-
בצעדים מדודים ובראש מורם עושה השליח הצעיר והנמרץ את דרכו אל הפודיום ופותח את תפילתו: "אליך אלוקיי, הנני מתחנן בפנייך לברך את בית הנבחרים של מדינת אילינוי, בזכות ענק הרוח של זמננו ושל ארצנו, מלך המשיח, הרבי מליובאוויטש שליט"א, שיש לי הזכות לייצגו כאן בספרינגפילד" • סיפור שליחותו המופלא של הרב מנחם מענדל טורין ומשפחתו בספרינגפילד שבאילינוי • לקריאה
חב"ד אינפו|י״ח בתמוז ה׳תשע״חמאת נתן אברהם, בית משיח
שעת צהריים מוקדמת. את הכורסאות המרופדים במליאת הסנט של מדינת אילינוי, תופסים אחרוני הסנטורים. במקומות שמורים שביציע מתיישבים בני משפחה, אורחים, מכרים לצד צוותי תקשורת רבים. היום זהו יום חג בפוליטיקה המקומית – פתיחת מושב הקיץ של הסנט. את נאום הפתיחה נקרא לשאת לא אחר מאשר שליח הרבי בבירת אילינוי–ספרינגפילד – הרב מנחם מענדל טורין.
בצעדים מדודים ובראש מורם עושה השליח הצעיר והנמרץ את דרכו אל הפודיום הנחשק. מאות זוגות עיניים ננעצות בו. הרב טורין פותח את נאומו בכמה מילות ברכה ועובר לדבר על החשיבות שבשמירת שבע מצוות בני נח. בהמשך, אל מול מאות אוזניים קשובות, הוא ממשיך ומדבר על נבואת הרבי על אודות הגאולה האמתית והשלמה.
"אליך אלוקיי, הנני מתחנן בפנייך לברך את בית הנבחרים של מדינת אילינוי, החברים בו, וכל מדינת אילינוי, בזכות ענק הרוח של זמננו ושל ארצנו, מלך המשיח, הרבי מליובאוויטש שליט"א, שיש לי הזכות לייצגו כאן בספרינגפילד. הרבי עמל במסירות ואהבה גדולה מתוך הקרבה עצמית על מנת שכל האנושות תכיר בנוכחותך הקדושה, ה'. יהי רצון שהשראתו תהיה לנו למגן ולברכה לממשלתנו, מדינתנו וארצנו".
השליח מדבר בגאון על אודות ביאת משיח, מצטט מדברי הנביא, ודוחק במאזינים לצפות לביאתו. "יהי רצון שנזכה מיד עכשיו להתגשמות העתיד המזהיר לאנושות כפי שהוכרז על ידי הנביא ישעיהו 'לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה' בביאת הגאולה האמתית והשלמה על ידי המשיח האמיתי שלך ה' אמן", חתם השליח.
הצלחות עם קשיים
עד לפני שלוש שנים ספרינגפילד בירת אילינוי, לא זכתה לבית חב"ד. קשורה לכך גם העובדה, שלפי פנקסי הקהילה היהודית מתגוררים בעיר לא יותר מאלף יהודים. שלוחים שתרו אחר מקומות שליחות, ביכרו לפעול במקומות הומי–יהודים.
"בנוסף לקהילה המקומית, מאות אלפי תיירים ואנשי משלחות, ביניהם יהודים רבים מכל רחבי ארצות הברית ומחוצה לה פוקדים את העיר מדי שנה בשל העובדה שבעיר זו החל נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן את פעילותו", מציין הרב טורין. "בעיר אף פועלים מוזאונים המתארים את מלחמת האזרחים האמריקאית שהעיר ספרינגפילד תפסה בה מקום מרכזי, בה התאמנו חיילים רבים ויצאו ממנה למבצעים".
פעילות ענפה מתקיימת גם עם התיירים, אולם מכיוון שהם מגיעים לעיר למספר שעות בלבד, השלוחים מתמקדים אתם בהגשת אוכל כשר ומבצע תפילין. הרב טורין לא מתפעל ממספר היהודים המועט יחסית; אפשר לומר שהוא בחר בזה. את עיקר מרצו ותשומת לבו הוא מקדיש לפעילות עם בני הקהילה המקומית.
