-
בפני רבבת החסידים שישתתפו בהתוועדות "המעמד הגדול" בהיכל "יד אליהו" בתל אביב לכבודו של הרבי מלך המשיח, יישא את הנאום המרכזי הרב גרשון אבצן, ראש ישיבות תות"ל סינסנטי • בראיון ל'בית משיח' הוא מדבר על חשיבות ההתאספות של אלפי חסידים תחת קורת גג אחת במיוחד בתקופה זו • לראיון המלא
חב"ד אינפו|ג׳ בניסן ה׳תשע״זראיין: אברהם רייניץ, בית משיח
מזה שלושה שבועות שאנ"ש והתמימים עסוקים בהכנות ליום הבהיר י"א ניסן, יום הולדתו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. מה מיוחד ביום ההולדת של נשיא הדור?
בהשגחה פרטית אנחנו מגיעים לי"א ניסן היישר מחודש אדר. זה טוב, לא רק בגלל שכך אנחנו מגיעים לי"א ניסן כשאנו כבר טפח מעל הקרקע, 'עד דלא ידע'… – אלא בעיקר משום שפורים הוא ההכנה הטובה ביותר לי"א ניסן. השלב הראשון בסיפור הנס של פורים, מלמד אותנו מהי החשיבות של יום ההולדת של 'משה שבדור'.
מסופר בחז"ל, "כיון שנפל פור (הגורל) בחדש אדר שמח (המן) שמחה גדולה, אמר: נפל לי פור בירח (בחודש) שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד". משה רבינו נולד אמנם כאלף שנה קודם לכן, אבל מה הציל את כל עם ישראל בתקופת מרדכי ואסתר – יום ההולדת של משה רבינו!
המן אמנם לא ידע שמשה רבינו נולד באדר, והרבי אף מחדש באחת משיחותיו כי יתכן שאף בני ישראל לא ידעו זאת באותה תקופה, ורק לאחר זמנו של המן התגלה מדרש זה על ידי 'תלמיד וותיק'. אבל סביר להניח שגם אילו היה יודע שמשה רבינו נולד בז' אדר – הוא לא היה מבין את העוצמה ביום הלידה של נשיא הדור, שעשויה לגבור אף על יום המיתה. כי בנוהג שבעולם, הרי כאשר אדם נפטר – שוב אין תועלת בלידתו. יתירה מזו, הרבי מחדש שהמן הכיר וידע במעלתו של משה רבינו, ודווקא משום כך שמח שנפל הפור בחודש אדר, יותר מאשר אילו היה נופל בחודש אב בו נחרב בית המקדש, כי המן ראה במיתתו של משה רבינו, רוען של ישראל, סימן על ביטול עצם מציאותם של בני ישראל ח"ו.
האמת היא, שמשה רבינו חי לעולם, וכפי שהרבי מסביר בלקוטי שיחות חלק כ"ו, שבכל דור חייב להיות 'משה רבינו' בגוף גשמי, ונשמתו של משה רבינו ממשיכה לחיות בחיים גשמיים כפשוטם. ממילא, יום ההולדת של משה רבינו ממשיך לפעול ולהשפיע עד עצם היום הזה.
גם בדורנו, ראינו כיצד יום ההולדת של הנשיא מציל את עם ישראל מגזירות קשות. בשנת תרצ"ט, בליל הסדר השני, כאשר הרבי הריי"צ הגיע לפיסקא בהגדה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", גילה כי "בשנת תרס"ב היו גזירות רעות על כלל ישראל, וקודם חג הפסח נתבטלו בדרך נס…".
– ומה קרה "קודם חג הפסח" תרס"ב? הרבי נולד בי"א ניסן תרס"ב, ומיד פעלה לידתו ניסים ונפלאות לטובת עם ישראל. זה מתאים מאוד ליום הולדתו של מלך המשיח, שאחד מתפקידיו הוא לגאול את עם ישראל מהצרות וייסורי הגלות.
מאז ועד היום, מסוגל יום זה לניסים ונפלאות – הן בעבור כלל ישראל, והן בעבור כל אחד ואחת מבני ישראל, שכן "משה הוא ישראל וישראל הם משה . . כי הנשיא הוא הכל".
