-
לקראת ג' תמוז, מגישה מערכת חב"ד אינפו פרוייקט מיוחד הכולל 50 סיפורים על הרבי מלך המשיח, החל מתחילת שנות הנשיאות • הסיפורים לוקטו מתוך רשימותיו של אחד מאנ"ש והם כתובים בצורה קולחת וברורה, המביאה לקוראים זווית מרתקת על הנהגתו הקדושה של הרבי מלך המשיח • לסיפורים
חב"ד אינפו|ג׳ בתמוז ה׳תש״פמהו 'בחור חסידי'
בחור אחד נכנס ליחידות ואמר לכ"ק אדמו"ר שליט"א שרוצה להיות "בחור חסידי".
וענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א:
בחמשה דברים ניכר ההפרש בין בחור שלומד בתומכי-תמימים, לבחור של ישיבה אחרת: א) זקן, ב) פיאות, ג) מקוה, ד) שני זוגות תפילין (רש"י ור"ת), ה) אבנט (כנראה הכוונה להאבנט שעל הציצית – המלביה"ב). ואם יעשה חמשה דברים אלו אזי יהיה "חסידישער בחור".
אני צריך להתכונן לתפילה
בשנים תשט"ו-תשכ"ד נהג כ"ק אדמו"ר שליט"א בליל שמחת-תורה לפנות-בוקר לאחר ההקפות, ללמד ניגון חדש, ולתת משקה לאלו שמקבלים על עצמם הוספה בלימוד החסידות במשך השנה הבאה.
בשנת תשכ"ד הזהיר הרבי שיקחו רק אלו שיעשו הוספה בפועל, ולא כמו בשנים שלפני-זה שהיו שלקחו משקה ולא הוסיפו בפועל. לאחר דברים אלו, נמנעו רבים מאנ"ש והתמימים לגשת לכ"ק אד"ש ולקחת משקה.
הרה"ח ר' אבא פליסקין עמד ליד כ"ק אד"ש, ולא ידע האם לגשת ולקבל משקה או לא.
לפתע פנה אליו כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר:
איר ווילט גאר קיין משקה ניט נעמען? איך האב קיין צייט ניט, איך דארף זיך גרייטן צום דאווענען [= אינכם רוצים כלל לקחת משקה? אין לי זמן, אני צריך להתכונן לתפלה]!
– זה היה בשעה 6:00 בבוקר, וכבר אז החל הרבי את ההכנות לתפלה!
דואג על מחשבות זרות בתפלה
ראביי קונסרבטיבי שהיה אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א ביחידות יצא מלא התפעלות, ואמר שהרבי סיפר לו:
הגיע לי מכתב מאחד מאנ"ש ברוסיא, וכשקראתי את המכתב נזדעזעתי ("בין איך פארציטערט געווארן"): על מה מתאונן ודואג החסיד? על זה שיש לו מחשבות זרות בתפלה! מדובר אודות אחד שאין לו מה לאכול, וחייו נתונים בסכנה, ועל מה הוא דואג על מחשבות זרות בתפלה!
ובלבד שיכוון
כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר פעם: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו", ולכן אל יפול לב האדם כשרואה את חבירו עושה יותר ממנו, כי תובעים מכל אחד שיעשה רק זה ששייך אליו, אך כל אחד בהדברים השייכים אליו צריך לכוון לבו.
חזרת דא"ח טובה בגשמיות
אחד מאנ"ש סיפר לכ"ק אדמו"ר שליט"א בהיותו על יחידות שחזר דא"ח ברבים, ומזה באה לו אחר כך טובה גדולה בגשמיות.
אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: הלוואי היו כולם יודעים ומכירים אשר חזרת דא"ח היא פשוט טובה בגשמיות.
ההסתלקות תלויה בהראש!
בשנה הראשונה לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"א) דיבורים מבהילים אודות הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, ואמר בין השאר, שחסידים אלו שהרבי חי אצלם גם עתה – הרי הם ממשיכים לקבל את ההשפעות של הרבי גם עכשיו.
