-
שש שנים לפני שמילת הקסם 'זום' הייתה שגורה בפי כל דרדק ודרדקית, כבר היו מתכנסים מדי בוקר מאות ילדי שלוחי המלך ברחבי העולם לבית הספר הוירטואלי "משיח קידס" • וכך בשני אזורי זמן שונים של העולם, באים ילדים וילדות של השלוחים לבית הספר, נפרד כמובן, ומתחילים בסדר יום צפוף של לימודים ברוח גאולה ומשיח • למרות שהלמידה מרחוק הפכה בעולם להיות נורמטיבית, עדיין בית הספר "משיח קידס" הוא ברכה מרגשת בפני עצמה • המחנך מנדי דיקשטיין ביקש להציץ כאיש מקצוע, והתרשם • באדיבות מגזין בית משיח • לכתבה המלאה
מתוך הסרטוןיודי|ד׳ באדר ה׳תשפ״אויהי בימים שלפני הקורונה…
אילו הייתה זו כתבת מגזין על תוכנות ומחשבים, בוודאי היינו צריכים להפריז במהפכה האדירה שחלה בעולם בעקבות ההמצאה של חברת סטארטאפ קטנה שאיש לא שמע עליה עד לפני שנה, לבין התקופה העכשווית מאז התפרצות מגפת הקורונה בעולם.
אם לפני כשנה, רק מעטים בעולם ידעו שיש תוכנה העונה לשם 'זום' והיא מקבצת אנשים למפגש וירטואלי אחיד, הרי שכיום העולם אינו יכול בלעדיה. תלמידים, סטודנטים, אנשי עסקים, ראשי ממשלות, ובעצם מי לא משתמש בכלי הזה?
למרבה הצער, גם בבתים חסידיים, שאינטרנט ותוכנות מעין אלה היו בבחינת 'בל ייראה ובל יימצא', נאלצו להשתמש בתוכנה הזאת כחלק משגרת החיים החדשה, לפחות עד אשר ישלח ה' את מלאכו ויסלק את המגפה מהעולם.
יש מקומות שגם לפני פרוץ הקורונה וגם לאחריה, ה'זום' ימשיך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים, וכך יהיה עד בוא שילה, או אז יהיה קיבוץ גלויות מכל רחבי העולם, ובראשם השלוחים ומשפחותיהם שיוכלו להיפגש פנים אל פנים.
כמחנך בעצמי, אני יכול להעיד עד כמה עמוק השינוי בין ללמד בכיתה רגילה מול טורי תלמידים מקשיבים מתוך סדר ומשמעת, לבין למסור שיעור מול ריבועי מחשב, כבויים בחלקם, הוא גדול וקשה. ממחנך בעל סמכות היודע בכל רגע נתון מה עושה כל תלמיד, לעבור להיות מרצה היושב מול מסך מרצד עם כניסות ויציאות, כאשר לא באמת יודעים במה התלמיד באמת עסוק מעברו השני של המסך – זהו פער ענק.
ככל שהזמן חולף והלמידה הכמעט–בלתי–אפשרית הזו מתמשכת, אנחנו המחנכים והמורים המקצועיים מנסים להפיק ממנה את המיטב.
כמי שחי את התחום החינוכי מידי יום ביומו, לא יכולתי שלא להתאפק מלפגוש את אלה שהאופציה הזו של לימוד דרך תוכנת ה'זום' היא האופציה המועדפת עליו, ואיתה משתמשים בימי שגרה למעלה משש שנים! הרעיון שאפשר מלכתחילה לנהל כיתה בפרט, ובית ספר בכלל, סיקרן אותי מאוד.
השיחה שניהלתי עם מנהלי בית הספר "משיח קידס" לילדי שלוחים (ולא רק) מכל רחבי העולם, הציגה בפניי תובנות מרתקות אותן אשמח לחלוק בשורות הבאות.
את השיחה הראשונה אודות בית הספר, ניהלתי עם המנהלת הגב' אלישבע רוסו, שליחת הרבי מה"מ בקהילה היהודית ההודית בבומביי. הגב' רוסו נאותה להקדיש מזמנה ולספר על הפרוייקט שעליו היא מנצחת מדי בוקר (ואצל הגב' רוסו, אם לא ידעתם, יש שני בקרים בכל יממה, כפי שתווכחו בהמשך…).