כפי שהזכרנו קודם, יום ההולדת של משה רבינו פעל גם אחרי כאלף שנים! משום כך ברור שסגולתו של יום זה נמשכת בכל שנה ושנה, ואדרבא – הולכת וגוברת משנה לשנה.
רואים אצל הרבי, שמשנה לשנה הגביר את ה'שטורעם' סביב יום ההולדת.
אכן, הפעם הראשונה שהרבי התוועד עם חסידים ביום הולדתו, הייתה בשנת תש"ז, אז שהה הרבי בפריז, והרבנית חנה הציעה לחסידים לבקשו להתוועד. לאחר קבלת הנשיאות, ציין הרבי את יום ההולדת באופן פומבי רק בשנת תשי"ב, יובל להולדתו, אז קרא לכמה אברכים ובחורים להכנס לחדרו הק' ואמר לפניהם מאמר שהתחיל בפסוק "ה' שפתי תפתח", על פרק נ"א בתהלים (כפי שפורסם לאחרונה ב'בית משיח' יומנו של הרב שלום דובער חסקינד שזכה להיות נוכח במאמר).
התוועדות גדולה התקיימה לראשונה בשנת תשכ"ב, לרגל שנת השישים, אז אמר הרבי שני מאמרי דא"ח ואף ערך 'סיום'. גם בהתוועדויות שלאחר מכן – בפסח – התייחס הרבי לי"א ניסן, והסביר את הפסוקים של הפרק. אך עדיין זה לא היה באופן קבוע.
י"א ניסן כפי שהוא היום, החל רק בשנת תשל"א. באותו יום נסע הרבי לאוהל הק', וכשחזר הודיעו שתהיה התוועדות קצרה. ואז – בין מנחה למעריב – נערכה התוועדות. הרבי פתח את ההתוועדות בבקשה מהשלוחים דאוסטרליא שיאמרו 'לחיים', ואז – בלי ניגון – החל לומר את המאמר המפורסם ד"ה: "ביום עשתי עשר יום", ובו גם מוזכרים פסוקים מפרק ע'. הרבי אז נימק את סיבת ההתוועדות בכך שכעת נכנסים לשנת השבעים.
לשנה הבאה – תשל"ב – כבר ידעו מראש שתהיה התוועדות, באותה שנה יצא הקביעות של י"א ניסן ביום ראשון. בשבת התקיימה התוועדות, והרבי אמר אז שני מאמרים, וביום ראשון בלילה נערכה התוועדות גדולה. מיני אז, הפך י"א ניסן ליום חג שבו ישנה התוועדות גדולה. באותה שנה היה 'חידוש' מסוים, כיוון שהרבי התוועד בפסח אותה שנה ביום הראשון, בשני בצהריים, בשביעי, ובאחרון של פסח (כרגיל), ובהתוועדויות אלה גם המשיך לבאר פסוקים מהפרק החדש.
האם נכון לומר שהרבי הפך את י"א ניסן, מיום הולדת פרטי – למשהו כללי, השייך לכלל ישראל?
בהחלט כן. אמנם אצל רבותינו נשיאינו ציינו את יום ההולדת באופן פרטי וחשאי, אבל אצל הרבי ראינו במהלך השנים, שהרבי רוצה לזַכות אותנו ולשתף אותנו במעלת היום.
כאשר הרב חיים גוטניק כתב לרבי על תוכנית הנסיעה של התלמידים השלוחים לאוסטרליה, ימים ספורים לפני י"א ניסן – הגיב הרבי: מהו הטעם והגעשמאַק שיסעו מכאן ימים אחדים לפני י"א ניסן? סיפור דומה קראתי פעם בשם הרב ישראל הרשקוביץ, על יהודי שרצה לנסוע מ'בית חיינו' לפני פסח, והרבי כתב לו שעדיף שיישאר לפסח, כי כך יוכל להיות כאן גם בי"א ניסן. רואים מכך, שהרבי העניק חשיבות מיוחדת ליום זה, לא רק עבורו, אלא גם עבור כלל החסידים, ועד לכל יהודי ויהודי.
