בשנת תשל"ו, בקשר עם מבצע אנטבה, אמר הרבי כי המבצע, היה אות אזהרה, ולכן צריך לכאורה לצום בערב יום כיפור קטן – ערב ראש חודש מנחם אב, אולם בגלל שידוע כי הדרך של אדמו"ר הזקן היא לא דרך התענית, לכן הורה הרבי להחליט עוד לפני שלושת השבועות, לפדות את שווי הסעודות של ערב יום כיפור קטן, ולתיתם לצדקה.
הוראת הרבי מופיעה ב"פתח דבר" לספר "הלכות בית הבחירה להרמב"ם עם חידושים וביאורים" מהרבי (הוראות אלו הוגהו ע"י הרבי ואף יתכן שנכתבו על ידו).
עוד יש לציין כי הרבי מדגיש חשיבות הקדמת ההחלטה בזה (ראה סעיף ג).
א) להוסיף בהימים דבין המצרים הן ב״משפט״ — לימוד התורה, והן ב״צדקה״, וע״פ מש״נ ״ציון במשפט תפדה ושבי׳ בצדקה״.
ב) בהימים דבין המצרים גופא — להוסיף בהנ״ל מתקופה פרטית שבהם לתקופה שלאחרי׳ (עד ר״ח מנ״א, מר״ח מנ״א, שבוע שחל בו ת״ב, ערב ת״ב, ות״ב).
ג) בער״ח מנחם אב להוסיף במיוחד בתורה, תפלה וצדקה. והצדקה — הוצאת ב׳ סעודות, ומה טוב — של ג׳ סעודות. ולהחליט ע״ד כל זה לפני בין המצרים. ואלה שלא הספיקו להחליט אז, להחליט עד״ז בהקדם לאח״ז, ויפה רגע אחת קודם (ע״פ פס״ד שו״ע או״ח סקתע״א ס״ג). ולהוסיף: מובן אשר אלה שלא עשו בפועל בכהנ״ל ביומם — כדאי להשלימם לאחר זה.
ד) להשתדל במיוחד — בכל המבצעים [מבצע: אהבת ישראל, חינוך, תורה, בית מלא ספרים (יבנה וחכמי׳), תפלין, מזוזה, צדקה, נש״ק, כשרות האכילה, טהרת המשפחה].
ב"ה יחי המלך המשיח
יש להדיש שכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א אמר בשיחת ער"ח מנחם תשל"ו שיש לתת ג' סעודות, ולכל הפחות יתנו ב', וכמו"כ במכתב כתב "ומה טוב ג' סעודות"
ולכן לפענ"ד אין לכתוב בכותרת לכתחלה שיש לתת ב' סעודות, אלא לכתוב ג' ולכל הפחות ב' או לכתוב לתת ב' ומה טוב ג'
אבל לא להעלים כלל על לתת ג' סעודות ובפרט שמספר ג' קשור לבית המקדש השלישי וגאולה השלישית וכו'
יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד