-
הרב אלימלך שחר הוא המנכ"ל העסוק של מוסדות חב"ד ברחובות והרב יעקב רייניץ הוא המדריך האגדי של ישיבת חב"ד בלוד בחמישים וחמש השנים האחרונות ושניהם מקשרים יהודים לרבי ומשמשים מוקד כתיבה לרבי מלך המשיח • בראיון למוסף 'במענה למכתביו' הם מדברים לראשונה על השליחות המיוחדת שלהם • לקריאה
חב"ד אינפו|ב׳ בתמוז ה׳תשע״זראיין: זלמן צרפתי, בית משיח
בוגרי תלמידי ישיבת תומכי תמימים בלוד, הרב יעקב רייניץ הוא דמות אבהית אוהבת האחראי על הבחורים מחוץ לשעות הסדרים. יום יום בחמישים וחמש שנים האחרונות, הוא מלווה את הבחורים בתפילות, בחדר אוכל, בפנימייה ודואג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים.
הרב אלימלך שחר הוא מנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות. אחת הדמויות הדומיננטיות והעסוקות בקהילה שמצעיד את המוסדות קדימה כבר שנים רבות ואחראי במידה רבה על הצלחת האימפריה החב"דית הפורחת ברחובות.
המשותף לשניהם הוא שהם מקדישים מזמנם ומשמשים ככתובת עבור אנשים המבקשים לכתוב לרבי, ואת זה הם עושים בחן בנועם ובמאור פנים.
"יש מכתב ידוע שהרבי כתב למשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עוד לפני קבלת הנשיאות, כשר' שלמה חיים היה בפאריז, הרבי כותב לו מכתב נוקב ובו הוא שואל מדוע אינו מקשר לרבי את הפליטים היהודיים שנמצאים בפריז של אחרי השואה". אומר הרב רייניץ. "במכתב הרבי מספר על אברך שלא ראה את הרבי הקודם, ולא למד בתומכי תמימים ובלי חתימת זקן, וכשפגש אישה שהיו לה בעיות, אמר לה 'יש רבי בישראל' והיא כתבה מכתב והרבי ענה לה ובזכות התשובה של הרבי היא התחזקה ביהדות. הרבי כותב לר' שלמה חיים, אתה הרי למדת בליובאוויטש ואתה משפיע ובא יהודי שלא הכיר את הרבי ויודע שיש רבי בישראל ולוקח אישה שצריכה ברכה וכותב איתה לרבי, איפה אתה?.
המכתב הזה עומד כל הזמן לנגד עיני, ונותן לי את הכח להמשיך לעזור ליהודים ולכתוב עם כל אחד לרבי. כך אני עוזר להם להתקשר ולהתחבר לנשמה הכללית".
הרב רייניץ עוסק בסיוע לכתיבה לרבי כבר משנות הל' המוקדמות. זה התחיל כאשר לשיכון חב"ד בלוד הצטרפו תושבים חדשים עולים חדשים מגרוזיה, ביניהם הרב רפאל אלשווילי שכונה 'חכם רפאל' והיה מנהיגם הרוחני של הגרוזינים. "ביני לבין חכם רפאל הייתה ידידות טובה, וכשהם פנו אליו בעניינים שלא יכל לסייע להם – הוא הפנה אותם אלי, שאכתוב איתם לרבי" מספר הרב רייניץ כיצד קיבל את התפקיד הבלתי רשמי כמתווך ומסייע לכתוב אל הרבי.
השמועה על החסיד מלוד שאפשר לכתוב יחד איתו ולשלוח מכתב לרבי מליובאוויטש בניו יורק עשתה כנפיים ועברה את תחומי עדת עולי גרוזיה ואת גבולות העיר לוד. טלפון מצלצל או דפיקות בדלת כשמהצד השני איש או אישה לא מוכרים המבקשים לכתוב לרבי, הפכו לחלק מחייה של משפחת רייניץ בלוד. בשעות בהן הוא לא היה עסוק בעבודתו בישיבה, היה עסוק הרב רייניץ לעיתים קרובות בכתיבה או בהעברת תשובה מהרבי אל הכותב.
