נענועים בכסלו • א. אברהם

א. אברהם

נתינת צדקה וחיות לעני לפני התפילה, אומר הפתגם בלוח 'היום יום' של ב' כסלו מדברי הרבי המהר"ש, נועדה להעניק ולהרבות חיות בתפילה. הרבי המהר"ש לא הסתפק באמירת הדברים אלא גם – "ונענע בידו ממטה למעלה לרמז שהריבוי בהפלאה".

בדורנו, המאורע של ב' כסלו – ככתוב בראשי פרקים מתולדות הרבי בתחילת לוח 'היום יום' – הוא חזרת הספרים ל-770 בשנת תשמ"ח, לאחר הנצחון בערעור במשפט הספרים כמה ימים לפני כן, בכ"ה חשוון. אלא, שאז היה גם כן מאורע בו הרבי "נענע בידו" באופן יוצא מן הכלל, כאשר בצאתו לאוהל הבחין בהמון אנ"ש והתמימים, אשר מרוב מצב רוח "על הגובה" התגודדו בחוסר מעש תוך שהם "מסתכלים על הציפורים" – ובדברי תוכחה חריפים מאין כמותם הכניס הרבי את כולם לבית המדרש ללמוד. בעת שהספרים חזרו בפועל, רחבת 770 הייתה ריקה לחלוטין, מלבד המזכירים והמשמשים בקודש שהכניסו את הספרים. באותה שעה הזאל למטה היה מלא עד אפס מקום ואיש לא ההין להרים את ראשו מהספר.

באותו יום הרבי נענע בידו לרמז על "ריבוי בהפלאה" של היפך הנחת-רוח. אולם מרובה מידה טובה, ומזה ניתן ללמוד עד כמה אפשר להרבות בנחת-רוח ועונג נפשי לרבי, ולא סתם, אלא באופן של "ריבוי בהפלאה" – כאשר "דידן נצח" הוא אכן נצחון הספרים והתורה; ובפרט בתורתו של נשיאנו "בעל הניצחון" הרחבה מני ים.

• • •

לפעמים בלוח היום יום מופיעים במפורש שני הצדדים של המטבע. הנה, המסתכל בפתגם של ל' אדר-א', רואה תוכחת מגולה לגבי חסיד שאינו עושה סביבה, שעובדה זו צריכה "לשבור את רוחו כקיסם", ועליו לפשפש היטב ב"פעקל" שלו ולשאול את עצמו מה הוא בכלל עושה בעולם.

אולם מרובה מידה טובה, ולא רחוק משם, בפתגם של י"ג אדר-א' ערב פורים קטן – שהוא, אגב, מאותו מכתב ממש של הפתגם הקודם – מופיע ביתר שאת וביתר עז כיצד נראין הדברים במצבם החיובי: חסיד החוזר או לומד דא"ח ברבים, הרי זו שמחה ל"סבים" רבותינו נשיאנו, ושמחתם זו מספיקה עבורו, ילדיו וילדי ילדיו רוב טוב בגשמיות וברוחניות!

ואף אנן נעני' אבתרי' לגבי ב' כסלו ופתגמו: מה שעינינו ראו (אם בפועל ואם בוידאו) היה כיצד הרבי מנענע בידו ומדבר בכאב לב עצום על ה"בזבוז" של דידן נצח על דברים של מה בכך. ואם כן, צא ולמד והגע עצמך עד כמה פועלת לטובה, וגורמת "שמחה אצל הסבים" וברור שגם אצל הרבי ממלא מקומם – המצב בו חסיד מסור ונתון ללימוד התורה, ולימוד דברי קודשם של רבותינו, "גרם נחת רוב רב", "תשואות חן" – ריבוי בהפלאה!

• • •

בתאריך ו' כסלו, יום בו נערכו ה'תנאים' של הרבי, מופיע בלוח היום יום פתגם העוסק במעלת קריאת שמע שעל המטה, הנערכת כאשר "היריד עדיין בעיצומו" ועוד ניתן לתקן.

הדבר מעלה בזכרון פתגם נוסף בענייני ירידים – ובענייני "שמחה למעלה" – והוא הפתגם המופלא של טז אייר. שוב זה הרבי מהר"ש מלכתחילה אריבער הפונה לחסיד ר' אלי' אבעלער ואומר לו מילים שאלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו: "אלי', אני מקנא בך"… ועל מה הקנאה? על כך שיש לו ההזדמנות בנוסעו לשווקים וירידים לומר ליהודי נוסף "ווארט יהודי, ווארט מעין יעקב, ולעוררו ללמוד נגלה וחסידות – ומזה נעשה שמחה למעלה". דוק, כי גם שם המדובר דווקא בענייני לימוד התורה ולא בשאר מצוות.

וגם כאן הדבר מתבטא לא רק "למעלה", אלא גם בברכות למטה – כהמשך הפתגם אשר "את דמי התיווך משלם הקב"ה בבני חיי ומזוני, וכגודל היריד וגודל העבודה, כך גודל השכר".

