מחמוץ למתוק ומה שבאמצע • שלום בית

מנחם מענדל וולף, B.A בפסיכולוגיה ויועץ נישואין ומשפחה

זוג צעיר מתחיל את החיים עם תקשורת מתוקה וקרובה. הסטטיסטיקה הקשה של אחוז הזוגות שמפרקים את החבילה, או כאלה שחיים בשחיקה, לא מבלבלת אותם. 'לנו זה לא יקרה', הם אומרים, ובצדק רב מבחינתם.

בפועל, לא תמיד הכול מתנהל כפי שקיווינו וחלמנו. לחיים יש דינמיקה משלהם. צריך להשקיע לא מעט מאמץ כדי לתחזק את הקשר ברמה נעימה למרות השנים שחולפות.

בשיחות עם זוגות אני מנסה לזהות את נקודת המפנה; לברר מתי הם איבדו את חווית הקשר, באיזה שלב עברה הזוגיות שלהם מהנאה לאתגר. לרוב בני הזוג אינם יודעים להצביע על נקודה ברורה שבה החלה התפנית, אלא על תקופה כללית שלפניה היה טוב ואחריה פחות.

אם המשבר הזוגי היה קשור בטראומה ספציפית או באירוע מסוים, היינו מנסים להתמקד בו ולתקן את הפגם. אך מסתבר שזה לא משבר בגלל משהו נקודתי, אלא רצף של אירועים קטנים שלוקח מבני הזוג את תחושת ה'ביחד' ומעביר אותם אל שני צידי מתרס. זה יכול להיות בעקבות מילה פוגעת, זה יכול להיות בעקבות התעלמות, זלזול, או ביקורת ועוד שורה של רגעים לא-נעימים שמעכירים את הקשר הזוגי.

יש הקוראים למצב הזה 'מערבולת', וזו הגדרה שיש בה לא-מעט. במערבולת הנמצאת בים, האדם הנסחף נאבק להיחלץ ממנה, אך המים הגועשים סוחפים אותו אל עומק המערבולת.

כך גם במערבולת הזוגית; למרות הפגיעה ההדדית והאווירה העכורה, בני הזוג מנסים להרים את הראש מעל המים. לא פעם קורה שאחד מבני הזוג עושה מאמץ, מושיט יד ואומר מילה טובה. לעיתים הוא מציע הצעה שתאוורר את הקשר בתקווה וציפייה להארת פנים ויד תומכת מן הצד השני. אך במקום לזכות ביד מושטת, הוא מקבל כתף קרה. במקום לקבל הערכה על ההשקעה, מוטחת בו ביקורת וחשבונאות.

ישנם שלא מרפים, ועל אף היחס הצונן ותחושת העלבון שהם חווים, הם שולחים 'גלגל הצלה' נוסף עבור הזוגיות, אך שוב הם נשטפים בגל פוגעני ששואב אותם למטה ללא אוויר. כך הרצון הטוב הופך למרירות ולאכזבה, וההשקעה הופכת לכעס על בן הזוג. בני הזוג, והמשפחה בעקבותיהם, שוקעים במערבולת עד לטביעה ח"ו.

אם במשך הזמן צברנו 'רוב' של התנהגויות שליליות; אם פגענו או היינו לא נחמדים, המוח של בן הזוג יפרש גם את הדברים החיוביים כציניות או כזלזול. גם כאשר אתה מאיר פנים, המוח של בן הזוג שקוע עדיין ב'רוב' השלילי וקשה לו לקלוט את הכוונה החיובית שלך.

אז מה עושים?

הנה עצה פרקטית: אל תצפו להערכה ולמאור פנים מיידי נוכח המחוות שלכם. גם למוח וגם ללב של בן הזוג לוקח זמן לעכל את השינוי. החליטו להגיע לעומק ההכרה של בן הזוג ושם לנצח את החשיבה השלילית.

קחו נשימה עמוקה, התאזרו סבלנות, אמרו מילה טובה, ועוד מילה טובה, ועוד… העניקו ותתנו שוב ושוב את כל מה שבריא וטוב לקשר שלכם מבלי ציפייה לקבל תמורה מיידית. כך תבנו מחדש שורה של חוויות חיוביות ונעימות ביניכם. לא יעבור הרבה זמן ובן הזוג יקלוט שהוא חייב לשנות גרסה.

כך גם כתב הרבי במענה לאישה שהשלום לא שרר בביתה: "גישה ידידותית, עקבית ומפייסת מצדך תגרום בוודאות לרגשות הדדיים מצד בעלך" (תורגם מאנגלית ב'אור הבית' עמ' 134).

הנהגה חוזרת ונשנית של פיוס וידידות, תביא את השלום לבית. כי כמו שאמרנו, הרוב קובע!