"הסוד שלנו טמון ביחס האישי ובעבודה פרטנית. אנחנו בחרנו לצאת לשליחות בעיר קטנה עם קהילה יהודית מצומצמת. בעיר נמצאות שתי קהילות המונהגות בידי הרפורמים והקונסרבטיבים, אנחנו בקשר עם שתי הקהילות ומדי שבוע מגלים עוד יהודים שלא רשומים בפנקסי הקהילה".
המוטו המרכזי של חב"ד–ספרינגפילד הוא לחפש את היהודי הבודד, להשקיע ברמת הפרט – ובזה כבר ישנן הצלחות רבות לצד הקשיים שמלווים את הפעילות. הרב טורין מונה את חלקם: אוכל כשר, חברים, קהילה, וגיוס משאבים.
"ישנם קשיים לא מעטים אך אנחנו כבר לא מתרגשים מכך. אפשר לומר שהכנו את עצמנו היטב לקראת השליחות", מסביר הרב טורין. "אוכל כשר אנחנו מייבאים משיקגו. לגבי לימוד – סידרתי לעצמי חברותות לימוד קבועות. מדי יום יוצאים לביקורי בית וביקורים במשרדים. מאז שהגענו לעיר לא הייתה שבת אחת שלא היו לנו אורחים בסעודות. וגם בנוגע לגיוס תרומות – אנחנו רואים ניסים גלויים".
השגחה בראשית הדרך
הרעיון על יציאה לשליחות התרקם במוחו של הרב טורין מאז עמד על דעתו. כמי שגדל בבית של שלוחים, היה ברור לו שבעת בגרותו יצא להכין עוד מקום בגלובוס להתגלותו של הרבי מלך המשיח. "לאורך תקופת החיפוש, עלו רעיונות שונים, עד שהגעתי לספרינגפילד; שמעתי ששם אין שלוחים".
הרב טורין גדל בשיקגו, מרחק של שלוש וחצי שעות נסיעה מספרינגפילד. בהזדמנות הראשונה החליט לנסוע לשם במסגרת 'מרכז שליחות' ולבחון פעילות קבועה בעיר. "ההחלטה הייתה לחרוש את המקום מבחינת אידישקייט, כך שלאחר החתונה אדע אם זה מקום מתאים לשליחות".
באותם ימים העדיף הרב טורין שלא לדבר על כך עם חבריו עד לאחר שהמצב יתבהר.
ימים מספר לפני הטיסה למקום, שהה הרב טורין ב–770, שם פגש את ר' שמואל שפריצער. הוא ביקש ממנו 'טיפים' להצלחה בשליחות.
"הרב שפריצער פועל שנים ארוכות בשליחות בבתי כלא שונים בארצות הברית ומצליח מאוד. לא סיפרתי לו להיכן אני מתכוון לצאת, רק על עצם העובדה שאני מתכוון לצאת. הוא מצדו נתן לי הכוונה שמסייעת לי עד עצם היום הזה. יומיים לאחר מכן, בשעת בוקר מוקדמת, קיבלתי ממנו שיחת טלפון. הרב שפריצער שיתף אותי שזה עתה קיבל מכתב מיהודי, רופא במקצועו, המתגורר בעיר ספרינגפילד, והוא מבקש סיוע בעניין יהודי. "הרגשתי שמדובר בהשגחה פרטית ממש שבדיוק כעת הגיע מכתב מספרינגפילד. הוא נתן לי את שם הרופא שעבורי היה הקשר הראשון ליהודי העיר והוא זה שפתח בפניי צוהר לפעילות הגדולה שמתקיימת בעיר ספרינגפילד כיום.
"כשהגעתי לעיר, התקשרתי אליו והוא שמח לפגוש אותנו. החלפנו את המזוזות בבית, והוא הניח תפילין לראשונה לאחר שלא עשה זאת מבר המצווה שלו. הוא נתן לנו שמות רבים של יהודים בעיר, בהם מכרים רבים שלו".