ואלו היו תוכן דבריו הק':
בחיי משה רבינו ראו בגלוי איך שכל הענינים הרוחניים והגשמיים היו נמשכים על ידיו והם: המן לחם מן השמים, ומים מבארה של מרים, וענני הכבוד שהיו מכבסים בגדיהם וכו'. אך לאחרי הסתלקותו של משה, הנה אף שארז"ל "משה לא מת", אך כיון שלמטה מעשרה טפחים חסרה מציאותו – לכן נפסקו גם ההשפעות הבאות על ידו.
אמנם, אלו שמשה חי וקיים אצלם גם עתה למטה מעשרה טפחים, הנה הם מקבלים גם עכשיו את ההשפעות הבאות ממשה (המן והבאר וענני הכבוד).
לראות את הטוב
הרה"ח ר' שמואל הלוי לעוויטין סיפר, שפעם נכנס ליחידות אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א בעשרת ימי תשובה, ואמר לכ"ק אד"ש שבחסידות מבואר שעל ידי העבודה של עשרת ימי תשובה, רואה האדם שאינו כפי הכוונה.
ויאמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: וואס עפעס ניט כפי הכוונה, מען איז יע כפי הכוונה! (מדוע הינך אומר שאיננו כפי הכוונה, הרי זה כן כפי הכוונה).
הצער של הקב"ה
שני אחים שהלכו בשנת תשכ"ב לארגן סדר פסח ציבורי לסטודנטים מהאוניברסיטה, סירבו לקבל כסף על ההוצאות.
וציוה כ"ק אדמו"ר שליט"א שימסרו להם: שיקחו את הכסף, והצער שיש להם מלקיחת הכסף אינו מגיע להצער שיהיה ח"ו להקב"ה מזה שליהודים לא יהיה סדר.
לא להתבייש במנהג חסידים
סיפר הרה"ח ר' בערל בוימגארטן:
בחג הסוכות תש"ב או תש"ג קודם התפלה אחר שברכו על הלולב, נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לסוכה ב-770 וחילק מזונות לאנ"ש והתמימים, אחד החסידים ניגש לכ"ק אדמו"ר שליט"א והעיר: הרי זה שחסידים אוכלים מזונות לפני התפלה הוא מפני החלישות וכו', אך מדוע צריך לעשות זה בפרהסיא?
וענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: מיט א מנהג חסידים איז ניטא וואס צו שעמען זיך! (עם מנהג חסידים אין מה להתבייש!).
ילך למקוה קודם שכותב
מעשה באחד מאה"ק שכתב מכתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א, וכ"ק אד"ש השיב לו: בדרך כלל נוהג אני להזכיר המכתבים והשמות וכו' על הציון, ולכן, מכאן ואילך ילך למקוה קודם שכותב.
הקב"ה ציוה: ללמוד חסידות לטבול במים ולתת צדקהבאחד המאמרים הראשונים (ד"ה כי תשא תשי"א) אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
איתא בלקו"ת (תבוא מג, ב) שבכל יום צריך להיות שלשה הכנות לפני התפלה: א) לימוד החסידות. ב) הליכה למקוה. ג) נתינת הצדקה.
אך ישנם הטוענים שכיון שהם צריכים לחדש חידושי תורה, ולכן אין להם זמן לכך. והגורם לכך הוא כיון שחושב שהתורה היא שלו "תורתו", והוא צריך לחדש עם שכלו האנושי, ולכן מונע את עצמו משלושת ההכנות הללו.
אך אם היה לומד תורה מפני שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה, אם כן איך יכול להיות שהכנות אלו שהקב"ה ציוה ("דער אויבערשטער האט געהייסן"): ללמוד חסידות לטבול במים (גיין אין וואסער) ולתת צדקה שיהיו מניעה מלימוד התורה.
בין השורות
אחד מסר לכ"ק אדמו"ר שליט"א מכתב עבור ידידו.
וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו: תאמר לו שיכתוב בעצמו, כי כאשר אני קורא מכתב, הנני קורא גם מה שכתוב בין השורות!
יום אחד ב"תומכי תמימים"
אחד מאנ"ש שאל את כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות בחור המוכן ללכת לישיבה, אך אם ישלחו לישיבת "תומכי תמימים" יוכל ללמוד שם רק זמן קצר, ואילו אם ילך לישיבה אחרת יוכל ללמוד שם כמה שנים, והשאלה היא להיכן עדיף לשולחו?
ענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: ישלחו אותו ל"תומכי תמימים", אפילו יהיה שם רק יום אחד,ומפליא הדבר שלפועל אחרי שנכנס ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" נשאר ללמוד בישיבה משך כמה וכמה שנים.
הסיבה לעייפות
פעם התאונן חסיד ביחידות לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות ענין מסויים שאינו יכול לעשותו כיון שהוא עייף.
אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: כתוב "ואתה עיף ויגע", מדוע? – כיון ש"ולא ירא אלקים", שחסר ביראת שמים.
דבר מלכות
אחד מאנ"ש כתב מכתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א בחודש אדר, בו מבקש ברכה עבור אחד שהיה חולה מסוכן ל"ע, וכבר התייאשו ממנו ר"ל.
ויענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א בזה הלשון:
"לפלא אז מען רעדט און מען רעדט (לפלא שמדברים ומדברים אודות זה), וכשמגיע לפועל חושב כל אחד ואחד שהכוונה אינה אליו.
"הובא כמה וכמה פעמים פתגם והוראת רבותינו נשיאינו: "טראכט גוט וועט זיין גוט" (חשוב טוב ויהיה טוב), שהכוונה שהמחשבה מועלת בזה, בהיפך מזה הממציא מחשבות באופן הפכי.
"ולמרות שנמצאים בחודש אדר שנצטווינו להרבות בשמחה שרוי בעצבות וכו' (-עיין תניא בזה).
"וחותמים בדבר מלכות: "טראכט גוט וועט זיין גוט" – הנראה ונגלה".
סוף הסיפור היה, שהחולה הנ"ל הבריא לפתע להפתעת כל הרופאים.
כשקוראים עיתון לפני השינה…פעם ציוה כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחד מהחסידים לקרב את יהודי פלוני. פעם נכנס החסיד לכ"ק אד"ש ואמר שהוא מודאג מאוד אודות יהודי הנ"ל משום שלאחרונה יצאו מפיו דברי כפירה.
אמר לו כ"ק אד"ש:
הנני מכיר אותו. דיבורים אלו הם סתם דיבורים, וכנראה קרא עיתון ("פייפער") לפני השינה, וכאשר קוראים עיתון לפני השינה, מדברים למחרת דיבורים כאלו.
אפשר לקיים שניהם
הנהלת ישיבת "תומכי תמימים" במונטריאול כתבה לכ"ק אדמו"ר שליט"א שתלמידי התמימים משקיעים חלק גדול מזמנם בהפצה ומבצעים ולכן יש להם חלישות בלימוד, וביקשו שכ"ק אדמו"ר שליט"א יצווה להתמימים להגביל את ההתעסקות במבצעים באופן שלא יפריע ללימודים.
אמר להם כ"ק אדמו"ר שליט"א בזה הלשון: "אפשר לקיים שניהם".
הרבי תמיד קלע למטרה
באחת ההתוועדויות בשנה הראשונה (ש"פ ויגש) סיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
כ"ק מו"ח אדמו"ר היה מוכשר בכל התחומים כמו רכיבה על סוס, קליעה למטרה.
והוסיף: שמעתי מהרה"ח ר' אלי' חיים אלטהויז שפעם נסע עם כ"ק מו"ח אדמו"ר בחיי אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ובעברם בסמיכות למקום המיועד לקליעה למטרה. הציע ר' אלי' חיים לכ"ק מו"ח אדמו"ר – לאלי' חיים היה ברייטקייט – להתחרות יחד בקליעה למטרה, וכ"ק מו"ח אדמו"ר הסכים.
ור' אלי' חיים סיפר: הפלא היה שהרבי תמיד קלע למטרה, ואילו אני תמיד החטאתי את המטרה!
ואף שכ"ק מו"ח אדמו"ר היה מוכשר בכל תחומים אלו – מכל מקום לא ידע לנהוג במכונית.
גם הר"מ צריך ללמוד חסידות
פעם בהתוועדות (בשנת תשי"ב) אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחד מהרמי"ם בישיבה:
לפעמים צריך לשכוח שהוא ר"מ בנגלה, וללמוד חסידות קודם התפלה, ועל-ידי-זה ישפיע על התלמידים בנוגע ללימוד התורה ביראת שמים.
