תודה לתומכי תמימים – עומדים בחזית המאבק הרוחני

ר' מאיר אשכנזי

עם ישראל יחד עם כלל העולם מתמודדים כבר חודשים ארוכים עם ה'קורונה'.

יש לימודים ואין לימודים, למידה מקרוב ולמידה מרחוק, סגר נושם וסגר לא נושם ועוד שלל מושגים שנכנסו לחיינו ומשבשים אותם ללא הפסקה.

בתוך כל הכאוס המשתולל ישנה קבוצה של אנשים, אשר עומדים בחזית המאבק.

לא המאבק בקורונה אלא המאבק על ליבם ונשמותיהם של בנינו תלמידי התמימים.

אין זה סוד, כי ישיבה ארוכה בבית של בחורי חמד ללא מסגרת לימודים מסודרת היא בעיה רוחנית קשה מאוד וד"ל.

בתוך כל הכאוס הקיים עומדים להם ראשי הישיבות וצוותי המשפיעים והרמ"ים והופכים עולמות על מנת לאפשר את קיום הלימודים בתוך כותלי הישיבה וכשאי אפשר, לדאוג ללמידה מרחוק עבור תלמידי התמימים.

במהלך החודשים האחרונים אני נמצא בקשר עם ראשי ישיבות רבים בארץ ואני שומע מהם על הבעיות איתם הם מתמודדים.

מצד אחד, אי אפשר להשאיר את הבחורים בבית.

מצד שני אין מקום בישיבה להכניס את כל הבחורים תוך הקפדה מלאה על כל הכללים והנהלים.

לזה יש להוסיף את הקושי הרב בלסגור בחורים לזמן כל כך ארוך בתוך הבניין/מבנה/חצר קטנה מבלי יכולת לצאת החוצה.

ועולה על כולנה, עשרות ומאות הורים שכל אחד צריך עזרה עם הבן שלו, מי לצורך יציאה לחתונה של קרוב משפחה, ומי לצורך טיפול רפואי וב"ה מרובים צרכי עמך.

אליהם מתווספים הצוותים הגשמיים של הישיבות שעובדים ללא הפסקה על מנת להתאים את מבני הישיבה ולדאוג לכל צרכי התמימים בתקופה זו.

וגם כסף מעורב בזה, והרבה כסף, אבל לא כסף שהישיבה מקבלת מגורם כל שהוא אלא להיפך, סכומי כסף אדירים אותם הוציאה ומוציאה כל ישיבה על מנת לאפשר לבחורים לשבת וללמוד בשקידה ובהתמדה.

במהלך תקופת הקיץ וחודש אלול התפרצה הקורונה בכמה וכמה ישיבות חב"ד ברחבי הארץ.

היו ישיבות שתיאמו עם גורמי הממשלה ונעלו את הבחורים בתוך הישיבה עד להחלמה מהירה, והיו ישיבות ששלחו את כל הבחורים לביתם לבידוד והחלמה.

טענות ההורים עלו משני צידי המתרס.

אלו שהושארו בישיבה, דרשו הורים לשלוח אותם הבייתה לבידוד כי הרי מה יותר בריא מצלחת מרק חמה של אמא כדי להחלים?

ואלו שנשלחו לביתם, טענו ההורים מדוע אתם שולחים אותם לביתם ולהדביק את המשפחה והקהילה?

נכון, עדיף ורצוי להשאיר את הבחורים בישיבה על מנת לשמור ולשמר את קהילות חב"ד נקיות מקורונה ולא שחס וחלילה יהיו בתים בהם יידבקו מהבן היקר שחזר מהישיבה.

אבל יחד עם זאת, ולפני שאנחנו מעלים טענות לישיבות, מישהו בדק מה הפרוצדורה ומה זה דורש מהמוסד להשאיר עשרות ומאות בחורים חולי קורונה נעולים בתוך הבניין?