מחפשים, בעזרת השם
כאמור, טורין היה אז עדיין בחור שבדק את האופציה להיות שליח בעיר. לאחר אותו ביקור הגיעו ביקורים נוספים, בעיקר בחגי ישראל ומועדיו וכן בחודשי הקיץ. בכל ביקור כזה הצטרפו עוד תמימים. לימים התחתן והקים את ביתו עם רעייתו הגב' שרה, ובחלוף כמה חודשים קבע עם רעייתו בית של שליחות בספרינגפילד.
תקופת ראשית השליחות בעיר, לדברי הרב טורין, מזכירה את הסגנון של שנות הכ"פים, כאשר בחורים היו מגיעים לערים השונות ומחפשים יהודים באמצעות שמות בספרי טלפונים, יוצרים קשר ומגיעים לביקורי בית".
בפיו של הרב טורין סיפורים רבים של השגחות הפרטיות באותם ביקורי בית. "אותו רופא יהודי שפגשתי בתחילה, נתן לי כמה שמות של יהודים עם כתובות מדויקות; אך היו מקרים שהגעתי לכתובת ולא מצאתי את המשפחה שחיפשתי. אני זוכר במיוחד את משפחת אידלמן אותה חיפשתי שעות רבות, ולבסוף עזבתי במפח נפש. למחרת יצאתי לחפש משפחה אחרת, וראיתי שהגענו אל אותה שכונה בה הסתובבתי אמש.
"התאכזבתי, אך לבסוף הגעתי אל הכתובת. צריך להבין שמדובר בבתים סגורים ומסוגרים, כאשר במרביתם לא מותקן אפילו פעמון. בדרך–לא–דרך נכנסנו פנימה. מולנו עמדה אישה בגיל העמידה. היא לא הייתה האישה שחיפשנו, אך כששאלנו לשמה, ענתה ששם משפחתה הוא אידלמן… מסתבר שזו האישה שחיפשנו ממושכות אמש. היא השתוממה מהיכן אנחנו מכירים את שמה.
"זו הייתה השגחה פרטית מדהימה, כיוון שמאוחר יותר הבנו שטעינו גם בחיפוש המשפחה אותה יצאנו לחפש באותו יום, אך יד ההשגחה הביאה אותנו למצוא את מי שחיפשנו ביום האתמול. הסתבר שמשפחת אידלמן לא הייתה רשומה כלל בפנקסי הקהילה היהודית. מאז נשמר קשר בין משפחת השלוחים למשפחת אידלמן".
בעיר ספרינגפילד כולה ידוע לרב טורין על חמש משפחות בלבד השומרות כשרות, ובהן גם משפחת אידלמן.
גם היום, שלוש שנים לאחר בואו לעיר, מקפיד הרב טורין לצאת לביקורי בית. זו הדרך המרכזית שבה הוא פועל. "הייתי בטוח שיהיו אנשים שיגיבו באגרסיביות; בפועל, כמעט כולם פותחים את הדלת לרווחה, ומרביתם שמחים לשבת ולשוחח ארוכות על יהדות".
כחלק מאותם ביקורי בית מספר הרב טורין על המפגש הראשון עם הראביי הרפורמי. "התקשרתי אליו וקבעתי איתו פגישה לבוקר של יום שישי אחד. רציתי להבין לאן הרוח נושבת. בבוקר פגשתי גם את מנהיג הקהילה הקונסרבטיבית והוא סיפר שקיבל טלפון מהראביי הרפורמי, ושניהם יחד ייפגשו עמי. לפי עצה טובה שקיבלתי, סיפרתי להם שרכשתי בית בעיר, כדי שיבינו שאני רציני. אכן זה עבד, וביחד קיבלנו החלטה שלא להתקוטט".
הרב טורין מקפיד לארגן אירועים לא בזמנים ששתי הקהילות מארגנות אירועים, כאשר צמד מנהיגי הקהילות הללו מכבדים מצדם את הפעילות החב"דית שפורחת בעירם. "הראביי הקונסרבטיבי אף ציין בפניי כמה פעמים, כי זכה לעשות שבת אצל הרבי בתור בחור צעיר, ובתקופה מסוימת אף למד תניא עם בחורים מ–770".