להביא את הילדים
באחת ההתוועדויות (בשנת תשי"ב) דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א שצריך להביא להתוועדויות גם את הילדים הקטנים בני שלש שנים כדי שיידחפו ("שטופן זיך") בין חסידים.
וסיפר על אחד שבהיותו בכותאיס בגרוזיה ראה יהודי שהביא את בנו הקטן לה"סיום" בערב פסח.
שאלו אותם: "און ראזווי פאנימאייט"? (האם הוא מבין?).
ענה להם: אני ראזווי פאנימאייט? (והם (הגדולים) מבינים?)
לחשו את שמו של הרבי והתעורר
בחורף תשי"א מצאו את הרה"ת הר' אברהם סייקינס פצוע קשה באמצע הרחוב ללא הכרה, ולקחו אותו מיד לבית הרפואה, והוא שכב שם שלשה ימים ללא הכרה, הרופאים התייאשו ממנו ואמרו שח"ו אפסה כל תקוה.
אחד התמימים שטיפל בו טלפן למשרד המל"ח וביקש שימסרו לכ"ק אדמו"ר שליט"א אודות מצבו וביקש ברכה.
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: שילחשו לחולה באוזנו שסיפרו לי את מה שקרה, ושילחשו לו את שמי ושם אבי.
התמים הנ"ל עשה כן מיד ולחש באזנו שסיפרו זאת לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולחש באוזנו את שמו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א ושם אביו הרה"ק הרלוי"צ ז"ל, ולפתע פקח החולה את עיניו, ומיד הכיר את העומדים סביבו, הרופאים היו המומים ואמרו שזה ממש נס על טבעי!
אני אוהב יותר את זה שמדבר
ביחידות אחרת כשדיבר הרבי עם אחד מאנ"ש אודות אלו שכותבים ואומרים לרבי את הכל, ואלו ששותקים התבטא הרבי: ישנם שני סוגי שוטים: אחד שמדבר, ואחד ששותק, אך אני אוהב יותר את זה שמדבר.
איך נעשים כלי לדבר רוחני?
חסיד אחד התאונן לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א שאינו 'כלי' לדבר רוחני וביקש ברכה על זה.
ענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א:
הרי בשעה שמגיע לאכילה הרי הינו בורר לעצמו חלק יפה, ואם חסר מעט מלח הוא מוסיף מלח, וכיון שמונח (ליגט) בשאול תחתית אם כן איך יהיה 'כלי' לדבר רוחני?
קשור בשורש הנשמה
באחת ההתוועדויות (בשנת תשי"ב) ביקש אחד מאנ"ש מכ"ק אדמו"ר שליט"א ברכה עבור אחיו שיזכה לצאת ממדינת רוסיא, ואמר לרבי שברצונו לקבל ברכה כמו שקיבל פלוני בענין זה.
ויאמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א:
הנני נאלץ לא להתפעל ולומר לכם את האמת, שנתינת ברכה הוא ענין שנוגע וקשור בשורש הנשמה!
(ולכן לא שייך לבקש שרוצה ברכות כמו פלוני – המעתיק)
אצל הרבי לא שייך בעל כרחו
הרה"ח ר' מ"מ קונין היה סובל צרות מזוגתו בזיווג שני, והיה תמיד אומר שהסיבה לצרותיו היא כיון שהפציר בכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ עד שקיבל את הסכמתו לשידוך.
באחת ההתוועדויות (ש"פ שמיני תשי"ב) אמר לו הרבי:
השי"ת יעזור לכם להבין שאצל הרבי לא שייך בעל כרחו, וכיון שהרבי הסכים לכך הרי זה מפני שרצה בכך.
אם את מאמינה לי…
פעם הגיעה אשה ל-770, וביקשה להיכנס ליחידות אצל כ"ק אד"ש ולבקש רחמים על אביה, שלפי עדות הרופאים נמצא במצב אנוש. מכיון שלא היה זמן של יחידות, סירב המזכיר הריל"ג לאפשר לה להיכנס, אולם היא התעקשה, ונעמדה ליד דלת חדרו של הרבי ופרצה בבכי.
