"הייתי נותן הכל כדי לראות את הרבי ב'מארש'"

יצחק טסלר, ynet

יותר מעשרת-אלפים חסידי חב"ד גברים ונשים, רווקים ונשואים – מגיעים מידי שנה לניו-יורק במהלך חגי תשרי כדי להתפלל בבית מדרשו של הרבי מלובביץ', המכונה "770" (על שם מספר הבית בשדרות איסטרן פארקוויי, בשכונת קראון הייטס שברובע ברוקלין).

כבר עשרים שנה שהרב ישראל זילברשטרום מתגורר בשכונה – ומסייע לרבים מהישראלים המגיעים בחגים. לדבריו, מבנה הלבנים האדמדם בן ארבע הקומות נקנה מרופא בספטמבר 1940, עבור רבי יוסף יצחק שניאורסון ("הריי"צ"), השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. עשור לאחר מכן הוא הלך לעולמו, וחתנו, רבי מנחם מענדל שניאורסון הפך לאדמו"ר השביעי.

"תפילה שמלווה בגעגועים אדירים"

בית הכנסת שוכן בקומת הכניסה, ומאכלס בראש השנה ויום כיפור כמה אלפי מתפללים, ובהם כאלף נשים – הגם שבמקום יש רק כ-1,500 מקומות ישיבה מסודרים לגברים, וכמה מאות כיסאות בעזרת הנשים.

"התפילה בבית הכנסת של הרבי מלווה בתחושה מעורבת", מספר הרב זילברשטרום. "מצד אחד, תחושה הטובה על הזכות להתפלל במקום קדוש כזה, עתיר בסגולות. מצד שני, צביטה בלב על החסר הגדול, המלווה בגעגועים אדירים ורצון לראות כאן שוב את הרבי, לחוות ביחד את כל אותם רגעים מרגשים מהעבר.

"על בימת התפילה, בקדמת האולם, עדיין ניצב הכיסא המרופד בקטיפה אדומה שעליו ישב הרבי. המבוגרים מרבים לספר לצעירים מה ראו העיניים ומה ראו הקירות בין השנים תש"י-תשנ"ד. הם יצביעו בגאווה למשל על נקודה עלומה, ויאמרו: 'אתה רואה את הקיר ההוא? שם בדיוק תפסתי מקום ביום כיפור שנת תשמ"ט, והצלחתי – מעל ראשי אלפי המתפללים – לראות את הרבי בעת אמירת 'יזכור'".

השיא של חודש תשרי

לחסידות חב"ד ניגונים ייחודיים רבים שחלקם פשטו בין כלל קהילות ישראל, אך ב-770 משמרים היטב את הנוסח: "לאורך השנים עברו לפני התיבה רבנים שמכירים היטב את מנהגי ומנגינות חב"ד. התוקע בשופר הוא הרב משה קליין, שתוקע באותו שופר שבו זיכה הרבי את הציבור לאורך כל שנות נשיאותו".

הרב זילברשטרום מוסיף כי קיים מניין של קרוב ל-1,000 בחורי ישיבה ואברכים, המתפללים בסמוך לאוהל, בבית העלמין שברובע קווינס.

"רגע השיא בתפילות בקדיש האחרון של תפילת 'נעילה', הנאמר במנגינה של 'מארש נפוליון', ממש לפני תקיעת השופר המסיימת את תפילות היום וההכרזה 'לשנה הבאה בירושלים'. הרבי היה עולה על גרם מדרגות מיוחד, ופוצח במנגינת הניצחון בקצב מלהיב".

"הרבי", מתאר הרב, "היה מפזז ורוקד, ובשתי ידיו היה מרים את האלפים לגבהים פיזיים וגם רוחניים. זה משהו שלא ניתן לתאר במילים. ממש השבוע תיאר רבי יואל כהן, החסיד הישיש, בפני חסידים צעירים שהגיעו לכאן את הדקות הללו בפרוטרוט. לפתע ניגרו דמעות חמות על זקנו הצחור: 'הייתי נותן את כל מה שיש לי, כדי שאוכל לראות את הרבי מרים את כולנו ב'מארש' של יום כיפור ולו פעם אחת בחיי עלי אדמות', אמר. "ריקוד המארש של הרבי בנעילה וריקוד ההקפות עם ספר התורה, היו שיאי חודש תשרי עם הרבי".

במוצאי יום כיפור, לאחר תפילת ערבית וקידוש הלבנה, מתאר הרב זילברשטרום מחזה יוצא דופן: ר' נחום מרקוביץ' פורס מידי שנה, עם צוות מתנדבים, שולחנות ארוכים שעליהם הוא מעמיס חינם אין כסף אינספור עוגות, פירות, מעדני חלב, שתייה קרה וגם אבטיחים עסיסיים, לאלפים הרבים שיצאו מורעבים מצום יום כיפור.