מלקטים נשמות
היהודים בעיר נחשפים אט אט. כמעט בכל שבוע פוגש הרב טורין בתושבים יהודים חדשים. "אחת השיטות הטובות לתפוס יהודים, זה ללכת ברחוב בלבוש חסידי. זה 'תופס' יהודים והם ניגשים ומשתפים ביהדותם. המגבעת והסירטוק עושים עבודה נהדרת", הוא אומר.
הרב טורין משתף אותנו בסיפור מלפני כמה חודשים. "יום אחד ניגש אלי ברחוב אדם שהציג את עצמו כעורך דין ורופא, וסיפר לי שזה לא מכבר נודע לו שהוא יהודי אך הוא לא יודע את המשמעות של זה בעבורו. הזמנתי אותו אלי הביתה ולימדתי אותו את הבסיס של היהדות, ואף חגגנו לו בר מצווה עם הניחו תפילין לראשונה בחייו.
"היהודי הזה כל כך התלהב ממפעל השליחות של הרבי עד שהחליט לקבל על עצמו להקפיד להניח תפילין מדי בוקר. הוא רכש תפילין חב"דיות מהודרות, ולא עובר יום בלי להניח תפילין".
מדי שבת מארחים בני הזוג טורין אורחים רבים בסעודות השבת שלהם. בחודשי הקיץ מתקיימת סעודה אחת, אך בחורף, כאשר שבת נכנסת מוקדם, מקיימים השלוחים שתי סעודות שבת – האחת לאלו המבקשים להקדים והשנייה לאלו שיכולים להגיע מאוחר יותר. "באחת משבתות החורף הוחלט לקיים סעודה אחת בשעה מוקדמת בשל העובדה שכולם יכלו להגיע מוקדם. בסוף הסעודה התפזרו הנוכחים כולם לדרכם ונשאר רק צעיר ישראלי שעבד בעיר; הלה תפס אותנו לשיחה ארוכה על חייו. כך נשארנו בבית חב"ד עד שעה מאוחרת.
"כשסיים ופנה לצאת, נשמעה לפתע נקישה חרישית על הדלת. בדלת עמדה בחורה צעירה ששאלה אם היא יכולה להיכנס. על פי שיחתה התברר כי היא נערה שגדלה בבית חב"די אך פרשה מדרך התורה. היא הגיעה לספרינגפילד כדי ללמוד באחת הפקולטות לרפואה. היא סיפרה שבליל שבת לפתו אותה לפתע געגועים עזים לשולחן שבת, ולכן החליטה להגיע. רעייתי ואני שוחחנו אתה זמן רב. התרגשתי להיווכח שיד ההשגחה סובבה כך שנישאר בבית חב"ד עד שעה מאוחרת כדי שהיא תגיע ויהיה מי שיפתח לה את הדלת. אותה צעירה פקדה את בית חב"ד עוד כמה פעמים, וכיום היא נמצאת אתנו בקשר רצוף. אנו מלאי תפילה ומאמינים שתשוב לכור מחצבתה".
לאחר הולדת בנם הבכור, גרשון, חגגו השלוחים את ברית המילה ופדיון הבן בשילוב פדיון הבן ליהודי מקומי אותו הכירו השלוחים רק זמן קצר קודם לכן. "יום אחד ביקרתי בקניון המקומי, ואחד מעובדי המקום, הודי במוצאו, נטפל אלי והחל להפנות אלי שאלות רבות על יהודים ויהדות. עניתי לו בסבלנות אך לא בחשק רב. ואז הוא הפתיע אותי שאחד מעובדי החנות הינו יהודי והוא ישמח להכיר בינינו.
"הוא אכן ערך היכרות. התברר כי אותו יהודי גדל בבית יהודי, אך מלבד הידיעה שהוא יהודי, הוא לא ידע כלום. הפכנו לידידים קרובים ולבו פתוח לשמוע וללמוד. כשהבנתי שהוא בן יחיד להוריו, פדינו גם אותו בפדיון הבן. כעת אותו צעיר עומד להצטרף אלי לנסיעה לבית חיינו – 770".