באחד הימים זכה הרב רייניץ במפתיע להתייחסות אישית של הרבי לפעילותו. היה זה כשלאחד המכתבים שקיבל צירף הרבי מיוזמתו פתק נוסף ובו הדרכה כיצד יש לנהוג עם יהודים המבקשים לכתוב לרבי.
"באחד המכתבים שקיבלתי מהרבי", מספר הרב רייניץ, "היה פתק שצורף למכתב. בפתק כתב לי הרבי כך: "בטח יסביר לכל אלה שמבקש ברכה עבורם שהנהגתם בחיי היום יומים צריך להיות מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים וקיום מצוותיה. ועל זה נאמר וחי בהם. שנוסף על העיקר שכן הוא ציווי הקב"ה. הרי זה גם הדרך לקבלת הברכה למצטרך לאדם".
"זה היה פתק צר וארוך כזה, את המענה הזה קיבלתי מהרבי ללא שכתבתי או סיפרתי על כך שאני כותב עם יהודים. הרבי מיוזמתו כתב את הפתק וביקש לצרפו למכתב שקיבלתי.
"מאז, כשאני כותב עם אנשים, אני אומר להם שאם אתה רוצה ברכה מהרבי, צריך לקבל החלטה טובה, להוסיף עוד משהו מעבר למה שאתה כבר מקיים. אני מסביר שלא מקיימים את המצוות כדי לקבל ברכה, אלא כדי לעשות את רצון ה'. ויחד עם זה, זהו צינור לקבל ברכה מהקב"ה".
אם חשבתם שאחרי ג' תמוז עבודתו של הרב רייניץ נחלשה ומספר הפונים פחת, אז חשבתם. "דווקא אחרי ג' תמוז הנושא של כתיבה לרבי התגבר", מספר הרב רייניץ. "אנשים מגיעים אלי מכל הארץ ומטלפנים, אנשים שאני מכיר ולא מכיר מגיעים ורוצים לכתוב. לפעמים אנשים מספרים, אבל לרוב אין לי מושג כיצד הגיעו אלי. אבל ככה זה, הכמות של האנשים שפונים ומבקשים לכתוב לרבי רק הולכת וגדלה".
גם הרב שחר משמש ככתובת לאנשים רבים המבקשים לכתוב לרבי. למרות עיסוקיו הרבים בניהול המוסדות – כשפונה אדם כזה, הרב שחר מתפנה מכל עיסוקיו ומקדיש לאותו אדם המבקש להתקשר לרבי ולהתברך את כל זמנו ותשומת ליבו.
"אני התחלתי עם העניין הזה בשנת תשנ"ז. זה היה קצת למעלה משנתיים אחרי ג' תמוז, כשהחל להתפרסם העניין של פניה לרבי ובקשת ברכה ועצה באמצעות האגרות קודש. התחלתי לקבל פניות מאנשים. מאוחר יותר נפתח ברחובות 'מרכז אגרות קודש' של הרב הרצל בורוכוב, אבל עוד לכן הקדשנו זמן בכתיבה עם אנשים לרבי.
"אין לתאר את החשיבות של כתיבה לרבי ובמיוחד היום", אומר הרב שחר. "זה אחד הדברים שמקשרים יהודים לרבי יותר מכל. כאשר יהודי יושב וכותב לרבי, עצם הכתיבה היא כבר מחברת את נשמתו לנשמה הכללית. ואם הוא גם מקבל תשובה, או רואה ישועה בענייניו – אז זה גם קידוש ה' ומופת שמתפרסם בסביבתו הקרובה והרחוקה של אותו יהודי".
למרות הזמן שחלף, ההוראה שקיבל הרב רייניץ מהרבי, עומדת לנגד עיניו כל העת והוא מקפיד לקיים אותה. "כל מי שמגיע אלי, אני מסביר לו את העניין של ההחלטה הטובה וזה עובד. אנחנו רואים כל הזמן ממש ניסים ונפלאות".