וכפי שהרבי התבטא (בשיחת ש"פ תצווה תשנ"ב) בקשר לז' אדר, שביום הולדתו של משה גובר מזלם של ישראל, הרי כך פסק על עצמו, שגם ביום הולדתו י"א ניסן – גובר מזלם של ישראל. וכפי שהרבי מסביר באריכות בשיחה שם, שהתגברות המזל של ישראל ביום זה היא גדולה יותר מסתם 'מזל', והיא זו שמצילה את עם ישראל מהגזירות!
יתירה מכך: בשיחת שבת הגדול ערב י"א ניסן תשמ"ט, דיבר הרבי על מעלת י"א ניסן במשך כל הדורות, עוד מי"א ניסן הראשון שלפני יציאת מצרים. הרבי הסביר, שיו"ד ניסן, שבת הגדול, קשור עם עבודת היהודי בגדרי העולם, ואילו בי"א ניסן מתחילה העבודה למעלה מגדרי העולם. ומסיק הרבי: "על פי זה יש לומר, שלידת עם ישראל בחג הפסח מתחילה ביום 'אחד עשר' בניסן"!
מה מייחד את י"א ניסן משאר יומא–דפגרא חסידיים?
אחד הדברים שמייחדים את י"א ניסן, הוא, שביום זה קל יותר לקשר יהודים אל הרבי. הרבי עצמו התייחס לכך בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ה, ואמר, "כשיבואו ליהודים ויאמרו להם, בואו והתאספו לשמוע על דבר הפצת התורה ומצוותיה, עד להפצת המעיינות חוצה – הנה מטבע הדברים שכל זמן שלא מקשרים את הדבר עם מאורע מיוחד, יש אמנם כאלו שבאים להשתתף ולהתייעץ יחדיו בכל הקשור להפצת היהדות והמעיינות חוצה, באופן ש"איש את רעהו יעזורו", אבל יש כאלו שאינם באים סתם, כי אם בקשר עם מאורע מיוחד. לכן, כשיש "עילה" ו"סיבה" שיכולה לגרום לכך שיתאספו כמה וכמה יהודים כדי להתחזק בהפצת היהדות והמעיינות חוצה – יש לנצלה"
כל שליח יכול להעיד, שיש אנשים שלא יבואו להתוועדות י"ט כסלו או יו"ד שבט – אבל כאשר מזמינים אותם להתוועדות יום ההולדת של הרבי, זה תופס אותם, והם מגיעים.רואים את זה גם ביום ההולדת הפרטי של השליח, שמקורבים שלא מגיעים סתם כך לבית חב"ד – אפשר בקלות יותר להזמינם למסיבת יום ההולדת של השליח, וכאשר הם כבר בתוך בית חב"ד, הם פתוחים יותר להניח תפילין וכו'.
כאשר מדובר ביום ההולדת של הרבי – מלבד העובדה שקל יותר להזמין אנשים להתוועדות, הרי כל הנוכחים בהתוועדות מצויים בהתעוררות גדולה, כיוון שיום ההולדת של נשיא הדור הוא יום סגולה לכל אחד מאנשי הדור, ובוודאי שביום זה יש התעוררות נשמתית אצל כל יהודי.כשליח של הרבי, כיצד אתה רואה את השפעת היום על מקורבים?
בי"א ניסן אנשים מרגישים שהם צריכים לעשות משהו אישי עבור הרבי. לפעמים זה אנשים שהחובה הדתית לא מדברת אליהם, אבל כאן הם מרגישים שזו זכות גדולה עבורם. הם יודעים שהרבי דואג להם, ומרגישים שצריכים לכבד את זה. אנחנו יודעים, שביום זה הנשמה שלהם מתעוררת כי מזלם של כל עם ישראל גובר, אבל גם אם הם לא יודעים – למעשה הם פתוחים לשינויים רוחניים.
מסתמא כל חב"דניק שפועל עם מקורבים יכול לראות בפעילותו, כיצד בי"א ניסן קל יותר להשפיע על אנשים לקבל החלטות טובות וכדומה.
