הפולמוס נמשך: קידוש על יין לבן בשעה השביעית

בעיה מזמנים אלו קיימת וכפי שכבר האריכו בזה רבים.
ברם הבעיה היא (לדוגמא):
1) לעשות 'הקזת דם' לחלק מהפוסקים כולל הוצאות מבחנה וקבלת זריקות (לדוגמא קשו"ע ילקוט יוסף החדש יו"ד סי' רמ סעיף ד).
2) לעשות את מעשה הקידוש בשבת (שהרי שבת מקדשא וקיימא וכמו כן אין בעיה להתפלל ולקבל את השבת בתפילה בשעה זו כמפורט בשו"ע אדה"ז)

אין בעיה לעשות קידוש בשבת ביום מכיוון שאין זה קידוש שגזרו חכמים (לקדש את השבת בכניסתה על יין ראה בגמ' שם ובתוס').

אדם שפספס קידוש בלילה ורוצה לקדש ביום (כמפורט בפוסקים שצריך להגיד את הברכה של הלילה בסוף הנוסח של היום והשו"ט בזה) צ"ע אם יוכל לקדש בשעה זו ביום ונשאיר לרבנים לפסוק בזה.

נ.ב.
כ"ז עוד לפני הדיון לפי איזה חישוב של שעות הולכים:
בקצרה: בגמרא מצינו ב' דעות, דעה אחת שנמצאה כתובה בפנקסו של רבי יהושע בן לוי והדעה השנייה היא דעתו של רבי חנינה (שבת קנו ע"א וברש"י. ומסוגיה זו ראיה נגד הטוענים שאין שליטה למזלות בא"י ואכ"מ להאריך בכ"ז) דעתו של ריב"ל היא שהמזל קשור ליום. כשאמרו זאת לרבי חנינא הוא אמר שלא מזלו של היום גורם אלא מזל השעה ובכל שעה שולט מזל אחר (לגבי ההשפעה של זה על האדם אכ"מ להאריך).

שאלה לרב אבישיד ולרב קורנוויץ:
האם יש בעיה לקדש 14 שעות אחר כך: ביום שבת בשעה תשיעית מחצות הלילה? הרי גם אז משמש מזל מאדים כידוע.
וכן כנ"ל ביום טוב שחל באחד מימות השבוע, וזמן הקידוש יוצא בזמן שימוש מזל מאדים??
ינון גלעדי