-
"האורח סיפר כי הוא עבר עתה במסע על פני העולם בשליחות של הרבי. 'הייתי באירופה, באיטליה וביוון. בדרך בחזרה [לארה"ב], אעבור את בלגיה וגם את הולנד. כמובן הכל לפי הוראות הרבי שליט"א" • סופר בית משיח שניאור ברגר יצא למסע מיוחד בעקבות שליחויות חשאיות שביצע הרב אוריאל צימר ע"ה ומוגש לרגל היארצייט שחל היום, חלקן עלומות עד היום הזה • מרתק
chabadinfo editor|ט׳ בכסלו ה׳תשפ״אשניאור זלמן ברגר, בית משיח
אברך בן ארבעים בעל עיניים חודרות, עטור זקן שחור יושב על כסא גלגלים וסובל מחום גבוה – כך היה נראה הרב אוריאל צימר בתמונות המתעדות את הרגעים בהם ירד מהמטוס בשדה התעופה שליד אמסטרדם בירת הולנד, במסגרת שליחות חשאית ששלחו הרבי לאירופה, השליחות האחרונה שלו ליבשת זו ואשר תוכנה נותר בגדר תעלומה עד עצם היום הזה.
למעשה, לא רק שליחות זו נותרה תעלומה, אלא עוד שליחויות רבות וחשאיות ששלחו הרבי למקומות שונים ברחבי העולם, נותרו בעלטה גמורה. גם אחותו וגם ידידו-תלמידו הטוב הרב טוביה בלוי, אינם יודעים מה היה מטרתם ומה עשה הרב צימר במדינות אירופה בשליחות הרבי.
בכתבות קודמות שפרסמנו על אודות אישיותו של הרב צימר (בגיליון 383 ובגיליון 390) נכתב מעט על השליחויות החשאיות שביצע. לאחרונה פירסם הארכיון הלאומי של הולנד תמונות נדירות מהגעתו של השליח להולנד, כאשר הוא מורד מהמטוס על גבי מעלית–מנוף כשהוא מרותק לכסא גלגלים.
'בית משיח' מביא אפוא סקירה מרתקת על אודות השליחויות המיוחדות והחשאיות שביצע האיש והאגדה, הרב אוריאל צימר.
רב אנפין
הרב אוריאל צימר, היה חסיד רב פעלים, רב אנפין, אשר בארבעים ואחת שנותיו הטביע את חותמו בתחומים רבים. ידידו ותלמידו החביב הרב טוביה בלוי שליט"א מסכם בראיון קצר לתחקיר 'בית משיח', את העשייה של הרב צימר: "הוא עשה המון, ומה שהספיק בארבעים שנותיו, אחרים לא מספיקים באלף שנה. כאשר אני אומר שהוא נפטר בן ארבעים ואחת, אנשים מתקשים להאמין; יהודי שהספיק להיות מחשובי ה'קנאים', מראשי תנועת פאג"י, בעל דעה בסאטמר, ומחשובי חסידי ליובאוויטש, עובד במזכירות הרבי, וכל זאת במקביל לעבודתו באו"ם, בתרגום ספר התניא לאידיש והשליחויות הרבות שהטיל עליו הרבי – זה לא נתפס".
לפני מספר שנים, אחותו גב' רות פרחי, סיפרה לכותב השורות, כי היא ואחיה נולדו בבית מסורתי, אך ר' אוריאל התקרב בנערותו לדת. בתחילה הצטרף לחוגי 'בני עקיבא' אך בשנים הבאות הפך ל'קנאי'. בשלב מאוחר יותר היה מראשי תנועת פאג"י ועורך הביטאון שלה 'הקול'.
את חסידות חב"ד הכיר בעודו גר בירושלים, אך התקרבותו לרבי החלה כאשר עבר עם רעייתו לניו יורק בשנת תשי"ב, או-אז גילה את האור הגדול. עד מהרה הפך למקורב מאוד ואף עבד במזכירות של הרבי, ותרגם את ספר התניא לאידיש כמו גם את המכתבים הכלליים של הרבי שתרגמם מאידיש לעברית ולאחר מכן היו מתפרסמים לפי תרגומו בעיתוני ארץ הקודש.