אד"ש, ששמע את הבכיות מחדרו, טלפן אל הריל"ג ושאלו מי בוכה ליד דלת חדרו. כאשר סיפר הריל"ג כל הנ"ל, אמר לו הרבי לגשת אל האשה ולומר לה, שאם היא מאמינה לו – שהרי אם הגיעה אליו הרי זה סימן שמאמינה בו – הרי הוא אומר לה שכעת הוא לא זמן מקובל להיכנס ליחידות, ולכן שלא תיכנס.
כאשר הריל"ג אמר לאד"ש שהיא רוצה לקבל הבטחה שאביה יבריא ממחלתו – אמר לו אד"ש למסור לה שהרופאים טעו באבחנתם, ואביה בודאי יבריא.
מסר הריל"ג לאשה את דברי אד"ש, אולם האשה לא נרגעה, והוציאה מברק שקיבלה מארץ ישראל, שם כותבים הרופאים שמצבו של אביה אנוש. הריל"ג אמר לה שוב את דברי אד"ש, ולבסוף היא נרגעה והלכה לדרכה.
כעבור שבועיים באה האשה שוב, וביקשה מהריל"ג למסור לאד"ש את תודותיה, כי באמת הרופאים טעו ומצבו של האב לא היה כל-כך אנוש, וכעת הוא מבריא במהירות. ואמרה האשה, שכעת היא מבינה מדוע לא רצה הרבי שתיכנס אליו – כי כעת התברר שכל דאגתה הייתה בטעות…
אותו רבי; לבושים מאירים יותר
באחת ההתוועדויות (ש"פ מקץ תשי"ג) ראה הרבי שאחד מזקני החסידים שבור מהסתלקותו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ וכו'.
פנה אליו הרבי ואמר לו:
זה אותו רבי עם אותם הנהגות, רק שהתלבש בלבושים אחרים ולבושים מאירים יותר (ליכטיקערע לבושים), ולמי זה איכפת – כיון שזה אותו רבי!
היכן הבטחון?
אחד התמימים שהיה חולה ל"ע ושכב בבית הרפואה, היה בעצבות ובמרה שחורה, וכתב על-כך לכ"ק אדמו"ר שליט"א.
שלח לו כ"ק אדמו"ר שליט"א מכתב עם ברכות ואיחולים לרפואה שלימה, והרבי סיים את המכתב: לומדים חסידות שוב ושוב, וכשמגיע לפועל היכן הבטחון?
לימוד תורה בעיון
כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לאחד מאנ"ש ביחידות:
מה שארז"ל (ב"ק פב, א) שלא ישהה אדם שלשה ימים בלא לימוד התורה – אין הכוונה רק אם לא למד לגמרי, אלא אף אם משך שלשה ימים אלו לא למד תורה בעיון, הרי זה נחשב כאילו שהה בלא תורה!
מהי התוועדות?
אחד מאנ"ש סיפר לכ"ק אדמו"ר שליט"א ביחידות אודות התוועדות מסוימת בה רק אמרו לחיים וניגנו ניגונים חסידיים ולא דיברו מאומה.
אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א:
בהתוועדות צריך לומר דבר-מלכות, שיחה או סיפור, ואם לא אין זה התוועדות!
עם הילדים יקבלו פני משיח!
באחד היחידויות דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א עם אחד מאנ"ש אודות החינוך של ילדי כפר-חב"ד באה"ק.
לפתע הרצינו פניו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר בזה הלשון: צריך להשקיע בחינוכם, כי ילדים אלו ילכו לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו!
לכתוב הכל
אחד מאנ"ש אמר לכ"ק אדמו"ר שליט"א בעת היותו ביחידות שאנ"ש לא רוצים לכתוב לכ"ק אדמו"ר שליט"א דברים בלתי רצויים.
אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: שטויות, שטויות, צריך לכתוב הכל!
לכתוב "ב"ה" בראש המכתבים
כמה מהתמימים שהיו במרכז שליחות בקיץ בפנמה, קבלו מכתב מאחד האנשים שקירבו שם, והכניסו את המכתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א.
כ"ק אדמו"ר שליט"א ענה על זה, והוסיף בזה"ל: "בהזדמנות זו כדאי לעוררם לכתוב בראש מכתבים שלהם ב"ה, וכו"כ תועליות בזה".
דמי חנוכה – חיזוק הפנימיות
בשנים תשי"ב-תש"כ נהג כ"ק אדמו"ר שליט"א בנר החמישי של חנוכה לומר שיחה מיוחדת עבור תלמידי התמימים, ואחר-כך היה נותן להם דמי חנוכה (דולר של כסף).