הרב רייניץ משתדל לכוון את הפונים להמשך הקשר עם השליח במקום אם זה כדי לעזור לפונה לקיים את ההחלטה הטובה שקיבל או סתם להיכרות ולהמשך ליווי על ידי השליח או דמות חב"דית מקומית.
"היום התקשרה אלי מישהי מחדרה", משתף הרב רייניץ בסיפור טרי. "היא סיפרה שהיא בקשר כבר זמן רב עם בן גילה ממוצא אתיופי, אולם לאחרונה החלה בתהליך של התקרבות וחזרה בתשובה. וביקשה לשאול את הרבי האם להתקדם לכיוון של חתונה עם אותו בחור למרות שאינו שומר תורה ומצוות ולקוות שיתקרב בהמשך, או שתעזוב אותו. כתבתי לרבי שהיא מבקשת שהרבי יברך אותה בזיווג הנכון והאמיתי ותקים בית אמיתי על יסודי התורה והמצוות. תשובת הרבי הייתה: מצפה לבשו"ט בקרוב ממש. אמרתי לה שהרבי לא מתייחס לאותו בחור, אולם הרבי מברך אותך שבעז"ה יהיה בשורות טובות בקשר לזיווג.
"תוך כדי שיחה אני שואל אותה אם היא מכירה מישהו מחב"ד בחדרה, היא אמרה לי שם של אחד השלוחים, אמרתי לה שהוא היה תלמיד שלי וביקשתי ממנה למסור לו דרישת שלום.
"בדרך כלל אני לא שואל את שם המשפחה או פרטים אישיים. אבל לפעמים אנשים מספרים מעצמם. הם מרגישים פתוח ומשתפים. ואז תמיד מגלים סיפורי מופתים מדהימים השגחות פרטיות וניסים גלויים. אנשים שבאים בפנים נפולות כשעננה קודרת על פניהם, יוצאים עם חיוך גדול ושמח. רואים את הברכה מהרבי כאילו הוא ממש היה ביחידות, מסר לרבי פתק ויצא עם ברכה. אם הייתי מתחיל לרשום ולעקוב אחרי כל נס – הייתי צריך לעבוד בזה במשרה מלאה".
מי הם הפונים לבקש ברכה מהרבי?
"כולם. אין פרופיל מסויים של פונים". אומרים הרב רייניץ והרב שחר. "באים אנשים מכל המגזרים ומכל הסגנונות. גם מאנ"ש יש כאלו שמשום מה מעדיפים לפנות דרכי", אומר הרב רייניץ. "כשמגיעים מאנ"ש אני מדבר איתם על תפילה בכוונה מתוך הסידור, ללמוד חסידות, להשקיע יותר בחינוך הילדים, וקביעות עיתים לתורה. עם אנשים לא דתיים אני מדבר על אמירת תהלים, לתת יותר צדקה, להניח תפילין, ללבוש ציצית, דברים מעשיים. מעשה בפועל.
"אצלי אני שם לב לתופעה שאחוז גבוה מהפונים הן דווקא פונות. כלומר נשים". אומר הרב שחר.
איך אתה מסביר את התופעה? אני שואל. "לאורך כל ההיסטוריה נשים הוכיחו שאצלן האמונה יותר חזקה. זה היה כך ביציאת מצרים, 'בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו' וזה יהיה כך גם בגאולה העתידה. אצלן אין ספקות ופלפולים. הן מאמינות בפשטות 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו'".
מבין שלל החלטות טובות, האם יש החלטה טובה שזכורה לך באופן מיוחד?
"יש הרבה", אומר הרב רייניץ. "הנה, אנחנו עוד מעט מגיעים לפרשת חוקת, פרשת חוקת תמיד מזכירה לי את הסיפור הבא. הגיע אלי הביתה יהודי לכתוב לרבי, הוא עובד במקום מסוים, מרוצה מהעבודה ויש לו פרנסה טובה, אבל הוא לא מסתדר עם המנהל שלו. הוא בא לשאול את הרבי האם לעזוב את העבודה הזו וללכת לחפש פרנסה אחרת.
בדרך כלל, כל מי שבא – אני מראה לו את הפתק שהרבי שלח לי, ומבקש ממנו שייטול ידיים כמו בבוקר, יפריש כמה מטבעות לצדקה, יאמר את הפרק של הרבי שליט"א בתהלים, ואת הפרק שלו בתהלים, יחליט החלטה טובה בקיום תורה ומצוות, ואחרי שהוא עושה את זה אנחנו פותחים את המכתב.
שאלתי אותו: האם קיבלת החלטה? אמרתי לו שאני לא שואל מהי ההחלטה, רק שיחליט בעצמו. הוא איש מסורתי ואמר שקיבל על עצמו לומר תהלים. לפני שהכניס את המכתב, אמר שלוש פעמים 'יחי אדוננו' ו'אנו רוצים משיח עכשיו'. והכניס לאגרות קודש.
"הוא מתחיל לקרוא את התשובה, אבל לא רואה שום קשר למה שכתב. זה היה מכתב באחד הכרכים הראשונים של אגרות קודש, והיה שם דיון הלכתי ארוך בקשר לפרה אדומה. הוא לא הבין מה הרבי רוצה ממנו.
ביקשתי שימשיך לקרוא עד הסוף. בשורות האחרונות הרבי כותב שהעניין של פרה אדומה היה בזמן שבית המקדש היה קיים, שכאשר מישהו היה במצב של אבי אבות הטומאה – היה הולך לכהן שהיה מזה עליו וזה היה מטהר אותו, אבל כיום שאין לנו בית המקדש, מה יעשה אדם שנמצא במצב של אבי אבות הטומאה? ילך לרב שלו והרב ייתן לו תיקון על המצב שלו ויתכפר לו.
אני סיימתי את המכתב ולא ראיתי כל קשר למה שכתב, אבל הוא הגיב בהתלהבות יוצאת מן הכלל – "יש לי תשובה! הרבי חדר לי לתוך הראש" הוא אמר. "תראה איך שאני רועד, שהשערות שלי עומדות". הוא היה מרוגש מאוד, עמדתי משתומם ולא הבנתי על מה הוא מדבר.
ואז הוא מספר לי שהוא חי בזוגיות שניה, למרות שטרם התגרש כדין מאשתו הראשונה. "הרבי אומר לי: אתה נמצא במצב של אבי אבות הטומאה, ואין לך מה לעשות עכשיו רק לבלבל לי את הראש על פרנסה, זה מה שמונח לך בראש?! לך לרב ותבקש ממנו תיקון על מעשיך…" כך הוא אומר לי. הוא היה מאוד מרוגש.
השעה הייתה כמעט עשר בלילה, אמרתי לו שאני צריך לצאת להתפלל ערבית. הוא הודיע מיד שהוא בא איתי. הוא עמד שם והתפלל ובכה כמו שאנשים עומדים בנעילה ביום כיפור. היה נראה שמשהו זז לו בנפש. אחר כך סיפר שבתור ילד הוא למד בבית ספר חב"ד באחד מערי השדה, והוא שמע על הרבי "אבל זה פעם ראשונה שהרבי תופס אותי ככה חזק" הוא אמר.
איך מסבירים לאנשים על המשמעות העמוקה של כתיבה והתקשרות לרבי?
"קודם כל אני מסביר שהרבי הוא ראש בני ישראל. זה הדבר הראשון שצריך לדעת. זו האמונה שצריכה ללוות אותנו כשבאים לכתוב לרבי. אנחנו לא מתקשרים עם ספר ולא 'כותבים באגרות'. אנחנו כותבים לרבי. לפני ששמים את המכתב בספר – אני אומר: כעת זה יוצא מהרשות שלנו וזה נכנס לרשות של הרבי מלך המשיח, ואז אני מוציא באקראי אחד הספרים ופותח, בלי לדעת איזה ספר ואיזה דף. וכשהם מקבלים תשובה אני אומר להם שזה לא הספר, אלא זו תשובה מהרבי.
לפעמים יש אנשים שמבקשים "תן לי ברכה", אני מסביר להם שלא הברכה היא העיקר, הברכה זה דבר חשוב, הרבי בוודאי מברך, אבל אם אתה לא מקיים מה שהרבי אומר לך במכתב זה כאילו שסתם כתבת. גם הרבי עצמו כותב בהרבה מקומות, שהחקלאי מבקש שירד גשם, הגשם הוא ברכה, אבל אם חורשים – בלי עבודה, לא תצמח שם תבואה אלא קוצים. מה שהרבי אומר לך, גם אם זה נראה לך משהו מוזר, זה הצינור לקבל את הברכה.
היה כאן אחד מאנ"ש שעבד בהייטק, החברה נסגרה, הוא עבד בכל מיני עבודות אבל חיפש עבודה שמתאימה לכישוריו ותפרנס אותו כראוי. הוא כתב לרבי, והתשובה של הרבי היתה: על ידי זה שיהיה לך קביעות עיתים לתורה, זה יהיה הצינור לקבלת הברכה. קבענו ללמוד 'דבר מלכות' בקביעות פעם בשבוע, וזמן קצר לאחר מכן הוא קיבל הצעת עבודה מכובדת ממקום בלתי צפוי. וברוך ה' כבר כמה שנים שהוא עובד שם ומצליח ואפילו עושה פעילות במקום העבודה שלו.
היה לי עוד סיפור שנראה כמו לקוח מסיפורי הבעל שם טוב. מישהו בא עם חבר עולה חדש מרוסיה שהחל להתקרב ליהדות ולשמור שבת וכשרות. בדרך כלל אנשים באים לבקש על פרנסה, בריאות, או בעיות שונות. אבל אותו יהודי ביקש מהרבי ברכה להתחזקות בתורה ומצוות.
מסתבר שבמקצועו הוא זמר המתפרנס בעיקר מהופעות וערבי זמר במקומות מפוקפקים. הוא עבד תחת אמרגן גם הוא ממוצא רוסי, אותו אמרגן היה איש כוחני ואלים ובעל קשרים בעייתיים במקומות בעייתיים עד יותר.
לאחרונה בישר לו האמרגן שהצליח לארגן אחרי עבודה רבה 'מסע הופעות' במועדוני זמר ברוסיה. התוכנית כבר הייתה מוכנה לגמרי, ההופעות היו סגורות והכל היה מוכן לפרטי פרטים.
אותו זמר היה מוטרד ביותר, כיון שמשמעות הדבר היה חילול שבתות וחגים, שמירת כשרות בקושי רב, שלא לדבר על צניעות ובעיות אחרות שהפריעו לו מאוד כמי שהחל לחזור בתשובה וכבר שמר מצוות רבות. מאידך, היה ברור שאותו אמרגן לא יקבל בהבנה ביטול סיבוב הופעות שכזה, והדבר עלול לגבול בסכנה ממשית.
אמרתי לו שיקבל החלטה טובה, והשם יעזור שיסתדר. הוא קיבל על עצמו ללבוש ציצית וכתבנו לרבי. זמן קצר לאחר מכן מתקשר אלי חברו של הזמר שליווה אותו, ומספר לי שהם עדיין בדרך הבייתה, והרגע קיבלו טלפון שאותו אמרגן רוסי מת מדום לב באופן פתאומי. הזמר היה כל כך נסער שהוא אפילו לא הצליח לדבר איתי בטלפון. כמובן שכל מסע ההופעות בוטל לאלתר והזמר המשיך בהתקרבותו לתורה ומצוות.
מה אתה עושה אם לפעמים אין תשובה?