כשהייתי בחור, היה לי מסלול ל'מבצע תפילין' בפלטבוש, ובמשך תקופה ארוכה רצינו לתלות בכל חנות תמונה של הרבי, אולם 'זה לא הלך'. לבעלי החנויות היו תירוצים מגוונים, ולמעשה זה פשוט לא קרה. אבל כאשר הגענו אליהם בי"א ניסן, סיפרנו להם שזהו יום הולדתו של הרבי, נשיא הדור, והצענו להם תמונה ממוסגרת של הרבי – הם הסכימו מייד. הם שמחו מאוד, וזה השפיע עליהם. אחד מהם אמר לי: כעת אני חייב להיות יותר ישר במסחר, כי הרבי מסתכל עליי…
בפעם הבאה שהגענו למבצע תפילין, לאחר חג הפסח, נכנסתי לחנות רהיטים, והמוכר סיפר לי את הסיפור הבא: כמה ימים לאחר שהבאת לי את התמונה של הרבי, נכנסה לחנות אשה שחורה, הסתכלה על התמונה, ושאלה אותי בהתרגשות: אתה מכיר אותו? שאלתי אותה בחזרה: ואת, מכירה אותו? ואז היא ענתה לי: בוודאי! הוא שינה את החיים שלי! לפני כמה שבועות הייתי במשבר קשה, כאשר שלושה עניינים חשובים העיבו על חיי. פתאום הרבי הזה הגיע אליי בחלום, ושאל: 'מה את צריכה?' אמרתי לו שאני לא יהודייה, אבל הוא אמר: 'אני כאן בשביל כולם, ואני צריך להפוך את העולם כולו לטוב, ומכיוון שגם את נמצאת בעולם, תאמרי לי שלושה דברים, ואסדר אותם עבורך'. אמרתי לרבי את שלושת הדברים שהעיקו עליי, ובמשך השבוע שאחר–כך כל שלושת הדברים הללו הסתדרו. אני מודה לרבי הזה מעומק ליבי!
איך צריכים לנצל את יום סגולה זה מבחינה רוחנית?
בימים אלו אנו נכנסים לשנת השלושים ל'מבצע יום הולדת'. הרבי עשה מזה 'שטורעם' גדול מאוד. סיפר לי חותני, הרה"ח ר' אברהם סימפסון, שכאשר אמר לרבי שיש לו יום הולדת, אמר לו הרבי שיעשה התוועדות. הוא חשב שלא שמע טוב, וכאשר שאל שוב, אמר לו הרבי באנגלית: "Make a birthday party" [תערוך חגיגת יום הולדת]. אם יום הולדת פרטי צריכים לחגוג, ולציין – על אחת כמה וכמה שצריכים לחגוג ולציין את יום ההולדת של נשיא הדור.
לאחרונה פורסמו הגהותיו של הרבי על קריאה שככל הנראה פורסמה בעיתונות בתקופה ההיא, בקשר ליום ההולדת:
להלן בתרגום מאידיש: חכמינו ז"ל הקדושים אומרים, כי ביום ההולדת של בן אדם הנה "מזלו גובר", ביום ההולדת יש לכל איש ואישה את האפשרות ואת ההזדמנות להשיג משהו שאין לו במשך שאר ימות השנה. הלידה מביאה למציאותו, ולכן יום ההולדת הינו היום הכי חשוב ויום של שמחה, ולכן חבל מאוד להפסיד הזדמנות כזאת. צריכים לציין את יום ההולדת באופן הראוי.
צריך להתבונן בכל מילה, ולחשוב שכך גם בי"א ניסן יש לכל אחד ואחת אפשרות והזדמנות להשיג משהו שאין לו במשך שאר ימות השנה, וחבל להפסיד את ההזדמנות!
מכיוון שיום ההולדת של נשיא הדור, הוא גם יום ההולדת של כל אחד מאנשי הדור – הנה מצד הרגש חסידי כדאי לקיים ביום זה את ההוראות של הרבי בקשר ליום ההולדת. הרבי דיבר על כך בכ"ה אדר תשמ"ח, ואחר–כך גם באחרון של פסח תשמ"ח. בהמשך לכך הרבי פרסם רשימה של עשרה מנהגים ליום ההולדת. אני אומר לאברכים שאלו הם 'עשרת הדברות' שלנו ליום ההולדת.
ביום שני הקרוב תתקיים ביד אליהו ההתוועדות הארצית של חסידי חב"ד לקראת י"א ניסן. מדוע חשוב כל כך להגיע ולהשתתף בהתוועדות ארצית?