"סיפור התייסדות בית הספר הווירטואלי שלנו מתחיל במשפחת ברוד, שלוחי הרבי בפלאיה שבמקסיקו. בין שלל תפקידי השליחות עלה שם הצורך לפתוח גן יהודי לילדי הקהילה וכמובן גם לילדי השלוחים.
"כשבתם הגדולה מושקא הגיעה לגיל 5, הם רצו להעניק לה חינוך חסידי ולימודי קודש וקריאה מעבר למה שניתן בגן, וכן לחשוף אותה לאינטראקציה חברתית עם ילדות חסידיות נוספות בנוסף לנוכחות שלה בגן. ממש כמו כל ילדה אחרת בעולם. ככל שעבר הזמן ומושקא גדלה, הצורך הפך לדחוף יותר.
"כששוחחתי עם שליחות נוספות הבנו שהצורך הזה הוא משותף לכולנו", מספרת השליחה הגב' ברוד. "התחלנו לקיים שיעורים פרטיים עבור מושקא ועוד ילדה נוספת שמשפחתה אף היא נמנית על משפחת השליחות. השיעורים התקיימו דרך תוכנת הסקייפ. כך המשכנו גם כשגדל הבן השני שלנו, מענדי.
"במהלך אותה תקופה שוחחתי עם שטערני כפלין, שליחת הרבי בקאסול יחד עם משפחת וינדרבאום, על קשיי ההתמודדות ועל החינוך בשדה השליחות, ומה ניתן לעשות. משפחת כפלין נמצאת במקום שליחותם כחמישה חודשים בשנה, בכפר מרוחק בצפון הודו. ביתר חודשי השנה משפחת כפלין מתגוררת בשיקגו, ובזמן הזה הילדים נמצאים במוסדות החינוך המקומיים.
"בקאסול יש מבנה המוקצה במיוחד לגן עבור ילדי השלוחים, ובתקופת השליחות מגיעות בנות מארץ ישראל שתהיינה גננות לילדים. אך עם זאת, הבנות שמגיעות אינן בעלות הכשרה בהוראה ולא תמיד גם מתאימות ברמתן החסידית.
"ככל שהזמן עובר והילדים גדלים, צריך לתת להם מענה חסידי–פדגוגי הולם.
"בשיחות שלנו התחיל החזון לרקום עור וגידים, כאשר שטערני דוחפת כל הזמן להוביל את החזון והרעיון – למציאות. לא להסתפק בשיעורים פרטיים דרך הסקייפ עבור מספר מועט של תלמידים, אלא ליצור פלטפורמה לכמה שיותר ילדי שלוחים הזקוקים לכך. לאחר שקיבלנו עידוד של הרבי מה"מ באמצעות תשובות ב'אגרות קודש', הצענו את הרעיון לשלוחים נוספים, וההיענות היתה מדהימה.
"התוכנית החלה להתפתח בכיוון רציני, ואז הצטרפה הגב׳ אלישבע רוסו לניהול התוכני של בית הספר. בכוחות משותפים קם לו מוסד חינוך, חדר לבנים ובית ספר לבנות, עם צוות מורים ומורות. המערכת שהחלה עם שתי כיתות, מופעלת כיום בשני אזורי זמן שונים, עם שש–עשרה כיתות, עם ספרים ומחברות, צלצולים והפסקות, תעודות ואספות הורים, וכן, למגינת ליבם של התלמידים והתלמידות, גם שיעורי בית… ממש כמו בכל בית ספר. החזון הפך למציאות".
נקבצו ובאו מכל העולם
לאורך כל הדרך, זכו המארגנות ליחס מיוחד מהרבי מלך המשיח, ממש על כל צעד ושעל. העצות, ההדרכות והברכות של הרבי ליוו את "משיח קידס" בכל עניין: אם זה בתכניות הלימוד, אם במבצעי שינון, בהחלטות חינוכיות כמנהלתיות, ועוד; ממש בבחינת "עלי ועל צווארי".
מאילו מדינות באים ילדי בית הספר?