כשאין תשובה ברורה, אני אומר "שב ואל תעשה עדיף", אם מישהו בא לקנות דירה או שואל בקשר לעניין רפואי, אני אומר שאם הרבי לא עונה – אז לא עושים שום דבר. זו הברכה – שב ואל תעשה. אם הרבי לא עונה, זה המענה.
אבל מבחינתי גם "אזכיר על הציון" או "בשו"ט" – זו התייחסות מהרבי ובהחלט אפשר לראות זאת כתשובה. הרי זו הייתה תשובה מקובלת של הרבי בשנים האחרונות. כמה אנשים כתבו בשנים האחרונות וקיבלו רק את התשובה 'אזכיר על הציון' הרבי בעצמו אמר פעם שאזכיר על הציון, זו תשובה טובה. לדעתי זו ברכה ואפשר לצאת לדרך.
היה כאן יהודי שעובד בתאגיד ממשלתי גדול בתפקיד ייצוגי. יום אחד גילו במקום העבודה שלו, שמידי פעם היה נכנס לעזור בעסק המשפחתי שבבעלות משפחתו, מה שהיה בניגוד לחוזה ההעסקה שלו. הממונים עליו ראו את התנהגותו בחומרה רבה והוא עמד בפני פיטורין. בנקודה זו הגיע אלי עם רעייתו וביקשו ברכה לפרנסה, משום שפיטוריו כבר היו עובדה מוגמרת.
בתשובה עצמה, לא הייתה התייחסות מפורשת לבקשתם של בני הזוג. אולם בסופו של המכתב, הופיעה הברכה "בשורות טובות, אזכיר על הציון". אמרתי לו שיש ברכה מהרבי והכל יהיה בסדר. זמן מה לאחר מכן פגש אותי האיש וסיפר לי שהזמינו אותו לשימוע שנדחה פעם אחר פעם ובסופו של דבר הסתפקה הנהלת החברה באזהרה.
לא מזמן הוא הגיע אלי הביתה ואמר לי בהתרגשות שהברכה של הרבי ממשיכה לעבוד. הוא סיפר שלאחרונה קודם לתפקיד בכיר יותר. "לא יאומן", הוא אמר, "היה לי כתם שחור בתיק האישי, ודווקא אותי החליטו לקדם".
חלק מהתפקיד שלך – לפרש ולהסביר את התשובה, או שקודם אתה נותן לו לקרוא, ורק אם הוא לא מבין אתה מסביר?
כשזה אצלי בבית, אני נותן לקרוא, ואם זה בטלפון אז אני מקריא את התשובה, או לפעמים אנשים שמבקשים שאשלח להם בפקס את התשובה, אז אני שולח.
היו אנשים שבעקבות תשובות באגרות קודש – זה שינה להם את החיים לגמרי? ממש התחילו תהליך של התקרבות?
תראה, באופן כללי, אני לא שומר על קשר עם האנשים שבאים אלי לכתוב. אם הייתי עושה את זה, הייתי צריך לפתוח בית חב"ד מיוחד בשביל זה. כמעט כל יום יש לי אנשים שבאים או מתקשרים. ואני גם עובד בישיבה, אין לי הרבה זמן, אני משתדל לנצל את השעות הפנויות שיש לי כדי לכתוב לרבי.
יחד עם זה, הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מדריך יהודים באופן עמוק ורחב יותר. למשל כאלו שהרבי כותב להם לאמר חת"ת – אני צריך להסביר להם מה זה חת"ת, שילכו לקנות חת"ת איפה שהם גרים, יש אנשים שהרבי תובע – למה אתה לא כותב על ההתוועדות שלא היית, וצריך להסביר להם מהי התוועדות, ומדוע חשוב להשתתף בה, ולמצוא התוועדות באזורם שילכו להשתתף בה. וכנ"ל לגבי שיעורי תורה. אני לא הולך לעקוב אחרי זה, אבל אני מסביר להם שכשתקיים את מה שהרבי כותב תראה ישועות.
