אלטרנטיבה כשרה לשיטת המדיטציה

פ. זרחי, בית משיח

בחורף תשל”ח, בעוד הרופאים מפצירים ברבי להוריד מעומס עבודתו בעקבות התקפת הלב שאירעה בתשרי – הרבי מגביר את פעילותו לתחומים חדשים, ומשקיע מאמצים כבירים לבנות אלטרנטיבה כשירה לנהייה העצומה של בני הנוער בשנות השבעים והשמונים אחרי תורות המזרח, תורת הנפש וכו’.

הרבי מתריע כי אותן קבוצות בהנהגת גורו למיניהם, מיוסדים על ענייני עבודה זרה, במידה כזו או אחרת, ופונה לרופאי מחלות הנפש, שישלימו ידיעותיהם במדיטציה, ובאופן המותר דווקא, כדי שיהיו לתועלת לאלפי יהודים הנצרכים לתרופות כאלו, שלעת–עתה תועים בדרכים אחרים ועד אביזרייהו דעבודה זרה. וכאשר יידעו שישנם תרופות אלו באופן כשר יבקרו אצל רופאים אלו.

לפנינו התכתבות עניפה בין הרבי לד”ר יהודה לנדס, שהתגורר אז בקליפורניה, בה מבקשו הרבי לגייס קבוצת רופאים המתמחים בנוירולוגיה ופסיכיאטריה כדי לאמץ טכניקות מדיטציות כשירות בעלות ערך תרפויטי להרפיה ושחרור ממתח נפשי.

להציל נשמות מעבודה זרה

ההתכתבות החלה בחודש אדר א’ תשל”ח, אז שלח הרבי לרופא את התזכיר שלהלן, שהוכן במזכירות הרבי כבר בחודש טבת, ואשר נשלח לכמה רופאים בתחום:

ב”ה טבת, ה’תשל”ח

תַזכִּיר

ידוע שתנועות מזרחיות מסוימות, כגון המדיטציה הטרנסנדנטלית (T.M), יוגה, גורו וכדומה, משכו יהודים רבים, בעיקר בקרב הדור הצעיר.

ככל שתנועות אלה כרוכות בטקסים פולחניים וריטואלים מסוימים, הן נתפסות על ידי סמכויות רבניים ככתות הגובלות, ובכמה מובנים בפועל, בעבודה זרה. בהתאם לכך, הסמכויות הרבניות בכל מקום, ובמיוחד בארץ ישראל, פסקו שהכתות הללו באות תחת כל הביקורת הקשורה לעבודה זרה, כך שגם ההנהגות המשניות נעשות תחת איסור חמור.

יתר על כן, בית המשפט הפדראלי של ארצות הברית קבע לאחרונה כי תנועות כאלה, מכוח אימוץ טקסים ופולחנים כאלה, חייבות להיות מסווגות כתנועות דתיות ופולחניות (מתוך מלנקי מהרישי מהש יוגי, Of. Malnak V. Maharishi Mahesh Yogi, U.S.D.C. of N.J. 76–341, esp. pp. 36–50, 78)

מאידך גיסא, להיבטים מסוימים של התנועות האמורות, שאינן רלוונטיות לחלוטין לפולחן או למנהגים דתיים, יש ערך טיפולי, במיוחד בתחום ההקלה הנפשית.

מכאן שאם שיטות טיפוליות אלה – ככל שהן נטולות לחלוטין כל השלכות פולחניות – יאומצו על ידי רופאים המתמחים בתחום מחלת הנפש, תהיה לכך השפעה משנית דו–שלבית: ראשית, לאור העובדה ששיטות אלה יעילות מבחינה טיפולית, בעוד שיש, למרבה הצער, רבים שיכולים ליהנות מטיפול כזה, זה עניין של ריפוי מהמעלה הכי ראשונה, שכן זה קשור למחלות נפש. לכן, יהיה זה מוטעה מאוד למנוע את הטיפול הזה מאלה הזקוקים לו, כאשר הוא יכול להינתן על ידי רופא העוסק ברפואה בפועל.