"התלמידים שלנו מגיעים מכל קצוות העולם. יפן, פיליפינים, ניו זילנד, הודו, סרי לנקה, אתיופיה ועוד. כל התלמידים של הצד הימני של הגלובוס, מתאספים למערכת הבוקר שמתאימה לשעון מזרח. תלמידי אירופה ואמריקה מצטרפים למערכת הערב שמתאימה לשעות אמריקה. כך נפגשים להם ילדים מספרד, לונדון, מקסיקו, פרו, אקוודור, ברזיל ועוד.
"התחלנו עם ארבעה תלמידים בשתי כיתות, וכיום רשומים למעלה ממה ושלושים תלמידים מארבע כנפות הארץ! מדהים לראות איך בית הספר מתעלה מעל מגבלות הזמן והמקום והילדים לומדים יחד, יוצרים חברויות, מתוועדים ומתגבשים לקבוצת חסידים אחת".
כמחנך, אני מנסה להבין: כיצד ניתן ללמד בצורה מסודרת באמצעות המחשב במשך כמה שנים רצופות? איך בנויה המערכת של הכיתות השונות?
הגב' רוסו: ישנו אתר מיוחד של בית הספר וממנו ניתן להיכנס לכל כיתה. לפני הכניסה לכיתה יש מעין מסדרון, שם יש אלמנטים שונים שנותנים את חווית הבית ספר, כמו שלטים והודעות, לוח תמונות מתחלף וכדומה. כשהילדים מגיעים לבית הספר, הם רואים שהם חלק ממשהו גדול. שהם לא בודדים.
"כל כניסה לכיתה מצריכה קוד מיוחד שבלעדיו לא ניתן כמובן להיכנס אליה. אנו מנסים לשוות לכיתה מראה של כיתה רגילה, עם שלטים וקישוטי כיתה משתנים לפי תקופות השנה והחגים, וכמובן מועדי חב"ד. כמו כן יש לנו כיתה מיוחדת (וירטואלית כמובן) של כינוסים בהם משתתפים כל ילדי בית הספר, בהפרדה כמובן.
"יש לנו גם פרוייקט מיוחד בשיתופו של האמן החב"די אלאור וולנר שהעניק לנו ספריה וירטואלית עם כל הקבצים שלו הכוללים תניא, באתי לגני, פרקי אבות. בזכות ההלחנות הנפלאות שלו, ילדי בית הספר שלנו בקיאים באופן יוצא מגדר הרגיל באותיות המשניות ובתניא. זהו הישג שקשה למצוא כדוגמתו אפילו בבתי ספר רגילים".
מה ההדגשים שיש בבית הספר שלכם שאין בבתי הספר הרגילים שנאלצו בעל כורחם לעבור ללמידה מרחוק?
"המעלה הגדולה של למידה דרך המחשב, היא הוויזואליות והשֶמַע. בחושים של הראיה והשמיעה אנו נותנים לילדים את המקסימום שאפשר כדי להפנים את הלמידה. צוות המורים שלנו הוכשר מלכתחילה ללמידה מרחוק, והם עובדים הרבה על הכנת מצגות ומציאת קטעי וידאו וקטעי שֶמַע המהווים חלק מהקניית החומר, זאת בנוסף על סגנונות נוספים של למידה שנותנים מענה לשאר החושים.
"אין ספק שבראש ובראשונה עומדת היצירתיות של המורה להצליח להביא שיעור שהוא הרבה ויזואלי אבל לא רק, כדי ליצור למידה משמעותית".
הם הכירוהו תחילה
הקדמנו בתחילת השיחה שאתם מהראשונים בעולם שהתחילו להשתמש בתוכנת ה'זום' ללימודים סדירים כבר לפני כמעט שבע שנים, מדוע בחרתם דווקא בה?
"בסופו של דבר 'זום' מאפשרת יותר מכל השאר את התחושה של כיתה בשילוב של יציבות אינטרנטית בלי להעמיס על המחשב. הבחירה אכן נעשתה לאחר בדיקות רבות של תוכנות שונות לשיחות רבות–משתתפים דרך המחשב.
"את תוכנת ה'זום' הכרנו מיד כשיצאה לשוק בשנת תשע"ג; כבר אז אימצנו אותה אלינו. בניגוד לשאר התוכנות הדומות לה, היא ייחודית בכך שמאפשרת פונקציות רבות של כיתה מבלי לגרוע מאיכות הוידאו, הסאונד והמהלך הטכני של השיעור. לתלמידים יש יכולת להשתתף ו"לגעת" בתכנים המוצגים על ידי המורה (כמובן לאחר מתן אישור) כמו כתיבה על הלוח או מענה על שאלות בתוך המצגת או סימון מתאים. התלמידים משתתפים, מגיבים, מפנימים ומשננים ונותנים משוב על התכנים הנלמדים.