הרבה פעמים קורה שפונים בדיסקרטיות. יש שמגיעים ולא מספרים לי כלום על השאלה. אני כמובן לא שואל ולא בודק. אם מבקשים ממני לקרוא ולנסות להבין את התשובה, אני עושה זאת. אבל לא שואל מעצמי. יש חסידי פולין שבאים מירושלים או מבני ברק. הם לא רוצים שיזהו אותם. מכריזים שלוש פעמים 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', 'אנחנו רוצים משיח עכשיו' ומכניסים את המכתב לרבי.
לא מזמן הגיע אחד מאנ"ש שפחות מזוהה עם הכתיבה לרבי באגרות קודש. היו לו בעיות בלב וחש צורך לקבל ברכה מהרבי. הוא כתב לרבי, הכריז יחי וקיבל החלטה טובה. וב"ה כל הבעיות נעלמו כלא היו.
בשבתות אני הולך לדרוש בבית–כנסת. לא מזמן, פנה אלי אחד המתפללים חובש כיפה סרוגה חבר הגרעין התורני בעיר, וסיפר לי שהוא ממש שבור, כי אשתו צריכה ללדת, ובשתי הלידות הקודמות היא נאלצה ללדת בניתוח קיסרי, וכעת הלידה מסתבכת וכנראה צריך שוב ניתוח, והרופאים חוששים לחיי האישה והעובר. כתבנו מכתב לרבי, הרבי כתב לו, אני לא זוכר את המילים המדוייקות אבל התוכן היה: למה אתה במרה שחורה, נפול, איפה האמונה שלך? אתה יהודי, למה אתה לא בוטח בה'? יש בורא עולם! והרבי מברך אותו ברכות, ומחזק אותו. הוא יצא עם חיוך, בנאדם אחר לגמרי.
אחרי כמה ימים הוא בא וסיפר שב"ה אשתו ילדה, והיא בריאה והילדה בריאה, ורשם אותה לאות בספר התורה של ילדי ישראל. בשבוע שעבר באה חמותו ואמרה לי: אתה לא יודע מה הרבי עשה עם הבת שלי, איזו ברכה, איך הרופאים שיגעו אותם. הם היו שבורים וחשבו שהיא הולכת מהעולם, והרבי הוציא אותם. רק מהמכתב הזה, הם קיבלו חיזוק ובטחון וזה הביא להם את הכל. אנשים יוצאים בשמחה כזו, משום שהם יודעים שקיבלו ברכה מהרבי מלך המשיח.
מה אתה עושה כשאנשים באים עם שאלה שהיא הלכתית ולא שייכת לשאול את הרבי, מה אתה עושה?
כמובן שכאשר ישנם שאלות הלכתיות – אני מסביר לאנשים ששאלות כאלה צריכים להפנות לרב, ואני מפנה אותם לרב מורה הוראה. יש כאלו שבאים לשאול עתידות. אני אומר להם הרבי לא 'מגלה עתידות'. הרבי ייתן לך ברכה, אתה תעשה כלי לקבל את הברכה, ובעז"ה תזכה לראות את הברכה. אם זה על ילדים או זיווגים, שלום בית, מחלות ועוד. אמרתי לאשתי, שלפעמים אתה שומע כ"כ הרבה צרות, כואב לך הלב. ואילו הרבי מקבל אלפי מכתבים כל יום והרבי מתייחס לכל אחד. גם עכשיו, כשפונים לרבי – הרבי מתייחס לכל אחד לפי המצב שלו. זה מאוד מעניין, שלכל אחד את התשובה שמתאימה בשבילו, אם זה דירה, שידוך, הריון, כל מיני דברים.
כתיבה לרבי היא אחד הדברים שמקרבים אותנו לגאולה, זה מחזק בנו את האמונה ברבי מלך המשיח, אנשים מכל החוגים ומכל הסוגים מאמינים שהרבי מלך המשיח, כותבים לרבי ומכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
תגיות: אגרות קודש, בית משיח, הרב אלימלך שחר, הרב יעקב רייניץ, ראשי
שיזכו לאריכות ימים גדולה,בריאות והצלחה אדירה