ומשנת תשכ"א ואילך הפסיק הרבי נוהג זה. ובחנוכה תשכ"א התבטא הרבי אודות זה:
"מעות חנוכה הוא חיצוניות לגבי הפנימיות, והוא רק חיזוק אל הפנימיות, אך כאשר חסר בפנימיות אין מקום לחיצוניות".
[ובהתוועדות דיום שמח"ת תשל"ב אמר הרבי שהפסיק מנהג זה משום שלא ניצלו את זה כפי הראוי, והרי-זה בבחינת "רוב טובה אינם יכולים לקבל"].ציצית בעת השינה
בר"ה ה'תשי"א שאל אחד את הרבי אודות מנהגנו ללבוש את הטלית קטן גם בעת השינה, ולכאורה יש בזה משום "בל תוסיף" כי "לילה לאו זמן ציצית הוא"?
ענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: האיסור של "בל תוסיף" הוא כשעושים מעשה שיש בו הוספה על קיום המצוה, וכיון שלבישת הטלית קטן עצמו (בתור בגד) אינו מצוה, וקיום מצות ציצית נעשית בדרך ממילא – לכן אין בזה משום "בל תוסיף".
את השליחות צריך למלאות
אחד ממזכירי הרבי סיפר שכ"ק אדמו"ר שליט"א רצה לשלוח אחד מאנ"ש לשליחות, והנ"ל כתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א, שכיון שהוא חולה וחלש ולא יהיה בכוחו וביכולתו למלאות את השליחות – על כן מבקש מהרבי שישחרר אותו מהשליחות.
ענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א:חשבתי שתכתוב בצורה הפוכה: זה דבר ודאי שאת השליחות צריך למלאות, אך כיון שאני חלש, לכן אני מבקש ברכה שיהיה לי כוח למלאות את השליחות…
מעוררים רחמים תמיד!
אחד התמימים נכנס ליחידות לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ואמר לרבי שאין לו חיות בלימוד, וביקש מהרבי שיעורר רחמים עליו שיהיה לו חיות בלימוד.
ויענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א:
"אויף תלמידי תומכי תמימים איז מען שטענדיק מעורר רחמים, מען דארף מער ניט ווי מאכן כלים אויף מקבל זיין זיי!!"
(על תלמידי תומכי תמימים מעוררים רחמים תמיד, צריך רק לעשות כלים לקבל את זה!!).ומזה נראה את גודל היוקר של תלמידי התמימים אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א.
דוחה את ביאת המשיח!
כ"ק אדמו"ר שליט"א התבטא פעם בחריפות לאחד שדיבר עמו אודות יום העצמאות, וזה לשונו הקדוש:
ביום זה דחו את ביאת המשיח בחמישים שנה! ומי שנוקף אצבעו הקטנה בנוגע לזה, הרי הוא דוחה את ביאת המשיח!
לרבי – התורה אינה כבדה!
באחת ההתוועדויות (ש"פ שמיני תשי"ב) הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א מאמר חז"ל שהובא בגמרא, וביקש להביא לו גמרא כי ברצונו לעיין בלשון הגמרא בפנים.
לאחר שהרבי סיים לעיין בגמרא המשיך לדבר בענינים אחרים תוך כדי אחיזת הגמרא בידיו הק'.
כשראה זאת אחד מאנ"ש שאל את הרבי אם יכול הוא לקחת את הגמרא, כי אולי קשה לרבי לאחוז את הגמרא.
ענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א:
"א רבי'ן איז תורה ניט שווער"!! (לרבי, התורה אינה כבידה).
מלחמת הגנה ומלחמת תנופה
בחול המועד פסח תש"כ, כשיצא הרה"ג הרב אפרים יאלעס מפילדלפי' מיחידות אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א (כמנהגו בכל שנה), סיפר:
משמעות דברי הרבי היו שעבודת חותנו (כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ) היתה בבחינת מלחמת הגנה, ולכ"ק אדמו"ר שליט"א מסר את העבודה באופן של מלחמת תנופה.
שייך להכנות לביאת משיח
פעם בהתוועדות (בשנת תשי"א) מזג כ"ק אדמו"ר שליט"א בידו הק' משקה לכמה מהתמימים, ובירכם בשידוכים הגונים.