"כמו כן ישנה גם אופציה של חלוקת הכיתה לקבוצות. המורים משתמשים בפונקציה של "שליטה מרחוק', כך שהילדים רואים רק אותם על המסך כדי לאפשר לתלמיד התרכזות מלאה. יש גם אפשרות לתת את בימת המסך לתלמיד מסויים כדי לענות על תשובה או לספר חוויה אישית, לצד האפשרות להעלות את כל הילדים על המסך בו זמנית למפגש משותף. הילדים יכולים גם להתכתב תוך כדי השיעור כקבוצה ולא רק לדבר ביניהם.
"אני מספרת על זה בו בזמן שכל העולם כולו כבר מכיר את הפונקציות הללו, אבל כשהתחלנו עם זה, זה היה בגדר חידוש גדול".
כיצד מתנהל אצלכם יום הלימודים?
"יום רגיל אצלנו הוא דינמי ומשתנה מאזור לאזור. הילדים נכנסים למחשבים ונפגשים עם החברים ועם המורים שלהם, ומתקבלים בברכה. בשל הזמנים השונים, התפילה נעשית בבית, ואילו סדר היום הכיתתי נפתח עם לימוד תניא ופרק של הרבי. בכיתות הגבוהות התלמידים פותחים את היום באמירת חת"ת.
"לאחר מכן מתחילה מערכת השיעורים בה לומדים גמרא ומשנה (אצל הבנים), תורה, חומש, החסידות, ביאורי תפילה, הלכה ועוד. בחלק מהשיעורים יש לילדים ספרי לימוד שאותם קנו בתחילת השנה; הספרים הגיעו אליהם במשלוח מיוחד מהארץ. המורים נעזרים בלוח ועט אלקטרוני, במצגות, תמונות, שירים ועזרים וירטואלים שהופכים את הלמידה לחוויה.
"בכל יום חמישי, המורים שולחים להורים בתיקיית הדרייב הכיתתית את דף הקשר ודפי העבודה להדפסה לשבוע הבא. כחלק משיתוף הפעולה ושאיפה ללמידה איכותית, ההורים מצלמים את שיעורי הבית ודפי הקשר החתומים, ושולחים את האישור בחזרה לצוות החינוכי.
"הניסיון מוכיח שבסגנון הלמידה הזה אין דרך להושיב את התלמידים בכיתה מלבד לתת להם עניין משמעותי בשיעורים. בבית ספר רגיל, גם אם הילד לא מתעניין בשיעור, או כאשר המורה לא הכין את עצמו מספיק, עדיין הוא נמצא בטבורה של מסגרת כיתתית. אולם אצלנו, אם הקניית החומר לא תהיה משמעותית ומעניינת, המערכת לא תצליח. אין אפשרות להכריח ילד לאורך זמן לשבת מול המסך. לכן הלמידה בתוך הכיתות היא משמעותית. נראה שלעיתים העניין שהתלמידים מוצאים בשיעור, עוקף את הלמידה הרגילה והמסורתית"…
כך מנהלים הפסקה בבית ספר וירטואלי
ההפסקות הן חלק בלתי נפרד מהתהליך החינוכי, ולעתים לא פחות מאשר השיעור עצמו. בכל מקום נורמלי, הילדים יוצאים לחצר, או יושבים בכיתה ומשחקים יחד. איך מתנהלות ההפסקות בבית הספר הוירטואלי?
"הנהגנו אצלנו סדר ממש כמו בבית ספר רגיל, המורים מדליקים מוזיקה כסימן לצלצול, וכך הילדים והילדות מתבשרים על תחילת ההפסקה. בהפסקות הם אוכלים ומתאווררים. בחלק מהכיתות עושים בהפסקה התעמלות כדי לרענן אותם מהישיבה מול המחשב. בסיום ההפסקה, שוב נשמעת מוזיקה כסימן לצלצול, וכך גם אם הילדים קמו ממקומם מול המחשב, הם יודעים שההפסקה הסתיימה.