שנית, וגם זה לא פחות חשוב, היות וישנם יהודים רבים שסובלים, הממשיכים להשתמש בשיטות אלה דרך הכתות האמורות למרות האיסור הרבני, ניתן להניח בוודאות שרבים מהם, אם לא כולם, שנמשכו אל הכתות הללו בהבטחה לסעד נפשי, היו מעדיפים לקבל את אותו הטיפול מאנשי רפואה – אם היתה להם אפשרות לקבלו באופן כשר. כך ניתן יהיה להציל יהודים רבים מלהיות מעורבים עם הכתות.

זה ידוע גם, אם כי לא באופן נרחב, כי ישנם רופאים בודדים אשר משתמשים בT.M. או שיטות כאלה וכדומיהן. עם זאת, נראה כי שיטות אלה תופסות תפקיד משני או נחות בנוהליהם. חשוב מזה, יש כמעט חוסר פרסום מוחלט לגבי יישום שיטות אלה על ידי הרופאים, ומאחר שהנוהג העיקרי של רופאים אלה קשור לגישה הנוירולוגית והפסיכיאטרית המקובלת, מונח באופן כללי כי כל הצלחה שהם משיגים אינה קשורה עם תוצאות המתקבלות משיטות הקשורות ל–TM וכדומה; תוצאות שהכתות מצהירים עליהן.

לאור האמור לעיל, מוצע ומואץ:

יינקטו צעדים מתאימים לגייס את שיתוף הפעולה של קבוצת רופאים המתמחה בנוירולוגי’ ופסיכיאטרי’, אשר יחקרו את השיטות האמורות במטרה לשכלל אותן ולאמץ אותן בפועל בקנה מידה רחב יותר.

כל פרסום ראוי יינתן על הזמינות של שיטות כאלה של רופאים המטפלים בשיטות אלה.

זה צריך להיעשות בצורה המהירה ביותר, מבלי להמתין שמידע חיוני זה יופץ באמצעות כתבי עת רפואיים, שבהם, בדרך כלל, לוקח זמן רב למחקר וממצאים להגיע לידיעת הרופאים העוסקים בפועל. כל זה יפעל בהקדם נגד הנזק הלא מסופר בכל הנוגע ליהודים רבים כל כך, שנמשכים מדי יום לכתות הנזכרות, כפי שצוין בפסקה הפותחת.

לסיכום: תזכיר זה מיועד לכל הרבנים, הרופאים ואנשים בלתי מקצועיים בציבור הרחב הנמצאים בעמדה המאפשרת לקדם את העניין שבסעיף זה, שחשיבותו אינה דורשת פירוט נוסף.

למותר לציין, גם אם יש למישהו ספק אם הוא יכול לקדם את הענין הזה, או אם הציפייה מצדיקה את המאמץ – החשיבות החיונית והדחיפות להציל כל כך הרבה נשמות מעבודה זרה, לא רק מצדיקה אלא מכתיבה כל מאמץ אפשרי, גם אם ישנו ספק או ספק כפול  לגבי השגת הצלחה; בוודאי כאשר יש כל סיבה להאמין כי הרבה, אכן, ניתן להשיג, בעזרתו של הקב”ה וזכות הרבים.

מדוע התזכיר נכתב בסודיות?

אל התזכיר צירף הרבי את המכתב הבא:

ב”ה. ט”ז אדר א’, ה’תשל”ח

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה:

עבר זמן מסוים מאז ששמעתי ממך, ואני בטוח שהכל טוב (בסדר). בוודאי שזה מיותר להוסיף שלגבי יהודי “הכל טוב” כולל, ראשית כל, התקדמות בתורה ומצוות בחיי יום יום.

מטרת מכתב זה היא לשגר לך את התזכיר המצורף פה, שהינו מובן מאליו.

הסיבה שהוא כתוב בנפרד, ללא חתימה, ובמידה מסוימת בסודיות היא כי נושא המכתב הינו בעל תוכן רגיש ויתכן שימוש בו לעודד את מה שהתזכיר מחפש להרתיע ולמנוע – שהוא עיסוק בכתות מזרחיים. כי, רבים שכבר עוסקים בתרפי’ המוזכרת בתזכיר, או מתפתים  לעסוק בזה, עלולים לטעון שעד שהרפואה המקצועית יאמץ בגלוי אותן שיטות טיפול ויספקו אלטרנטיבה, הם מוצדקים בחיפוש התרפי’ הזו במקומות אחרים, בפרט אם הם נזהרים להימנע מהשתתפות פעילה בטקסי ופולחני עבודה זרה הנלווים.  כתמיכה בהנחה זו הם יכולים לצטט את תזכיר זה ש–(1) מאשר את הערך הטיפולי של חלק מהשיטות, ו–(2) מצביע שגם האלמנטים האליליים בכתות המדוברות אינן קשורים, ואכן לא משמעותיים, לתרפי’ עצמה.

