-
ב'בית הסופר' שבמכללת הכרמל בדליית אל-כרמל יושבים בשלוש שורות שייח'ים מוסלמים, אנשי דת דרוזים ושני חסידי חב"ד. הדובר הוא אבו-יוסוף (שם בדוי), בעל תפקיד בכיר וסודי במערכת הביטחון וחסיד חב"ד. היושבים באולם אוחזים בידיהם בתרגום לערבית של ספר התניא, שאותו חיבר מייסד חסידות מחב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי לפני יותר ממאתיים שנה • לקריאה
חב"ד אינפו|י״ח בתשרי ה׳תשע״חאסף גבור, מקור ראשון
ב'בית הסופר' שבמכללת הכרמל בדליית אל-כרמל יושבים בשלוש שורות שייח'ים מוסלמים, אנשי דת דרוזים ושני חסידי חב"ד. הדובר הוא אבו-יוסוף (שם בדוי), בעל תפקיד בכיר וסודי במערכת הביטחון וחסיד חב"ד. היושבים באולם אוחזים בידיהם בתרגום לערבית של ספר התניא, שאותו חיבר מייסד חסידות מחב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי לפני יותר ממאתיים שנה.
"העולם במציאות הנוכחית שלו מסתיר את הא-לוה", אומר אבו-יוסוף בעברית, ומיד אחר כך בערבית רהוטה. "ספר התניא בנוי על שלושה שלבים. בשלב הראשון הוא אומר לנו שהקדוש ברוך הוא מחדש את העולם בכל רגע ורגע. בשלב השני הוא מסביר איך הקדוש ברוך הוא מחביא את עצמו בכל נברא ונברא, והשלב השלישי מדבר על הגאולה".
שפמים דרוזים מפוארים נעים בהנהון, ואבו-יוסוף ממשיך: "הרבי מלובביץ' אמר לנו שכעת אנחנו נכנסים לשלב השלישי. לכן אתם, האנשים המכובדים שיושבים לא רחוק מהמקום שבו התנבא הנביא אליהו, שלא התבייש לומר את האמת ונלחם עליה – צריכים להפיץ את הבשורה לכל העולם. בפרט בתקופה הזאת שבה כל אחד מושך לכיוון שלו, והאלימות בעולם מכה בחוזקה. לכל אחד מאיתנו יש כוחות שאיתם אפשר לנצח".
השיעור המיוחד נמסר למשתתפי כנס שנערך בשבוע שעבר לכבוד סיום תרגום התניא לערבית, ועסק במשותף לדת הדרוזית וליהדות. צוות של שמונה אנשים עמל במשך כשנה על תרגום ספר היסוד של חסידות חב"ד לערבית, ביוזמת הרב בעז קלי, סמנכ"ל מוסדות החינוך של חב"ד בחיפה ובקריית-שמואל.
השייח' הדרוזי ארכב אדי, המכונה "אבו-יניב", עולה גם הוא לדבר. "אין פער בין החסידות ובין האמונה של אנשי החסד שנקראים הדרוזים. עולמות האצילות, הבריאה, היצירה והעשייה שמוזכרים בחסידות הם חלק בלתי נפרד מהדת הדרוזית. אין לנו שום עימות או חוסר הסכמה עם הדת היהודית, כי גם אנחנו מאמינים בא-ל אחד ואורח חיינו דומה לאורח חיי היהודים".
בסיומו של הכנס המשכנו לבית המארגן, ראפע חלבי מדליית אל-כרמל. "ספר התניא מחזק את נקודת האלוהות בעולם, מה שמחזק מאוד את האמונה הדרוזית", הוא אומר לנו על קפה דרוזי חזק במיוחד. "הדרוזים נקראים 'מייחדי האלוקים' – מווחדון בערבית, כי הם מאמינים בחוזקה בא-ל אחד, שאין עוד מלבדו. בתניא מדובר על אלוקים שאפשר לראותו בכל דבר שנמצא בעולמנו, ולא צריך לעבוד אותו דרך מישהו. בספר התניא יש גם התייחסות לגלגול נשמות, עניין חזק מאוד אצל הדרוזים. קיימים אצלנו גם איסור אכילת חזיר, איסור ריבוי נשים ואיסור גזל וגנבה, שהוא בעצם חלק משבע מצוות בני נח, החוקים האוניברסליים שיכולים להביא לעולם מתוקן יותר ולאנושות טובה יותר. אנחנו מאמינים שהמשיח יבוא מזרע דוד ויביא את הגאולה לעולם, ממש כמו היהודים".