"אגב, לנו חברי הצוות המתבוננים מן הצד, מרגש מאוד לראות כיצד הילדים הרחוקים אלפי ק"מ זה מזה, כאשר אוקיינוסים מפרידים ביניהם, ובכל זאת הם מנצלים את הזמן 'לבקר' האחד אצל רעהו, להראות את הבית ואת הפעילות בבית חב"ד שלהם; לדבר ביניהם ולשתף בחוויות. משפטים כמו: "גם אצלכם יש עכשיו מונוסונים?" או "היתה אצלנו שחיטה היום?" או "אני אופה עם אמא שלי השבת שש קילו חלות, זה ממש כיף, גם אתם אופים חלות או שאצלכם אפשר לקנות בחנות?" נושאי השיחה של ילדים שלוחים, זה עולם מרתק בפני עצמו, שאנו המבוגרים יכולים ללמוד ממנו רבות".
מה האתגרים שיש בבית הספר?
"חשוב לזכור כי עד להקמת בית הספר הוירטואלי, ילדים רבים לא למדו במסגרת לימודית פורמלית, אלא קיבלו חינוך ביתי ולכן גם הרמה והקצב שונה. בתחילת הדרך הכיתות היו רב–גילאיות. זו אכן הגדוּלה של המורים והמורות שלנו, שהצליחו לנווט את השיעור ולהתאימו לכולם לפי רמתם. הצוות שלנו בא עם המון אכפתיות לכל תלמיד ותלמידה, והיחס הוא מאד אישי.
"בנוסף, צריך לדעת שרוב הילדים אינם פוגשים מסגרות חינוכיות או חברתיות אחרות. אין מועדונית צבאות ה' וכדומה. למעשה בהרבה מקומות גם אוירת בית כנסת ומניינים זה דבר שקשה להשגה, כך שמערכת החינוך של 'משיח קידס' רואה את עצמה מחוייבת לתת מענה חינוכי–חברתי כללי ולא רק שעות לימודים.
"לאחרונה ראינו לנכון להוסיף במערכת שיעור בנושא 'שליחות בעולם' ובכך להעצים את חשיבות השליחות. לעיתים נראה שכשהילדים גדלים ו'נפתחות העיניים', נוצרת ההבנה שחיי שליחות באמת מצריכים ויתורים רבים. אמנם ההורים יצאו לשליחות ולקחו בחשבון את הויתורים שעליהם לעשות, אבל הילדים השלוחים נולדים למצב הקיים, וכשהם נחשפים לחיים ה'רגילים', זה בהחלט מעורר מחשבות מחדש על כל מערך הויתורים מול ההישגים.
"המטרה של השיעור 'שליחות בעולם' היא לחבר את הילדים ממקום פנימי לערך העליון של שליחות הרבי מה"מ, ולהיות חלק מהמטרה העיקרית של הבאת הגאולה. כדוגמה, כשאנחנו מצליחים להעביר לתלמידים והתלמידות את המסר שרק הם, במקום המרוחק ביותר, יכולים לטהר את האויר על ידי אותיות התורה בעל פה, כי אין אף אחד אחר באיזור שלהם שיודע מה צריך לעשות – זו הבנה פנימית שהכרחית לגדילה ולהתפתחותו של ילד שליח. כמו כן, בתוך השיעור יש היכרות עם עוד ועוד שלוחים וההתייחסות של הרבי מה"מ לנושא. אנחנו מקפידים לקרוא לתלמידים לנו 'הילדים השלוחים' ולא 'ילדי השלוחים'!"
בידוד כל שנה, כל השנה
אחת הבעיות הגדולות של התקופה הנוכחית, היא הבידוד החברתי. אצלכם הבידוד הוא דרך קבע. כיצד מרגישים חוויה חברתית למרות המרחק?
מסתבר שהתכונות החברתיות אצל הילדים, ובפרט הילדים השלוחים, הן הרבה יותר נקיות, ללא מחסומים וחומות. ילד או ילדה בשליחות נחשפים לסיטואציות חברתיות רבות ומגוונות שילד סטנדרטי לא יפגוש. הילדים השלוחים מוצאים את עצמם לוקחים חלק מרכזי בהפצת המעיינות והשליחות. לעיתים, החברים שלהם הם ילדים של מטיילים, שהיום הם פה ומחר נעלמים. יש אינספור דוגמאות לכך שהילדים השלוחים מדליקים נשמות הרבה יותר מאשר המבוגרים. איך לדעתך תתקבל בקשה של ילדה קטנה מאורחת בבית חב"ד להדליק נרות שבת, לעומת בקשה שמגיעה מצדה של שלוחה מבוגרת?