מסיבה זו אני מבקש ממך – כמו מכל האחרים שאני מתכונן לפנות אליהם בענין זה – להשתמש בשיקול דעתך בקשר עם התזכיר המצורף, למקורו ולשימוש בו וכו’.

אני חייב להצביע, בכל זאת, עם כל הדגש שלדעתי הבעי’ הגיעה לממדים כאלה, שהזמן הוא חשוב מאוד. כל רגע שיכולים לחסוך בזירוז ישום התכנית שהוצעה בתזכיר – יכול להיות ענין של פיקוח נפש רוחני עבור קרבנות הכתות הרבים בפועל ובפוטנציאל.

אתה אחד ממתי המעט שאני פונה אליהם בענין זה, בהכירי עמדת השפעתך וקשריך בתוך [המחלקה הזו] של מקצוע הרפואה, אשר יכול לשמש לתועלת רבה, בקידום הענין שנקבע בתזכיר, אשר אני בטוח, יקבל את אישורך. וזכות הרבים מסייעת בהמשך.

מיותר לומר, מצידי אעשה כל שביכולתי לגייס כל שיתוף פעולה אפשרי לשם המטרה, שאני מאמין שצריכים לעסוק בו במרץ רב ביותר, ללא מורא מכפילויות או עשי’ יתר על המידה.

בכבוד וברכה

מ. שניאורסאהן

לקליפה יש כח משיכה חזק במיוחד ליהודים…

ד”ר לנדס השיב לרבי בי”ג אדר ב’, במכתב ששוגר במשלוח מיוחד. הרופא פותח בתקווה שבריאותו של הרבי משתפרת (הערה: לאחר האירוע בשמיני–עצרת ה’תשל”ח. פ. זרחי). הוא מציין כי באופן כללי, הקבוצות האוריינטליות, כמו מדיטציה טרנסנדנטלית, יוגה, גורו וכו’, אכן מסווגים על פי הלכה כעבודה זרה; אולם, הם מכילים טכניקות מדעיות –רפואיות חשובות שנדרשות לטיפול במחלות מנטליות, וחשוב שטכניקות אלו יהיו זמינות לציבור ללא אספקטים דתיים או פולחניים.

הרופא מסכים במאה אחוז עם הנחתו של הרבי בקשר לכח והערך של טכניקות המרפאים, ומביא דוגמא ממקום מגוריו במדינת קליפורניה, שם הוא רואה אלפי אנשים, ביניהם יהודים וגם אנשי רפואה, העוסקים בקבוצות אלה. הכתות והטיפולים הינם חלק מתנועת ה”תודעה האנושית” ותנועת הרפואה ההוליסטית, ולדעתו הכת של TM הינה האירגון הכי פורה, מאורגן ומסוכן מכולם.

הרופא מציין את השיטות וטכניקות הטיפול שמאפיינות את התנועות האוריינטליות: הם אינם קשורים לאספקטים הדתיים ופולחניים של הקבוצות, הם מוכרים על ידי הפסיכולוגי’ המודרנית ונמצאים בשימוש מתחילת עידן הטיפולים הקליניים למחלות מנטליות בתקופה המודרנית. הוא מציין כי כעת עורכים מחקרים פעילים באוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת קליפורני’, הרווארד ועוד, ומאות מאמרים מדעיים הודפסו בנושא זה.

בנוסף, פסיכיאטרים ופסיכולוגים מודעים לטכניקות אלה, מספר קטן של אנשי מקצוע משתמשים בטכניקות אלה באופן בלעדי, כאשר רוב הרופאים משתמשים בהם לפי הצורך, בפרט לפציינטים עם אובססיביות, בעיות של בלבול מנטלי, בהלה וחרדות. הוא מוסיף שעד קבלת מכתבו של הרבי – הוא עצמו טיפל בפציינטים מספר פעמים בשבוע על ידי טכניקות אלה.