לפני שנים רבות, חסידים לא הבינו את המשמעות המיוחדת של י"א ניסן, ובאמת לא הייתה התוועדות ארצית. שמעתי שבשנים הראשונות היו מקומות שאף לא התקיימה התוועדות בבית הכנסת הקהילתי, שהרי צריכים לנקות את בית הכנסת לפסח… עד שהגיעו שלוחי הקודש של הרבי בשנת תשל"ו, ועוררו את אנ"ש שחייבים לערוך התוועדות גדולה לי"א ניסן, ו'איך אפשר אחרת'?
אם בכל השנים חשוב שכלל חסידי חב"ד יתכנסו ביום זה להתוועדות ארצית – הרי בימים אלה של העלם והסתר, יש לכך חשיבות כפולה ומכופלת, שכן כאשר אנו חוגגים את יום ההולדת של הרבי, אנו מצהירים בזאת קבל עם ועולם: הרבי חי!
מכיוון שלהתוועדות זו יש ערך הצהרתי כלפי העולם (גם מלשון 'העלם והסתר') – לכן חשוב שכמה שיותר חסידים ישתתפו בהתוועדות מיוחדת זו, ויכריזו בעצם נוכחותם: אנחנו מאמינים שהרבי חי וקיים!
הרב אבצן, אתם הרי אתם מגיעים במיוחד מסינסנטי אוהיו, כדי לנאום את המשא המרכזי במעמד הגדול. תוכל לגלות לנו נקודה מתוך הדברים?
(בחיוך:) אגלה לך סוד קטן, שלא אספר בנאום שלי:
מארגני המעמד פנו אליי כמה פעמים בעבר בבקשה להשתתף בכינוס, אבל נאלצתי להשיב בשלילה, מכיוון שמדובר בימים עמוסים מאוד אצל כל שליח, ועבורי מדובר גם בנסיעה ארוכה מאוד – לטוס מאוהיו לניו–יורק, ומשם לארץ ישראל, ואחרי כמה שעות לעשות את כל המסע הזה חזרה…
לאחר שהשבתי בשלילה כמה פעמים, הייתי בטוח שהשנה כבר לא ינסו אפילו… בינתיים ארגנתי בעיר שלנו ערב מיוחד לי"א ניסן, וכדי למשוך יותר אנשים, החלטנו לשלב את זה עם ערב הצדעה למשטרה המקומית שמסיימת רבות לפעילות החב"דית. אלא שאז התעורר הספק האם כדאי לערוך את ההתוועדות בישיבה, או שעדיף באולם יוקרתי יותר. כתבתי לרבי על ההתלבטות, ולתמהוני קיבלתי מענה שבו כותב הרבי: בטח משתתף בהתוועדות… לא הבנתי מה הכוונה בתשובת הרבי.
זמן קצר אחר–כך, קיבלתי לפתע טלפון ממארגני האירוע, בבקשה להשתתף בהתוועדות המרכזית. באותו רגע הבנתי שתשובתו של הרבי כוונה בכלל להתוועדות הגדולה בארץ ישראל, שבדרך כלל השבתי בשלילה לבקשתם, וכעת הרבי כתב "בטח משתתף"…
כך, למרות הקושי הגדול, השבתי להם בחיוב.
התשובה הזאת שקיבלתי מהרבי, היא לא רק עבורי. היא עבור כל חסיד, שביום י"א בניסן צריך להיות ברור לו ש"בטח משתתף בהתוועדות". אמנם זה לא קל לעזוב את כל ההכנות לחג הפסח, ולנסוע ליד אליהו בתל–אביב, אבל זו הזכות והחובה הנעימה שלנו, למען הרבי.
בכל השנה אנחנו מאמינים שהרבי חי וקיים. בי"א ניסן זו ההזדמנות שלנו להראות זאת לעולם כולו. קל לומר 'הרבי חי וקיים' ולהישאר לשבת בבית. אבל כאשר רוצים להוכיח לכולם שהראש חי – צריכים להזיז את הרגליים…
כאשר הרגליים שלנו יזוזו, יצאו מהבית ויגיעו למעמד הגדול ביד אליהו, לחגוג את יום ההולדת של הרבי – זהו ה'יחי' הגדול ביותר!
תגיות: הרב גרשון אבצן, ראשי