"הטבעיות הפשוטה של הילדים השלוחים ניכרת גם בכיתות שלנו. הילדים מרגישים את המשותף בין כל ילדי הקבוצה, והחוויה החברתית מתעצמת ככל שהכיתה יותר מבוססת. אפשר כמעט למשש את החדווה של הילדים כשהם מדברים עם חבריהם בכיתה הוירטואלית. לא צריך לעשות הרבה, רק לתת לילדים את ההזדמנות והדברים קורים מאליהם…
"בתוך המערכת יש שעות חברה בהן יש מקום מוצהר לפיתוח החברתי בין התלמידים ולהעצמת הקשר ביניהם. בנוסף, בזמן ההפסקה, כל הבנות של בית הספר נפגשות בכיתה אחת וזה הזמן החברתי החופשי שלהן; כמובן שיש 'תורנית חצר' בדמות מורה האחראית על הסדר. כך הדבר גם אצל הבנים.
"הדגש שלנו הוא על שלושת ה–ח': 'חסידי, חינוכי, חברתי'. כאשר בית הספר מקנה לילדים שלנו חברה בנוסף לאחים שנמצאים איתם במקום השליחות, הרי שלאינטרקציה הזו יש משמעות מאוד גדולה. ב"ה שאנחנו מצליחים ליצור אותה למרות פערי המרחק, השפה ואפילו הגיל.
האם נסיבות החיים גם מזמנות את התלמידים להיפגש זה עם זה באופן פיזי, או שהריחוק בין המדינות לא מאפשר כלל מציאות שכזו?
"אני יכולה לספר, כי לפני כמה חודשים הגענו עם הילדים לגואה שבהודו, שם פגשנו בנוסף לשלוחים מגואה גם את השלוחים מדלהי. היה מרגש לראות איך הילדים של שלושת המשפחות מכירים זה את זה רק מתוך קובייה שחורה וקטנה במחשב, והנה הם מנהלים דו–שיח רגיל לחלוטין של חברים לספסל הלימודים. היה בולט לראות כיצד החוויה של החברוּת ביניהם עברה מסך, תרתי משמע…
"לפני כשלוש שנים היה לי רגע מרגש, שאמנם הוא סוג של קוריוז, אבל בכל אופן מרגש:
"הגעתי אז לביקור ב'בית חיינו'. זה היה חורף והכל היה מושלג וקר. הולכי הרגל התעטפו היטב במעיליהם ובצעיפים. נעמדתי ברמזור של הכביש הראשי מול 770 והמתנתי שהרמזור יתחלף. כשהתחלף הרמזור לירוק, התחלתי לעבור במעבר החציה, כשלפתע אני שומעת צעקה 'הינה המנהלת'. הייתי מופתעת. בשל סגנון המערכת, אני לא תמיד מזהה מיידית את כל הפרצופים… מסתבר שהיו אלו תלמידה ואמהּ שעברו את הכביש מהעבר השני. וככה באמצע הכביש התרחשה פגישה פיזית מרגשת במיוחד, בפעם הראשונה בחיים!…
עד כמה מידת המעורבות של ההורים בחיי בית ספר?
"בבית ספר כמו שלנו, מעורבת ההורים היא כמובן הכרחית. קודם כל, הרבה עניינים טכניים שקורים בחדר המזכירות הופכים לאחריות ההורים. הדפסות בזמן, מעקב על השעון וההפסקות, וכמובן תחזוקה של כל האביזרים הטכניים ואינטרנט רציף (מה שלא מובן מאליו בהרבה מקומות…). בנוסף יש לקחת בחשבון שה'כיתה' נמצאת ממש בתוך הבית, כך שבני הבית הרבה יותר נוכחים ומעורים בכל מה שקורה בכיתה. בבית ספר רגיל הורה שולח את הילד לכיתה ולא נמצא בשטח, אך כאן בית הספר מגיע היישר אל תוך הבית, וממילא המעורבות גדולה יותר.