שיטות אלה שימושיות במיוחד עבור אנשים בעלי התנהגות נורמלית, שלא מעוניינים לבקר אצל פסיכולוג או פסיכיאטר, ומשתתפים בקבוצות אלה כדי ללמוד כיצד להגיע לרוגע, לשיפור אינטראקציות בין–אישיים, להוספת רגישות לזולת ולעצמם, לשיפור ביצועים ודבקות במטרה, ועוד. רוב האנשים שנמשכים לטכניקות – מוגדרים כ”נורמלים” ולדעתו  של הרופא לא יהיו מעוניינים לגשת לאנשי מקצוע בנושא בריאות הנפש.

אולם, הקבוצות מושכות מספר גדול של יהודים ואינם יהודים שבסופו של דבר נמשכים לצד הפולחני ועבודת אלילים, ומתמסרים לאספקטים הדתיים של השיטות. לדעתו, לקליפה יש כח משיכה חזק במיוחד ליהודים שמסרו את עצמם לעיסוק הדתי, וזה מצער מאוד. בעלי תשובה שרואיינו על ידי הכותב ועסקו בלהט ב–TM  לפני שהתקרבו לליובאוויטש – מסכימים עם ההנחה שעיקר כח המשיכה של הכתות היא דתית.

מוסיף הרופא וכותב לרבי, שאנשי מקצוע יהודים ושאינם, וכן השלוחים הרב שלמה קונין והרב חיים י. דרייזין, שנמצאים בקשר תמידי עם יהודים השייכים לכתות, מסכימים שמודל המציע אלטרנטיבה לכתות המזרח עם שימוש בטכניקות שלהם – יהיה אטרטקיבי.

הטכניקות הנ”ל מוכרות כבר מאות שנים ובהווה נחקרות על ידי מדענים:

מדיטציה: א. ריחוף חופשי. ב. מודרך. ג. רמיזת קול או סידרת קולות.

תהליך דיסוציאטיבי: א. מעודדים את המטופל לחוות היפרדות הגוף והשכל, ב. חווית עזיבת המח מהגוף.

סוגסטי’ והיפנוזה, פנטזי’ מודרכת ותהליכי בידוד.

בסיום מכתבו הוא כותב שהוא רוצה לשוחח עם הרבי על אפשרויות מעשיות ליישום הצעות הרבי, וישמח אם הרבי יסייע לו לבחור באחת מהאופציות המוצעות. באם אף אחת מהצעותיו לא תמצא חן בעיני הרבי, הוא מוכן ליישם כל הצעה של הרבי ומוכן, ומיד, לעבוד על כל אספקט של הפרויקט, על פי רצון הרבי.

ואלו הצעותיו: פתיחת מכון יהודי הלכתי חסידי (לא בשם ליובאוויטש) להפצת טכניקות הנ”ל ליהודים ואינם יהודים, עם תוכן יהודי. בצוות יהיו תלמידי חכמים, מדענים, אנשי מקצוע ברפואת הגוף והנפש, רבנים ואנשים בלתי מקצועיים מהציבור הרחב. המכון יציע הרצאות, קורסים וסמינרים ליהודים ואינם יהודים, אנשי מקצוע והציבור הרחב.

כמו כן שימוש במדי’ לפרסם שאפשר לנצל את כח הריפוי של הטכניקות באופן כשר וללא עבודה זרה, והם מסייעים בצורה נייטרלית ונטולת סממני דת. המכון יעסוק בהדפסת חומר לאנשי מקצוע והציבור הרחב עם מידע, וגם יציע טיפולים בשיטת המודעות האנושית בתשלום מבוסס על יכולותו הכלכלית של הפציינט.

למרות שהרבי לא ציין כיוון יהודי חסידי לטיפולים – על פי דעתו של הרופא הם יהוו מקור חזק לקשר פציינטים ליהדות, ואולי הקדושה תתגבר על המשיכה ההולכת וגוברת לעבודה זרה. רוב האנשים התלהבו מהרעיון.

בנוסף הוא מציע מודל שיהי’ פתוח ליהודים ושאינם, מבוסס על רפואה, מדע, ופסיכותרפי’. קבוצות כאלה קיימים כבר ולכן הרעיון איננו מושך אותו, אלא שבמודל הרפואי הקיים קיים חוסר צניעות ואווירה מוסרית ירודה. רמת האפקטיביות של מודל רפואה אמורה להיות נמוכה, הוא טוען.

בסיום הוא כותב שהוא מוכן לבצע את הוראות הרבי במאת האחוזים, ומצפה לתשובת הרבי למכתבו, תוך הבעת תודה ליישם את משאלת הרבי בעניינים אלה. ומסיים ב”כבוד הכי עמוק, וחיבה, חסידך…”

עדיף מכון ללא זיקה לליובאוויטש, אבל כשר למהדרין

כעבור קצת יותר משבוע, החזיר לו הרבי תשובה ארוכה ומפורטת:

ב”ה. כ”א אדר ב’, ה’תשל”ח

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה

תודה על מכתבך מ–י”ג אדר ב. אני מעריך את תגובתך המקיפה למכתב ולתזכיר שלי, על הצורך לארגן את השימוש הנרחב של T.M. וטכניקות דומות בפסיכותרפיה, התואמות את התורה ואת המטרה הכפולה של מתן טיפול כזה לחולים יהודיים בדרך כשרה ובה בעת להציל יהודים רבים מלהיות מעורבים בעבודה זרה, כפי שנהוג היום בארצות הברית.

מיותר לומר שציינתי בהתעניינות מובנת את הצעותיך והתרשמותך בהקשר זה.

כמענה, הרשה לומר בתחילה, כעיקרון כללי, שכל עוד אפשר לשרת את שתי המטרות באופן הטוב ביותר – איזה פרויקט שייקבע להיות הכי אפקטיבי, הינו הרצוי ביותר, וכמובן, מקובל עלי.

ישנן, למרות זאת, מספר נקודות בתשובתך, שזקוקות להערכה זהירה. למשל, ההצעה שמכון המשתמש בטכניקות המרפאות המדוברות תהיינה קשורות לאורינטצי’ אורטודוקסית אדוקה, אפילו ליובאוויטש, חייבת להיבחן לאור העובדה שיתכן, או אפילו סביר, שזה ירתיע מועמדים רבים שיהססו לפנות למכון כזה מפחד שיוטלו עליהם דרישות דתיות והתחייבויות שאינם מוכנים עדיין לקבל על עצמם.

הכתוב לעיל לא אומר שההצעה תידחה לאלתר, היות ויתכן ויהיו אנשים רבים שלא יירתעו מזה. אולם, אני מאמין, שאם הפרויקט אמור למשוך מעגל רחב של מועמדים לקבל תרפי’, תהי’ קבלה רחבה יותר אם הוא אינו קשור בגלוי עם אורינטצי’ או דיסציפלינה; בכל אופן לא בשלב ראשוני.

מיותר לציין, הדגש הוא על אוריינטצי’ גלוי’ של המכון העתידי, שלא יהיו שום תנאים מוקדמים – לא דתיים ולא תנאים אחרים – לכל מי שמחפש את שירותיו. אבל על המכון עצמו, כמובן, להתנהל בשמירת תורה קפדנית, עם מטבח כשר ואף גלאט כשר, שמירת שבת קפדנית, מזוזות על כל פתח, כפי שישנם בתי מלון ומוסדות גלאט כשר.

בנוגע לנקודה הבסיסית במכתבך, שהיא, שרוב האנשים עבורם אנו חוזים את תכניתנו, מגדירים את עצמם כ”נורמלים”, ולא יהיו מעוניינים בתכנית הכוללת שירותים מקצועיים (רפואיים), אלא יעדיפו מערך פשטני להרגעה וכו’, חייבים לקחת בחשבון, כיון שהמטרות האולטימטיביות  של התכנית לא יושפעו. וכפי שאתה מציע, זה יהי’ התסדיר היותר מעשי למשיכת אנשים רבים יותר להשגת שתי מטרותינו – ריפוי, וחיסול עבודה זרה – אזי, בהחלט לתת לשיטה הזו שיקול דעת והתחשבות.

ונקודה נוספת שרציתי להעלות, למרות שאין זה בתחומי לגמרי, והיא בנוגע להיפנוזה כאחת השיטות בשימוש בפסיכותרפי’, כפי שציינת במכתבך.

תמיד חשדתי בכל שיטה המונעת מאדם שימוש חופשי של בחירתו, ושם אותו תחת שליטת אדם נוסף, ולו לזמן קצר – פרט למקרה של פיקוח נפש כמובן. בוודאי לא הייתי מעדיף שימוש בשיטה כזו בקנה מידה רחב יותר, ובוודאי לא לעודד פסיכולוגים ופסיכיאטרים הרשומים בתכניתנו להשתמש בה.

ולסיום, נקודה שמסיבות מובנות לא רציתי להזכיר במכתבי המצורף לתזכיר: אם בשלב הראשון של הפעלת התכנית תתעורר צורך למימון ההוצאה הראשונית, המזכירות שלי תנגיש את המימון.

הערותיך הנוספות תתקבלנה בברכה, ורב תודות שוב.

בברכה

מ. שניאורסאהן

“האם אני מכוון לרצון הרבי?”

במענה למכתב הרבי, מדווח הרופא שהוא ייסד ועדת אד–הוק הכוללת מספר אנשי מקצוע, חלקם מוכרים לו מקהילת חב”ד בפאלו אלטו, ואחרים מקשריו המקצועיים, שהסכימו לשמור את הענין בסוד.

חברי הועדה יסייעו בפיתוח שיטת ריפוי ללא סממני עבודה זרה, מתאימה ליהודים ואינם יהודים שתצליח להתחרות עם השיטות הסוחפות את מדינת קליפורני’ ומושכות נשמות יהודיות.

ברשימת חברי הועדה, ששמותיהם נמחקו מהמכתב, נמצאים אנשי רפואה לצד אנשי פרסום ופיננסים. הכותב מציין שהוועדה תתרחב עם יותר מומחי רפואת הנפש וטכניקות טרנס–פרסונליים בהמשך. כרגע הם משקיעים בפיתוח קונספט שינעם למספר רב של צעירים שאילולי המכון העתידי היו נמשכים לאירגוני הקליפה.

הוא מציין ששלושת קווי היסוד של הרבי הם העקרונות המנחים: א. כל השיטות מבוססות על תנועת התודעה האנושית  – ללא היפנוזה. ב. אין שמץ של עבודה זרה, חס ושלום, בשום דבר שקשור למכון. ג. תהי’ נגישות רחבה  ליהודים (ואינם יהודים?) לצד רמת הלכה עליונה (כפי הדוגמא של הרבי – מלון גלאט כשר).

תחושת כל חברי הועדה הזמנית היא, שהדרך היחידה להתחרות עם כתות המזרח המשומנים כספית ומומחים בפירסום, היא להציע תוכן יהודי מיסטי ללא קשר גלוי ליהדות אורטודוקסית או ליובאוויטש. המכון ימצא חן ליהודים סקולרים, אינם דתיים ודתיים, ואולי אינם יהודים.

בהתייחס למה שהרבי כתב על תוכן יהודי דתי או חב”די שיתכן וירחיק מועמדים אפשריים – מסביר הרופא, שכוונתם להעניק חזות יהודית, מיסטית, המשתמשת בשיטות ריפוי בהקשר יהודי ללא דרישות דתיות גלויות – ללא דרישת קיום תורה ומצוות בפועל. הצורך לקונטקסט יהודי ככלי נחוץ לריפוי עלול לעבוד טוב. הוא מסביר שכעיקרון כל הקבוצות נעזרות בשיטות ריפוי דומות, ומה שמבדיל הוא אופן הפירסום והעטיפה.

העטיפה היהודית שהוא מציע כוללת  הפרדה בין גברים ונשים, שהי’ רגועה במקום חם, מדיטציה מבוססת על קונספטים כגון “אין סוף”, וביטול לה’, תרגילי נשימה ויציבה, צומות והרגלי אכילה מגבילים על פי שיטת מאיר אבוחצירא, ניגונים, במה פתוחה בסגנון התוועדות, איבחון ושיחות פרטניות ומקצועיות וטיפול פסיכותרפי במידת הצורך.

הטיפולים יתקיימו באוריינטציות חד–יומיות, סדנאות ושבתונים (כאשר השבת עצמה היא חלק מהריפוי), ואולי שהייה לפרקי זמן ממושכים יותר. הנ”ל ישרה תחושת סדר בצורות חיים מבולבלים ומלאי כאוס לסובלים מכאב נפשי ואונטלוגי.

