חוזר מהלוויתו רבת התוגה של הרב החסיד רבי מנחם מנדל דייטש הי"ד. איש יקר ומופלא, שנפטר לאחר תקופה ממושכת שבה היה ללא הכרה, וזאת בעקבות תקיפתו הקשה על ידי פורעים מרצחים אוקראיניים, בתחנת הרכבת בעיר זיטומיר שבאוקראינה.

ר' מענדל, אהב במיוחד את ניגון סלוויטא. ניגון מצמרר זה התחבר על ידי האחים הרבנים לבית שפירא (נכדי רבי פנחס מקוריץ), הידועים כבעלי הדפוס החסידי בסלאוויטא (שבו כידוע נהגו להטביל את מכונות הדפוס). לפי הסיפור, נתפסו הרבנים שפירא בעקבות הלשנה שטנית כנגדם (בכך שהם מדפיסים ספרים תוך כדי שהם מתעלמים מהצנזור המקומי, ואף רצחו לשם כך את מי שהם חשדו בו שהוא מלשין עליהם ע"כ. עלילת דם מהסוג הקלאסי והמוכר), והוכו קשות בכל גופם בייסורי מוות של ממש. תוך כדי שהם מוכים עד זוב דם, החלו האחים לשורר את הניגון הזה (ואולי הם אף חיברוהו באותה עת, תוך כדי ממש. כך לפחות ע"פ הסיפור), ומאז נקרא הניגון בשמו המוכר; ניגון סאלאוויטא. המלודיה המצמיתה שלו כמו מספרת כל הצלפה וכאב בגופם הקדוש.

כמאה וחמישים שנה לאחר מכן, בחודש תשרי תשע"ז, הרב מנחם מנדל דייטש ע"ה, עמד בשעת לילה מאוחרת בתחנת רכבת בעירם של אותם אחים קדושים מהניגון ההוא (כידוע הם עברו לזיטומיר לאחר הסיפור המחריד ההוא, לאחר שכמעט אך שם היה מותר ליהודים להדפיס ספרים). וכמאמר הפיוט, שלא אחד בלבד עומדים עלינו וכו', מוכה ר' מענדל עד מוות, על ידי פורעים, רוצחים אוקראיניים מתועבים. כשאתמול – כחצי שנה לאחר מכן, נפח את נשמתו הטהורה והמזוככת ביסורים.

כמה אירוני, טראגי ומדהים, שאיש שכזה שכה היה מחובר בעבותות לניגון ההוא, ובזכותו אף זכיתי להתוודע לניגון זה, הלך לעולמו בסיפור כה דומה לסיפור ההוא. ועל הדרך, שימש בעבור כולנו תזכורת מבעיתה נוספת, אודות הגורל היהודי וטיבו האלמותי, לצד טיבם האפל, האנטישמי והרצחני, של מיטב בניה של העולם המערבי.

בווידאו  תוכלו לחזות בעצמכם, בקטע בו ר' מענדל, מלמד אותנו את ניגון סאלוויטא, עם כל הטעם והניואנסים השמורים אך לו. היה זה בכ"ד טבת תשע"ו, מספר חודשים קודם לאירוע הנורא שהביא לפטירתו, בהיכל שעל ציונו של רבינו האדה"ז בעל התניא, שר' מענדל היה מצאצאיו, והיה מחובר לדמותו ולהגותו עמוקות (ואף היה מהפעילים המובילים והבולטים בהחייאת ציונו הקדוש והבאת האורחים כדבעי לשם).

תהי ההתעוררות שבניגון זה וההתעלות הנפלאה האצורה בה, לעילוי נשמתו הקדושה.

לך נא ר' מענדל, ונוח בשלום על משכבך, ושא נא עמך עד כסא הכבוד, את הקריאה היהודית הנצחית; "לָמָּה יאמְרוּ הַגּויִם אַיֵּה אֱלהֵיהֶם. יִוָּדַע בַּגּויִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ: ואומֵר, כִּי דורֵשׁ דָּמִים אותָם זָכָר לא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים: ואומֵר, יָדִין בַּגּויִם מָלֵא גְוִיּות מָחַץ ראשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים ראשׁ"…