האם ישנן כמה דרגות בקרב רבני חב"ד?

חג השבועות נודע בליובאוויטש כ"חג המו"צים" [מורי צדק] – כיון שבחג זה היו הרבנים נוהגים להגיע אל הרבי. לכבוד החג, פנה מנדי דיקשטיין, כתב "בית משיח", אל מספר רבנים שנבחרו לאחרונה לתפקיד רב קהילה בקהילותיהם, לשיח על הרבנות בכלל והרבנות בקהילות חב"ד בפרט.

כהקדמה, לדברים כתב הרב ברוך בועז יורקוביץ – רב קהילת חב"ד בלוד חבר מכון הלכה חב"ד ואב"ד "היכל ליובאוויטש", מאמר מרתק על כוחו של "רב שעל אתר":

כשניגשים לשוחח עם הרבנים החשובים שנבחרו לאחרונה על דעת הקהל לכהן פאר כמרא–דאתרא בקהילותיהם, אני חש כי מן הראוי לפתוח בשני סיפורים אישיים – ותקוותי שבמילים קצרות אלו, הן הרבנים והן הציבור, יבינו את חשיבות מקומו של רב ומרא–דאתרא בעיני הרבי מה"מ.

התמנותי לרב ומד"א בקהילת חב"ד בלוד

שיכון חב"ד בלוד, זו השכונה הראשונה שהרבי הקים באה"ק, בה כיהנו כרבנים הרב קפלן ולאחריו הרב ריבקין, בשנת תש"נ לאחר תקופה ללא רב, אנשי הקהילה החלו לחפש רב חדש.

כאשר חברי הוועדה פנו אלי, שללתי זאת על הסף, כיוון שאני יודע שנטייתי הטבעית היא למידת החסד, ובעבודת הרבנות, ובפרט בקהילה גדולה וותיקה – המשמעות היא להכניס את עצמי למלחמות ולחצים שאיני מורגל ורוצה בהם.

לאחר בקשות חוזרות ונשנות ובעקבות הוראת הרבי אלי להתייעץ עם רבני חב"ד, נפגשתי עם הגה"ח הרב דוד חנזין שאמר לי שמוכרחים לכתוב לרבי על ההצעה בלוד, ואף לכתוב שלעניות דעתי זה לא מתאים לי.

ואכן כתבתי על כך לרבי, כאשר חשבתי שמן הסתם – כמו תשובות רבות שהתקבלו באותה תקופה התשובה אולי תהיה – "לפנות לידידים מבינים" – והרי ידידיי כבר יודעים שאיני מעוניין ולדעתי איני מתאים.

להפתעתי, התשובה של הרבי היתה ברורה וחדה: לקבל את ההצעה. מאז אני זוכה לשמש בשליחות ברבנות קהילת חב"ד בלוד.

ואכן אני רואה במוחש שהברכות של הרבי מלוות אותי ואת הקהילה, ומאז קהילת חב"ד בלוד מתפתחת לשם לתהילה ולתפארת.

אין לדיין (רב שעל אתר) אלא מה שעיניו רואות

בשנת תשנ"ב מספר אברכים מהקהילה הזמינו את הרב שלום דובער הלוי וולפא למסור שיעור בנושא "הרבי בחזקת משיח" ופרסמו זאת ברחבי העיר. כתוצאה מכך נוצר רעש גדול והיו כמה שלחצו לבטל את ההרצאה.

כרב הקהילה, החלטתי שעל ההרצאה להתקיים, ומי שירצה ישתתף.

היו מספר רבנים שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים" ובהתאם לכך יכולים להחליט כיצד לנהוג בקהילה, ולבטל את ההרצאה למרות החלטת המרא–דאתרא.

היו שכתבו על כך לרבי ובט"ז אדר א' תשנ"ב השיב הרבי תשובה ברורה: "אין לדיין (רב שעל אתר) אלא מה שעיניו רואות".

משני סיפורים אלו ניתן להעביר מסר חשוב:

א. היות והרבנים נבחרו על דעת הקהל, שכידוע בריבוי שיחות זהו רצון הרבי, ממילא יש לבחירה זו תוקף כאילו הרבי בחר בהם. כשם שאני זכיתי לקבל הנחיה ברורה, כך הרבנים שנבחרו ע"י הקהל בתקופה זו בקהילות חב"ד, זוכים לקבל את ברכות הרבי להצליח בעבודת הרבנות.

ב. תשובתו הברורה של הרבי על התערבות רבנים וגורמים שונים, היא נתינת כוח והוראה כללית לכל הרבנים, שהם–הם המרא–דאתרא (בעלי המקום) כל אחד במקומו הוא, ואין לאף אחד הרשות והיכולת להתערב בהחלטותיו. ברור שאין להתפעל מאלו האומרים שיש כמה דרגות בקרב רבני חב"ד; צריך לדעת ברור כי כאשר מדובר על הנהגת הקהילה המקומית – כלל רבני הקהילות עומדים כולם בשווה ללא יוצא מן הכלל (כפי שניתן לראות במכתב הרבי מימי הסליחות תשל"ו. ויצוין כשהוקם וועד רבני חב"ד, כלל רבני חב"ד היו חברים בו, ועל פי הוראת הרבי מידי תקופה התקיימו בחירות לאב"ד. ואכמ"ל).

ג. מאידך, חשוב לציין שמשמעות ההנהגה של רב היא בעיקר בענייני הציבור ואין משמעותה לנהוג בשתלטנות על כל פרט ופרט. בקהילתנו ישנם כאלה שבוחרים לשאול רב במקום אחר, ודבר זה לא צריך להפריע לרב הקהילה כל עוד אין זה מפריע לסדרים הכלליים הנהוגים בקהילה, ועל כל אחד צריך לקיים הוראת הרבי "עשה לך רב" בין אם זה רב הקהילה ובין אם זה רב מחוץ לקהילה.

• • •

ב"ה בשנים האחרונות הציבור החב"די גילה עשרות רבות של תלמידי חכמים עצומים, אשר גם זכו כעת להיבחר לרבנות בקהילות רבות, לא מעט בזכות המפעל הגדול של "מכון הלכה חב"ד". וודאי כל אחד השייך לזה, יראה לנכון לתת "דין קדימה לרבנות", ולפעול בנושא זה שכל כך יקר לרבי.

ומכאן גם פנייה לבני הקהילות – מרגע שיש רב לקהילה, אזי "היום הזה נהיית לעם" ובפרט כאשר מדובר ב "אַ חסידישע רבנים", על כן החובה והזכות של כל אחד מבני הקהילה לציית להוראות הרב מרא דאתרא בקהילתם.

ויה"ר שנזכה בקרוב ממש לקבל את פני משיח צדקנו נאו.