"הצעד הראשון בלצאת לשליחות הוא לבנות תשתית בסיסית לחיים יהודיים: מקוה, בשר כשר, חלב ישראל ועוד המון פרטים קטנים שבשליחות הם לגמרי לא מובנים מאליו. אבל מעל לכל ספק, עניין חינוך הילדים זה הדבר שהכי מטריד כל מי שיוצא לשליחות. מוסדות החינוך אונליין של 'משיח קידס' נותן את המענה הזה ומאפשר לשלוחים להיות רגועים יותר. בסופו של דבר הילדים השלוחים צריכים לקבל את החינוך הכי טוב, ולשם אנחנו כהנהלה מכוונים. את הפידבק והתודות מההורים, איננו מפסיקים לקבל!"
השם הטוב עבר מפה לאוזן
מהו הרכב האוכלוסייה של תלמידי ותלמידות המוסדות? האם מדובר רק בילדי שלוחים או שיש גם ילדים ממשפחות 'רגילות'?
"בתחילת הדרך אכן קמנו כדי לתת מענה לשלוחים, אולם השמועה על הצלחת בית הספר הוירטואלי שלנו עשתה לה כנפיים. ההצלחות הלימודיות והחברתיות עוררו סקרנות והתבקשנו לפתוח גם עבור קהלים חדשים. ראינו בכך זכות גדולה ודרך נוספת ל'ופרצת'. עם הזמן התקבלו לבית הספר גם ילדיהם של משגיחי כשרות הנמצאים ברחבי העולם, ילדים למשפחות הדוגלות בחינוך ביתי, ולאחרונה גם ילדים במשפחות שיש בהן בן משפחה בסיכון ונאסר על האחים–אחיות להגיע לבית הספר, והם הצטרפו אלינו.
מדובר אפוא באתגר לא פשוט. בית ספר שמורכב מילדי שלוחים אינו דומה לבית ספר עם תלמידים ממשפחות מגוונות…
"נכון מאוד דברים טריוויאליים כמו חגי חב"ד למשל, או הוראות של הרבי שהיו דברים די טבעיים עד לחיבורים החדשים, הפכו פתאום לנושאים שצריך לעצור ולהסביר אותם. גם המרקם החברתי שהיה די הומוגני השתנה, ונוצר צורך בתיווך ומציאת מכנה משותף. ב"ה שברכותיו של הרבי מלוות אותנו גם בפן הזה, ודרך הבנים והבנות המשפחות הללו מתקרבות לאור הגדול של הרבי מלך המשיח ולדרך חב"ד".
הסיפורים שקשורים לחינוך ב'משיח קידס' מעידים על ההשפעה הגדולה של המוסד החינוכי. ההשפעה של בית הספר על התלמידים היא עמוקה. "לא פחות מאשר בכל תלמוד תורה חב"די אחר על פני הגלובוס", אומרת המנהלת בנחרצות.
"בפסח לפני כשנתיים התארחה אצלנו בבית חב"ד משפחה שאינה שומרת מצוות. רקע החיים שלהם מעניין; האמא היתה דתיה אך בשל גלגולי החיים, כרגע אינה שומרת מצוות. בעלה מגיע ממשפחה רחוקה מאוד מענייני דת. הם הגיעו להודו ויצא שהם שהו אצלנו ברוב ימי החג. בתחילת הביקור הם היו מאוד ספקניים לגבי החינוך של הילדים שלנו. 'איך זה שאתם ככה לוקחים אחריות. ללמוד דרך המחשב? הרי לשבת מול המחשב זה נתפס כזמן בטלה' (כזכור, זה עידן לפי ה'זום')… בסוף ימי הביקור, האבא אמר לנו, כי מההתרשמות שלו, הילדים לא נופלים מידיעותיהם מילדים אחרים בני גילם ברחבי העולם. להיפך, הם מפותחים יחסית לגילם הן מצד ידיעותיהם והן מצד התפתחות פדגוגית.