ולא, אני לא מדבר על כסף, כי בנושא הזה ראשי הישיבות כבר מזמן הפסיקו לבדוק את חשבון הבנק של המוסד ולראות האם ניתן לבצע או לא, אני מדבר על עצם השארת עשרות ומאות בחורים בתוך בניין סגור כאשר אין יוצא ואין בא, ובפרט כאשר חלק מהצוות הגשמי והרוחני ולפעמים אף כולו נדרש גם הוא לבידוד בשל היחשפותם לבחורים, מי יקח אחריות על הקורה בתוך כותלי הבניין?

לפני כמה שבועות שוחחתי עם ראש ישיבה לאחר שקיבל החלטה להשאיר את הבחורים בישיבה לאחר שבחור אובחן כחיובי לקורונה בישיבה.

היה זה בשעת לילה מאוחרת, וראש הישיבה שיתף אותי בלבטים הרבים שהיו לו ולצוות הישיבה לפני שקיבלו את ההחלטה.

שמעתי ממנו על הקושי הגדול איתו הם מתמודדים כאשר רוב חברי הצוות הגשמי והרוחני נמצאים אף הם בבידוד ותוך כדי זה צריך לדאוג לבחורים שנעולים בישיבה גם לגשמיות וגם לרוחניות.

בסיום השיחה עימו אמרתי לו שאני מבין לגמרי את ראשי הישיבות שמחליטים במקרה של התפרצות לשלוח את הבחורים לביתם, ויותר מזה אני מצדיע לראשי ישיבות שלוקחים על עצמם להמשיך ולדאוג לבחורים גם במצב כזה.

זכיתי ויש לי בן שלומד באחת מהישיבות גדולות בארץ, אני רואה אותו ואת הקושי שלו להיות כל כך הרבה זמן נעול בתוך הישיבה.

אני רואה אותו ומבין מאוד לליבו ולרצונו לקפוץ הבייתה לביקור או לאירוע משפחתי.

ומולו אני רואה גם את ראש הישיבה והצוות שעומדים מולו ומולי כהורה וצריכים להסביר מדוע אינם יכולים לאפשר את יציאת הבחור מהישיבה.

לנו כהורים, תמיד יש תלונות, כשלא פתחו את הישיבות שאלנו למה לא פותחים עדיין, וכשהייתה למידה מרחוק שאלנו למה כל כך קצת שעות וכשפתחו סוף סוף שאלנו למה צריך לנעול את הבחורים לכל כך הרבה זמן בישיבה ולא לאפשר להם לצאת הבייתה.

אבל בסופו של דבר, כאשר שלחנו את בננו ללמוד בישיבה, בתומכי תמימים, בחרנו במודע להפקיד את בננו בידיים של צוות רוחני וגשמי מתוך אמונה וביטחון וידיעה שהוא מופקד בידיים טובות שיטפלו בו וידאגו לו לא רק בפן הרוחני אלא גם בפן הגשמי.

אז גם עכשיו, עם פתיחת זמן החורף בישיבות, נפקיד את בנינו באותם ידיים נאמנות ובטוחות ונסמוך על הצוותים בישיבות שהם עשו, עושים ויעשו הכל גם בתוך תקופת הקורונה על מנת שבננו יוכל לשבת וללמוד בהתמדה ובשקידה כפי רצונו הקדוש של הרבי.

במהלך החורף הקרוב, גם כשנצטרך ונרצה מאוד שהבן שלנו יצא מהישיבה לצורך מסויים, גם כשנצטרך משהו מראש הישיבה והוא יענה לנו בשלילה, נעצור לרגע, נחשוב, ונבין שעם כל הרצון שלנו ושל הנהלת הישיבה לדאוג לכל בחור באופן פרטי לכל צרכיו, הקורונה הכניסה את כל הבחורים יחד לסירה אחת, וכל הוצאה של בחור או כל חריגה מהנהלים הנוקשים אינה פרטנית לבחור אלא דינה כקידוח חור בתחתית הספינה.

וברגע זה, כשהם על האוטובוסים בדרכם לישיבות ולקפסולות, נשגר גם ברכת תודה לראשי הישיבה, הרמ"ים, המשגיחים, המשפיעים והצוות הגשמי שעושים ימים ולילות למען בנינו.