רוב חברי הוועדה, בעלי תשובה, ברובם, מצאו את הקונספט מושך ולכאורה מתאים להתחרות בזירה המתרחבת וחוטפת נשמות.

המערך חייב לעמוד תחת פיקוח ותכנון קפדני לוודא שלא יהיו סטיות מהדרך כמו שקרה עם קבוצות בסגנון זלמן שכטר וכדומה לה.

הוא מציע שם לפרויקט: מכון נועם. ומזמין את הרבי להעיר על כל הנושא בכלל והשם בפרט.

בהמשך מכתבו הוא מבשר לרבי שזכה בשני כרטיסים לארץ ישראל בהגרלה של חב”ד. הוא עתיד לנסוע עם רעייתו למשך שלושה שבועות מז’ אייר, ומבקש מהרבי שאם יש כח וזמן – כ10–15 דקות, לעבור עם רעייתו ואתו על פיתוח מכון נועם מאז התקבל תזכיר הרבי ועד כה. הוא מציין שרעייתו לוקחת חלק חשוב בפיתוח המכון. ובכל מקרה, שניהם יעריכו מאוד את ברכתו של הרבי לקראת נסיעתם לארץ ישראל.

בסיום מכתבו הוא חוזר על הנקודות לעיל, ושואל אם הרבי מאשר את כל הסעיפים, ואם הרבי רוצה להתעדכן בכל שלב של היישום? האם הרבי רוצה התייעצות נוספות?

היועץ החב”די של פרויקט זה הוא הרב חיים יצחק דרייזין, שעונה על שאלות הלכתיות שצצות. הוא נבחר לתפקיד בגלל הידע והניסיון עם כתות אלה.

המכתב מסתיים בברכת חג הפסח כשר, שמח ובריא, בכבוד הכי עמוק ובחיבה – חסידך.

בנ.ב. הוא מוסיף שלעיתים הוא מרגיש שאולי הוא דוחף את הרבי בכיוון לא רצוי לרבי, ומבקש שאם המכון לא לרצונו של הרבי, שבבקשה יודיע באופן ברור. אם הרבי חפץ במודל ריפוי אלטרנטיבי, שהרבי יודיע, והוא מוכן לעשות זאת.

הרבי מזרז להקים את הקליניקה מיידית

ב”ה. י”א סיון, ה’תשל”ח

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה:

תודה עבור מכתבך מב’ סיון, עם שובך מארץ ישראל, והקודמים.

אני מרוצה לציין שאתה ורעייתך נהנתם מביקורכם בארץ ישראל והתרשמתם מפעולות חב”ד שם. כפי שהערתי בהזדמנויות דומות, נהוג להביא בחזרה מזכרות מארצות בהן ביקרו, שמאפיינות את תכונות המקום, תוצרתה וכו’. על כן, אני בטוח, שגם אתה הבאת בחזרה את המזכרת המתאימה מארץ הקודש, והיא מידה יתירה של קדושה, שתשמש כמזכרת מתאימה מביקורך. וכמובן, בענייני קדושה, תורה ומצוות בחיי היום יום, תמיד יש מקום לשיפור. במקרה שלך זה עוד יותר חשוב, לא רק עבור תועלתך, אלא גם לתועלת כל אלה שמביטים עליך לקבל השראה; וההשראה היא לא על ידי מחשבות וכוונות טובות, ולא כל כך על ידי מילים כמו על ידי דוגמא חי’, וכפסיכולוג הדברים אינם דורשים פירוט יתר.

וכעת, לנושא המרכזי של התכתבותנו, והוא הצלת יהודים מעיסוק בעבודה זרה על ידי T.M. והדומה, על ידי הצעת אלטרנטיבה כשרה.