לא סיפר
בין השנים תשי"ב עד שנת תשכ"ב, התגורר בניו יורק. העשיה שלו במגוון תחומים סוקרה בהרחבה בכתבות שפורסמו לפני מספר שנים ב"בית משיח". כאמור, הפעם נתמקד בשליחויות המיוחדות שזכה לבצע על פי הוראות הרבי.
שביבים מרתקים על אודות השליחויות, ליקטנו מהכתובים, ובנוסף לכך שמענו דברים בעל פה מפי הרב טוביה בלוי ומאחותו של הרב צימר, הגב' פרחי. מכל אלו עולה, כי הרבי ראה בו שליח נאמן לבצע שליחויות הרות גורל, מהן חשאיות ביותר, כאלו שעד היום אין לאיש שמץ של מושג מה תוכנן ומטרתן, ומה הרב צימר פעל במסגרתן במדינות רבות בעולם.
הרב בלוי, שהתכתב עמו תדיר ואף שוחח עמו רבות, התבקש על ידי בית משיח להבהיר את מהות השליחויות המסתוריות הללו, אך הוא התקשה לעמוד במשימה המורכבת: "הרב צימר נסע לשליחויות. לעיתים סיפר שביקר במדינה כזו או אחרת, אך מעולם לא סיפר מה פעל בכל מקום ועם מי נפגש, אך נראה כי מדובר בקשרים מיוחדים שרקם עם רבנים, אישי ציבור, אולי גם עם אנשי ממשל ואחרים. נראה שהרבי סמך עליו מאוד, לא רק בשל ידיעותיו שפות רבות. בשורה התחתונה, הוא מעולם לא סיפר לי מה עשה במדינות אירופה".
בבית הלבן
מתוך שלל השליחויות שביצע בארצות הברית, יש מידע דל בלבד על שתי שליחויות שביצע. באחת מהן הורה לו הרבי להשתתף במשלחת שהגיעה לבית הלבן בנוגע לענייני חינוך יהודי בארצות הברית (בשליחות זו או בשליחות נוספת לוושינגטון, נסע יחד עם מזכיר הרבי הרב ניסן מינדל).
בהזדמנות אחרת נסע לעיירה רחוקה בארצות הברית כדי לעורר ולחזק את בני הקהילה היהודית במקום.
ביקורו הראשון בארץ הקודש (מאז היגר לארצות הברית) היה בקיץ תשט"ז. לקראת בואו, כתב הרב טוביה בלוי לרבי כי ישנה אפשרות שהרב צימר יפיץ חסידות בחוגים רחבים. על כך הרבי ענה תשובה חיובית, והוסיף שעל הרב בלוי ואחרים לסייע ולדאוג לכך שר' אוריאל יבקר לא רק בירושלים, אלא בכל המקומות ובכל החוגים האפשריים. גם על רעיית הרב צימר הטיל הרבי שליחות, ליצור קשר עם סניפי נשי חב"ד ברחבי הארץ, ודרכן להגיע ללימוד חסידות בחוגים שונים.
בביקור זה נטל חלק בהנחת אבן הפינה לבית ספר יד החמישה בכפר חב"ד (לאחר רצח חמשת התלמידים והמדריך בבית הספר החקלאי). במהלך האירוע התקיימה במקום תפילת מנחה והש"ץ התפלל במיקרופון. בימים שלאחר האירוע היו מהחוגים הקנאים שטענו כלפי הרב צימר, שהדבר אסור לפי חלק מהפוסקים. הוא כתב על כך כתב לרבי, והרבי הבהירו מדוע נוהגים להיתר בזה. לבד מהטענה של המיקרופון, שמע ר' אוריאל טענות קשות על אישים בחב"ד ועל דרכה של חסידות חב"ד. גם על כך הוא כתב לרבי והרבי כתשובה עודד אותו להמשיך ולפעול בהפצת המעיינות.
במקביל להוראה הכללית להפיץ את המעיינות, היו לו שליחויות ספציפיות, כמו למשל לברר מה סדר הלימודים בישיבה ללימוד הקבלה "זכרון שמעון" בירושלים, מחשובי בתי הכנסת בירושלים בו התפללו כמה מרבני הסביבה, בעוד רבנים אחרים קבעו בו סדרי לימוד בקבלה.