והרבי הוסיף ואמר:מדברים כל הזמן אודות ההכנות לביאת המשיח, ושידוך הגון והקמת בית בישראל הוא הרי קשור ושייך להכנות לביאת המשיח כמחז"ל "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף".
מדוע צריך להסתבך
מנהגו של הרבי כשחוגר את האבנט (גארטל) מחזירו כרך על גבי כרך (כדברי הרמב"ם בהלכות כלי המקדש סוף פ"ח), ולא כחסידי פולין שנוהגים לקפל את האבנט בכל פעם שמסבבים את הגוף, שכך מחזיק יותר טוב.
פעם שאל אחד את כ"ק אדמו"ר שליט"א מדוע אינו מקפל את האבנט?
ויענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א:
"וואס דארף מען פארבדרייען, אז מען קען מאכן גלייך"! (מדוע צריך להסתבך כשאפשר לעשות ישר).
הרבי "נביא" ממש!
באחת ההתוועדויות בשנה הראשונה (תשי"א) ביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א את מנהג החסידים לשאול את הרבי שאלות בענינים גשמיים, ואלו היו תוכן דבריו הק':
אדמו"ר הזקן באגרת הקודש (סימן כ"ב) שולל את ההנהגה "לשאול בעצה גשמית כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי" כיון שזהו ענין ששייך רק "לנביאים ממש". אך לפועל רואים שחסידים לא התפעלו מזה, ובכל-זאת המשיכו לשאול את רבותינו נשיאינו שאלות, גם בנוגע לענינים גשמיים, וכך נהגו גם חסידים גדולים ביותר, ורבותינו נשיאינו אכן ענו על שאלותיהם. ומזה יודעים שהמענה של הרבי על ענינים גשמיים הוא כיון שהוא "נביא ממש"
והרבי סיים: חסידים אינם מתייראים מכך, ואם יש צורך שהרבי יהיה נביא הרי הוא גם נביא!
השתנה ממהות למהות
אחד התמימים נכנס ליחידות לכ"ק אדמו"ר שליט"א, והתאונן שכל דבר שעושה – בין בלימוד בין בהפצת המעיינות – יש לו מזה הרבה ישות, ואינו יכול ליפטר מזה. וביקש עצה וברכה על זה.
ענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: חשוב חסידות בכל יום לפני התפילה מעשר דקות עד ארבעים חמישים דקות.
הנ"ל לא הבין מהי כוונתו הק' מעשר עד ארבעים חמישים, והרבי שראה עליו שאינו מבין אמר לו: כוונתי פשוט, פעם זה יקח עשר דקות, ופעם זה יקח ארבעים חמישים דקות.
והרבי מסר לו כמה ענינים בחסידות שבהם יחשוב בכל יום (חלק מקונטרס ומעין, ומאמר ד"ה האומנם ישב אלקים תרמ"ג).
הת' הנ"ל קיים את המצווה עליו במשך כמה חדשים, ואח"כ כתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א שאינו רואה שום שינוי. הרבי ענה לו שלא יתפעל וימשיך בזה, ואכן לאחר תקופה ממושכת שחשב חסידות לפני התפילה, ראו עליו איך שנשתנה ממהות למהות, עד שלא יכלו להכירו.והת' הנ"ל סיפר שכדברי הרבי כן היה שפעם היה לוקח לו לחשוב חסידות עשר דקות ופעם היה לוקח ארבעים חמישים דקות.
מן השמים עכבו את גזר דינה
בשנה הראשונה (בשנת תשי"א) היה יהודי אחד שבתו חלתה במחלה ממארת רח"ל, ואושפזה בבית הרפואה, הרופאים לא נתנו לה כל סיכוי, ואמרו שנותרו לה ימים ספורים, אביה לא ידע מה זה "רבי", אך אשתו שבאה ממשפחה מסורתית אמרה לו שילך לרבנים ולאדמורי"ם לבקש מהם שיצילו את בתם.
הלך האב לכמה מאדמו"רי פולין והבטיח להם ממון רב בתנאי שיבטיחו לו שבתו תבריא, אולם הם סירבו להבטיח לו הבטחה כזו.