ואכן, מאחורי המיזם הייחודי עומדת הפצת שבע מצוות בני נח בהוראת הרבי מלובביץ'. הרב קלי, המשמש יו"ר מטה 'שבע מצוות בני נח', מסביר: "הפצה של מצוות בני נח יכולה לגשר בין הפערים, גם אם אי אפשר להגיע כעת לשלום".
חלבי מדבר על הקשר הדרוזי-יהודי, שמבוסס על זהות וגורל משותפים. "הדרוזים, כמו היהודים, היו מאז ומעולם מיעוט שנרדף בשל אמונתם. בשונה מהמוסלמים ומהנוצרים שעושים פעילות מיסיונרית כדי לצרף מאמינים, אצל היהודים לא דוחפים אנשים בכוח להתגייר; אצלנו הדרוזים הדת היא סגורה ולא ניתן להצטרף אליה. הקשר בינינו טוב כי אתם מקבלים את האחר, וזה אחד מהשורשים של הדרוזים – קבלת האמונה של האחר כדי ליצור שלום בין העמים".
ההיסטוריה הדרוזית מתחילה מהתקופה הפאטמית במצרים (המאה ה-10 עד ה-12 לספירה), אז שלטה הנסיכות הדרוזית בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. הם סילקו את הצלבנים, ושלטו בשטח כ-100 שנים. במאה ה-12 הגיעו בני משפחת מען להר הדרוזים שבלבנון, ורק במאה ה-15 תפסו את השלטון באמצעות פח'ר א-דין אל-מעני. שלטונו התפשט על רוב שטח הלבנון וצפון ארץ ישראל עד הכרמל והגלעד. באותה נסיכות כיהנו גם שני שרים יהודים – יהודה בן כלס אל-יהודי ששימש שר המשטרה והצבא, ואברהם נחמיאס, שר הכלכלה.
השייח' פרופ' פאדל מנסור, תושב עוספיה, עבד במשך שנים במכון וולקני למחקר חקלאי ונחשב מומחה בינלאומי בתורת החרקים. אחרי פרישתו לפנסיה חזר להוראת הדת. "הקשר בין הדרוזים ליהודים הולך אחורה הרבה מאוד שנים. מגלה הארצות היהודי בנימין מטודלה ציין כבר ב-1165 את הקשר שבין הדתות, וכתב כי 'האומה הנקראת דרוזין היושבים בין ההרים ואין דרים ביניהם יהודים כי אם באים אליהם בעלי אומנות וצובעים ויושבים ביניהם באומנות ובסחורה, והם אוהבים ליהודים'. הבסיס לקשר בין היהודים לדרוזים הוא השמירה על שלושת הערכים שלנו – הדת, כבוד המשפחה והאדמה. היהודים יודעים להעריך את התרבות הדרוזית, והשותפות מבורכת".
אביו של מנסור היה מראשוני הלוחמים לצד היהודים בשורות ההגנה. "הקשר בין העמים התחזק לפני קום המדינה. הדרוזים סירבו לבקשת הפלסטינים להצטרף אליהם במאבק נגד היישוב היהודי, וכנקמה הם רצחו בהם. מאז החליטו הדרוזים להילחם לצד ישראל. אבי לחם במלחמת השחרור וזכה לאות של כבוד. החיבור בין הדרוזים ליהודים חזק מאוד, והכול מתחיל בכך שבמדינת היהודים יש כבוד לאדם.
"הנביא העליון שלנו הוא יתרו חותן משה", ממשיך מנסור. "הוא נתן למשה את בתו לאישה ויעץ לו איך לנהל את התחום המשפטי והחברתי של עם ישראל, ומשה שמע בקולו. היהודים ממשיכים את הגישה הזאת, מעריכים את התרבות הדרוזית ומקבלים את הערכים הבסיסיים שלה. העובדה שמדינת ישראל מכבדת את האדם באשר הוא מאפשרת לדרוזים לחיות בה בשלום, והם מצדם מעריכים את הארץ הזאת ומוכנים להילחם בשבילה".
השייח' הפרופסור רואה גם הוא בחיוב את תרגום ספר התניא לערבית: "כל ספר שמביא לחיבור והבנה ואחווה, זה טוב. דרוזי הוא אדם שמאמין שתכלית האדם היא לטהר את הנפש מכוחות הרוע שיש בתוכו ובסביבתו. ככה מתקרבים לא-ל".
תגיות: שבע מצוות בני נח, תניא