"יום אחד התקשרה אלי אמא של אחד הילדים כדי לספר לי שהיא רואה שינוי מהותי בידיעות בנה בתקופת השנה בה הוא נמצא בשליחות, לעומת התקופה בה הוא שוהה בחיידר רגיל כשהוא בארץ. למען האמת, קצת החסרתי פעימה; הייתי ב'היכון' לקראת קבלת ביקורת. אך כשהיא המשיכה עוד כמה משפטים, הבנתי שהיא מתכוונת לנקודות זכות לטובתנו…
"מסתבר שחלק מחודשי השנה, כשאין עונת מטיילים באיזור שלהם, הם שוהים בארץ ישראל. כשהילד נמצא ב'משיח קידס', הוא מלא וגדוש בידיעות, לעומת הזמן שהוא נמצא במסגרת רגילה…
"פעם, אחד מחברי ההנהלה נפגש ב-770 עם אחד האבות – שליח המכהן באי מרוחק באיזור אסיה. כעת, בזמן הקורונה, הם העבירו את הבנים לכיתה רגילה. כשנפגשו, סיפר השליח כי הם שוקלים ברצינות לחזור ל'משיח קידס אונליין', שכן שם יש לבנם מקום אינטלקטואלי וחסידי הרבה יותר רחב ועמוק".
מכניסים אלופו של עולם ב'זום'
קל לנחש כי בית הספר הקרוי בשם "משיח קידס", מכוון ומחנך ברוח עזה של ציפייה לגאולה וזהות הגואל – הרבי מלך המשיח. הנושא הזה הוא חלק בלתי נפרד מסדר היום החינוכי, והוא מלווה את הצוות והתלמידים כחלק בלתי נפרד מהחזון ומתוכנית החינוכית.
"כבר בעת הקמת בית הספר עמלנו רבות סביב החזון והמטרה שתכוון לרצון של הרבי מה"מ ללא נטיה לימין או לשמאל. כשם שהחינוך צריך להיות 'על טהרת הקודש' ללא פשרה, כך גם בעניין משיח.
"הילדים השליחים נקראים 'משיחי' וזה היסוד שעליו הוקם בית הספר", אומרת מנהלת בית הספר. "כיוון שהשם מורה על המהות, היה לנו חשוב מאוד לשלב את הנקודה המרכזית כבר בשמו של בית הספר – 'משיח קידס'. היו כאלה שחששו שהשם ירחק אנשים, אך בפועל, במשך הזמן 'משיח קידס' הפך לגאווה בקרב השליחים. אנו משתמשים באופן חד משמעי רק בביטוי של חיים גשמיים כאשר מדברים על הרבי שליט"א מלך המשיח
"שמנו לעצמנו מטרה עקרונית להיות חוד החנית בחינוך חסידי על טהרת הקודש לצד שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לנחת רוח לרבי שליט"א מה"מ. כמדומני שאנו המוסד הראשון שהוציא לאור תכנית לימודים סדורה ומקצועית בנושא משיח וגאולה. כמובן שהמורים והמורות בכיתות מחנכים ברוח זו את התלמידים והתלמידות, ונושא משיח הוא ה'נשמה הפועמת' בכל תהליכי הלמידה של בית הספר.
"בכלל, בפלטפורמה שלנו אנחנו משתמשים בכבלים ובחוטים; ההתעסקות שלנו היא בכל הכלים הדיגיטליים של הדור האחרון בשביל חינוך הילדים ליראת שמים, לתורה ולחסידות. מדי יום אנחנו מכניסים את ה–א' של אלופו של עולם, בתוך הגולה, וזה נעשה בכיתות בכל בוקר מחדש עד שהזום והרשת הם כלים לאלוקות!"
או–טו–טו הרבי יתגלה בגאולה, ואתם תנתקו את החיבורים ל'זום' ותיפגשו כולכם, מכל קצוות העולם, בירושלים?
"אני חושבת על נהירה המונית של יהודים, ולהבדיל גויים, לבית חב"ד באיזור כדי 'לדעת את ה". רק זה מצריך מערך מסועף של התארגנות בכל התחומים. אין לי ספק שגם בית הספר 'משיח קידס' ימשיך להתקיים במלוא העוז ואף הרבה יותר מאשר הפעילות במסגרת הגלות…
"החזון שלנו הוא להכין את בית הספר שלנו לגאולה ולפתח אותו יותר ויותר ככלי ראוי שיתאים לצרכים של אחרי הגאולה. כמובן שההדגשה כעת היא שהתכנים והסגנון יעבור בשער הגאולה ובאמונה ברבי שליט"א מה"מ בגאון".
היו ששותפים למערך השליחות העולמי.
תגיות: משיח קידס, שבועון בית משיח