בהתייחס למכתבך מהשישי לאפריל, ברצוני להעיר את ההערות הבאות:

למרות שגישה שיטתית ומתוכננת היטב דרושה בדרך כלל כדי להבטיח הצלחת כל פרויקט, אני לא חושב שאנו יכולים להרשות לעצמנו לאחר את יישום תכניתנו לזמן מידי ארוך על ידי הכנות הדורשות זמן, ולשתי סיבות: ראשית, שבכל יום שהתכנית לא פועלת זה אומר שעוד יותר יהודים פונים לכתות הבלתי טהורות, ואין דרך אחרת בטוחה למנוע את זה או להרתיע. שנית, וגם זה ענין בעל שיקול כבד, כל פרויקט חדש, על פי טבעו, הינו זמני, כי צפוי שככל שהוא מתקדם יתעורר צורך לשינויים ושיפורים, שעל פי הניסון קורה בתחומים מגוונים – רפואה, מדע, עסקים וכו’.

אני שם לב במכתבתך ששיחותך עם עמיתיך התקדמו לנקודת הקמת וועדת אד הוק. אני מאמין, על כן, שאפשר, עכשיו, להתחיל מיד בפתיחת קליניקה ניסיונית או אמצעי דומה, להתחיל להציע טיפול מעשי, מבוסס על המומחיות המקצועית שלך ושל עמיתיך והתיעצות הדדית. על הפרויקט פיילוט להיות מוגדר בצורה המאפשרת גמישות מספקת לשינוי ככל שיידרש.

כפי שציינתי, אני יוכל לספק את המימון לשלב ההתחלתי, במסגרת מוגבלת. ללא ספק תשלחו לי תקציב זמני של ההוצאות הראשוניות, עם הערכת פרק זמן שיקח עד שהמערך יממן את עצמו. אכן, אני בטוח שלא יעבור זמן רב עד שהמערך לא רק יממן את עצמו, אלא יהפוך לרווחי בהתחשב בפופולריות של הטכניקות המעורבות. אולם זה חשוב להתחיל בצורה שלא  יעכב את האפקטיביות והפיתוח של הפרויקט – אפילו אם זה עולה הרבה יותר.

בנוגע לפרטים, אני לא חושב שזה רצוי להשתמש במילה “מיסטי” למרכז ריפוי המתוכנן, כי המטרה היא למשוך מספר הכי רב של יהודים ולהצילם מעבודה זרה, והמונח האמור יתכן וירתיע חלק. בנוסף, באופן כללי, מיסטיקה מכתיבה משהו ששוכן מעבר לתחום ההבנה האנושית, בעוד שהיתרונות הטיפוליים של הטכניקה מובנים למדי באופן רציונלי. וחוץ מזה, להדגיש את ההיבט המיסטי הי’ משאיר את הדלת פתוחה גם לכתות מיסטיות לא יהודיות.

מאותה סיבה, מומלץ להיות זהיר בנוגע לתיאור טכניקות שישמשו במרכז הריפוי. למשל, אתה מזכיר שימוש ב”מקוואות”. למרות שזה לא מקומי להעריך את ההשפעה הטיפולית של הרפי’ במקו’ חם, אני חושש שלכלול “רשמית” מקווה בפרוצדורה – יכול להיות חשוד אצל אנשים מסוימים, לפחות, ויחששו שזה גימיק כדי לערב אותם במצוות. אני חושב שלהסוות את זה במונח כמו “טבילה באמבט חם” הי’ מרגיע לגמרי כל חשד.

בנוגע לקריאת שם מרכז הריפוי בשם “נועם” – זה שם שנמצא בשימוש על ידי ארגונים וכתבי עת שונים. יהי’ צורך למצוא שם אחר מתאים, אולם אין צורך לקבל החלטה סופית מיד.

לבסוף, הרשה לי לשחרר אותך מכל חשש שאתה “דוחף” אותי בעניין זה. להיפך, בקשר לפרויקט חיוני כזה, “דחיפה” יכולה להיות רק לטובה, כי הזמן דוחק, כפי שהדגשתי לעיל.

לנוכח העובדה שהכל בהשגחה פרטית, זה משמעותי שמכתבך והמענה שלי נכתבו בקרבה ליום טוב של קבלת התורה , כאשר אנו מחדשים ומכפילים את התחייבותנו לתורה על בסיס “נעשה” לפני “נשמע”, עם דגש על העשי’, ושה”נעשה” הוא המפתח ל”ונשמע”.

בכבוד ובברכה

מ. שניאורסאהן

תרגום איגרות הקודש של כ”ק אדמו”ר שליט”א הינם בתרגום חפשי וללא אחריות כלל וכלל