חושש מה"סטייפלער"
אחת המשימות היותר מורכבות שהרבי הטיל עליו, היה לבקר אצל ה'סטייפלער', הגאון הרב יעקב ישראל קנייבסקי, מחשובי הרבנים הליטאים, במטרה לשכנעו להנהיג לימוד חסידות קבוע, אולם ר' אוריאל חשש מקבלת פנים צוננת ועל כך השיבו הרבי כי עליו לפעול בענייני הפצת המעיינות גם אם יקבלוהו שלא בסבר פנים יפות. הרבי אף הוסיף וציין כי זה כמו לקיחת "לעקח" בערב יום כיפור [כוונת הדברים: כשם שבקשת 'לעקח' בערב יום כיפור נועדה לבטל גזירה של הזדקקות וקבלה מאחרים, כך גם במקרה דנן – אם נגזר עליו שיקבלוהו לא כדבעי, הרי כעת יצא ידי חובה ויהיה זה לפחות במסגרת הפצת המעיינות – ש.ז.ב].
הביקור אצל הסטייפלער, לא יצא אל הפועל, והסיבות לכך אינן ידועות כיום.
פגישה עם ראש ה"נטורי קרתא"
באותם ימים פורסם בעיתון 'משמרת חומותינו' של 'נטורי קרתא', מאמר נגד לימוד תורת חסידות חב"ד. המאמר גרם להדים נרחבים, ובמהלך ביקור הרב צימר בארץ הקודש בשנת תשט"ז, הרבי שלחו להיפגש עם מנהיג הנטורי קרתא, הרב עמרם בלוי [אח זקנו של הרב טוביה בלוי]. הרב צימר נפגש עם הרב עמרם בלוי ושוחח עמו על החשיבות של לימוד תורת החסידות. כאשר שב הרב צימר לניו יורק, גילה לו הרבי במהלך 'יחידות' שארכה ארבע שעות (במכתב אל הרב בלוי הוא מציין: "היחידות נמשכה משעה עשר וחצי לערך עד שתיים וחצי, זאת לאחר שהגשתי דו"ח ארוך בכתב – 8 עמודים על ארץ ישראל ו-2 על תורקיה), כי הוא עומד לכתוב מכתב בנושא כדי שיקימו שיעור חסידות בחוגי ה'נטורי קרתא'.
ואכן, בימים הבאים כתב הרבי אגרת מיוחדת בה הטיל את הקמת השיעור על הרב אברהם הערש הכהן, מחשובי חסידי חב"ד בירושלים ובמקביל שיגר מכתב בעניין אל הרב עמרם בלוי.
הרבי אף דאג להראות את המכתבים לרב צימר טרם שלחם, כפי שסיפר במכתב לרב טוביה בלוי: "בהיותי בלישכה [בחדר המזכירות] נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר לי שרוצה לכתוב לר' עמרם ברש"י [בן ר' שלמה יצחק – ש.ז.ב.] ואחר כך ציוה להמזכיר הרב ראטשטיין להראות לי את המכתב וראיתיו. התוכן בקשה ללמוד חסידות מבלי לשים לב לטענות שיש לו אשר אין לזה [לטענות] קשר עם לימוד החסידות וכו'. כן הראו לי מכתב שנכתב להרב אברהם הערש כהן שיקבע שיעור עם אנשי הנטורי קרתא".
הרב עמרם בלוי הבין כי הרבי כנראה רוצה להסיר קטרוג שנוצר עקב המאמר המסית נגד חסידות חב"ד, ועוד באותו יום, ערב ראש השנה, הלך עם הרב כהן והקימו שיעור חסידות בבית כנסת 'קהל יראים'. שיעור זה התקיים במשך שנים רבות.
טורקיה – יוון
בדרכו מארץ הקודש לארצות הברית, עבר דרך מדינות אירופה ובהם טורקיה ויוון, וגם זאת בהוראת הרבי. כאמור, אין מידע על מה שעשה ופעל במקומות אלו.
לפני מספר שנים, ביקרתי אצל אחותו גב' רות פרחי, ולמרות שהתכתבה עמו תדיר, נותר בידה מכתב יחיד למזכרת משלהי שנת תשט"ז, בו הוא מספר על ביקורו בטורקיה ויוון. שמחתי מאוד שיש בידה מכתב כזה וקיוויתי למצוא בו סודות וגילויים, אך מאוד מהר התאכזבתי. המכתב הכיל תיאורים על המדינות והמנהגים שבהן ביקר. "אבל מה הוא עשה שם?" שאלתי אותה בניסיון אולי בכל זאת לדלות פיסת מידע, אך הגב' פרחי השיבה בכנות: "אחי נסע לשליחויות מהרבי, אבל על מטרות השליחות, מה פעל בכל מקום ועם מי נפגש, מעולם לא סיפר".
מסעו האחרון
בשנים האחרונות לחייו, סבל מהמחלה הארורה והיה מרותק לכסא גלגלים.
בשלהי שנת תשכ"א נוספה צרה לצרה הגדולה בה היה נתון: אביו ר' אברהם צימר שהתגורר בחיפה, לקה באירוע מוחי קשה. הרופאים העריכו כי נותרו לו ימים ספורים. בנו ר' אוריאל, ביקש להגיע מיד לארץ הקודש כדי להיפרד מאביו. לאחר התייעצויות שערך, יצא לדרך הקשה והארוכה בלוויית רעייתו. הרב צימר אכן הספיק להגיע אל אביו והפגישה התקיימה בהתרגשות רבה.
בני המשפחה שיערו כי הבן החולה, ר' אוריאל, ישוב במהרה לביתו ולטיפולים המורכבים המצפים לו בניו יורק, אך לפתע הודיע להם כי נכונו לו שליחויות מיוחדות מהרבי מליובאוויטש, ולכן עליו לנדוד כעת בין מדינות אירופה השונות. בני המשפחה והמכרים תמהו בפניו על נחיצות השליחות. היו שתמהו באוזניו "מדוע דווקא אתה חייב לצאת בשליחות הרבי?" אך הרב צימר השיב להם כי יש לו שליחות מהרבי ועליו לקיימה ויהי מה.
יומיים לפני הנסיעה תקף אותו התקף כליות חריף, והכאבים היו בלתי נסבלים. כדי שיוכל לטוס בכל זאת, ביקש מרופא להזריק לו תרופה חזקה. כך יצא עם רעייתו למסע האחרון בשליחות הרבי. הוא ביקר באוסטריה ובהולנד ועסק שם בהפצת המעיינות במסירות נפש.
לאחר פטירתו התפרסם בעיתון 'פנים אל פנים' תיאור על ביקור בכפר חב"ד בו סיפר הרב צימר על השליחות העתידית באירופה [להלן עם קיצורים ותיקוני לשון קלים]:
"לילה אפל ומכוכב היה פרוש על כפר חב"ד. בבתי הכפר החלו כבים האורות בזה אחר זה, אבל בית הכנסת הגדול שבמרכז הכפר הוסיף להיות מואר באורות חזקים. מאות אנשי הכפר, אנשים נשים ואף ילדים שנאספו בבית הכנסת ומסביבו, הוסיפו להמתין בסבלנות למרות השעה המאוחרת. הם ידעו כי הוא בא אליהם בשליחות רוחנית של הרבי. זו הסיבה שאיש לא העלה על הדעת לוותר על שמיעת דבריו. רק בסמוך לחצות הלילה נתגלתה מונית שחורה בדרך החול המוליכה מהכביש הראשי, ירושלים-תל אביב לכפר חב"ד. המונית התקדמה עד לאכסדרה שלפני בית הכנסת ושם נעצרה. משנפתחו דלתותיה, הורדה ממנה תחילה עגלת נכים משוכללת. אשתו הדריכה איך לשחרר את קיפולי העגלה ולייצבה. האיש סובל משיתוק קשה ברגליו. העגלה הוסעה עד לשולחן ארוך שעמד ערוך בפתחו של בית הכנסת, וכאן הוצבה כמו היתה כורסה.
"מסביב עמדו מאות אנשים. הם נדחקו לעבר השולחן, נתלו על אדני החלונות ונאחזו בזיזי הקירות. 'שקט, שיהיה שקט!' נשמעו קריאות מכל עבר. הס הושלך. כל האוזניים היו מחודדות לשמוע את דברי האורח, אולם הוא פסק: 'תחילה צריכים לקחת קצת ‘משקה". ה'משקה' עמד מוכן על השולחן. הוא נמזג לכוסיות והמסובים אמרו 'לחיים'. רק לאחר מכן החל האורח להשמיע את דברו. הוא סיפר, כי הוא עבר עתה במסע על פני העולם בשליחות של הרבי. 'הייתי באירופה, באנגליה, בספרד, בצרפת, באיטליה וביוון. בדרך בחזרה [לארה"ב], אעבור את בלגיה וגם את הולנד, אולי אסע עד לנורבגיה ולשבדיה. כמובן הכל לפי הוראות הרבי שליט"א'.
"ככל שהאיש הפליג בשיחה, כן גבר קולו. הוא השמיע קטעי תורה ושיחות, שילב פה ושם סיפור קצר, שזר אימרה חסידית; הדברים קלחו מפיו בשטף, רק בסיום השיחה, כאשר מסביב השתלבו מעגלים-מעגלים ונשמעו ניגוני-רון, ביקש להעבירו לדירה סמוכה ולחש: 'יש לי שלושים ותשע מעלות חום’. רק עתה הבחינו העומדים מסביב כי הוא רועד כולו ושיניו דא לדא נקשו".
יחד עם רעייתו מרת רייזל, נסע אפוא לאוסטריה ולהולנד, שם עסק בשליחויות נסתרות מטעם הרבי.
לאחרונה פורסמו תמונות מעת הגעתו להולנד, מהן עולה כי בשדה התעופה קיבל אותו שליח הרבי הרב דניאל מאייערס שהלך לעולמו לאחרונה. תאריך הגעתו להולנד היה ביום כ"ה באלול תשכ"א. עוד ידוע כי בשבת בה שהה באמסטרדם בירת הולנד, התוועד במשך שעות ארוכות עם חסידים ומקורבים תושבי העיר. ביקורו הפך למסע התעוררות ושיבה לדרך ישראל סבא. יחד עם זאת ראוי לציין, כי כל זה היה כבדרך אגב ולא עיקר משימת שליחותו, שהיא בגדר נסתרת עד היום הזה.
מהולנד נסע לאנגליה שם שהה בלונדון. על תחנה זו אין בידנו כל מידע מדוע בכלל הגיע ללונדון, האם היתה זו תחנת ביניים גרידא או שגם כאן היתה לו שליחות מסויימת לבצע. במהלך שהותו בלונדון גברה מחלתו וביום ט' בכסלו השיב את נשמתו לבוראה. הוא נטמן בבית העלמין איינפלד בלונדון.
העיתונות מבכה
בעקבות פטירתו התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש ובארצות הברית ידיעות שבהן תומצתו תולדות חייו. הנה הידיעה שהתפרסמה בעיתון ‘מעריב’:
"מר אוריאל צימר מי שהיה עורך עיתון 'הקול' של 'פועלי אגודת ישראל" בירושלים מאז היווסדו, נפטר בסוף השבוע שעבר בלונדון והובא שם למנוחות. בשנותיו האחרונות ישב בארצות הברית והיה מתורגמן רשמי באו"ם. בין היתר שלט בניבים אסיאתיים ואפריקניים עתיקים. בן 40 היה במותו. היה ידוע כאיש רב-פעלים ביהדות הדתית. יסד את 'צעירי אגודת ישראל' ואף היה בשעות מזכירו של הרבי מלובאוויץ'. תירגם את ספר התניא […] השאיר אשה והורים בחיפה".
מקורות: אגרות קודש, ארכיון הלאומי של הולנד, אידישע ווארט, מעריב, חרות, פנים אל פנים, בית משיח, ראיונות בעל פה. תודת הכותב נתונה להרה"ח הרב טוביה בלוי, על הסיוע בחפץ לב, בהכנת כתבה זו ובכלל.
תגיות: שבועון בית משיח, שניאור זלמן ברגר