מחשבה בבוקר, פגישה בערב
בשלב מסוים בראיון, עוצר הרב טורין את שטף דיבורו ומספר על השגחה פרטית מדהימה שחווה. "היה צעיר יהודי שנחשפנו אליו בראשית דרכנו בשליחות. ערכנו עמו היכרות ראשונית אך בשלב מסוים הוא עבר דירה ולא פגשנו אותו. יום אחד הרהרתי אודותיו רבות ותהיתי ביני לבין עצמי מה קורה אתו?
"באותו ערב, לאחר חודשים ארוכים שלא ראיתי אותו, פגשתי בו לפתע צועד ברחוב. התרגשתי מההשגחה הפרטית המופלאה, והפעם כמובן לקחתי ממנו את כתובתו המדויקת. המשכנו להיות בקשר ואף קבעתי מזוזות בביתו.
"במשך הזמן הוא התקרב לדרך התורה עד שהרגשתי מספיק בטוח להציע לו להצטרף אלי לטיסה ל–770. לשמחתי הוא הסכים והוא הגיע עם צעיר יהודי נוסף. במשך שבוע היינו יחד בתפילות, בהתוועדויות, ונשמנו את 770. כשחזר לביתו בספרינגפילד, הוא כתב מכתב מרגש על החוויות שהיו לו אצל הרבי. קראתי את זה ומעיניי זלגו דמעות – איך יהודי שלא גדל ולא התחנך על רבי ו–770 הצליח להפנים את הנקודות הכי עמוקות שעליהן אנו מתחנכים.
"הוא תיאר לפרטי פרטים את האווירה המיוחדת ששוררת ב–770, ומאיפה הכול נובע. הוא סיפר על שאלה שהציקה לו זמן רב וקיבל עליה תשובה ברורה באמצעות ה'אגרות קודש'. פרסמנו בזמנו את המכתב המלא בחב"ד אינפו באנגלית וזה עורר התרגשות גדולה. אותו יהודי ממשיך להתקרב ליהדות ולחסידות ומדי שבוע אנחנו יושבים יחד ללמוד תניא. אני אוהב להיזכר איך נוצר איתו הקשר – השגחה פרטית מדהימה".
פעילות בלי מתמטיקה
לדברי הרב טורין, סיפורים מעין אלה, לא תמיד מגיעים בדברים בומבסטיים, לעיתים הם מתרחשים בחיי היום. "בכל בית חב"ד ממוצע יום הכיפורים זה אחד מרגעי השיא. גם יהודים שלא פוקדים את בית הכנסת במהלך השנה, ביום הזה מגיעים לבית הכנסת. אצלנו, רבים מאלה פוקדים מדי שנה את בתי התיפלה של הקונסרבטיבים והרפורמים. כבר בשנה הראשונה היה לי ברור שעלי לארגן מניין גם אצלנו בבית חב"ד.
"מראש השנה התחלתי לעבוד על–כך. כשהגיע יום הכיפורים, היו שנים–עשר יהודים שידעו על כך. תשעה הבטיחו שיגיעו, שלושה אמרו שלא יוכלו להגיע בשל אילוצים שונים. כל בר דעת יודע שבמצב כזה קשה לסמוך שהמניין יקום, מה גם שבתוך התשעה היו שני צעירים ישראלים שהבטיחו פעמים רבות שיגיעו לתפילה, אך לא הגיעו. למרות זאת החלטתי לקיים את המניין. בפועל, כל שנים–עשר היהודים הגיעו והמניין התקיים. בשביל מי שגר בעיר שאין בו אפילו בית כנסת אחד לרפואה, זו השגחה פרטית מופלאה שנותנת סיפוק רב בשליחות".
מלבד הפעילות 'אחד על אחד' כמתבקש נוכח אופי העיר ותושביה- יש גם פעילות רחבה יותר?
יש בהחלט שיעורים רחבים יותר. מדי שבוע מתקיימים בבית חב"ד שיעורים שבהם מספר המשתתפים הולך וגדל. יש גם סדרות שיעורים בנושאים מגוונים, כאשר מדי תקופה אנו בוחרים נושא מסוים ומוסרים עליו מספר שיעורים המבארים ומפרשים את העניין מכל צדדיו. עד כה היו הנושאים 'מהותה של תורת החסידות', 'משיח', 'שלימות הארץ' ולאחרונה ממש על נסי מלחמת ששת הימים. מניסיוננו ראינו שהגיוון בתכני השיעורים הוא הכרחי, שכן כל אחד מתחבר לחלק אחר בתורה.
