מאת: הרב אבישי אפרגון
למרות ההתבטאויות החריפות של גורמים באיראן ובחיזבאללה בימים האחרונים, נראה כי ישנם די גורמים ממתנים, רבי עוצמה, שפועלים להרגעת הרוחות. אחד מהם היא רוסיה. שמעונינת מאוד לשמר את הישגיה בסוריה, ולא מעונינת במלחמה אזורית, שתביא להפלת משטר אסד ולאובדן מאחזיה במדינתו. לרוסיה השפעה רבה הן על איראן, בוודאי על סוריה, וגם על חיזבאללה, ולהערכתי היא פועלת מאחורי הקלעים על מנת להוריד את סף המתיחות.
גורם נוסף כבד משקל הוא העימות במפרץ הפרסי בין ארה"ב, ומדינות נוספות, לבין איראן. עימות זה מכביד מאוד על איראן, מקשה עליה להניע כוחות ים ואוויר, וחונק אותה כלכלית. איראן מנסה להיחלץ מטבעת החנק בלא להדרדר למלחמה שתביא להפלת המשטר שלה. אם יתלקח עימות בינה לבין ישראל, בשל תגובה חזקה מדי שלה על המתקפות הישראליות בסוריה, אזי ברור לאיראן שגם ארה"ב תיגרר לעימות, ובמילא איראן תצטרך לתקוף את בסיסיה של ארה"ב במדינות המפרץ, ואז גם מדינות המפרץ יכנסו למלחמה נגדה. מדינות אלו נתמכות בידי כמעט כל העולם הערבי (למעט סוריה), וכן ע"י מדינות מוסלמיות חזקות, כמו פקיסטאן הגרעינית שהיא בת ברית מסורתית של סעודיה. ולכן, איראן שואפת להימנע ממלחמה, והיא תשמש עבורה רק כמוצא אחרון.
ולכן, להערכתי, איראן גם תורה לחיזבאללה לצמצם / לדחות את תגובתו לאירועים האחרונים.
וזאת משום שברור לה שתגובה חריפה מדי תביא ללחימה בין ישראל לבין חיזבאללה. גם אם הלחימה הזו לא תגלוש לעימות בין ישראל לבין איראן, הרי ברור לאיראן שבלחימה כזו יספוג החיזבאללה מכה ניצחת, ואז, היא תאבד אותו בתור "קלף מיקוח" שהיא שומרת בידיה.
נזכיר, כי לאחר מלחמת לבנון השניה, הגיבה איראן בחריפות כלפי חיזבאללה על העובדה שהוא הידרדר למלחמה נגד ישראל, בזמן שהיא לא הייתה מעונינת בכך. מבחינת איראן, חיזבאללה הוא מעין "תעודת ביטוח" מסוימת לכך שישראל לא תתקוף את מתקני הגרעין שלה, ולכן היא שואפת לשמר את עוצמתו ככל הניתן, ולא מעונינת ל"בזבז" אותו על עימותים שאינם חיוניים לבטחונה של איראן עצמה.
גורם ממתן נוסף וחשוב הוא התחלתם של מגעים וגישושים לקראת פגישה אפשרית בין נשיא ארה"ב לבין נשיא איראן. גישושים כאלו כבר מתקיימים בחודשים האחרונים, אולם הם צפו מעל פני השטח בפגישת ה 7-G השבוע. בלי להתייחס לעצם הפגישה, ברור שהמגעים לקראתה מחייבים את איראן שלא לפעול באופן מלחמתי. ולכן, מכל הסיבות הנ"ל, נראה שלא צפויה שום מלחמה אזורית ח"ו, ואפילו לא מלחמה מקומית בין ישראל לבין חיזבאללה, וגם תגובה, אם תהיה, צפויה להיות מצומצמת, ויתכן שהיא גם תידחה, ואולי אף תתבטל לגמרי בעזרת ה' יתברך.
נכון לעכשיו, צעדי הכוננות בישראל נמשכים, אולם, אין גיוס מילואים (מכיוון שכנ"ל אין סבירות למלחמה), אך יש שינויי פריסת כוחות מסוימים, וכן כוננות, במיוחד במערכי המודיעין והאוויר.
חודש אלול, שאנו ניצבים לפתחו, הינו "חודש הרחמים והסליחות", ועליו אמר אדמו"ר הזקן בעל התניא את משל ה"מלך בשדה" – דהיינו שהקב"ה נמצא בשדה וקרוב לכל אחד ואחת מעם ישראל, ובפרט בארץ הקודש כדברי הרבי מליובאוויטש לשר המשטרה רוני מילוא, בביקורו אצל הרבי מלך המשיח בתאריך כ"ח מנחם אב, שנת תש"נ, בזמן המתיחות לקראת מלחמת המפרץ. ולכן, אנו נמצאים בזמן מבורך ומוצלח לטובת עם ישראל, ו"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל".
מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת "דרכי תמימים" בתל אביב, פרשן לעניני צבא ובטחון.