בינתיים המצב הלך והחמיר והוא ממש לא ידע את נפשו, עד שפגש אחד מאנ"ש שאמר לו שייכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א.
בשמעו זאת נסע מיד ל-770 ונכנס לחדר המזכירות. היה זה בשעות הערב, והוא ביקש מהרב חדקוב שברצונו ליכנס מיד אל הרבי. הרב חדקוב אמר לו שהוא ישאל את הרבי על כך, והרבי ענה: שיבוא מחר בשעה עשר בבוקר.משך כל הלילה התהלך כסהרורי והיה בטוח שבתו כבר מתה ל"ע, עד שפחד להתקשר לבית הרפואה להיוודע אודות מצבה של בתו.
למחרת בשעה עשר בבוקר נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א, והרבי אמר לו: בתך עודנה בחיים, מן השמיים עכבו את גזר דינה עד עכשיו, אך עכשיו אין הדבר תלוי אלא בך.
האבא אמר מיד לרבי שהוא מוכן לתת כל סכום שהרבי יאמר לו, העיקר שיציל את בתו.
אך הרבי אמר לו: לא לזה כוונתי, כוונתי היא שתקבל על עצמך להניח תפילין בכל יום חול, ואז בתך תבריא.
האבא כמובן קיבל על עצמו מיד להניח תפילין, וגם החליט לשמור שבת, ובאורח פלא לפתע נתרפאה בתו.
הרבי עשה אתכם לקצין
באחת ההתוועדויות (ש"פ בשלח תשי"ד) דיבר הרבי אודות "צעירי אגודת חב"ד". הרה"ח ר' פיניע אלטהויז (שהיה באותה עת בניו-יורק לרגל חתונת בנו) אמר להרבי שגם הוא רוצה להיות חלק מ"צעירי אגודת חב"ד".
אמר לו הרבי: מה אעשה לכם – הרבי (כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ) עשה אתכם לשר ופקיד ("אפיצער") (וממילא אינו יכול להיות חייל).
ואמר ר' פיניע: אם כן שהרבי יעשה אותי לגנרל.
ענה לו הרבי: גנרל וחייל צריכים להיות בביטול כיון שנעוץ תחילתם בסופן, מה שאין כן לשר ופקיד ("אפיצער") (שאין לו ביטול).
תכלית ירידת הנשמה בגוף
אחד מאנ"ש נכנס ליחידות אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, והרבי דיבר עמו אודות יציאה לשליחות במקום מסויים.
אמר אותו אחד לכ"ק אדמו"ר שליט"א: ברוחניות וודאי ששם יהיה לו יותר טוב, אך בגשמיות יהיה עבורי יותר טוב לישאר כאן.
ויענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: בדבר כזה (כמו שליחות) שתלוי למלאות את תכלית ירידת הנשמה בגוף – אין להביט אל גשמיות.
מדוע הנך חושב אודות עצמך יהודי פשוט בא והתאונן לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות ענינים המעיקים לו.
אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: מדוע הנך חושב רק אודות עצמך?
וישאל את הרבי: אלא אודות מה אחשוב אם לא על עצמי?
ויענה לו הרבי: חשוב אודות רבותינו נשיאינו: הבעש"ט הרב המגיד אדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
מתי תדע את כל הספרים?
ביום י"ג ניסן תשי"ב בצהריים הסתובב ילד מילדי אנ"ש ליד חדרו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א (כיון שאז אין לימודים בחדר).
כשראה אותו הרבי שאל אותו: מדוע אינך לומד?
ויענה הילד: מפני שבישיבה לא לומדים עכשיו.
שאלו הרבי שוב: אבל מדוע אתה לא לומד?
הילד לא הבין את כוונתו הק', ויענה עוד הפעם: מפני שבישיבה לא לומדים עכשיו.
כשראה הרבי שאינו מבין, לקח מעל השולחן שבחדרו הק' ספר, ופתחו לדף האחרון, ואמר לילד:
רואה אתה כמה דפים ישנם בספר זה, וראה כמה ספרים ישנם בחדר הזה, ואתה יודע שישנם עוד ספרים, מתי תדע את כל הספרים האלו אם לא תלמד?
(הסיפורים באדיבות מגזין 'בית משיח')
תגיות: ג' תמוז
כתבות נוספות שיעניינו אותך: