבה זו מתיישרת עם העובדה שהנשיא הרוסי תמיד אומר שרוסיה ואוקראינה הם אותו עם וברור שהוא לא אוהב את העצמאות של האוקראינים.
"התיאוריה השנייה אומרת שהוא פשוט מתמקח עם המערב ולכן הולך על סף התהום, כפי שקרה בזמן המלחמה הקרה: מאוד מקצין אבל יעשה הכל כדי לא ליפול לתהום. אני מאלה שסוברים כמו הדעה השנייה, משום שהמחיר על ההרפתקה הזו, אם תצא אל הפועל, יהיה מאוד גבוה".
נציין כי במערב טוענים באופן חד משמעי, על בסיס מודיעיני, שהמלחמה יכולה לפרוץ בכל רגע, ופוטין, כאמור, כבר הוכיח שהוא יודע לבצע מהלכים צבאיים, כמו בקרים וכמו בגיאורגיה.
שלוחי הרבי: ממשיכים כרגיל
מי שממשיכים בכל הכוח בעשייה, הם שלוחי הרבי מה"מ שחלקם נמצאים בקו החזית ממש ומאוימים בידי כוחות הצבא הרוסי. אחד מהם הוא השליח ורבה הראשי של העיר מאריופול שבאוקראינה, הרב מענדל כהן, שעיר שליחותו נמצאת במרחק של 20 ק"מ בלבד מהבדלנים הרוסיים. בראיון שהעניק השבוע ל"שעה הבינלאומית" אמר הרב כהן: "יש כאן מתח גדול בקרב אנשי הקהילה והעיר, כולם מודאגים מאוד ומקווים שיהיו כאן שלום, שקט ושלווה. יש כאן שגרירויות שהחזירו חלק מאנשי הצוות שלהם. החשש מפלישה צבאית של רוסיה הוא הנושא המרכזי שכולם מדברים עליו ברחוב, בכל מפגש. אנחנו בינתיים ממשיכים לבצע את התפקיד שלנו ללמד יהודים תורה ולאפשר להם להתקרב לחיי תורה ומצוות.
"בעבר כבר היינו במצב של מלחמה, עם טנקים וטילים ברחובות, ואנחנו יודעים עד כמה ההשלכות יכולות להיות קשות. הקהילה ערוכה לתת ליהודים אוכל ומזון ליהודים מבוגרים ומאוד מקווים שהמצב הזה ישתנה בקרוב לטובה – בלי מלחמה".
במאריופול מתגוררים כמה אלפי יהודים בעיר ובמחוז יש עוד יהודים רבים. כולם, לדברי הרב כהן, "יהודים מאוד חמים, שבאים ומשתתפים בפעילויות. לרובם יש גם קרובי משפחה בארץ הקודש. הרבה מהם גם ביקרו בארץ. כולם רוצים כעת לעבור את התקופה הזו בשלום, בתקווה שלא תהיה מלחמה. אנחנו בקשר עם כולם. אני מקווה שאף אחד לא יעשו פה טעות, ומנסה לחזק את כולם בשעה קשה זו".
אוקראינה יקרה לליבם של חסידי חב"ד גם בזכות ציוניהם של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בעיירה האדיטש וכ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע בעיירה ניעז'ין – שתיהן רחוקות למדי מקו החזית. ל'בית משיח' נודע כי הכנסת האורחים בהאדיטש ממשיכה כשגרה בימים אלה. "ממשיכים פה כרגיל. כל השלוחים באוקראינה כתבו פ"נ לרבי ואנחנו מנסים להתעסק בעניינים חיוביים. זה לא העניין שלנו", אמר ל"בית משיח" השבוע גורם חב"די המתגורר באזור.
ב'ידיעות אחרונות' פורסמה השבוע ידיעה שקרית כי "שלוחי חב"ד יפשרו בין רוסיה לאוקראינה". עם זאת, מדובר בבדותות: "אני לא מאמין לדיווחים הללו. אין טעם שהיהודים 'ידחפו את האף' ומה גם שפוטין לא מעוניין לשמוע", אומר אחד הרבנים באוקראינה.
מרבית השלוחים באוקראינה חששו השבוע, מטבע הדברים, להתראיין. הם בוחרים שלא להיכנס לנושא הזה – אף על פי שיש לו השלכות גם עליהם. כמה שלוחים מתגוררים באזורים שאליו, על פי הפרסומים, מתכוונים הרוסים לפלוש.
השליח הרב יוסי אסמן מקייב, בנו של רבה הראשי של המדינה השליח הרב משה אסמן, מסרב להתרגש מהדיבורים על מלחמה קרובה: "התחושות בקהילה מעורבות", הוא אומר בשיחה עם 'בית משיח'. "מצד אחד הכל מתנהל כרגיל, אין לחץ ופאניקה ולא רצים לחנויות לקנות אוכל או למלא מחסנים. מצד שני, בגלל שהאמריקנים והבריטים מפנים את השגרירויות זה יוצר תחושה שבכל זאת קורה משהו".
איך זה משפיע על הפעילות?
"המצב לא משפיע, והפעילות מתנהלת כרגיל".
ובכל זאת, קיים חשש סביר שיפלשו לקייב…
"אכן, ומשום כך יש חשש כלשהו שנצטרך להימלט. אנחנו בקשר רציף עם השגרירות הישראלית והגורמים הרלוונטיים".
אוקראינה היא המדינה היחידה בעולם, מלבד ישראל, שבה גם הנשיא וגם ראש הממשלה יהודים. שאלנו את הרב אסמן, האם הנשיא היהודי ולדימיר זלנסקי פנה לקהילה היהודית בבקשה לתפילה:
"לא", הוא מחייך, "אבל אנחנו בכל מקרה מתפללים לשלום המדינה".
הרב משה אסמן ובניו מכירים מקרוב את השלכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה: בסבב הקודם של המלחמה, אחרי כיבושן של קרים, לוגנסק ודונייצק, נמלטו לקייב כמאה וחמישים יהודים, והם מתגוררים בעיירה בשם 'אנטבקה', שנראית כמו נלקחה מסיפורי חסידים של פעם – מרחק של 40 דקות נסיעה בלבד ממרכז קייב.
בעיירה, מלבד בתי מגורים, קיימים גם מוסדות חינוך ובהם תלמוד–תורה על טהרת הקודש ובית ספר לבנות; יש גם מפעל ליודאיקה שמייצר מזכרות, ואפילו מתפרה שמייצרת ציוד למרכזים רפואיים. "הפליטים נמלטו ללא פרוטה, ללא ביגוד, וכיום הם במצב שהם בעצמם עוזרים לאחרים. הם תופרים חליפות, מבשלים עבור אחרים ומייצרים מזכרות ומזוזות מכובדות שכבר זוכות לביקוש רב", אמר בעבר הרב משה אסמן.
אתם נערכים לקבל פליטים נוספים – בנוסף לחשש שלכם שתהפכו לפליטים בעצמכם?
"בהחלט. אנחנו נוקטים בפעולות שיסייעו לנו לקלוט פליטי מלחמה נוספים במקרה חירום, וערוכים לכל תרחיש". לדבריו, "התחושות בקרב הפליטים שמתגוררים באנטבקה לא נעימות כלל, ואפילו קשות, כי המראות חוזרים אליהם בפעם השנייה. כולם מצפים ומתפללים שהכל יעבור בשלום, והעיקר שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה על ידי הרבי מלך המשיח".
מסרבים להיות אויבים: התורה מאחדת
ובינתיים, יהודים משני צידי הגבול מסרבים להיות אויבים. השליח הרב משה וובר מדיינפרו, המנהל את המערך האדיר של 'כולל תורה' שבו לומדים אלפי תלמידים ממדינות ברית המועצות לשעבר, מודה שהחשש ממלחמה היא "בהחלט שיחת היום". יחד עם זאת הוא מדגיש כי הוא ועמיתיו למפעל השליחות של הרבי "ממשיכים בפעילות ביתר שאת ויתר עוז. לימוד התורה באמצעות ה'כולל' פורץ גבולות וסכסוכים. מדהים לראות כיצד יושבים ביחד, ב'זום', תלמיד מרוסיה ותלמיד מאוקראינה, והם בכלל לא עסוקים במלחמה אלא רק בתורה הקדושה. אנו בטוחים שעסק התורה יביא בעז"ה לשקט ושלווה ויישב את כל הסכסוכים".
לדברי הרב וובר, "במקרים כאלה, צריכים להגביר עוד יותר את העשייה והפעילות".
ואכן, בשבוע הבא יתחילו ב'כולל תורה' בפעילות חדשה שבאמצעותה יצטרפו לכולל הוירטואלי עוד 120 תלמידים חדשים מערי הפריפריה באוקראינה ורוסיה. מדובר בערים קטנות ועיירות בהן אין שליח ואין חיי קהילה קבועים. "זו תכנית מאוד מושקעת, עם מלגה לכל תלמיד, זה ממש כמו לימוד בכולל.
"עם זאת, פעם בחודש או חודשיים התלמידים החדשים יצטרכו להגיע לשליח הקרוב למקום מגוריהם, כדי שיכיר אותם באופן אישית. המצב הנוכחי והחשש ממלחמה גורמים לנו להשקיע עוד יותר בלימוד באמצעות האון–ליין. בי' שבט הייתה לנו התוועדות גדולה מאוד תכנית מפורטת בניהולו של הרב אלכסנדר פרוצ'נסקי. במשך ארבע שעות ישבו המוני יהודים וצפו בתוכן מקצועי, גדוש במסרים חסידיים ובהתקשרות, ואני יודע שזה השפיע רבות. עד כה צפו בהתוועדות הזו כ–270 אלף אנשים והמספרים ממשיכים לעלות"…
הרב וובר אומר שאם המלחמה הצפויה לא תטרפד את התכניות, "אנחנו מתכננים 2 סמינרים גדולים בגיאורגיה. הפעילות של 'כולל חב"ד' מנסה לאחד בין יהודי המדינות, כדי ששום דבר לא יפריד בנינו. התורה מלכדת ומלבה את האש שדולקת בלב כל יהודי במדינות מזרח אירופה. אף מלחמה לא תסיט אותנו מהדרך".
תגיות: אוקראינה, מגזין בית משיח, ראשי