אם תמצי לומר, הדבר היחיד שכביכול "חסר" לרבי והוא משתוקק ומצפה ומייחל לקבל אותו מאיתנו הוא, כנוסח המאמרים על "תפילת עשיר" – ה"מדינה שלך שהיא חריבה", המעמד ומצב שלנו, הרבי כביכול "מקנא" באפשרות שלנו "לעורר ללמוד נגלה וחסידות". וכאשר אנחנו עושים את זה – יותר מכל מבצע אחר – זה דווקא פועל "שמחה למעלה", "שמחה אצל הסבים", וגורם לשפע ברכה והצלחה ובאופן של "ריבוי בהפלאה".

• • •

אפשר להביא עוד עשרות אם לא מאות דוגמאות לכך שהנחת הפנימי והעצמי ביותר הנגרם לרבי, הוא דווקא מ"עשרה שיושבין ועוסקין בתורה… אפילו חמשה… אפילו אחד". וכפי שהובא כבר בעבר מהתבטאות הרבי אשר "מיין עניין", העניין שלי, הוא עניין ברמב"ם, סוגיא בחסידות וכדו'. על עניינים כאלה הרבי תמיד מתבטא בביטויים מרוממים ומיוחדים, וממש מביע את התשוקה והרעבון שלו, אם אפשר לומר כך, שחסיד יהיה "איש ספר", אשר ראשו ורובו עסוק בתורה והיא המנוע לכל שאר ענייניו הטובים.

באופן ספציפי יותר ניתן להצביע על לימוד ענייני משיח וגאולה, אשר באמצעותם ניתן להשביע את רצונו של הרבי – שתבוא הגאולה, משאת נפשו וחייו ותפקידו בעולם כגואל ישראל.

כאשר מסתכלים ימינה ושמאלה ומחפשים מוסדות שעוסקים אך ורק בעניין זה – קרי: לימוד תורת נשיא הדור בענייני הגאולה, קשה שלא להבחין בבולטות הניכרת של מוסד "איגוד תלמידי התמימים – את"ה העולמי". די אם נצביע על רשימת הפרסומים בענייני גאולה שהוציאו בעשורים האחרונים, הרי מדובר על ספריה שלמה ממש: סדרות הלקוטי שיחות והמאמרים בענייני גאולה ומשיח, חוברות המאמר המבואר, סדרת "סוגיות בגאולה", הספרים "חידושים וביאורים בעניני גאולה ומשיח", ועוד מאות ואלפי עלונים, חוברות וליקוטים שכולם עוסקים אך ורק בעניין האחד והיחיד הזה: רבי משיח וגאולה.

עם כל הכבוד לשאר המבצעים המוטלים על תמימים, אין ספק בכך שעיקר תפקידם של התמימים הוא לימוד התורה. וככאלו, תקנותיו של הרבי בענייני תורה – הם באופן טבעי ה"זהיר טפי" שלהם. וכך גם בענייני לימוד גאולה ומשיח, התמימים הם המובילים. וכבר אמר מי שאמר, שמה שהבן שלך ילמד בענייני גאולה ומשיח – זה מה שהוא ילמד במבצעי הלימוד שמארגן את"ה העולמי.

שיהיה ברור – האירגון הזה ממוקד מטרה. לימוד – ענייני – גאולה – ומשיח. ובעיון דווקא, כמתאים לבחורי ישיבה. את כל שאר מבצעי ההפצה הוא משאיר לאירגונים חשובים אחרים. איגוד תלמידי התמימים רואה את תפקידו לאגד את התמימים סביב ההוראות של הרבי בדבר חשיבות לימוד ענייני גאולה ובפרט מתוך "מאמרים ולקוטי שיחות של נשיא דורנו".

• • •

איזה כיף היה אם הכל היה יכול להתנהל מעצמו, אם כל הטוב היה פשוט קורה בלי שנצטרך להתאמץ ולנענע את עצמנו. אבל מפעל אדיר כזה, הפועל "ריבוי בהפלאה" בלימוד תורת נשיא הדור מלך המשיח, וממילא "ריבוי בהפלאה" של נחת לנשיא עצמו – לא יכול לחיות מהאוויר. בשביל זה אנחנו צריכים לנענע בידינו מלמעלה למטה, לכיס, ולהוציא משם אי-אלו שטרות, או אולי כרטיס אשראי רב תשלומים, ולהשתתף ב"ריבוי בהפלאה" בפעולותיו של את"ה העולמי.

הקמפיין הנוכחי הוא הזדמנות להיחשף לפעולות האדירות של את"ה המתקבלות בברכה בכל ישיבות חב"ד ברחבי תבל, להשתתף בהם, ואולי להשתתף לא רק "בממונו", אלא גם "בגופו", לחזור קצת להיות תמימים ולהשתלב במידת האפשר באותם מבצעי לימוד.

תפתחו את הספרים ואת פנקסי ההמחאות, מזה ומזה אל תנח ידך, ונזכה לכך שהרבי יוכל לומר עלינו: כי את"ה עמדי!