מאת מנחת הורים חיה גילר, בוגרת מרכז ינר
השעה עשרה לשמונה בבוקר, כולם מתארגנים ליציאה לבית ספר ולעבודה, ופתאום אמא מסתכלת על השעון ונוכחת לראות שאם בדקה הקרובה היא וילדיה לא יוצאים מן הבית, הם יאחרו את הצלצול והיא תאחר לעבודה. האמא נכנסת ללחץ ומתחילה לזרז את כולם לצאת ולהתקדם לאוטו. אז לפתע היא מגלה את שלומי מחטט במגירה שלו ללא שימת לב לקריאותיה. אמא בחוסר סבלנות מתחילה לצעוק ולגרור אותו לדלת החוצה כששלומי מחזיק בידו דף. מאוחר יותר התברר שלשלומי היה ציור יפה שהוא צייר לאמו ,שאותו הוא רצה להראות לה.
האמא התמלאה ברגשות אשם: "אויש כמה כואב לגלות שטעיתי ונהגתי בחוסר סבלנות והבנה לבני, מדוע ה' עשה כך שאטעה ולא אדע מיד כיצד עלי לנהוג בגילוי אמפתיה לילדי?"
בפרשתנו מסופר על השכר שזכה פנחס על שהרג את זמרי והמדיינית. לאחר המגיפה הגדולה שפרצה בגלל החטא החמור של בנ"י צמחה עליה גדולה, פנחס נעשה כהן וה' פקד את בנ"י מפני חביבותם. האור שבא דווקא מתוך החושך וטוב שבא דווקא מתוך הרע הם האור והטוב הנעלים ביותר. וזהו הטעם הפנימי לכל הירידות שקודמות לעליות, שדווקא מתוכם, מפציע אור הגאולה.
כך גם בחינוך ילדינו, אנחנו כבני אדם יש לנו יתרונות וגם… חסרונות. ביכולת שלנו על ידי עבודה להפוך את החיסרון למעלה. כאשר נגלה את חסרונותינו, נתייחס אליהם כאתגר וכניסיון מאת ה', ונאמין שיש בידנו לעשות שינוי. כשנצליח להתגבר ,נחוש גאולה פרטית של ממש, כיתרון האור הבא מן החושך. הבא נתחייס לחסרונות ילדינו גם באותה מידה.
(מבוסס על כללי חינוך והדרכה פרק ד' וספר השיחות תשמ"ט כרך ב, עמוד 581)
שבת שלום!
להרצאות, סדנאות וייעוץ אישי: 054-9404776