"ישנו יהודי בעיר שכשהתחלנו ללמוד, הוא התלהב מאוד מהבעל–שם–טוב. לימים רכש את כל הספרים הקשורים אליו, תורתו וסיפוריו. כל משפט שאני מזכיר מהבעל שם טוב, מעורר אותו".
איך מסתדרים מהבחינה הכספית? אני מבין שעוד אין לך קהל מבוסס שתומך ומסייע לך.
"בכל יום שאני פותח את הדואר, אני מסתקרן לדעת האם יהיו יותר מכתבים של תשלומים או של תרומות. בדרך כלל מרבית המכתבים הם של תשלומים", אומר הרב טורין בבת צחוק.
"לפני כמה שבועות פתחתי את הדואר, והיה שם מכתב ללא שם השולח. היה במעטפה חבילה של צ'קים בסכום כולל של אלפי דולרים. השולח עשה זאת בצורה כזו שלא אוכל לדעת מיהו. זה ריגש אותי.
"ולעצם שאלתך – לא תמיד המצב קל. מרבית יהודי העיר שייכים למעמד הביניים, וגם כשנותנים תרומות, אלו סכומי כסף לא גדולים. גם בזמנים קשים, אני לא נותן להם להפריע לפעילות. המדהים הוא, שלאחר כל ניסיון, מגיע המופת. אני רואה זאת בחוש. הייתה תקופה שלא היה כסף בקופה. חצי שנה קודם לכן, מישהו הבטיח שיתרום מאה דולר אך הוא נעלם. בפועל, ברגע שהיינו צריכים סכום גדול הגיע הלה לפתע ותרם כמה אלפי דולרים. על פי חישובים מתמטיים, אין הסבר להתקיימות שלנו כאן".
גאולה זה חלק מהסיפור
כמעט מיותר לשאול על משיח אחרי ראיון רווי אמונה כזה; אך אולי בכל זאת, איך מקיימים אצלכם את דברי הרבי לפרסם לכל אנשי הדור שמשיח מגיע?
"אנחנו מדברים על משיח בכל האופנים. על הבית שלנו תלוי דגל משיח, ובכל הזדמנות אני מדבר על הרבי כמשיח. אחרי כל תפילה אני מכריז את הכרזת הקודש. זה גורם לאנשים לשאול שאלות ואני תמיד שמח להסביר. אני משקיע רבות בלמידה מעמיקה של עניני הגאולה. זה חודשים ארוכים שמדי יום ראשון יש אצלנו בבית חב"ד 'תפילין קלאב'; קבוצת יהודים שמגיעים להניח תפילין, להתפלל שחרית ולאחר מכן אנחנו לומדים בשילוב עם ארוחת בוקר.
"סיימנו כבר לעבור על כמה סוגיות בגאולה, ואנשים מקבלים פרספקטיבה על כל הנושא של משיח מראשית כל הדורות ועד הרבי מלך המשיח. לפי השאלות המעמיקות שלהם, הבנתי שאת השלבים הראשונים כבר עברנו".בפיו של הרב טורין אפיזודה מעניינת שגרמה לו לחדד לעצמו את כל הנושא של הדיבור על משיח עם יהודים שאינם מרקע דתי. "לפני כשנה ניגשו אלי כמה יהודים וביקשו שאמסור להם שיעור ביהדות. 'אנחנו רוצים ללמוד את השקפת עולמך', הסבירו. כששאלתי אם משנה להם מה יהיה נושא השיעור, ענו בשלילה ובחרתי בנושא 'משיח'. מדובר ביהודים בעלי השפעה, ואל סדרת השיעורים, ארבעה במספר, הגיעו גם ה'ראבייס' משתי הקהילות.
"הכנתי את עצמי היטב לקראת השיעורים. אספתי מקורות, סיפורים ומשלים רבים ויצאנו לדרך. כארבעים משתתפים הגיעו לכל שיעור ונהנו מאוד. כשהגעתי בשיעור השלישי לדבר על הרבי כמלך המשיח, חשבתי שתהיה סערה, אך הופתעתי שזה לא קרה. זה כן קרה כשלמדנו ענייני הקורבנות; או אז קמה קול זעקה. היו שסברו שמדובר חלילה בפולחן פרימיטיבי. התמודדתי עם זה יפה, וחתמנו את השיעור בכך שהדיון הזה הוא פלטפורמה נהדרת לסדרת המשך על בית המקדש.
"עבורי זה היה שיעור מדהים לחיים – שמשיח לא מרחיק אף אחד, וגם אם יש שאלות, ומותר שיהיו, תפקידנו לענות. כי אפשר גם לומר אותו דבר על קרבנות – האם בגלל שלמישהו נראה שעבודת הקרבנות בבית המקדש הם סמל של פרימיטיביות, ואולי גם מרחק, לא נלמד על בית המקדש?!"
לקראת סיום הריאיון הייתי רוצה לשוב לנושא שבו פתחנו – הנאום שלך בסנט של אילינוי. תוכל להרחיב על פעילותכם במסדרונות הממשל?
"כמו שציינתי עיקר העבודה שלנו היא עם הקהילה. זה תופס את מרבית הזמן וזה היעוד של השליחות. אנחנו פועלים גם עם מטיילים שמגיעים לעיר וסטודנטים יהודים שמגיעים ללמוד באוניברסיטאות, אך זה בעיקר בסעודות שבת ובפעילויות מיוחדות. יש לנו גם פעילות עם אנשי ממשל של המדינה ושל העיר; הם ערים לפעילות שלנו ואנו נפגשים מפעם לפעם עם סנטורים ואנשי ממשל יהודים.
"כפועל יוצא של אותה פעילות, לפני מספר חודשים הגיעה אלי בקשה לפתוח את מושב הסנט בתפילה. כבר מההתחלה היה לי ברור ששני נושאים מרכזים יקבלו ביטוי בנאומי, שבע מצוות בני נח והנושא של משיח. לאחר שקיבלתי את ברכתו של הרבי, הסכמתי לקבל על עצמי את המשימה והתגובות מצד יהודים ושאינם יהודים הן רבות. הנאום הועבר בשידור חי בערוצי מדיה במדינת אילינוי ובארצות הברית. אנשים מזהים אותי ברחוב בזכות המעמד שגרם לקידוש השם וקידוש שם ליובאוויטש בקנה מידה נרחב".
הרב טורין מזכיר בחיוך שהגיעו אליו תגובות רבות גם מחסידי חב"ד, שדבריו חיזקו אותם בפרסום בשורת הגאולה, והוא מרוצה מכך מאד. "כמה ימים לאחר מכן התקשר אלי הרב בן ציון כהן מכפר חב"ד. הוא סיפר שלא ידע שיש שלוחים בספרינגפילד, ושיתף אותי בעובדה שיש לו אחיין שמתגורר בעיר. כך התוודענו לעוד זוג יהודים ובנם שלא רשומים בקהילה ולא ידענו אודותם. בעזרת ה', לקשר הזה יהיה המשך".
גימיקים לצד עשייה
מי שמכיר את הרב טורין יודע שמדובר בשליח שלא יכול לשקוט על שמריו. ראשו הוגה רעיונות, ויחד עם זאת הוא איש עשייה מהשורה הראשונה. "מדי תקופה אנו יוצאים בקמפיין שקשור לאחד ממבצעיו הקדושים של הרבי. הקמפיין הראשון שהתחלנו בו – היה תפילין. הצלחנו להניח תפילין לכחמישים יהודים. כעת אנו עמלים על מבצע מזוזה, כשהרעיון הוא להגיע למספר בתים גבוה ולקבוע בהם מזוזות. אך החלום הגדול שלי זה להגיע לפרויקט על טהרת המשפחה, ולבנות 'מקווה טהרה'.
תגיות: אילינו, בית משיח, הרב מנדי טורין
בסד שיפנה למקווה יו אס אי הם בונים מקוואות בכל רחבי ארצות הברית
בהצלחה