עשרות ניצולים שיצאו מכתות מיסיונריות והחלו להתקרב לתורה ולמצוות, במסגרת פעילות נמרצת ואינטנסיבית של יד לאחים, התאספו ביום רביעי האחרון לערב מיוחד של לימוד תורה בצוותא והתוועדות חסידית בבניין 770 בכפר חב"ד.
המשתתפים, כולם תושבי המרכז, שהיו חברים בכתות המיסיונריות, בתוכם שניים מבכירי כת 'היהודים המשיחיים', נאספו זו הפעם הראשונה ללימוד משותף עם תלמידי התמימים מישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית בכפר חב"ד, לאחר שעד כה המפגשים עמם נערכו אחד על אחד, על ידי פעילי המחלקה להצלה מהמיסיון ביד לאחים.
קול התורה של הניצולים והבחורים נשמע היטב כבר במפתן הכניסה הראשי של 770. מי שנכנס לספריה השוכנת בקומה השלישית נדהם לראות את עשרות החברותות המשותפות לתמימים ולניצולי הכתות, כשהם צוללים יחד בהתלהבות לעומקן של סוגיות שונות בנושאים מגוונים – לפי בחירת הניצולים.
לאחר כשעתיים של לימוד שוקק, נערך לניצולים סיור בבניין 770. במהלך הסיור נכנסו לחדרו של הרבי. שם, הם פצחו בריקוד שנמשך דקות ארוכות, יחד עם הבחורים שלמדו עמם.
לאחר שהתפללו בהתרגשות תפילת ערבית, חלקם לראשונה בחייהם, נערכה להם בקומה השלישית התוועדות חסידית בשולחנות ערוכים כיד המלך, שבמרכזה נשא דברים הרב שמואל ליפשיץ, מראשי יד לאחים. את דבריו המאלפים הקדיש הרב ליפשיץ לאמת היחידה הקיימת אך ורק ביהדות ובתורת משה.
הרב ליפשיץ הודה לראשי ישיבת תות"ל המרכזית שרתמו את תלמידי התמימים לערב המיוחד.
רגע מיוחד היה כאשר בסיום דבריו קם אחד המשתתפים שעדיין לא ניתק את קשריו לגמרי עם המיסיונרים וכשעיניו נוצצות מדמעות שיתף את כל הנוכחים בהחלטה שגמלה בלבו: "החלטתי לנתק כל מגע עם המיסיונרים. הדברים ששמענו זה עתה ענו, אחת לאחת, על כל השאלות וההתחבטויות שהיו לי. אני מודה לה' ומודה לכם שזיכיתם אותי להשתתף בערב הזה".
בהמשך נשאו דברים הרב חנוך גכטמן, מנהל המחלקה להצלה ממיסיון של יד לאחים, והרב יואב רובינסון, האחראי על הקשר עם הניצולים. שהפיקו יחדיו את הארוע כולו.
כתום הערב ביקש את רשות הדיבור אחד המשתתפים שעונה לשם מ., שדרן רדיו מיסיונרי בכיר לשעבר שבזכות פעילות יד לאחים גילה את האור ונטש את המיסיון. "הערב", הוא אמר בכנות ונראה היה בעליל כי הוא משמש כפה לכל הנוכחים, "הביא אותי ואת כל המשתתפים לשיאים רוחניים. אני מבקש בשם כולנו שמפגשים כאלו יערכו בתדירות גבוהה. לימוד התורה בצורה בהירה עם הבחורים הצעירים, ההתוועדות שנערכה עבורנו לאחר מכן והדברים שנישאו במהלכה, חיברו אותי לרבדים עמוקים בנשמתי היהודית", אמר.
לאחר שהניצולים התפזרו לבתיהם היה זה תורם של הבחורים, בחירי חובשי ספסלי בית המדרש של הישיבה בכפר, אשר הביעו את התפעלותם מן המחזה המיוחד והבלתי שגרתי שהם היו עדים ושותפים לו. "לראשונה", אמר אחד מהם, "יכולנו לראות במו עינינו כיצד נראית תשובה מעלייתא שעליה למדנו בחסידות כי זדונות נעשים לו כזכויות".